קטגוריה:במדבר ו יג
וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד.
וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְ/זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַ/נָּזִ֑יר בְּ/י֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔/וֹ יָבִ֣יא אֹת֔/וֹ אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְזֹ֥את מרכא (משרת, דרגא 5) תּוֹרַ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
הַנָּזִ֑יר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּי֗וֹם רביעי (משנה, דרגא 3)
מְלֹאת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יְמֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) נִזְר֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יָבִ֣יא מונח (משרת, דרגא 5) אֹת֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶל־פֶּ֖תַח טפחא (מלך, דרגא 2)
אֹ֥הֶל מרכא (משרת, דרגא 5) מוֹעֵֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר, בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא הכהן יביא את הנזיר אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדָא אוֹרָיְתָא דִּנְזִירָא בְּיוֹם מִשְׁלַם יוֹמֵי נִזְרֵיהּ יַיְתֵי יָתֵיהּ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדָא אַחֲוָויַת אוֹרַיְתָא נִזְרָא בְּיוֹם מִשְׁלַם יוֹמֵי אַפְרָשׁוּתָא יַמְטֵי יַת גַרְמֵיהּ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
קכד.
והביא אותו - אחרים מביאים אותו? והלא הוא מביא את עצמו!
זה אחד משלשה אתים שהי' ר' ישמעאל דורש בתורה.
כיוצא בו אתה אומר (ויקרא כב) והשיאו אותם עון אשמה וכו' - אחרים משיאים אותם? והלא הם משיאים את עצמם!
כיוצא בו אתה אומר (דברים לד) ויקבור אותו בגי - וכי אחרים קברו אותו? והלא הוא קבר עצמו!
אף כאן אתה אומר הביא אותו - הוא יביא את עצמו, ואין אחרים מביאים אותו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכג. זאת תורת הנזיר , כבר בארתי באה"ש ( כלל תקסט ) שכ"מ שאומר זאת תורת מכניס דברים רבים תחת תורה כללית וחק כללי והיינו אם שבא לרמז שכולל דינים רבים או שדין זה נוהג בדברים רבים, או יכוין על שני אלה שהוא כללי מצד כמותו ומצד הקפו. ואמר שמה שאמר פה זאת תורת, רצונו לומר שדין זה נוהג בכל הנזירים בין נזיר ימים ובין נזיר עולם. שגם נזיר עולם מקיל שערו מזמן לזמן ומביא ג' בהמות (כמה שאמר כנזיר דף ה').
אולם לפ"ז לא היה לו לומר ביום מלאת ימי נזרו שמזה משמע למעט נזיר עולם (כנ"ל נשא ק). על זה משיב שמאז ביום מלאת ימי נזרו בא להוציא שלא נטעה שמה שכתוב זאת תורת בא לכלול גם נזיר טמא, שמלבד שיביא קרבן טומאה יביא גם קרבן זה. לכן אמר שקרבנות שבכאן לא יביא רק במלאת ימי נזרו, שכלה הנזירות וכמו שכתב הז"ר. וגם י"ל שבא להוציא שביום מלאת ימי נזרו אף שנטמא לא יביא עוד קרבנות טומאה רק סותר שלשים ומביא קרבנות טהרה לבד. כי הספרי לשטתי' שסובר (ב”ב ק"כ) כר' אליעזר שאם נטמא ביום מאה אינו סותר. וזה עצמו מה שאמר בנזיר (דף כ) בשם ר"א זאת תורת הנזיר נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר.
קכד.
יביא אותו = יביא את עצמו, כמו: ויראו שוטרי בנ"י אותם ברע, ביום המשח אותו, כמה שאמר הרד"ק במכלול (שורש את). והם ג' אותו שדרש ר' ישמעאל.
והראב”ע פירש שיכריחוהו לבא. ויש לומר, שמשמיענו, שהגם שחייבי חטאות אין ממשכנים אותם, על חטאות נזיר ממשכנים, אחר שאין מעכבו מלשתות יין, שמא יאחר אותה, כמה שאמר בערכין (דף כא), וקמ"ל שיביאו אותו בעל כרחו להקריב בהמות.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והרמב"ן ז"ל נתן בו טעם ע"ד הפשט ואמר כי האיש הזה חוטא נפשו במלאת הנזירות, כי הוא עתה נזיר מקדושתו ועבודת הש"י וראוי היה לו שיזור לעולם ויעמוד כל ימיו בקדושתו נזיר וקדוש לאלהיו, כענין שנאמר (עמוס ב) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים, השוה אותו הכתוב לנביא, וכדכתיב כל ימי נזרו קדוש הוא לאלהיו, ועל כן הוא צריך כפרה בשובו להטמא בתאוות העולם, עד כאן לשון הרב ז"ל. ועם כל הטעם הזה לא יצא קרבנו של נזיר מן החדוש כי היכן מצינו קרבן על העתיד.
אבל טעם הקרבן והחדוש איננו מתבאר כי אם ע"ד הקבלה והזכרתי בנזירותו כבר כי הוא למעלה מהמדות ודבק בעצם הרחמים העליונים והוא רוצה עתה לצאת מקדושתו נראה כמתרחק ורוצה לסלק עצמו ח"ו מאותה מעלה שכבר דבק בה, ולכך הצריכתו תורה קרבן ביום מלאת ולא לכפרה כי לא תמצא בו לשון כפרה או סליחה, אך הכוונה בקרבנו לקרב הכחות וליחד ולהמשיך להם שפע מן המקור ויסתפקו המדות ואח"כ יחזור להנאותיו כבתחלה, ועל כן היה הקרבן שנצטוה בו עולה ושלמים וחטאת, כבש לעולה, איל לשלמים כבשה לחטאת, ובסוף אמר ואחר ישתה הנזיר יין, כלומר ואחר שישלים חיובו לכל צד ויסתפקו המדות, ישתה הנזיר יין ויחזור להנאותיו כמנהג בני אדם בעולם הגופות.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר ו יג"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.