קטגוריה:ירמיהו א ה
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: בטרם אצורך [אצרך] בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך
המהדורה המנוקדת: בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
בְּטֶ֨רֶם אצורך אֶצׇּרְךָ֤ בַבֶּ֙טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
בְּ/טֶ֨רֶם אצור/ך [אֶצָּרְ/ךָ֤] בַ/בֶּ֙טֶן֙ יְדַעְתִּ֔י/ךָ וּ/בְ/טֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵ/רֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑י/ךָ נָבִ֥יא לַ/גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽי/ךָ׃
פרשני המקרא
תרגום יונתן
עַד לָא בְרִיתָךְ מִמְעִין אַתְקֵנְתָּךְ וְעַד לָא אֲתֵיתָא לְעַלְמָא זָמֵינְתָּךְ נְבֵי מַשְׁקֵי כַס דִלְוָט לְעַמְמַיָא מַנֵיתָךְ:
רש"י
"אצרך" - לשון צורה
"ידעתיך" - (קנייושטו"י בלע"ז) כמו לא נודעתי להם (שמות ו)
"הקדשתיך" - זמנתיך לכך
"נביא לגוים" - לישראל שהיו נוהגים עצמם כגוים כך נדרש בספרי נביא מקרבך וגו' (דברים יח) יקים לך ולא למכחישי תורה הא מה אני מקיים נביא לגוים נתתיך בבני ישראל שנוהגים מנהגי גוים ועוד יש לפתור נביא לגוים כמו על הגוים להשקותם כוס התרעלה להנבא עליכם פורעניות כמו שנאמר קח את כוס היין החימה הזאת מידי והשקיתה אותו את כל הגוים (לקמן כה) ד"א בטרם תצא מרחם הקדשתיך עליך אמרתי למשה נביא אקים להם כמוך (דברים יח) זה הוכיחם וזה הוכיחם זה נתנבא ארבעים שנה וזה נתנבא ארבעים שנהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בטרם" - עד לא יצרתיך מבטן אמך הכרתי בך שתהיה הגון ומוכן לנבואה
"הקדשתיך" - קדשתי אותך וחזר ופי' לומר בזה קדשתיך במה שנתתיך להיות נביא להתנבאות על העכו"ם כולם
מצודת ציון
"אצרך" - לשון יצירה
"ידעתיך" - ענין הכרה כמו ושמואל טרם ידע את ה' (שמואל א ג)
"הקדשתיך" - מלשון קדושה
"נתתיך" - ענין מנוי ופקידות כמו נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) ההכנה הטבעיית, שיהיה מוכן לנבואה מטבעו, ע"י שיהיה מזגו שלם אל טוב המדות, וכן ע"י שלמות כח המדמה והשכלי ויתר כחות הנפשיות,
- ב) ההכנה הבחיריית, שיכין א"ע לנבואה ע"י טוב המעשים והקדושה והפרישות, וההכנה הטבעיית תחול באדם תיכף בעת יצטייר צורת הולד בבטן אמו, כי ההכנה הזאת יקבל ע"י מולידיו והיינו כמ"ש בעדיות, האב זכאי לבנו בנוי בכח וכו', וההכנה הבחיריית לא תתחיל עד יולד ויחל להשתמש בכחותיו הטבעיים והנפשיים, אולם יש הבדל בזה בין הנביאים. כי תנאים אלה אינם מוכרחים רק לנביא הבא להשלים א"ע שישפיע עליו שפע הנבואה לצורך עצמו להשלימו בדעת אלהים ובהשגות עליונות שזה לא יהיה רק אם מוכן ע"ז מצד טבעו ובחירתו, לא כן הנביא המשולח מאת ה' ליסר גוים ולהוכיח לאומים שאז בעת יצטרך ה' לשלוח שליח כללי אל העם ולא ימצא איש המוכן לזה מעצמו, יבחר איש אחד הטוב בעיניו ויכינהו לנבואה ע"י שישנה טבעו ויעזרהו על בחירתו למען ישיג על ידו את התכלית הנרצה אצלו, (ובזה תמצא מענה על רוב הקושיות שהקשו על הרמב"ם שהחליט במורה שהנבואה לא תחול רק על המזומנים לה, והקשו עליו מנבואת גדעון ומנוח ודומיהם, כי זה לא היה מפני זכות המקבל רק מפני צורך המשפיע), וז"ש נגד ההכנה הטבעיית שתחול בעת יוצר הולד בבטן, "אנכי ידעתיך בטרם אצרך בבטן" שהקדמתי לך הכנה זו מעצמי, וכן נגד ההכנה הבחיריית שתחול בעת יצא מרחם ויתחיל לבחור בטוב המעשים "אנכי הקדשתיך" לנבואה "בטרם תצא מרחם", ר"ל נבואתך אינה צריכה להכנה הטבעיית והבחיריית כיתר הנביאים, יען כי "נביא לגוים נתתיך", שאינך נביא לצורך עצמך רק לצורך הכלל, ולא לשליחות פרטי רק כללי לכל הגוים, ונבואתך הוא לצרכי:
ביאור המילות
"אצרך בבטן, תצא מרחם". בבטן, מצייר בעוד הולד בבטן האם טרם לידתו, והרחם, יציין מקום יציאת הולד בעת הלידה (כמ"ש ישעיה מ"ו ג', תהלות כ"ב י"א, שם נ"ח ד', איוב ג' י', שם ל"א ט"ו), ולכן על הבטן אמר אצרך שהוא ריקום צורת הולד אחר מ"א יום של העבור, שזה גדר פעל יצר והבדלו מן ברא עשה, שמורה הצורה המתדבקת שהוא תכונותיו הטבעיים והמוסריים המוגבלים בעת ההיא מאת יוצר הצורות, ואמר ידעתיך שהוא הדיבוק בעצם ידיעתו, כמו ואדעך בשם, שנדבקה בצורתך ההשגחה הפרטית להשלימה בתכלית ההשלמה. ואצל רחם אמר תצא מרחם שהיא היציאה והלידה, ואמר הקדשתיך שמאז בא לו העזר ממרום לענין ההזמנה אל הנבואה בכח ה' ובעזרו מקדש:
ראו גם
ויקי על הפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ירמיהו א ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.