מ"ג ירמיהו ו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו ו · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔ה וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלַ֖‍ִם סֹֽלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הׇפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כרתו עצה" - לא מפיק ה"א והוא ל' עץ שאין לשון כריתה נופל על העצה ועצה האמור כאן ל' הרבה עצים כמו דגה ל' דגים הרבה

"העיר הפקד" - שבאה פקודתה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי כה אמר ה' כרתו עצה", ר"ל הגם כי באה מצות התורה שבעת ילחמו על עיר לא ישחיתו כל עץ מאכל לשפוך בו סוללה, למען לא ישחיתו את הישוב, כמ"ש כי ממנו תאכל, לא כן פה אמר ה' בהפך שיכרתו כל עץ הנמצא בה "ולשפוך בו סוללה על ירושלים" כי הפקידה הזאת אינה על אנשיה לבד כי אם על העיר בכללה, כי "היא העיר הפקד כולה" הפקידה היא על כל העיר שתוחרב לגמרי, יען כי "עושק בקרבה", כמ"ש כי אבן מקיר תזעק הוי בונה עיר בדמים:

ביאור המילות

"עצה". שם המין והקיבוץ, כמו והדגה אשר ביאור ר"ל כלל העצים:

"סוללה". ת"י מלייתא, שופכים תל עפר סביב לחומה להלחם משם, כמו ויצבר עפר וילכדה (חבקוק א'):

"הפקד". זכירת העון ר"ל העיר עצמה מזכרת העונות שנעשו בה,

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הפקד כולה" - ר"ל המקום השגיח בכל העיר ומצא עושק בקרבה

"ושפכו" - דרך כובשי העיר לשפוך תל עפר מול העיר ומשימים בה עצים ועולים עליה להלחם על העיר וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)

"כרתו עצה" - כרתו העץ אשר סביבות ירושלים לתתם עם העפר בסוללה

מצודת ציון

"עצה" - מלשון עץ

"סוללה" - הוא תל העפר למול העיר

"הפקד" - ענין השגחה כמו לא אפקוד (לעיל ה)

<< · מ"ג ירמיהו · ו · ו · >>