מלבי"ם על יהושע יז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יהושעפרק י"ז • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע י"ז, ט"ז:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־יִמָּ֥צֵא לָ֖נוּ הָהָ֑ר וְרֶ֣כֶב בַּרְזֶ֗ל בְּכׇל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיֹּשֵׁ֣ב בְּאֶרֶץ־הָעֵ֔מֶק לַאֲשֶׁ֤ר בְּבֵית־שְׁאָן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃



"ויאמרו בני יוסף", השיבו לו, מה שאתה אומר שנברא את ההר, לעשות מן היער שבו עצי מושב, זה לא יועיל, כי "לא יימצא לנו ההר", לא יספיק לצרכינו, כי אנו מרובים יותר.

זאת שנית, "ורכב ברזל בכל הכנעני היושב בעמק", אחרי ההר ההוא, וטוב יהיה היער מחיצה בינינו ובינם, בל יעלו וישחיתו את הארץ בכלי משחיתם.