מ"ג במדבר כו נג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כו · נג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לְאִלֵּין תִּתְפְּלֵיג אַרְעָא בְּאַחְסָנָא בְּמִנְיַן שְׁמָהָן׃
ירושלמי (יונתן):
לְאִלֵין שִׁבְטַיָא תִּתְפַּלֵג אַרְעָא בְּאַחֲסָנָא בְּמִנְיַן שְׁמָהָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאלה תחלק הארץ" - ולא לפחותים מבן עשרים אע"פ שבאו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ שהרי שבע שנים כבשו ושבע חלקו לא נטלו חלק בארץ אלא אלו שש מאות אלף ואלף ואם היה לאחד מהם ששה בנים לא נטלו אלא חלק אביהם לבדו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(נג)

א. "לאלה תחלק הארץ", כבר מעט כהנים ולוים כמ"ש (במדבר יח כ) אל אהרן בארצם לא תנחל ואל בני לוי (שם כד) בתוך ב"י לא ינחלו נחלה, וע"כ הפסיק בפ' זו בין מנין ישראל ובין מנין בני לוי, כי מנין זה היה בשביל חלוק הארץ שאין בני לוי בכלל, וממ"ש לשמות מטות אבותם יצאו גרים ועבדים ומשם איש מעט נשים וכבר מובא בפ' קרח:

ב. "לאלה תחלק הארץ", הנה אי אפשר לומר כפשוטו שאלה הנכנסים עתה הם אשר יזכו בארץ ולהם תתחלק, שא"כ מה הי' טענת בנות צלפחד שיתן להם נחלה מחלק אביהן הלא אביהן מת במדבר ולא זכה בארץ כלל ואף אם היה מניח בן פחות מבן עשרים לא היה נוטל כלום, וע"כ דעת ר' יאשיה שהארץ נתחלקה ליוצ"מ כמ"ש לשמות מטות אבותם ינחלו. ומ"ש לאלה תחלק היינו כאלה להוציא מי שלא היה בן עשרים בעת יצ"מ כ"ה בגמ' (ב"ב דף קי"ט) להוציא את הטפלים והרשב"ם (שם) גריס בספרי מפני כשרים וקדושים, נראה פירושו כי במנין הקודם של יוצאי מצרים היו ת"ר אלף וג' אלפים תק"נ, ועתה היו ת"ר אלף ואלף תש"ל, נמצא היו במנין הקודם יתר על עתה אלף תת"כ, הודיע להם שמן מנין הקודם נמצא אלף תת"ך שאין להם חלק בארץ, כי לא היו כשרים כמ"ש שמתלוננים ומרגלים ועדת קרח לא נטלו חלק, עד שמנין הזוכים ע"י יצ"מ הם שוים במנין למנין של עתה כי היה בהשגחה שיהיו שוים אלה כאלה, ור' יונתן היה לו זה לדוחק שהכתוב אומר לאלה תחלק, וע"כ אומר שהגם שיוצאי מצרים זכו בארץ, מ"מ אחר שלא נכנסו בעצמם בני בניהם הם שלוחים שלהם כמשל הכהן שאיש אחד הבטיח לו תרומה וי"ל שני בנים, והבנים שולחים את בניהם זה בן א' וזה ג' בנים, והם מביאים אל אבי אביהן [כן גריס הגר"א וזה כפי' רש"י, ובתוס' ב"ב דרך אחר] ורשב"א אמר ששניהם זכו בין יוצאי מצרים בין באי הארץ, ויתקיימו שני הכתובים ועיין בגמ' שם יש אריכות בזה:

 

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. הכל במשמע: ישראל כהנים ולוים גרים נשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס במשמע. במדבר יח ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל - יצאו כהנים. ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה - יצאו לוים. לשמות מטות אבותם תתנחלו - יצאו גרים ועבדים. איש לפי פקודיו - יצאו נשים וטומטום ואנדרוגינוס.

רבי יאשיה אומר: ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, שנאמר לשמות מטות אבותם תתנחלו. מה ת"ל לאלה תחלק הארץ? - מפני קטנים.

ר' יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר לאלה תחלק הארץ. ומה ת"ל לשמות מטות אבותם? שינה המקום נחלה זו מכל נחלות שבתורה; שבכל נחלות שבתורה - חיים יורשים את המתים, וכאן מתים יורשים את החיים!

רבי אומר: משל למה הדבר דומה? לב' אחים כהנים שהיו בעיר, לזה בן אחד ולזה ג' בנים. יצאו לגורן, זה נטל סאה ואלו נטלו ג' סאים, והורישו את אבותיהם - וחזרו וחלקו בשוה; וירשו מתים את החיים - וחזרו וחלקו בשוה.

ר' שמעון בן אלעזר אומר: זה נטל חלקו וחלק אביו, וזה נטל חלקו וחלק אביו! נמצאת מקיים לאלה תחלק הארץ בנחלה, ונמצאת מקיים לשמות מטות אבותם תתנחלו:

<< · מ"ג במדבר · כו · נג · >>