קטגוריה:יואל א יג

◥

►

◄

חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

חִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּהֲנִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ מְשָׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּ֚אוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

חִגְר֨וּ וְ/סִפְד֜וּ הַ/כֹּהֲנִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ מְשָׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּ֚אוּ לִ֣ינוּ בַ/שַּׂקִּ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑/י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִ/בֵּ֥ית אֱלֹהֵי/כֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָ/נָֽסֶךְ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֱסַרוּ וּסְפִידוּ כַהֲנַיָא אַיְלִילוּ דִמְשַׁמְשִׁין עַל מַדְבְּחָא עוּלוּ בִיתוּ בְּסַקַיָא דִמְשַׁמְשִׁין קֳדָם אֱלָהַי אֲרֵי אִתְמְנַע מִבֵּית מַקְדְשָׁא דֶאֱלָהָכוֹן קוּרְבְּנִין וְנִסְכִין:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"כי נמנע" - על כי הארבה אכל הכל

"חגרו" - ר"ל חגרו שקים וקצר בדבר המובן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"חגרו", מצוה אל הכהנים "שיחגרו" שק לתפלה, "ושיספדו" על הצרה, וזה אומר דרך כלל הכהנים, ועתה מפרש שהוא מדבר אל שתי כתות מן הכהנים, שכת א' יחגרו שק ויתפללו, וכת אחרת ילילו ויספדו כמתיאש באין תקוה, כי היו כת כהנים צדיקים שהיו משרתי ה' ועובדים ה' בכונתם, והיו כת כהנים שהיו רק משרתי מזבח לעשות קרבנותיו לא משרתי ה' כפי הכונה הרצויה, ועל זה אמר "הילילו משרתי מזבח" שאלה שהם רק משרתי מזבח ילילו כמתיאש כי תפלתם אינה רצויה, "באו לינו בשקים משרתי אלהי" אבל הצדיקים שהם משרתי ה' בצדקתם, הם ילינו בשקים להתפלל ולעשות תשובה להשיב את הגזירה, ומפרש מדוע יתעוררו הכהנים ע"ז יותר מכל העם, "כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך". שע"י הארבה נתקלקלו והתליעו החטים והושחתו היינות שהיו מביאים מהם מנחות ונסכים: