המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ראה הפקדתיך היום על הגוים ועל הממלכות" בין להחריבם, "לנתוש" את הגוים ולאבדם, וכן "לנתוץ" את הממלכות ולהרסם, בין "לבנות" את הנהרס שהם הממלכות, "ולנטוע" את הגוים (עיין באה"מ), אולם גם החורבן יהיה ע"מ לבנות, וז"ש "לנתוש ולנתוץ" כדי שעי"כ תוכל "לבנות ולנטוע", כי כן תפעול גם היד העליונה שתסתור ע"מ לבנות, וההעדר קודם להוויה והמות אל החיים:
ביאור המילות
"לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע". פעל נתש מיוחד אל הנטיעות שעוקר הנטיעות ממקומם, ומגביל נגד פעל נתץ והרס שמיוחד אל הבנין, כי משני אלה ידבר פה, כמ"ש לבנות ולנטוע, וכן את אשר בניתי אני הורס את אשר נטעתי אני נותש (לקמן מ"ה ד'), ובניתים ולא אהרוס ונטעתים ולא אתוש (שם כ"ד ז'), והכתובים יציירו את הגוי בציור יער צומח עצים, (ישעיה י' י"חל"ג, זכריה י"א), ואת הממלכה ידמו לבנין (ישעיה כ"ח ט"ו, תהלות קי"ח כ"ב), כי הממלכה תבנה אבן אל אבן. ונגד גוים וממלכות, אמר על הגוים, לנתוש ולהאביד ולנטוע, ועל הממלכות לנתוץ ולהרוס ולבנות, וכן תמצא לקמן (י"ח ז', ל"א כ"ח). ולהאביד מוסיף על לנתוש שהניתש נעקר ממקומו ועדן הוא במציאות, והנאבד נאבד לגמרי, וכן אמר לקמן (י"ב י"ז) נתוש ואבד וכן להרוס מוסיף על לנתוץ כי ההרס והנתיצה הם שני ענינים, הנתיצה תפול גם על אבן אחת, וההריסה הוא על כלל הבנין, ובזה מושג של הריסה כולל יותר, ולפעמים הנתיצה הוא יותר מן ההירוס אם הוא אחר ההריסה כמ"ש בחבורי התו"ה (שמיני סי' קל"ט):
