<< | ספר ויקרא • פרק י"ט • פסוק כ"ט | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה

המהדורה המנוקדת: אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.

אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃

אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּ/ךָ֖ לְ/הַזְנוֹתָ֑/הּ וְ/לֹא־תִזְנֶ֣ה הָ/אָ֔רֶץ וּ/מָלְאָ֥ה הָ/אָ֖רֶץ זִמָּֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	לָא תַחֵיל יָת בְּרַתָּךְ לְאַטְעָיוּתַהּ וְלָא תִטְעֵי אַרְעָא וְתִתְמְלֵי אַרְעָא עֵיצַת חֲטִאין׃
ירושלמי (יונתן):	לָא תִפְסוּן יַת בְּנָתֵיכוֹן לְמִסְבָא יַתְהוֹן לִזְנוּ וְלָא תִשְׁהוּן לְמִסְבָא בְּנָתֵיכוֹן לְגוּבְרִין סְמוּךְ לְפִירְקֵיהוֹן דְלָא יְטַעֲוַון בִּזְנוּ בָּתַר עַמְמֵי אַרְעָא וְתִיתְמְלֵי אַרְעָא זְנוּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אל תחלל את בתך להזנותה" - במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין

"ולא תזנה הארץ" - אם אתה עושה כן הארץ מזנה את פירותיה לעשותן במקום אחר ולא בארצכם וכה"א (ירמיהו ג) וימנעו רביבים וגו'

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[מט] במוסר את בתו שלא לשם קדושין. הקשה הרמב"ן, דקיימא לן (יבמות דף סא:) אין זנות בפנויה, ואין הלכה כרבי אליעזר דאמר (שם) פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, ואם כן ברייתא זאת (סנהדרין דף עו.) דקאמר 'המוסר את בתו שלא לשם אישות', אי כרבי אליעזר אתיא דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, או איירי במוסר בתו למי שאין קדושין תופסין בו, ולפיכך עשאה זונה. אבל מדברי רש"י שכתב הברייתא בסתמא, משמע דסבירא ליה פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, וזה אינו נכון. ויראה כי רש"י מחלק שפיר, דלא דמי, דודאי חילוק גדול יש, דכאןכתיב "אל תחלל את בתך להזנותה", שייך לפרש אותו במוסר את בתו לשם זנות, וכיון דמסר אותה לשם זנות נקרא זה "אל תחלל את בתך להזנותה", דהא מסרה אותה לשם זנות, ויש כאן הפקר להזנות עמה מי שירצה. אבל לעשות אותה זונה, שתקרא בשם 'זונה' - לא נעשת זונה אלא כשבא עליה גוי ועבד שאין קדושין תופסין בו, בזה נעשת זונה. אבל שיהיה עובר "אל תחלל בתך להזנותה" עבר אף על גב שמסרה למי שיש קדושין בו, סוף סוף נתן אותה לזנות:

וכן מוכח במסכת סנהדרין בפרק הנשרפין (עו.), דפריך 'והאי "אל תחלל את בתך" להכי הוא דאתא, והא מבעיא ליה "אל תחלל את בתך" יכול בכהן המשיא את בתו לישראל, תלמוד לומר "להזנותה", זה המוסר את בתו שלא לשם אישות'. ומדלא קאמר 'יכול בכהן שנותן את בתו פנויה לזנות וכו, אם כן משמע דמפרש קרא במי שמסר את בתו שלא לשם אישות אף על גב דקדושין תופסין בו, ואי הך ברייתא אתיא כרבי אליעזר, מאי פריך 'והאי "אל תחלל את בתך" להכי הוא כו, ולא משני דלא סבירא ליה כרבי אליעזר, אלא הך ברייתא ככולא עלמא הוא דאתא. ובלאו הכי נמי אין לומר דסתם ברייתא אתיא כרבי אליעזר, דלית הלכתא כותיה. ופירוש ברור הוא, ולית ביה ספיקא:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ – בְּמוֹסֵר בִּתּוֹ פְּנוּיָה לְבִיאָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין.
וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, הָאָרֶץ מְזַנָּה אֶת פֵּרוֹתֶיהָ לַעֲשׂוֹתָן בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא בְּאַרְצְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיהו ג,ג): "וַיִּמְנְעוּ רְבִבִים" וְגוֹמֵר.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

להזנותה: זנות של פנוייה להיות כקדישה:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"אל תחלל את בתך להזנותה" - במוסר בתו פנויה שלא לשם קדושין ולא תזנה הארץ אם אתה עושה כן הארץ מזנה את פירותיה לעשותם במקום אחר ולא בארצכם וכן הוא אומר (ירמיהו ג ג) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך וגו' לשון רש"י ולא הבינותי דעתו שאין זנות בתורה בפנויה שהלכה פסוקה היא (יבמות סא) פנוי הבא על פנויה שלא לשם אישות לא עשאה זונה ומפורש אמרו בסנהדרין (נ) ובת איש כהן כי תחל לזנות (להלן כא ט) יכול אפילו פנויה והקשו והא "לזנות" כתיב ותירצו כרבי אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וכן אמרו אשה זונה וחללה לא יקחו (להלן כא ז) שאינו בפנויה אלא גיורת ומשוחררת או שנבעלה בעילת זנות ממי שאין קדושין תופסין בה כמו שמפורש ביבמות (שם) ובסיפרא (אמור פרק א ז) אשה זונה ר' יהודה אומר זו אילונית וחכמים אומרים אין זונה אלא הגיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות ר' אליעזר אומר אף פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות וכך אמרו (תמורה כט) לענין לא תביא אתנן זונה (דברים כג יט) שאינו בפנויה כלל אבל הברייתא השנויה בת"כ (פרק ז א) והנזכרת במסכת סנהדרין (עו) או שהיא כרבי אליעזר ואינה הלכה או שהיא במוסר את בתו למי שאין לו אישות כגון כותי ועבד וחייבי כריתות ומיתות בית דין שזה נקרא זנות לדעת חכמים וזהו שאמרו במוסר את בתו פנויה שלא לשם אישות כלומר למי שאי אפשר להיות אישות ביניהם וכן מה ששנינו שם בסיפרא (שם ז ב) ולא תזנה הארץ מזנים הם הפירות והוא דרך אגדה נדרש ממלת הארץ מדלא כתיב ולא יזנו אנשי הארץ אבל עיקר הכתוב שהוא לאו שני וכבר מנאו בעל הלכות גדולות בחשבון הלאוין והיא אזהרה לאיש הזונה ולבת עצמה שלא תמסור עצמה לשם זנות ומכאן הוא שאמרו שם בברייתא (ת"כ שם ז א) וכן היא המוסרת עצמה שלא לשם אישות וטעם הכתוב כי בעבור שהבת ברשות אביה והוא רשאי בנעוריה לקדש אותה ולהכניסה לחופה והאונס והמפתה אותה נותן קנסה לאביה פירש הכתוב שאיננו רשאי למוסרה למי שיהיה זנות והזהירו מזה בלאו ואחרי אזהרת האב הזהיר גם הזונים עצמם האיש והאשה ורש"י כתב בפרשת אמור אל הכהנים (להלן כא ז) זונה שנבעלה בעילת ישראל האסור לה כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר וזו הודאה ממנו שאין זנות בכשרין אלא שהוא מרבה בה אף חייבי לאוין וזה דעתו גם בפירושיו בגמרא (יבמות סא) וגם זה איננו נכון אלא מחייבי כריתות וכותי ועבד שאין קדושין בה היא נעשית זונה וכהן לוקה עליה משום זונה אבל מחייבי לאוין ממזר וגר ועמוני ומואבי אינה זונה ואינו לוקה עליה אלא שנפסלה מן התרומה ומן הכהונה דכתיב (להלן כב יב) כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסולה (יבמות סח) ומחייבי לאוין שבכהונה נעשית חללה

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

אל תחלל את בתך וגו'. פירוש יצו האל למי שיש לו בת שלא ינהג בה מנהג חולין להראותה לפני כל ולהתנאות לפניהם אלא כבודה בת מלך פנימה. והגם שיתכוין בה להנאת זיווגה כדי שיודע כי בת יפה ונעימה היא ותנשא להראוי לה, על כל זה יצו האל כי חילול הוא לה והיוצא מזה הוא להזנותה לא להשיאה כי יבער בה אש הטבעי ותחלל כבודה, ולא זו בלבד אלא שתהיה סיבה להבעיר אש בלב רואה וחומד ותזנה הארץ ולבסוף ומלאה הארץ זימה, ונמצא עון כל הרשע תלוי בצוארו, וצא ולמד מה שפירשתי בפרשת אחרי מות בפסוק (יח ב) כמעשה ארץ מצרים שחוש הראות יגדיל החפץ בדבר ויבטל כח הרצון במניעה ויטהו אל חפץ המעשה רחמנא ליצלן:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק ז (עריכה)

[א] "אל תחלל את בתך להזנותה". יכול לא יתננה ללוי ולא יתננה לישראל? תלמוד לומר "להזנותה"-- לא אמרתי אלא חילול שהוא לשם זנות. [ב] ואיזה זה? זה המוסר לחברו בתו הפנויה שלא לשם אישות וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות.

[ג] "ולא תזנה הארץ"-- מזנים הם לפירות. יכול על מעשה יחידי? תלמוד לומר "ומלאה הארץ זמה", ולא על מעשה יחידי.

[ד] ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר "ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך" (ירמיהו ג, ב) . מהו עונשו של דבר? "וימנעו רבִבִים, ומלקוש לוא היה, ומצח אשה זונה היה לך, מֵאַנת הִכלם" (ירמיהו ג, ג) .

[ה] ר' אליעזר בן יעקב אומר, מתוך שהוא בא על נשים הרבה ואינו יודע על איזה מהן בא, והיא שקבלה מאנשים הרבה ואין יודעת מאיזה מהם קבלה-- שגג ונשא לבתו, שגג והשיאה לבנו. נמצא הוא נושא לבתו, ובנו לאחותו. נמצא ממלא את העולם ממזרים שנאמר "זמה"-- זה מה הוא?.

[ו] ר' אליעזר אומר, מנין שהוא ענוש לפני המקום כבא על אשה ואמה? נאמר כאן "זמה" ונאמר להלן "ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הִוא" (ויקרא כ, יד) . מלמד שהוא ענוש לפני המקום כבא על אשה ואמה.

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ומלאה הארץ זמה. וסמיך ליה את שבתותי לומר סקבא דשתא ריגלא (קידושין פא, א) שאוכלין ושותין ושמחין בשבתות והיינו דכתיב זנות יין ותירוש יקח לב: סמך שבתותי תשמורו לאל תפנו אל האובות שהשואל באוב אינו עולה בשבת:

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ

ויקרא יט כט : "אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ; וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה".

זנות היא קשר גופני בין איש לאשה, שהקשר ביניהם עשוי להתנתק בקלות .

מפסוק זה ניתן ללמוד שזנות היא דבר רע, ושאסור שתהיה זנות בארץ. מדוע לא נאמר בפירוש "לא תזנו"?

אולי הסיבה היא, שהיצר בגיל הנעורים הוא מאד גדול, ולדור הצעיר מאד קשה להחזיק מעמד ולא לחטוא, ולכן התורה מטילה את האחריות על הדור המבוגר - דור ההורים: ההורים צריכים לדאוג שילדיהם לא יחטאו בזנות, שלא יקיימו קשרים גופניים ארעיים מחוץ למערכת יחסים קבועה. הפסוק קובע שלושה איסורים:

"אל תחלל את בתך להזנותה" - אסור להורים לעשות מעשה שיגרום לילדיהם לזנות;
"ולא תזנה הארץ" - הדור המבוגר אחראי לעשות מעשים כדי לוודא שלא תהיה זנות בארץ;
"ומלאה הארץ זמה" - יש לוודא שהאוירה בארץ תהיה צנועה ונקיה מגירויים מיניים, כך שאנשים לא יהיו עסוקים במחשבות מיניות (זימה) ללא הפסקה.

מה בדיוק אסור להורים לעשות? חז"ל והמפרשים ציינו כמה דברים:

לעכב את נישואיהם של הילדים - דבר שעלול ליצור אצלם פיתוי גדול מאד לקיים קשרים גופניים מחוץ לנישואין (רבי עקיבא, סנהדרין עו. );
למכור את גופם של הילדים לקיום קשרים גופניים עם כל דורש (ע"פ רמב"ם הלכות נערה בתולה ב:טו );
לעודד את הילדים לשכב עם אנשים שאסור להם להתחתן איתם (ע"פ רמב"ן);
להשיא את הילדים לבני-זוג שהם לא נמשכים אליהם, וכך להעמיד אותם בפיתוי לנאוף (ר' אליעזר, סנהדרין עו. );
[ואולי גם - לאלץ את הבת להינשא לאדם אחר, לאחר שהתארסה - כמעשה שאול במיכל].

נראה שכל הדברים הללו אסורים, כי כולם יוצרים קשרים גופניים שמתנתקים בקלות, בניגוד לכוונת התורה.

אולי זו הסיבה שההלכה בימינו כל-כך מקפידה על נישואין פורמליים. כאשר לא מקפידים על נישואין פורמליים, גם אם בתקופה מסויימת משתדלים להקפיד על כך שהקשר יהיה קבוע, המצב יכול להתדרדר במהירות ולהגיע להפקרות, כפי שקרה בחברה הישראלית בדורות האחרונים, ולכן ראוי לעשות סייג ולמנוע זאת מראש.

ראו גם: פיתוי לעומת זנות .

נספח - טבלת פירושים

ניתן לפרש את הפסוק לפי כמה תת-פירושים של המושג "זנות" :

2ב - ניאוף	2א - סטיה	1ב - מכירה	1א - הפקרות
אל תפגע בקדושת הקשר בין בתך לבעלה, ואל תגרום לה לנאוף, בכך ש-...	אל תפגע בקדושת הקשר בין בתך לבין ה', ואל תגרום לה לחטוא, בכך ש-...	אל תשתמש בגופה של בתך למטרות חול, ואל-...	אל תפגע בקדושת הגוף של בתך , ואל תגרום לכך שהיא תשכב עם גברים רבים ללא נישואין, בכך ש-...	"אל תחלל את בתך..."
...תאלץ אותה להינשא לאיש אחר לאחר שהתארסה (כמעשה שאול במיכל), או - תשיא אותה לאיש שהיא לא נמשכת אליו וכך תעמיד אותה בפיתוי לנאוף (ר' אליעזר, סנהדרין עו. )...	...תעודד אותה לשכב עם אנשים שאסור לה להתחתן איתם (ע"פ רמב"ן )...	...תמכור את גופה לכל המרבה במחיר כדי "לסייע בפרנסת המשפחה" (ע"פ רמב"ם הלכות נערה בתולה ב:טו )...	...תעכב את נישואיה וכך תעמיד אותה בפיתוי להפקיר את עצמה (ר' עקיבא, סנהדרין עו. )...	"...להזנותה..."
...כי אם יהיה ניאוף בין יושבי הארץ, גם הארץ עצמה "תנאף", ותיתן את פירותיה לעמים אחרים במקום לבעליה המקוריים - עם ישראל (ע"פ רש"י, וע"פ ירושלמי כלאים א:א )...	...כי אסור לזלזל באיסורים אלה, וההורים אחראיים לחנך את ילדיהם לכך...	...כי אסור שתהיה שיהיו נשים שמוכרות שירותי-מין לכל דורש (ע"פ רמב"ן )...	...כי אסור להגיע למצב של הפקרות מינית (ע"פ רמב"ן ), וההורים אחראיים להגן על ילדיהם מפני פיתויים מיותרים...	"...ולא תזנה הארץ..."