מ"ג ירמיהו ו ו
<< · מ"ג ירמיהו · ו · ו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔הֿ וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סֹֽלְﬞלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הׇפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עצה" - מלשון עץ
"סוללה" - הוא תל העפר למול העיר
"הפקד" - ענין השגחה כמו לא אפקוד (לעיל ה)
מצודת דוד
"הפקד כולה" - ר"ל המקום השגיח בכל העיר ומצא עושק בקרבה
"ושפכו" - דרך כובשי העיר לשפוך תל עפר מול העיר ומשימים בה עצים ועולים עליה להלחם על העיר וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)
"כרתו עצה" - כרתו העץ אשר סביבות ירושלים לתתם עם העפר בסוללהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עצה". שם המין והקיבוץ, כמו והדגה אשר ביאור ר"ל כלל העצים:
"סוללה". ת"י מלייתא, שופכים תל עפר סביב לחומה להלחם משם, כמו ויצבר עפר וילכדה (חבקוק א'):
"הפקד". זכירת העון ר"ל העיר עצמה מזכרת העונות שנעשו בה,<< · מ"ג ירמיהו · ו · ו · >>