<< | ספר במדבר • פרק י"ח • פסוק כ"ו | >>

נוסח המקרא

ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר

וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

המהדורה המוטעמת:

וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְח֠וּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֙נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/אֶל־הַ/לְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְ/אָמַרְתָּ֣ אֲלֵ/הֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְחוּ מֵ/אֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַֽ/מַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָ/כֶ֛ם מֵ/אִתָּ֖/ם בְּ/נַחֲלַתְ/כֶ֑ם וַ/הֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֙/נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽ/מַּעֲשֵֽׂר׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וְעִם לֵיוָאֵי תְּמַלֵּיל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי תִּסְּבוּן מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת מַעְשְׂרָא דִּיהַבִית לְכוֹן מִנְּהוֹן בְּאַחְסָנַתְכוֹן וְתַפְרְשׁוּן מִנֵּיהּ אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מַעְשְׂרָא מִן מַעְשְׂרָא׃

ירושלמי (יונתן):

וּלְלֵיוָאֵי תְמַלֵיל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם תִּסְבוּן מִן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת מַעַשְרָא דִיהָבִית לְהוֹן בְּאַחְסַנְתְּהוֹן וְתִפְרְשׁוּן מִינֵיהּ אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מַעַשְרָא מִגוֹ מַעַשְרָא:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"נו ""ואל הלוים תדבר וגו' מאתם בנחלתכם", אמר זה ללמד שהמעשר הוא חלף הנחלה שהיה להם לקחת חלקם בארץ, ומזה ידע"נו "שמ"ש ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר

בישראל לנחלה אין הפי' שיתנו להם מנחלתם בארץ חלק עשירי, וזה יהיה נחלת הלוים, [ומ"ש בתוך ב"י לא ינחלו נחלה היינו שלא ינחלו בפ"ע רק יקחו מנחלת ישראל חלק עשירי], דהא אמר כי תקחו מאתם בנחלתכם שפי' חלף נחלתכם, כי אתם לא תנחלו בארץ כלל רק תקחו פירות, והראב"ד הקשה מזה לדעת הרמב"ם שסובר (בפי"ג מה' שמטה

ויובל) שממה שכובשים בח"ל יש לכהנים וללוים חלק, שא"כ לא יקחו שם תו"מ, ועי' מ"ש בזה בארך בפר"ד דרוש ו':

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם. למה נאמר? לפי שהוא אומר "ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר" - בפירות הכתוב מדבר. אתה אומר בפירות, או אינו אלא באחד מעשרה בארץ? ת"ל ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם, מגיד שבפירות הכתוב מדבר, לפי שלא ניתן להם חלק בארץ - ניתן להם אחד מעשר בפירות:

והרמותם ממנו. ממין על מינו, ולא ממין על שאינו מינו.

והרמותם ממנו. מופנה, להקיש ולדון ממנו גזירה שוה:

והרמותם ממנו. שלא יתרום מן המחובר על התלוש, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש.

והרמותם ממנו - שלא יתרום מפירות הארץ על פירות חו"ל, ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ. ת"ל ויקרא כז וכל מעשר הארץ, שלא יתרום מפירות הארץ על פירות חו"ל, ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ:

והרמותם ממנו תרומת ה'. וכי מה למדנו לתרומת מעשר? - מעתה אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מה תרומת מעשר חובה - אף מעשר ראשון חובה:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

והרמותם ממנו. קרי ביה ממינו שאין תורמין ממין על שאינו מינו ולא מחדש על הישן:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר יח כו.

מעשר מן המעשר

(במדבר יח כו): "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם - וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה', מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר".

הלויים זכאים לקבל מעשר מהתבואה, אולם גם הם עצמם חייבים להפריש מעשר מן המעשר ולתת לכהנים; מעשר זה נקרא בהלכה תרומת מעשר.

למה כי תקחו?

מדוע נאמר שהלויים "לוקחים" את המעשר מאת בני ישראל - מדוע לא "מקבלים"?

אולי כדי ללמדנו, שהלויים יכולים להוציא את המעשר מידי בני ישראל (כלומר לקחת גם בלי הסכמתם).

וכן נאמר במדרש הגדול, " כי תקחו מאת בני ישראל - מאת בני ישראל אתם לוקחין את המעשר, אין אתם לוקחין המעשר מיד הכהנים. מכאן אמרו: אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, וכן כל מתנות כהונה, אין מוציאין אותן מכהן לכהן " ( מדרש הגדול על במדבר יח כה ) .

גם הרמב"ם ציטט פסוק זה, " אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל " (רמב"ם הלכות מעשרות א ד) .

מאת בני ישראל

מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש תרומת-מעשר רק ממעשר שלוקחים מבני ישראל, ולא ממעשר שלוקחים מגויים: " טבלים שאתה לוקח מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר... טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר.... " (ר' יהושע בן לוי, בכורות יא ב ) .

המעשר אשר נתתי לכם בנחלתכם

מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש מעשר ללוי בכל שנה (בניגוד ל"מעשר שני" ו"מעשר עני" הנוהגים רק בחלק מהשנים): " בנחלתכם - הקישו הכתוב לנחלה: מה נחלה אין לה הפסקף אף מעשר ראשון אין לו הפסק " (ר' יהושע בן לוי, ראש השנה יב ב ) .

והרמותם ממנו

מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש תרומת-מעשר "ממינו" - תרומת-המעשר צריכה להיות מאותו מין של המעשר, "שלא יתרום ממין על שאינו מינו". וכן: "שלא יתרום מן המחובר על התלוש, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש; שלא יתרום מפירות הארץ על פירות חו"ל, ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ" ( ספרי ) .