קטגוריה:ויקרא יא יב
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם.
כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.
כֹּ֣ל אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃
כֹּ֣ל כֹּ֣ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr אֵֽין אֵֽין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn־ל֛וֹ ל֛ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms סְנַפִּ֥יר סְנַפִּ֥יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5579
מורפ': HNcmsa וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת וְ - ו' החיבור
קַשְׂקֶ֖שֶׂת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/7193
מורפ': HC/Ncfsa בַּמָּ֑יִם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מָּ֑יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: b/4325
מורפ': HRd/Ncmpa שֶׁ֥קֶץ שֶׁ֥קֶץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8263
מורפ': HNcmsa ה֖וּא ה֖וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms לָכֶֽם לָ - מילת יחס
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כֹּ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) אֵֽין־ל֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)
סְנַפִּ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּמָּ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
שֶׁ֥קֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) ה֖וּא טפחא (מלך, דרגא 2)
לָכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם, שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.
יג וְאֶת אֵלֶּה להלן רשימה של עופות טמאים, וחז"ל נתנו סימנים לעופות טהורים: אצבע יתירה, זפק, לא דורס, קרקבן נקלף תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ, שֶׁקֶץ הֵם: אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס עוף דורס בגודלו של הנשר. ראה בוויקיפדיה וְאֵת הָעָזְנִיָּה מהגדולים שבעופות הדורסים (בוויקיפדיה). יד וְאֶת הַדָּאָה, וְאֶת הָאַיָּה (ראה בוויקיפדיה) יש מפרשים שהדאה והאיה הן אותו עוף, וכן קיימות שיטות שונות לגבי ראה ודיה בדברים יד יג לְמִינָהּ. טו אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ. טז וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה לא מדובר ביען אלא בדורס לילי הדומה לאוח וְאֶת הַתַּחְמָס כנראה מדובר בבז וְאֶת הַשָּׁחַף, וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ. יז וְאֶת הַכּוֹס עוף דורס קטן (ראה בערך כוס החורבות) וְאֶת הַשָּׁלָךְ עוף דורס הניזון מדגים (ראה בוויקיפדיה) וְאֶת הַיַּנְשׁוּף. יח וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת עוף דורס. לגבי זיהוייה ראה בוויקיפדיה וְאֶת הָרָחָם ראה בוויקיפדיה בערך "רחם (עוף)", אם כי חז"ל זיהו אותו עם השרקרק. יט וְאֵת הַחֲסִידָה, הָאֲנָפָה ואת האנפה (ראה בערך אנפתיים) לְמִינָהּ, וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף בלשון התורה גם יונק שעף נחשב עוף.
כ כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף החרקים הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע (או יותר מארבע רגליים), שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם. כא אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע, אֲשֶׁר (לא) לוֹ כְרָעַיִם החלק העליון של הרגל מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר לקפץ, לדלג בָּהֵן עַל הָאָרֶץ. כב אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ: אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ, וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ. כג וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם, שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.
כד
וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ, כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.
כה
וְכָל הַנֹּשֵׂא המרים, המזיז, גם מבלי לגעת מִנִּבְלָתָם, יְכַבֵּס בְּגָדָיו ויטבול במקוה וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
כו
לְכָל 'ולאלה תטמאו' לעיל בפסוק כד - תטמאו לכל... הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת וְגֵרָה או גרה אֵינֶנָּה מַעֲלָה - טְמֵאִים הֵם לָכֶם, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא.
כז
וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו ולא על פרסות בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע - טְמֵאִים הֵם לָכֶם, כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.
כח
וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָם, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם. {ס}
כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ, הַחֹלֶד חולדה (?) וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב חרדון (?) לְמִינֵהוּ. ל וְהָאֲנָקָה שׂממית (?) וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה, וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת זיקית (?). לא אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם בנבלתם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.
לב
וְכֹל וכל כלי אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם מאחד משמונת השרצים לעיל כאשר הם נבילות יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץ כל כלי עץ שהוא אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם, בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר.
לג
וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ, כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ כיוון שלא ניתן לטהר כלי חרס.
לד
מִכָּל הָאֹכֶל אוכל כלשהוא אֲשֶׁר יֵאָכֵל ראוי לאכילה אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם, יִטְמָא יהיה ראוי להיטמא, וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה ראוי לשתיה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא יכולים להיטמא.
לה
וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא, תַּנּוּר וְכִירַיִם כלי חרס שאין להם טהרה יֻתָּץ יישברו טְמֵאִים הֵם, וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם.
לו
אַךְ בניגוד למים המנותקים מהקרקע (בכלי, לעיל פסוק לד) מַעְיָן וּבוֹר, מִקְוֵה מַיִם ושלולית מים יִהְיֶה טָהוֹר, וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם אדם שנוגע בנבילת שרץ, אפילו טובל במקוה תוך כדי כך יִטְמָא.
לז
וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ צמח מחובר לקרקע אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ, טָהוֹר הוּא.
לח
וְכִי יֻתַּן יינתן על ידי אדם בכוונה מַיִם עַל זֶרַע שנעקר מן הקרקע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו, טָמֵא הוּא לָכֶם. {ס}
לט וְכִי יָמוּת מכל סיבה חוץ משחיטה כהלכה מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה, הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב. מ וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב, וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
מא וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ, שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל. מב כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן על בטנו כמו הנחש וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע 4 רגליים או יותר, עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם, לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ - לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם. מג אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם ותיטמאו בָּם.
מד
כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי, וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.
מה
כִּי אֲנִי יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.
מו
זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם, וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ.
מז
לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר, וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל. {פ}
<< · ביאור:ויקרא · יא · >>
הערות
- "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן" (פסוק א) - בעל חיים טמא הוא זה שאסור לישראל לאכלו, אך דבר טמא הוא גם מה שטומאתו יכולה לדבוק אף בבני אדם, בחפצים או במאכלים אחרים. לטומאה מהסוג השני – שעליה מדובר ברוב המקומות בספר ויקרא – יש משמעות רחבה הרבה יותר הן משום שהיא מתפשטת, והן משום זיקתה לדיני הקודש והמקדש. דבר טמא אסור שיימצא בתוך המקדש או יגע בדברים קדושים. איסורי האכילה שיופיעו כאן חלים על כל ישראל, אך טומאה המצריכה היטהרות – המוזכרת גם היא בפרק זה – קשורה בעיקר למקדש ולתחומם של הכהנים. כך אפשר להסביר את מיקומו של העניין שלפנינו בהקשר של הקמת המשכן וקידושו. בכך יש גם כדי להסביר מדוע העניין מופנה אף אל אהרן. (מתוך פירוש שטיינזלץ, בהקדמה לפרק זה)
- "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ ... וְכֹל (כלי) אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץ ... אַךְ מַעְיָן וּבוֹר, מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר (בניגוד לכלים המנותקים מהקרקע) וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא (אך מי שנגע בשרץ שנפל למעיין\בור\מקוה בכל זאת יטמא)" (כט-לו) - כמאמר הביטוי "טובל ושרץ בידו".
ראו גם
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כֹּל דְּלֵית לֵיהּ צִיצִין וְקַלְפִין בְּמַיָּא שִׁקְצָא הוּא לְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כָּל דְלֵית לֵיהּ צִיצִין וְחַרְסְפִיתִין בְּמַיָא שִׁיקְצָא הוּא לְכוֹן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ג (עריכה)
[יא] "כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי אלא המעלה סימני טהרה שלו ליבשה, השירו במים מנין? תלמוד לומר "במים".
"שקץ הוא לכם"-- שלא יעשה בהם סחורה.
רש"י
ואם תאמר, סוף סוף לא לכתוב רק "בימים ובנחלים", ולא לכתב "במים", אלא לכך כתב "במים" ללמוד שכל שיש לו שני סימנים במים - אכול, אף על גב דהשירן, ואם כן מקרא קמא נפקא היכא דהשירן, ואין זה קשיא גם כן, דמן "בימים ובנחלים" לא הוי מרבינן לאסור היכא שאין לו סנפיר [וקשקשת] רק ימים ונחלים המושכים מים, אבל חריצים ונעיצים הנובעים - לא, אתא קרא "במים" לרבות הנובעים, כדאיתא בהדיא בחולין (סוף סו ע"ב) מכח כלל ופרט [וכלל], שגם כן הם באיסור אם אין להם סנפיר וקשקשת, ולפיכך הוצרך קרא בתרא (כאן) "כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים" ללמוד היכא דהשירן מותר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יא יב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.