"וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף" – פירוש, אפרים וחצי שבט מנשה, כמו שמפורש לפנים: "ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר".
"מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב" - פירוש, לא נתן יהושע לשבט אפרים ולחצי שבט מנשה אלא גורל אחד ואותו הגורל חילקוהו בין שניהם. שכך כתוב למעלה: "ויצא הגורל לבני יוסף" עד "וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים", ואחר כך חילקוהו בין שניהם. ואולי עשה כן יהושע מפני שהיה שבט מנשה חצי שבט לא נתן לו גורל בפני עצמו אלא כללו עם שבט אפרים. וכך אמר לפנים: "יהודה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון. הנה שהיו כלולים אפרים וחצי שבט מנשה בגבול אחד.
"וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר" - שנתת לנו בגורל, כי אנחנו עם רב. ומה שאמרת לנו עלה לך היערה לא נוכל, מפני הכנעני היושב בעמק שהוא סמוך לאותו היער ויש לו רכב ברזל.
"כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ" - שאותו היער על ההר היה, ובעבור זה אמר: "עלה היערה" (יהושע יז, טו). ואין זה הר אפרים כי אם הר היער.
"כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא" - פירוש, אם רכב ברזל לו, ואם חזק הוא, אפילו הכי תורישנו בעם רב שיש לך.
