קטגוריה:במדבר יח כו

<< | ספר במדבר • פרק י"ח • פסוק כ"ו | >>

ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר.

המהדורה המנוקדת:

וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

המהדורה המוטעמת:

וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְח֠וּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֙נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאֶל וְ - ו' החיבור
אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R־הַלְוִיִּ֣ם הַ - מילית, ה' הידיעה
לְוִיִּ֣ם - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/3881
מורפ': HTd/Ngmpa תְּדַבֵּר֮ תְּדַבֵּר֮ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpi2ms וְאָמַרְתָּ֣ וְ - ו' החיבור
אָמַרְתָּ֣ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq2ms אֲלֵהֶם֒ אֲלֵ - מילת יחס
הֶם֒ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3mp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־תִ֠קְחוּ תִ֠קְחוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqi2mp מֵאֵ֨ת מֵ - מילת יחס
אֵ֨ת - מילת יחס

צורת יסוד: m/854
מורפ': HR/R בְּנֵֽי בְּנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׂרָאֵ֜ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּעֲשֵׂ֗ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4643
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr נָתַ֧תִּי נָתַ֧תִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp1cs לָכֶ֛ם לָ - מילת יחס
כֶ֛ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp מֵאִתָּ֖ם מֵ - מילת יחס
אִתָּ֖ - מילת יחס
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: m/854
מורפ': HR/R/Sp3mp בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם בְּ - מילת יחס
נַחֲלַתְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: b/5159
מורפ': HR/Ncfsc/Sp2mp וַהֲרֵמֹתֶ֤ם וַ - ו' החיבור
הֲרֵמֹתֶ֤ם - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: c/7311 a
מורפ': HC/Vhq2mp מִמֶּ֨נּוּ֙ מִמֶּ֨ - מילת יחס
נּוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp1cp תְּרוּמַ֣ת תְּרוּמַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 8641
מורפ': HNcfsc יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp מַעֲשֵׂ֖ר מַעֲשֵׂ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4643
מורפ': HNcmsa מִן מִן - מילת יחס

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הַֽמַּעֲשֵֽׂר הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּעֲשֵֽׂר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4643
מורפ': HTd/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) תְּדַבֵּר֮ זרקא (משנה, דרגא 3)

וְאָמַרְתָּ֣ מונח (משרת, דרגא 5) אֲלֵהֶם֒ סגול (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־תִ֠קְחוּ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

מֵאֵ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל גרש (שליש, דרגא 4)

אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) נָתַ֧תִּי דרגא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)

מֵאִתָּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) מִמֶּ֨נּוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

תְּרוּמַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מַעֲשֵׂ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

"וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי כאשר תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם בתור נחלה, בזכות המגיעה לכם כי אינכם מקבלים נחלה, וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה שניתנת לכהן, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וְעִם לֵיוָאֵי תְּמַלֵּיל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי תִּסְּבוּן מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת מַעְשְׂרָא דִּיהַבִית לְכוֹן מִנְּהוֹן בְּאַחְסָנַתְכוֹן וְתַפְרְשׁוּן מִנֵּיהּ אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מַעְשְׂרָא מִן מַעְשְׂרָא׃

ירושלמי (יונתן):

וּלְלֵיוָאֵי תְמַלֵיל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם תִּסְבוּן מִן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת מַעַשְרָא דִיהָבִית לְהוֹן בְּאַחְסַנְתְּהוֹן וְתִפְרְשׁוּן מִינֵיהּ אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מַעַשְרָא מִגוֹ מַעַשְרָא:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם. למה נאמר? לפי שהוא אומר "ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר" - בפירות הכתוב מדבר. אתה אומר בפירות, או אינו אלא באחד מעשרה בארץ? ת"ל ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם, מגיד שבפירות הכתוב מדבר, לפי שלא ניתן להם חלק בארץ - ניתן להם אחד מעשר בפירות:

והרמותם ממנו. ממין על מינו, ולא ממין על שאינו מינו.

והרמותם ממנו. מופנה, להקיש ולדון ממנו גזירה שוה:

והרמותם ממנו. שלא יתרום מן המחובר על התלוש, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש.

והרמותם ממנו - שלא יתרום מפירות הארץ על פירות חו"ל, ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ. ת"ל ויקרא כז וכל מעשר הארץ, שלא יתרום מפירות הארץ על פירות חו"ל, ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ:

והרמותם ממנו תרומת ה'. וכי מה למדנו לתרומת מעשר? - מעתה אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מה תרומת מעשר חובה - אף מעשר ראשון חובה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"נו ""ואל הלוים תדבר וגו' מאתם בנחלתכם", אמר זה ללמד שהמעשר הוא חלף הנחלה שהיה להם לקחת חלקם בארץ, ומזה ידע"נו "שמ"ש ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר

בישראל לנחלה אין הפי' שיתנו להם מנחלתם בארץ חלק עשירי, וזה יהיה נחלת הלוים, [ומ"ש בתוך ב"י לא ינחלו נחלה היינו שלא ינחלו בפ"ע רק יקחו מנחלת ישראל חלק עשירי], דהא אמר כי תקחו מאתם בנחלתכם שפי' חלף נחלתכם, כי אתם לא תנחלו בארץ כלל רק תקחו פירות, והראב"ד הקשה מזה לדעת הרמב"ם שסובר (בפי"ג מה' שמטה

ויובל) שממה שכובשים בח"ל יש לכהנים וללוים חלק, שא"כ לא יקחו שם תו"מ, ועי' מ"ש בזה בארך בפר"ד דרוש ו':