קטגוריה:במדבר כז יג

<< | ספר במדבר • פרק כ"ז • פסוק י"ג | >>

מהדורת הכתיב:

וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך.

המהדורה המנוקדת:

וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ.

המהדורה המוטעמת:

וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְרָאִ֣יתָה וְ - ו' החיבור
רָאִ֣יתָה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqq2ms אֹתָ֔הּ אֹתָ֔ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs וְנֶאֱסַפְתָּ֥ וְ - ו' החיבור
נֶאֱסַפְתָּ֥ - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/622
מורפ': HC/VNq2ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־עַמֶּ֖יךָ עַמֶּ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5971 b
מורפ': HNcmpc/Sp2ms גַּם גַּם - מילית, חיוב

צורת יסוד: 1571
מורפ': HTa־אָ֑תָּה אָ֑תָּה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms כַּאֲשֶׁ֥ר כַּ - מילת יחס
אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: k/834 d
מורפ': HR/Tr נֶאֱסַ֖ף נֶאֱסַ֖ף - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 622
מורפ': HVNp3ms אַהֲרֹ֥ן אַהֲרֹ֥ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 175
מורפ': HNp אָחִֽיךָ אָחִֽי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְרָאִ֣יתָה מונח (משרת, דרגא 5) אֹתָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְנֶאֱסַפְתָּ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) אֶל־עַמֶּ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)

גַּם־אָ֑תָּה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כַּאֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) נֶאֱסַ֖ף טפחא (מלך, דרגא 2)

אַהֲרֹ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) אָחִֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְרָאִיתָה אֹתָהּ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ, גַּם אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף לעיל כ,כד אַהֲרֹן אָחִיךָ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְתִחְזֵי יָתַהּ וְתִתְכְּנֵישׁ לְעַמָּךְ אַף אַתְּ כְּמָא דְּאִתְכְּנֵישׁ אַהֲרֹן אֲחוּךְ׃
ירושלמי (יונתן):	וְתֶחֱמֵי יָתָהּ וְתִתְכְּנֵישׁ לְעַמָךְ לְחוֹד אַנְתְּ הֵיכְמָא דְאִתְכְּנֵישׁ אַהֲרן אָחוּךְ:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

וראית אותה ונאספת אל עמיך גם אתה - מגיד שנתאוה משה למיתתו של אהרן, שנא' כאשר נאסף אהרן אחיך.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כאשר נאסף אהרן אחיך" - מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן ד"א אין אתה טוב ממנו (דברים לב) על אשר לא קדשתם הא אם קדשתם אותי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר בכ"מ שכ' מיתתם כתב סרחונם לפי שנגזרה גזרה על דור המדבר למות במדבר בעון שלא האמינו לכך בקש משה שיכתב סרחונו שלא יאמרו אף הוא מן הממרים היה (יומא פ) משל לשתי נשים שלוקות בב"ד אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית וכו' אף כאן בכ"מ שהזכיר מיתתן הזכיר סרחונם להודיע שלא היתה בהם אלא זו בלבד

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יג] הא אם קדשתם אותי כו'. הביא זה הפסוק כאן, אף על גב שהוא בפרשת האזינו (דברים ל"ב, נ"א), דרצה לפרש מה שכתב חטא משה "כאשר מריתם פי" (פסוק יד), לא בשביל גנאי שלו, דאין דרך הכתוב לספר בגנאי של צדיק, אבל הוא לכבוד ושבח שלו, לומר שלא היה בהם חטא אחר זולת זה שהיה ראוי למות עליו (ר' שבת נה ע"ב). ובפסוק שבכאן אין מוכח זה, דיש לפרש אותו "כאשר מריתם פי ה'" היה זה גורם שעל ידי זה אתם מתים, שבזה נתמלאה הסאה, ואין כאן ראיה שלא היה בהם חטא רק זאת בלבד. לכך מביא הכתוב שאמר (דברים ל"ב, נ"א) "על אשר לא קדשתם וגו'", ובפסוק זה מוכח בפירוש דלא מת אלא על עבירה זאת, שהרי "על אשר לא קדשתם" משמע דוקא על חטא זה, 'הא אם קדשתם לא הגיע זמן שלכם וכו. ואם כן גם כן כאן פירושו "כאשר מריתם", כלומר בשביל חטא זה הגיע לכם המיתה, ולא בשביל דבר אחר:

ויש לומר גם כן, כי הביא פסוק של פרשת האזינו, לומר דגם כן בפרשת האזינו נזכר המיתה, דכתיב (שם) "על אשר לא קדשתם אותי", ויותר יש ראיה ממה שהזכיר ג' פעמים תמיד סרחונם, ממה שהזכיר ב' פעמים בלבד, לכך מביא קרא של פרשת האזינו לכאן, לצרפו עם המקרא שבכאן. ופירוש הכתוב כך 'הא אם קדשתם אותי וגו, דעיקר קרא אתא לשבח משה ואהרן, דלא היה בהם אלא זאת, ואם היו מקדשים - לא הגיע הזמן ליפטר:

ואם תאמר, דכאן משמע דאם היו מקדשים לא הגיע זמנם ליפטר, ובפרשת וילך משמע בהדיא, דאמר "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" (דברים ל"א, ב'), מה [תלמוד לומר] "היום", 'היום מלאו ימי ושנותי' (ראש השנה דף יא.), ואם כן הגיע זמנם ליפטר. ויש לומר, דמלאו ימיו ושנותיו מה שראוי להיות חיות לפי טבעו, אבל לא מלאו ימיו ושנותו מה שראוי להיות לפי צדקותיו אם לא עשה החטא, ועכשיו שחטא - העמידו על חיי טבעו, לא על ידי זכותו. ופירוש זה נכון:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ – מִכָּאן שֶׁנִּתְאַוָּה מֹשֶׁה לְמִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן (ספרי קלו). דָּבָר אַחֵר: אֵין אַתָּה טוֹב מִמֶּנּוּ (תנחומא פינחס ט). "עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם" (דברים לב,נא): הָא אִם קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְכֶם לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתַב מִיתָתָם כָּתַב סֻרְחוֹנָם, לְפִי שֶׁנִּגְזְרָה גְזֵרָה עַל דּוֹר הַמִּדְבָּר לָמוּת בַּמִּדְבָּר בַּעֲוֹן שֶׁלֹא הֶאֱמִינוּ; לְכָךְ בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיִּכָּתֵב סֻרְחָנוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: אַף הוּא מִן הַמַּמְרִים הָיָה. מָשָׁל לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלּוֹקוֹת בְּבֵית דִּין, אַחַת קִלְקְלָה וְאַחַת אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְכוּלֵּיהּ^[2] (יומא פ"ו ע"ב). אַף כָּאן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִזְכִּיר מִיתָתָן הִזְכִּיר סֻרְחוֹנָן, לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא הָיְתָה בָהֶם אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד (ספרי קלז).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וראיתה אותה ונאספת אל עמיך גם אתה. למה הוצרך לחזור וראיתה אותה והלא כבר הזכיר וראה את הארץ, אלא וראיתה אותה מצויירת למעלה כשנאספת אל עמיך. ותוספת הה"א במלת וראיתה אולי בא לרמוז כי הראיה מכח הה"א, ועוד שהארץ העליונה היא הה"א אחרונה שבשם, והיא כבוד ה' אשר יאספהו, ולכך נתוסף יו"ד במלת עמיך, וכן בכל עמיך האמור במשה רבינו ע"ה מצינו שהם כתובים ביו"ד, והם ונאספת אל עמיך, (במדבר לא) אחר תאסף אל עמיך, (דברים לב) ומות בהר אשר אתה עולה שמה והאסף אל עמיך.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וראית אותה ונאספת", שתראה אותה שנית בעת תאסף וזה הנזכר בוזאת הברכה:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

וראיתה אותה. ולא הספיק מה שכבר אמר וראה את הארץ, על דרך אומרם ז"ל (ספרי ח"א קל"ו) שהראהו ה' ראיה נסיית מה שאין כח בשיעור עין טבעיית לראות באור השמש זולת באור הגנוז כידוע, ולזה הבטיחו ואמר לו וראיתה אותה כי יאיר לפניו אור החיים, וכמו כן תמצא שאמר הכתוב (שם ל"ד) ויראהו ה' וגו' להעיר על האמור: גם אתה כאשר וגו'. יתבאר על פי דבריהם ז"ל (ילקוט ריש פ' מסעי) שאמרו שאמר אהרן למשה אילו היה יודע כן היה רוצה בדבר מקודם לכן, והוא אומרו גם אתה סמוך למאמר ונאספת לומר שלא יהיה נרתע מהאסיפה שמבטיחו שגם הוא יחפוץ וירצה ליאסף כשיראה עריבות המושג בשעת מיתה, וזה לך האות כאשר נאסף אהרן אחיך שהוא אמר לך שאם היה יודע וכו' הרי שגם החפץ והרצון יסכימו ליאסף. עוד ירצה להעירו במצוה המוטלת על הצדיקים לעשות בשעת מיתה, והוא שיצדיק עליו את הדין ויחפוץ בגזירת מלך שתתקיים, והוא אומרו ונאספת וגו' גם אתה פירוש אפילו אתה תסכים ליאסף כדרך אומרו (תהלים, לא) בידך אפקיד, ואומרו כאשר נאסף אהרן וגו' פירוש על דרך אומרם ז"ל (ילקוט שם) שאמר לו משה לאהרן אהרן אחי מקובל עליך למות אמר לו הן אמר לו נעלה להר מיד עלו וכו' עד כאן, והוא מה שרמז במאמר כאשר נאסף אהרן פירוש שהסכים גם הוא על האסיפה, וטעם הדבר שעושה ה' כסדר זה לפי שאינו חפץ ליטול נפש הצדיק אלא ברצונו לרוב חיבת ידידיו, גם שבזה ישלמו האושר השלם כאמור (דברים, ו) ובכל נפשך:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

וראיתה. כתיב בה"א מלמד שהראהו כל הארץ המערות והמתילות ואוצרות כסף וזהב שבה:

נאסף אהרן אחיך. בגימטריא זהו בנשיקה:

^ אָמְרָה לָהֶן אוֹתָהּ שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ עַל מָה הִיא לוֹקָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: עַל מָה שֶׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. הֵבִיאוּ פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְתָלוּ בְּצַוָּארָהּ, וְהָיוּ מַכְרִיזִין לְפָנֶיהָ וְאוֹמְרִין: עַל עִסְקֵי שְׁבִיעִית הִיא לוֹקָה.
^ אָמְרָה לָהֶן אוֹתָהּ שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ עַל מָה הִיא לוֹקָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: עַל מָה שֶׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. הֵבִיאוּ פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְתָלוּ בְּצַוָּארָהּ, וְהָיוּ מַכְרִיזִין לְפָנֶיהָ וְאוֹמְרִין: עַל עִסְקֵי שְׁבִיעִית הִיא לוֹקָה.

פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק! • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית

דפים בקטגוריה "במדבר כז יג"

קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.

*

מ"ג במדבר כז יג

ג

ביאור:גם = מהשני והלאה

ז