רש"י על במדבר ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על במדבר · ו · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יפלא" - יפריש למה נסמכה פרשת נזיר לפ' סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין שהוא מביא לידי ניאוף (סוטה ב)

"נדר נזיר" - אין נזירה בכל מקום אלא פרישה אף כאן שפירש מן היין

"להזיר לה'" - להבדיל עצמו מן היין לשם שמים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מיין ושכר" - כתרגומו מחמר חדת ועתיק שהיין משכר כשהוא ישן

"וכל משרת" - לשון צביעה במים או בכל משקה ובלשון משנה יש הרבה אין שורין דיו וסממנים נזיר ששרה פתו ביין

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרצנים" - (נזיר לד) הם הגרעינין

"זג" - הם הקליפות שמבחוץ שהחרצנים בתוכן כענבל בזוג

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קדש יהיה" - (ספרי) השער שלו לגדל הפרע של שער ראשו

"פרע" - נקוד פתח קטן (סגול) לפי שהוא דבוק לשער ראשו פרע של שער ופירוש של פרע גידול של שער וכן (ויקרא כא) את ראשו לא יפרע ואין קרוי פרע פחות מל' יום

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל ימי נזרו קדוש הוא" - זו קדושת הגוף מלהטמא למתים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתע" - זה אונס

"פתאם" - זה שוגג ויש אומרים פתע פתאום דבר אחד הוא מקרה של פתאום

"וכי ימות מת עליו" - באהל שהוא בו

"ביום טהרתו" - ביום הזייתו או אינו אלא בשמיני שהוא טהור לגמרי ת"ל ביום השביעי אי שביעי יכול אפי' לא הזה ת"ל ביום טהרתו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וביום השמיני יבא שתי תרים" - להוציא את השביעי או אינו אלא להוציא את התשיעי קבע זמן לקרבין וקבע זמן למקריבין מה קרבין הכשיר שמיני ומשמיני והלאה אף מקריבין שמיני ומשמיני והלאה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאשר חטא על הנפש" - שלא נזהר מטומאת המת רבי אלעזר הקפר אומר שציער עצמו מן היין

"וקדש את ראשו" - לחזור ולהתחיל מנין נזירותו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והזיר לה' את ימי נזרו" - יחזור וימנה נזירותו כבתחלה

"והימים הראשונים יפלו" - לא יעלו מן המנין

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יביא אתו" - יביא את עצמו וזה אחד משלשה אתים שהיה רבי ישמעאל דורש כן כיוצא בו (ויקרא כב) והשיאו אותם עון אשמה את עצמם כיוצא בו (דברים לד) ויקבור אותו בגי הוא קבר את עצמו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומנחתם ונסכיהם" - של עולה ושלמים לפי שהיו בכלל ויצאו לידון בדבר חדש שיטעינו לחם החזירן לכללן שיטעינו נסכים כדין עולה ושלמים

"חלות בלולות ורקיקי מצות" - (מנחות עז) עשר מכל מין

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבח שלמים לה' על סל המצות" - ישחט את השלמים ע"מ לקדש את הלחם

"את מנחתו ואת נסכו" - של איל

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגלח הנזיר פתח אהל מועד" - (ספרי) יכול יגלח בעזרה הרי זה דרך בזיון אלא וגלח הנזיר לאחר שחיטת השלמים שכתוב בהן (ויקרא ג) ושחטו פתח אהל מועד

"אשר תחת זבח השלמים" - תחת הדוד שהוא מבשלן בו לפי ששלמי נזיר היו מתבשלין בעזרה שצריך ליטול הכהן הזרוע אחר שנתבשל ולהניף לפני ה'

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הזרוע בשלה" - לאחר שנתבשלה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קדש הוא לכהן" - החלה והרקיק והזרוע תרומה הן לכהן

"על חזה התנופה" - מלבד חזה ושוק הראוים לו מכל שלמים מוסף על שלמי נזיר הזרוע הזה לפי שהיו שלמי נזיר בכלל ויצאו לידון בדבר החדש להפרשת זרוע הוצרך להחזירן לכללן לידון אף בחזה ושוק

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלבד אשר תשיג ידו" - שאם אמר הריני נזיר ע"מ לגלח על ק' עולות ועל ק' שלמים

"כפי נדרו אשר ידר כן יעשה" - מוסף על תורת נזרו על תורת הנזיר מוסף ולא יחסר שאם אמר הריני נזיר חמש נזירות ע"מ לגלח על ג' בהמות הללו אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמור להם" - כמו זכור שמור בלע"ז דישנ"ט

"אמור להם" - (ספרי) שיהיו כולם שומעים

"אמור" - (במדרש רבה) מלא לא תברכם בחפזון ובבהלות אלא בכונה ובלב שלם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יברכך" - שיתברכו נכסיך

"וישמרך" - שלא יבאו עליך שודדים ליטול ממונך שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם וכיון שבאים לסטים עליו ונוטלין אותה ממנו מה הנאה יש לו במתנה זו אבל הקב"ה הוא הנותן הוא השומר והרבה מדרשים דרשו בו בספרי

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יאר ה' פניו אליך" - יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות

"ויחנך" - (ספרי) יתן לך חן

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישא ה' פניו אליך" - יכבוש כעסו

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמו את שמי" - (ספרי) יברכום בשם המפורש

"ואני אברכם" - לישראל ואסכים עם הכהנים ד"א ואני אברכם לכהנים