מלבי"ם על יהושע יז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יהושעפרק י"ז • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע י"ז, ט"ו:

וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יְהוֹשֻׁ֗עַ אִם־עַם־רַ֤ב אַתָּה֙ עֲלֵ֣ה לְךָ֣ הַיַּ֔עְרָה וּבֵרֵאתָ֤ לְךָ֙ שָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ הַפְּרִזִּ֖י וְהָרְפָאִ֑ים כִּי־אָ֥ץ לְךָ֖ הַר־אֶפְרָֽיִם׃



"ויאמר", השיב להם: להוסיף וליתן לך חוץ מתחומך - אי אפשר, כי לא יכול יהושע לתת רק במקום התחום - לא בגבול אחר, רק אחר שאתה עם רב, הלא בקרדומות תבואו לקצץ את היער, ותחת מקום עצי יער יהיו שדי תבואה. וזהו שאמר: "עלה לך היערה ובראת לך שם", רוצה לומר: שם תברא ארץ חדשה מלאה שדות וכרמים, על-ידי שתכרות העצים ותשרשם משם, "כי אץ לך הר אפרים", הוא ממהר לך (כמו (יהושע י): "ולא אץ לבוא כיום תמים"), מצפה אליך כי תבראנו להיות ארץ נושבת.