המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
ועוד אמר להם שיפנו בארץ הפריזי והרפאים הסמוכים להם וילחמו עמהם ויירשו ארצם אם לא יספיק להם הר אפרים עם יערו וענו בני יוסף לא יספיק לנו ההר עם יערו ומה שאמרת לנו להלחם עם הפריזי והרפאים הנה לא נוכל כי רכב ברזל בכל הכנעני היושב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל:
"עלה לך היערה" - רצה לומר אם כן שאתה עם רב תוכל לעלות ביער של הפרזי והרפאים לכרות האילנות להיות לך מקום לשבת כי אלו היית מתי מספר לא היית יכול לעצור כח לכרות כל כך אילני יער אבל הואיל ועם רב אתה יכול תוכל
"ויאמר", השיב להם: להוסיף וליתן לך חוץ מתחומך - אי אפשר, כי לא יכול יהושע לתת רק במקום התחום - לא בגבול אחר, רק אחר שאתה עם רב, הלא בקרדומות תבואו לקצץ את היער, ותחת מקום עצי יער יהיו שדי תבואה. וזהו שאמר: "עלה לך היערה ובראת לך שם", רוצה לומר: שם תברא ארץ חדשה מלאה שדות וכרמים, על-ידי שתכרות העצים ותשרשם משם, "כי אץ לך הר אפרים", הוא ממהר לך (כמו (יהושע י): "ולא אץ לבוא כיום תמים"), מצפה אליך כי תבראנו להיות ארץ נושבת.
שבט אפרים טען, שהנחלה שקיבלו לא מספיקה להם כי הם שבט גדול ( פירוט ), ויהושע ענה להם:
(יהושע יז טו): "ויאמר אליהם יהושע 'אם עם רב אתה, עלה לך היערה, ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים, כי אץ לך הר אפרים'".
1. מקובל לפרש אץ = דחוק ולחוץ, אץ לך הר אפרים = צפוף ודחוק לך בהר אפרים: "אם צפוף לכם בהר אפרים, עלו ליער והכשירו אותו להתיישבות".
אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של הפועל אץ שהיא פעל בחוסר-סבלנות .
ועוד: לפי פירוש זה יש כפילות בפסוק - בהתחלה "אם עם רב אתה" ובסוף "כי אץ לך הר אפרים", המשמעות של שני המשפטים זהה.
2. ייתכן שיש לקרוא את שתי המילים "אץ לך" כמילה אחת - "כי אצלך הר אפרים", הר אפרים נמצא לידך, סמוך לנחלתך, ויהיה לך קל לעלות ליער שנמצא עליו ולספח אותו לנחלתך.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-03.
