קטגוריה:במדבר כב יט
ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי.
וְעַתָּה שְׁבוּ נָא בָזֶה גַּם אַתֶּם הַלָּיְלָה וְאֵדְעָה מַה יֹּסֵף יְהֹוָה דַּבֵּר עִמִּי.
וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהֹוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃
וְעַתָּ֗ה וְ - ו' החיבור
עַתָּ֗ה - תואר הפועל
צורת יסוד: c/6258
מורפ': HC/D שְׁב֨וּ שְׁב֨וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqv2mp נָ֥א נָ֥א - מילית, זירוז
צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe בָזֶ֛ה בָ - מילת יחס
זֶ֛ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/2088
מורפ': HR/Pdxms גַּם גַּם - מילית, חיוב
צורת יסוד: 1571
מורפ': HTa־אַתֶּ֖ם אַתֶּ֖ם - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 859 d
מורפ': HPp2mp הַלָּ֑יְלָה הַ - מילית, ה' הידיעה
לָּ֑יְלָה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3915
מורפ': HTd/Ncmsa וְאֵ֣דְעָ֔ה וְ - ו' החיבור
אֵ֣דְעָ֔ה - פועל, קל, זירוז (Cohortative), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/Vqh1cs מַה מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi־יֹּסֵ֥ף יֹּסֵ֥ף - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3254
מורפ': HVhi3ms יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp דַּבֵּ֥ר דַּבֵּ֥ר - פועל, פיעל, מקור נסמך
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpc עִמִּֽי עִמִּֽ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְעַתָּ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
שְׁב֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) נָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) בָזֶ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
גַּם־אַתֶּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
הַלָּ֑יְלָה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאֵ֣דְעָ֔ה מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מַה־יֹּסֵ֥ף מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
דַּבֵּ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) עִמִּֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְעַתָּה שְׁבוּ נָא בָזֶה פה גַּם אַתֶּם הַלָּיְלָה, וְאֵדְעָה מַה יֹּסֵף יְהוָה דַּבֵּר עִמִּי".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְעַן אוֹרִיכוּ כְעַן הָכָא אַף אַתּוּן בְּלֵילְיָא וְאֶדַּע מָא יוֹסֵיף יְיָ לְמַלָּלָא עִמִּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְדוּן אַסְחָרוּ בְּבָעוּ הָכָא אוּף אַתּוּן בְּלֵילְיָא וְאִינְדַע מַה יוֹסִיף מֵימְרָא דַיְיָ לְמַלָלָא עִמִי: |
רש"י
"מה יסף" - לא ישנה דבריו מברכה לקללה הלואי שלא יוסיף לברך כאן נתנבא שעתיד להוסיף להם ברכות על ידו
[ל] לא ישנה דברו וכו'. דאם לא כן, 'מה ידבר' מיבעי ליה. וכתב הרא"ם דכל זה על דרך 'ניבא ולא ידע מה ניבא' (ר' רש"י בראשית מה, יח). וכוונתו, שאם ידע מה ניבא, לא היה שואל עוד מאת הקדוש ברוך הוא לקללם. ואין צריך לדבריו, כי לנבואה כזאת שלא דיבר אליו הקדוש ברוך הוא, רק שהוא נתנבא, אפשר להתבטל, וכמו שהתבאר פרשת חקת אצל מי מריבה (לעיל פ"כ אות ח):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מַה יֹּסֵף – לֹא יְשַׁנֶּה דְּבָרָיו מִבְּרָכָה לִקְלָלָה; הַלְוַאי שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְבָרֵךְ. כָּאן נִתְנַבֵּא שֶׁעָתִיד לְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכוֹת עַל יָדוֹ (שם).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר כב יט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.