מ"ג ירמיהו ו ז
<< · מ"ג ירמיהו · ו · ז · >>
כתיב:
כהקיר בור ביר מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה.
מנוקד:
כְּהָקִיר בור בַּיִר מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה.
עם טעמים:
כְּהָקִ֥יר בור בַּ֙יִר֙ מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁ֠ד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"ביר" - באר
"כן הקרה רעתה" - כן נובעת רעתם תמיד מוסיפים ומחדשים
"חלי ומכה" - ע"כ איתיתי עלה מרע ומחאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כהקיר" - ענין נביעה והוא מלשון מקור
"ביר" - כמו באר
"ושוד" - עושק
"על פני" - כמו לפני וכן לא יהיה וכו' על פני (שמות כ)
מצודת דוד
"חמס ושוד" - זעקת חמס ושוד נשמע בה לפני תמיד לכן אביא עליה חלי ומכה
"כהקיר ביר" - כמו הבאר שמימיו נובעים והולכין כן רעתה נובע ואינה פוסקתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כהקיר". מענין מקור מים, ומלת הקרה נמשך לשנים:
"ביר" מן באר לא מן בור, כי בור זכר ובאר וביר נקבה, והבאר לו מקור מים לא כן הבור (כנ"ל ב' י"ג):
<< · מ"ג ירמיהו · ו · ז · >>