קטגוריה:ויקרא יא יא
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו.
וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ.
וְשֶׁ֖קֶץ יִהְי֣וּ לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וְאֶת־נִבְלָתָ֖ם תְּשַׁקֵּֽצוּ׃
וְשֶׁ֖קֶץ וְ - ו' החיבור
שֶׁ֖קֶץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/8263
מורפ': HC/Ncmsa יִהְי֣וּ יִהְי֣וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3mp לָכֶ֑ם לָ - מילת יחס
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp מִבְּשָׂרָם֙ מִ - מילת יחס
בְּשָׂרָ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: m/1320
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3mp לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תֹאכֵ֔לוּ תֹאכֵ֔לוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2mp וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־נִבְלָתָ֖ם נִבְלָתָ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5038
מורפ': HNcfsc/Sp3mp תְּשַׁקֵּֽצוּ תְּשַׁקֵּֽצוּ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 8262
מורפ': HVpi2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְשֶׁ֖קֶץ טפחא (מלך, דרגא 2)
יִהְי֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) לָכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מִבְּשָׂרָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תֹאכֵ֔לוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֶת־נִבְלָתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
תְּשַׁקֵּֽצוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם, מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְשִׁקְצָא יְהוֹן לְכוֹן מִבִּסְרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וְיָת נְבִילַתְהוֹן תְּשַׁקְּצוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשִׁיקְצָא יְהוֹן לְכוֹן צִירֵיהוֹן וְרוֹעֲדֵיהוֹן וּמִבִּשְרֵיהוֹן לָא תֵיכְלוּן וְיַת נְבֵילְתְּהוֹן תְּשַׁקְצוּן וּמִן הַנָיָיתְהוֹן תִּתְרַחֲקוּן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ג (עריכה)
[ט] "ושקץ יהיו לכם"-- לאסור את ערובן.
כמה[1] יהא בו ויהא אסור? [עשר] זוז ביהודה שהן עשר סלעים בגליל בגרב שמחזיק סאתים.
דג טמא -- צירו אסור.
- ר' יהודה אומר רביעית בסאתים.
- ר' יוסי אומר אחד בששה עשר בו.
[י] "מבשרם"-- ולא מן העצמות ולא מן הסנפרנין שלהם.
"ואת נבלתם תשקצו"-- להביא את היבחושין שסננם.
- ^ לא ידעתי באמת איך לארגן ולעצב את המשפטים הבאים כאן. עיין במלבי"ם. וצריך יתר עריכה אולי -- ויקיעורך
רש"י
"מבשרם" - אינו מוזהר על הסנפירים ועל העצמות
"ואת נבלתם תשקצו" - (שם סו) לרבות יבחושין שסיננן יבחושין מושיילונ"ש בלע"ז
[י] לרבות יבחושין שסננן. פירוש, אף על גב דקרא לא אסר אלא שרצים הגדילים בימים ובנחלים, ולא שבבורות וכלים, שהשרצים הגדלים בהם מותרים (חולין דף סו:), אפילו הכי אם סיננו אותן, ופירשו מן המים על גבי כלי או על שאר דבר, הם אסורים (חולין סוף סז.). ומפני שאמר הכתוב "מבשרם לא תאכלו", ולא הוי צריך למכתב "ואת נבלתם תשקצו", לא בא אלא לרבות יבוחשין שסננן (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִבְּשָֹרָם – אֵינוֹ מֻזְהָר עַל הַסְּנַפִּירִים וְעַל הָעֲצָמוֹת (שם,י).
וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ – לְרַבּוֹת יַבְחוּשִׁין שֶׁסִּנְּנָן (חולין ס"ז ע"א). יַבְחוּשִׁין, מוש̃קירונ"ש [moscherons = יבחושים[2]] בְּלַעַז.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והנה הם שמונה דברים שאסור לסחור בהן, ארבעה למעלתן וחשיבותן, וארבעה לפחיתותן. ארבעה למעלתן הוא שאמרו רז"ל אין משתכרין בשל הקדש, לפי שההקדש הוא להקב"ה והקב"ה אין לו צורך בריוח והרחבת ממון, כי הכל שלו, שנאמר (חגי ב) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות, וגזבר ההקדש אינו רשאי לסחור בו ולא להרויח בו אלא שיהיה מוצנע ברשותו לבדק הבית, וזה בהקדש סתם. אבל הקדש תנאי כגון המקדיש ממון על תנאי שילוו אותו וירויחו בו הרי זו מותר. ולכך נהגו בכל הקהלות שהממונים על ממון ההקדש מלוים אותו ומרויחים בו, שעל תנאי זה הקדישו הבעלים, אבל בהקדש סתם אסור ליגע בו ואין להרויח בו כלל, ועליו אמרו אין משתכרין בשל הקדש, ולא בשל צדקה, לפי שהממונה על הצדקה אסור שיסחור במעות של צדקה ולהוציאן מרשותו כלל כי לפעמים יבא שבוי ויצטרך לפדותו ולא יהיו בידו מעות מזומנים, או יצטרך לזון את העניים ואין בידו וימותו ברעב, או יצטרך לכסות את הערומים, ואין זה ריוח אלא הפסד גדול. וגם אין לסחור בבכור ומעשר שנפל בהם מום ואי אפשר לשוחטן במקדש אלא שיאכלם, כענין שכתוב (דברים טו) בשעריך תאכלנו, אבל לא שיסחור בהן, וגם פירות שביעית אסור לסחור בהן שכך דרשו רז"ל לאכלה ולא לסחורה.
והארבעה לפחיתותן, ואלו הן, בשר נבלות וטרפות שקצים ורמשים אם ישנן ברשותו מותר למכרן, שכן אמר הכתוב (שם יד) או מכור לנכרי, לומר שהתיר לך הכתוב למכור בהמה שהיתה כשרה וכונתך לאכול אותה לולא סבת המקרה שקרה בה, אבל אין הכתוב מתיר בה שתוכל לסחור בהן כשאר הבהמות הכשרות והטהורות. ושקצים דגים טמאים, הוא שכתוב כאן ואת נבלתם תשקצו, ולכך הוסיף זה להיות האסור בו שוה בין מת בין חי.
- ^ רש"י מביא את דברי מדרש תורת כהנים, שלפיהם המלית "את" בפסוק "ואת נבלתם תשקצו" באה לאסור סוגים מסויימים של חרקים.
- ^ רש"י מביא את דברי מדרש תורת כהנים, שלפיהם המלית "את" בפסוק "ואת נבלתם תשקצו" באה לאסור סוגים מסויימים של חרקים.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יא יא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.