עם טעמים:
כְּהָקִ֥יר בור בַּ֙יִר֙ מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁ֠ד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"כהקיר", הרעה הבאה על ירושלים אינה חיצוניית רק היא הרעה שעשתה לה בעצמה ע"י מעשיה הרעים, וממשיל כמו "שהבאר" של מים חיים "תקיר מקור מימיה", לא מים הנשפכים בה ממקום אחר רק הבאים ממקורה, "כן הקרה רעתה", הרעה והצרה שבא עליה הקרה ממקורה, כי ממנה נולדה הרעה ושם נהייתה, "כי" על ידי "שחמס ושוד ישמע בה על פני תמיד", שאנכי בה שוכן בשכינתי ובכ"ז ישמע בה תמיד חמס ושוד, עי"כ "(הקרה) חלי ומכה", החמס והשוד הקרו את החלי והמכה, כענין שאמרו לא הערוד ממית אלא החטא ממית, (ומלת הקרה נמשך לשתים), לכן אני אומר לך.
ביאור המילות
"כהקיר". מענין מקור מים, ומלת הקרה נמשך לשנים:
"ביר" מן באר לא מן בור, כי בור זכר ובאר וביר נקבה, והבאר לו מקור מים לא כן הבור (כנ"ל ב' י"ג):
