צו הבלו על דלק (פטור והישבון)

צו הבלו על דלק (פטור והישבון) מתוך

צו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס״ה–2005

---

ק״ת מק״ח תשס״ה, 50, 88, 111; תשס״ו, 44; תשס״ח, 74; תשע״ב, 21, 1032, 1144, 1166; תשע״ד, 2; תשע״ה, 86; תשע״ו, 96, 128; תשע״ז, 16; תשע״ח, 96; תשע״ט, 62; תשפ״ב, 154; תשפ״ד, 22, 96; תשפ״ה, 2.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

---

1.

הגדרה ופרשנות [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב־4, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ד־2]

(א)

בצו זה –

”מחפר ימי“ – מכונה המותקנת על גבי ארבה, כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982 (להלן – תקנות בטיחות השיט), ומשמשת לחפירה או חציבה ימית;

”מפעל פטור לעניין תחליף דלק“ – מפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור, אשר צורך שמן סיכה, תכשיר סיכה או תחליף דלק כחומר זינה לצורך ייצור מוצרים באחת או יותר מהתעשיות המפורטות להלן, ובלבד שהמוצר אשר לייצורו נדרש הפטור, אינו דלק חב בלו:

(1)

גומי;

(2)

דבקים;

(3)

דטרגנטים;

(4)

דפוס ודיו;

(5)

חומרי איטום;

(6)

חומרי הדברה;

(7)

חומרי אגרוכימיה;

(8)

חומרי נפץ;

(9)

מעכבי בעירה;

(10)

פלסטיק;

(11)

צבעים;

(12)

רוקחות;

(13)

שמן למאכל;

(14)

תמרוקים;

(15)

עיסות כיור שסיווגן בפרט 34.07 לתעריף המכס;

(16)

תוספי מזון, תוספי תזונה וחומרי טעם וריח המשמשים בתעשיית המזון;

(17)

חומרי הברקה, מירוק ותכשירים דומים שסיווגם בפרט 34.05 לתעריף המכס;

(18)

שמן סיכה מתוסף כהגדרתו בכלל 1(ח1) לכללים נוספים (ישראליים) לפרק 27 לתעריף המכס ותכשיר מתוסף כהגדרתו בכלל 2 לכללים נוספים (ישראליים) לפרק 34 לתעריף המכס;

(19)

תרסיסים הנתונים במכל ריסוס בלחץ (אירוסול), שקיבולו אינו עולה על 1,000 סמ״ק המכיל גז, המסווגים בפרטים 27.10, 34.03 ו־38.14 לתעריף המכס;

(20)

תחליב יציב המכיל מים (אמולסיה) בשיעור שלא יפחת מ־90%, המסווגים בפרט 34.03.196000 לתעריף המכס;

(21)

תכשירים על בסיס MTBE (methyl tertiary butyl ether) שסיווגם בפרט 38.11.190000 לתעריף המכס, אשר כמות תחליפי הדלק שבהם אינה עולה על 4%;

(22)

משחות סיכה שסיווגן בפרטים 27.10.197100 ו־34.03.195000 לתעריף המכס;

(23)

תוספים מעובדים לצמנט, לחומרי טיח או לבטון שסיווגם בפרט 38.24.400000;

”ממס“ – כהגדרת ”ממס“ בכלל 1(ג) לכללים נוספים (ישראלים) לפרק 27 שבתוספת הראשונה לתעריף המכס;

”מפעל תעשייתי“ – (הנוסח הקבוע): מפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור, אשר צרך סולר או קרוסין מסוג דלק סילוני לפעילות הייצור שלו בכמות העולה על 60,000 ליטרים בשנת המס שקדמה לשנת המס שהתבקש בה ההישבון החלקי; לעניין זה יראו, בין השאר, בפעולות אריזה, בניה, מסחר, תחבורה, תקשורת, שירותים סניטריים, שירותים אישיים וייצור חשמל, פעילות שאינה פעילות ייצור;

”מפעל תעשייתי“ – (הוראת שעה מיום 24.11.2023 עד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ביום 7.10.2023): מפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור, אשר צרך סולר או קרוסין מסוג דלק סילוני לפעילות הייצור שלו בכמות העולה על 60,000 ליטרים בשנת המס שקדמה לשנת המס שהתבקש בה ההישבון החלקי או בכמות העולה על 5,000 ליטרים בחודש שבו הוגשה לראשונה הבקשה לקבלת הישבון חלקי; לעניין זה יראו, בין השאר, בפעולות אריזה, בניה, מסחר, תחבורה, תקשורת, שירותים סניטריים, שירותים אישיים וייצור חשמל, פעילות שאינה פעילות ייצור;

”נפטא“ – בנזין שאינו נר״מ, ושמתקיימים בו כל אלה:

(1)

נקודת רתיחתו ההתחלתית אינה נמוכה מ־25 מעלות צלסיוס;

(2) נקודת רתיחתו הסופית אינה עולה על 190 מעלות צלסיוס;

(3)

צפיפותו אינה עולה על 0.749;

”נציגות מדינת חוץ“ ו”נציג מדינת חוץ“ – כהגדרתם בפרט 3 בתוספת הראשונה לתעריף המכס;

”נר״מ“ – בנזין בעל נקודת רתיחה מיוחדת (SBP) שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

נקודת רתיחתו ההתחלתית אינה נמוכה מ־58 מעלות צלסיוס ו־5% לפחות מנפחו מתאייד בטמפרטורה זו;

(2)

נקודת רתיחתו הסופית אינה עולה על 95 מעלות צלסיוס ו־95% מנפחו מתאייד בטמפרטורה זו;

(3)

צפיפותו היא בין 0.66 ל־0.71;

”רישיון רכב“ – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת התעבורה;

”שמן סיכה משומש“ – שמן סיכה או תכשיר סיכה, שנפגם כתוצאה משימוש שנעשה בו;

”שנת מס“ – תקופה של שנים עשר חודשים רצופים, שתחילתה באחד בינואר;

”תחליף דלק“ – כהגדרתו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004, למעט דלק שסיווגו בפרטים 27.10.209000, 27.10.991000, 27.10.999000 ו־38.25.490000 לתעריף המכס;

”תחליף דלק משומש“ – תחליף דלק שנפגם כתוצאה משימוש שנעשה בו;

”תעריף המכס“ – צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע״ז–2017;

”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961.

(ב)

לכל המונחים האחרים תהיה המשמעות הנודעת להם בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

2.

פטור מיוחד [תיקון: תשע״ב־4, תשע״ט]

דלק יהיה פטור מבלו אם נמכר לאחד מאלה:

(1)

נציגות מדינת חוץ או נציג מדינת חוץ אם נתמלאו תנאים אלה:

(א)

הדלק משמש אך ורק ברכב המנועי של הנציגות או הנציג, או לצורך הסקת בית הנציגות או בית הנציג;

(ב)

מדינת החוץ נותנת פטור דומה לנציגות ישראל ונציגי ישראל באותה מדינה;

(2)

ארגון בין־לאומי שמדינת ישראל חברה בו אם נתמלא אחד מתנאים אלה:

(א)

הדלק משמש לרכב מנועי בלבד;

(ב)

הדלק משמש להסקה ולהפעלת גנרטור למאור בנקודות תצפית של משקיפי האו״ם בקווי הפסקת האש או ליחידות המטה שלהם;

(3)

סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים שליד ארגון האומות המאוחדות (U.N.R.W.A) (להלן – הסוכנות), אם נתמלא אחד מתנאים אלה:

(א)

גז פחמימני מעובה (גפ״מ) (להלן – גפ״מ) המשמש למטבחים, למרפאות, ולמעבדות בתי ספר של הסוכנות;

(ב)

סולר להפעלת משאבות מים וגנרטורים לייצור חשמל במחנות הפליטים, לחימום מים בבתי הספר ולחימום בתי חולים, כל אלה של הסוכנות;

(ג)

קרוסין לחימום משרדים ומשרדי בתי ספר של הסוכנות וחלוקה בין הפליטים על ידי הסוכנות;

(4)

הנהנה מפטור על פי התחייבות הנובעת מההסכמים הבין־לאומיים המפורטים להלן:

(א)

הסכם בדבר קרן המטבע הבין־לאומית;

(ב)

הסכם בדבר הבנק הבין־לאומי לשיקום ולפיתוח;

(ג)

הסכם בין ממשלת ישראל ובין ארצות הברית של אמריקה למימון תכניות מסוימות לחילופין בשדה החינוך;

(ד)

הסכם של התאגיד הבין־לאומי למימון;

(ה)

הסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן מדע דו לאומית של ארצות הברית וישראל;

(ו)

הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן דו־לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים של ישראל וארצות הברית;

(ז)

הסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר הקמת קרן למחקר ולפיתוח חקלאיים;

(ח)

הסכם בין מדינת ישראל ובין ארצות הברית של אמריקה על פי חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה, התשנ״ג–1993;

(ט)

”ההצעה“ הנספחת להסכם בין מצרים וישראל מיום כ״ה באלול התשל״ה (1 בספטמבר 1975);

(י)

הפרוטוקול שנחתם ביום ג׳ באב התשמ״א (3 באוגוסט 1981) בין מדינת ישראל לבין מצרים בדבר הקמתם וקיומם של הכוח והמשקיפים הרב לאומיים בסיני;

(יא)

הסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדבר מכון גתה, מרכז התרבות הגרמני;

(5)

ארגון בין־לאומי לסיוע, שהוכר בידי המנהלים הכלליים של משרד האוצר ומשרד הביטחון, ובלבד שסוגי הדלקים וכמויותיהם אושרו לפני רכישתם בידי המנהלים הכלליים האמורים או מי שהם הסמיכו לכך.

2א.

פטור על שימוש במקום הייצור [תיקון: תשע״ד, תשע״ה]

גז בעירה הנוצר בתהליך זיקוק נפט במקום הייצור, אשר אינו ניתן לאגירה ומשמש לצורך הפקת דלק במקום הייצור, ולמטרה זו בלבד, יהיה פטור מבלו.

3.

פטור מבלו על דלק המיועד למטרה מסוימת [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה]

(א)

דלק יהיה פטור מבלו אם הוא מהסוג המפורט להלן ומשמש לאחת המטרות האלה, ובהתקיים התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב):

(1)

דלק המשמש כמלאי או כמלאי ביטחוני, כמשמעותם בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001, העומד בדרישות לפי החוק האמור וכל עוד הוא משמש מלאי כאמור;

(1א)

סולר אשר מנהל מינהל החשמל אישר כי הוא משמש כמלאי גיבוי בידי בעל רישיון ייצור חשמל למיתקן לייצור אנרגיה חשמלית המוזן בגז טבעי והספקו המותקן של לפחות אחד ממיתקניו עולה על 100 מגוואט, כל עוד הסולר משמש מלאי גיבוי, ובלבד שהתקיימו בו תנאים אלה:

(א)

הסולר לא נרכש לפני י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) ורכישת הסולר אינה מהווה חידוש של מלאי גיבוי שהיה קיים לפני מועד זה לרבות רענון של דלק כאמור;

(ב)

התקיים אחד מאלה:

(1)

מנהל מינהל החשמל אישר כי הסולר הוא בכמות המבטיחה למיתקן לייצור חשמל 100 שעות הפעלה רציפות בעומס ייצור מלא;

(2)

הסולר הוא בכמות המבטיחה למיתקנים לייצור חשמל למעלה מ־100 שעות הפעלה רציפות בעומס ייצור מלא ובלבד שמנהל מינהל החשמל אישר את הכמות האמורה ושר האוצר אישר את הפטור על כמות זו;

לעניין פסקה זו –

”רישיון ייצור חשמל“ – רישיון ייצור כהגדרתו בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 (להלן – חוק משק החשמל) או רישיון מותנה כהגדרתו בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005;

”מנהל מינהל החשמל“ – המנהל כהגדרתו בחוק משק החשמל;

(1ב)

דלק שנרכש ומשמש כמלאי חירום מכוח החלטת ממשלה או לפי חוק, בכמות שאינה עולה על הכמות שפורטה או שנקבעה בהתאם להחלטת הממשלה או לפי חוק כאמור, ובלבד שהמלאי עומד בכל התנאים האלה:

(1)

הדלק נרכש לאחר פרסומו של צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (תיקון), התשע״ז–2016, והרכישה אינה מהווה חידוש או רענון של מלאי שהיה קיים לפני מועד פרסום הצו האמור;

(2)

הדלק הוזרם בצנרת לאתר אחסון ומוחזק באתר האחסון, ובלבד שניתן לגביו אישור מכוח סעיף 16 לחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958;

(2)

קרוסין מסוג דלק סילוני המשמש לתצרוכת בכלי טיס, ושמן סיכה ותכשיר סיכה, המשמשים לצורכי כלי טיס;

(3)

דלק לתצרוכת בכלי שיט אזרחי מסחרי המשמש להובלת נוסעים או טובין או לתצרוכת באוניית מלחמה זרה, השטים בקווים בין־לאומיים היוצאים מנמל בישראל ומגיעים לנמל מחוץ לישראל, ושמן סיכה ותכשיר סיכה המשמשים לצורכי כלי שיט כאמור;

(4)

סולר המשמש כחומר זינה לייצור פחמן דו־חמצני (CO₂);

(5)

נפטא המשמשת לייצור מגנזיום אוקסיד או מגנזיום הידרוקסיד;

(6)

נפטא או גז טבעי המשמשים כחומר זינה לייצור מימן, או מתנול;

(7)

נפטא או גז כמשמעו בפרט 2(ב) או (ג) לתוספת לצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004 המשמשים כחומר זינה לייצור אולפינים;

(8)

נפטא המשמשת כחומר זינה לייצור בנזן, טולואן, קסילנים, אתיל בנזן, ארומטיים כבדים בעלי 9 אטומי פחמן או יותר, הכסאן, הפטאן, אוקטאן, נונאן או נר״מ, ובלבד שהפטור יינתן רק על כמות של דלק כאמור השווה לכמות החומרים האמורים שנתקבלו מהייצור בתוספת הפחת שנוצר בתהליך הייצור;

(9)

נפטא המשמשת כחומר זינה לייצור תחליבים לתמיסות ביטומינים מהירי ייבוש;

(10)

קרוסין או סולר המשמשים כחומר זינה לייצור ממסים ושמני סיכה, ובלבד שהפטור יינתן רק על כמות של דלק כאמור השווה לכמות החומרים האמורים שהתקבלו מהייצור בתוספת הפחת שנוצר בתהליך הייצור;

(10א)

סולר המשמש כחומר זינה לייצור אנ־פו כהגדרתו בתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994, במפעל המחזיק בהיתר לפי חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;

(11)

(בוטלה);

(12)

(נמחקה);

(13)

(נמחקה);

(14)

(בוטלה);

(15)

שמן סיכה, תכשיר סיכה או תחליף דלק המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק, ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר שאינו דלק חב בלו וכל עוד משמש כאמור וכן לשימוש נלווה לתהליך הייצור, שאינו הפקת אנרגיה, בכמות שלא תעלה על 12% מסך כל כמות הדלק שאושר למפעל לצורך הפטור באותה שנת המס, ובתנאים שיורה המנהל;

(16)

תחליף דלק משומש המשמש לייצור תחליף דלק במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק במיחזור (פסולת מסוכנת) לפי סעיף 3 לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים);

(16א)

שמן סיכה משומש המשמש לייצור שמן ממוחזר במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק של טיפול בפסולת חומרים מסוכנים לפי סעיף 3 לחוק החומרים המסוכנים;

(17)

תחליף דלק משומש המהווה פסולת חומרים מסוכנים כמשמעותה בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״א–1990, המשמש לבעירה במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק בטיפול בפסולת מסוכנת לפי סעיף 3 לחוק החומרים המסוכנים, וכן בהיתר פליטה לאוויר הכולל אישור לשרפה של פסולת ממיסים אורגניים לפי חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;

(18)

שמן סיכה המשמש בתהליך ייצור בתעשיות חומרי בניין, נייר, קרטון וטקסטיל ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור באחת מהתעשיות האמורות אשר צורך 2,500 ליטרים לפחות שמן סיכה בשנת מס לצורך הייצור;

(19)

שמן סיכה מסוג שמן פרפין לבן העומד בתקן ישראלי 929 לשימוש במגע עם מזון, המשמש בתהליך הייצור של מוצרי מאפה ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, וזאת במאפייה אשר צורכת 2,500 ליטרים לפחות מהדלק האמור בשנת מס לצורך הייצור;

(20)

תכשיר סיכה ושמן סיכה, המשמשים בתהליך עיבוד מתכות ובאים במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך העיבוד, וזאת במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות עיבוד מתכות אשר צורך 2,500 ליטרים לפחות מהדלקים האמורים בשנת מס לצורך הייצור;

(21)

תכשיר סיכה המשמש בתהליך ייצור בתעשיית יציקות הפוליאוריתן ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, וזאת במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור בתעשיית יציקות הפוליאוריתן אשר צורך 2,500 ליטרים לפחות מהדלק האמור בשנת מס לצורך הייצור;

(22)

שמן סיכה המהווה חלק ממכונה חקלאית שסיווגה בפרטים 84.27, 84.32, 84.33, 84.36 או 84.79 לתעריף המכס, שיוצרה בישראל ויוצאה עם השמן בתוכה;

(23)

תחליף דלק או שמן סיכה המשמשים כחומר זינה לייצור תחליף דלק.

(א1)

(נמחק).

(א2)

(נמחק).

(א3)

(פקע).

(א4)

(הוראת שעה מיום 26.10.2023 עד שנה מיום סיום התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה): על סולר המשמש לייצור חשמל בתקופה הקובעת או על סולר המשמש בתקופה הקובעת או בשנה שאחריה להשלמת מלאי שהיה קיים במועד התחילה ושימש כאמור, יינתן פטור חלקי בשיעור של 99.64% מסכום הבלו המוטל על סולר לפי צו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

המשתמש הוא בעל רישיון ייצור חשמל;

(2)

בעל רישיון לניהול המערכת אישר את אלה:

(א)

כמויות הסולר שהיו קיימות בידי בעל הרישיון לייצור חשמל במועד התחילה;

(ב)

כמויות הסולר שבהן השתמש בעל הרישיון לייצור חשמל ובשל כך נדרש לרכוש סולר לצורך ייצור חשמל במהלך התקופה הקובעת;

(ג)

כמויות הסולר שהיו בידי בעל הרישיון לייצור חשמל בתום התקופה הקובעת;

(3)

הסולר אינו משמש לבדיקת מוכנות;

(4)

השימוש בסולר נדרש בשל שיבוש במשק הגז הטבעי הנובע מהמצב המיוחד בעורף;

לעניין סעיף קטן זה –

”בדיקת מוכנות“ – כמשמעותה בכלל 125(ד)(6) לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018;

”בעל רישיון ייצור חשמל“ – בעל רישיון ייצור כהגדרת ”בעל רישיון“ ו”רישיון ייצור“ בסעיף 2 לחוק משק החשמל או מי שרשאי לייצר ולמכור חשמל לפי סעיפים 60 ו־60א לחוק משק החשמל;

”בעל רישיון לניהול המערכת“ – מי שמחזיק ברישיון לניהול המערכת;

”חוק משק החשמל“ – חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;

”מועד התחילה“ – י״א בחשוון התשפ״ד (26 באוקטובר 2023);

”רישיון לניהול המערכת“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק משק החשמל;

”התקופה הקובעת“ – התקופה שממועד התחילה עד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, שניתנה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).

(א5)

(הוראת שעה מיום 24.11.2023 עד שנה מיום סיום התקופה הקובעת לפי סעיף קטן (א4)): על סולר המשמש בתקופה הקובעת או בשנה שאחריה להשלמת מלאי חירום שהיה קיים במועד התחילה, יינתן פטור חלקי כאמור בסעיף קטן (א4), ובלבד שמלאי החירום שהיה קיים במועד התחילה שימש לייצור חשמל בתקופה הקובעת ושהתקיימו כל אלה:

(1)

המשתמש הוא בעל רישיון לניהול המערכת;

(2)

כמויות הסולר לפי סעיף קטן זה אושרו על ידי יושב ראש הרשות;

(3)

רשות החשמל באישור שר האנרגיה והתשתיות קבעה כי האחריות לרכישת מלאי החירום מוטלת על בעל רישיון לניהול המערכת כאמור בסעיף 5(ג)(5) לחוק משק החשמל;

(4)

לא ניתן פטור על הסולר לפי סעיף קטן (א4);

לעניין סעיף קטן זה –

”בעל רישיון ייצור חשמל“, ”בעל רישיון לניהול המערכת“, ”חוק משק החשמל“, ”התקופה הקובעת“ ו”רישיון לניהול המערכת“ – כהגדרתם בסעיף קטן (א4);

”יושב ראש הרשות“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק משק החשמל;

”מועד התחילה“ – מועד פרסום צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023 (ביום 24.11.2023);

”מלאי חירום“ – כמשמעותו בסעיף 3(א)(1ב).

(א6)

(הוראת שעה מיום 24.11.2023 עד שנתיים מיום סיום התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה): על סולר המשמש מלאי זמני יינתן פטור חלקי בשיעור של 99.64% מסכום הבלו המוטל על סולר לפי צו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004 , ובלבד שיושב ראש הרשות אישר את מתן הפטור למשתמש ואת כמות הסולר שלגביה יינתן פטור לפי סעיף קטן זה, וכל עוד הסולר משמש מלאי זמני כאמור; לעניין סעיף קטן זה –

”בעל רישיון ייצור חשמל“ – בעל רישיון ייצור כהגדרת ”בעל רישיון“ ו”רישיון ייצור“ בסעיף 2 לחוק משק החשמל או מי שרשאי לייצר ולמכור חשמל לפי סעיפים 60 ו־60א לחוק משק החשמל;

”חוק משק החשמל“ – חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;

”יושב ראש הרשות“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק משק החשמל;

”מלאי זמני“ – מלאי המגדיל בתקופה הקובעת את המלאי הקיים שנועד לשמש בעל רישיון לייצור חשמל;

”התקופה הקובעת“ – התקופה שממועד פרסום צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023 (ביום 24.11.2023), עד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, שניתנה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).

(א7)

תחליף דלק משומש או שמן סיכה משומש יהיה פטור מבלו אם הוא מועבר לתחנת מעבר לצורך אחסון ביניים, מיון, עירוב או אריזה מחדש והוא מיועד לאחד השימושים המפורטים בפסקאות (16), (16א) או (17) לסעיף קטן (א) או לייצוא (להלן בפסקה זו – יעד סופי), ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב)(2); לעניין פסקה זו, ”תחנת מעבר“ – עסק המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק של תחנת מעבר לפי סעיף 3 לחוק החומרים המסוכנים והמשמש לאחסון ביניים של פסולת חומרים מסוכנים, שבו מתבצעת אחת או יותר מהפעולות האלה שאושרו בהיתר רעלים שבו מחזיק העסק, ובתנאי שהפסולת תנותב מתחנת המעבר ליעד סופי:

(1)

מיון ואריזה מחדש של פסולת מסוכנת;

(2)

מיון ואיחוד פסולת מסוכנת.

(א8)

(החל מיום 1.1.2025): על גז טבעי המשמש במיתקן התפלה לייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל (להלן – ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל) או המשמש בתחנת כוח להפקת אנרגיה שאינה חשמל המועברת למיתקן התפלה וזאת לצורך ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל (להלן – אנרגיה להתפלה), יינתן פטור חלקי בשנים המצוינות בטור א׳ שבתוספת השנייה בשיעור הקבוע לצידן בטור ב׳, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

המתפיל הוא בעל רישיון הפקה לפי סעיף 23(א) לחוק המים, התשי״ט–1959;

(2)

הגז הטבעי משמש במיתקן התפלה או בתחנת כוח אשר התקשרה בהסכם עם מיתקן התפלה, וההסכם אושר על ידי מינהלת התפלת מי־ים ומסדיר מכירה של אנרגיה שאינה חשמל, המשמשת במישרין להתפלת מים על ידי מתפיל כאמור בפסקה (1), ובתנאי שתחנת הכוח ומיתקן ההתפלה הם באותה חטיבת קרקע;

(3)

כמות הגז הטבעי בטון אשר לגביה יינתן הפטור החלקי בשנה מסוימת תהיה כמפורט להלן:

(א)

לעניין ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל – עד 20 אלף טון;

(ב)

לעניין ייצור אנרגיה להתפלה – עד 55 אלף טון;

על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לעיל, הכמות הכוללת של הגז הטבעי אשר לגביה יינתן הפטור החלקי לא תעלה על 65 אלף טון; אישרה מנהלת התפלת מי־ים כמות גז טבעי שונה מהכמויות האמורות מאחד הטעמים המפורטים להלן, כמות הגז הטבעי הכוללת שלגביה יינתן הפטור בשנה מסוימת תשונה בהתאמה:

(א)

בשל עלייה צפויה בשימוש בגז טבעי לצורך ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל או לייצור אנרגיה להתפלה;

(ב)

בשל עלייה או ירידה בכמות הגז הטבעי שהשימוש בו לצורך ייצור מים מותפלים שלא באמצעות חשמל או לייצור אנרגיה להתפלה בוצע בפועל לעומת הכמות שלגביה ניתן הפטור;

בסעיף קטן זה –

”חטיבת קרקע“ ו”תחנת כוח“ – כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;

”מים מותפלים“ – מים באיכות שאינה נופלת מאיכות מי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940;

”מינהלת התפלת מי־ים“ – מינהלת התפלת מי־ים של מדינת ישראל כמשמעותה בכללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו), התשפ״ג–2022;

”מיתקן התפלה“ – מיתקן שהוא מיזם תשתית חיוני, המפורט בסעיף 3א לרשימת מיזמי תשתית חיוניים שפורסמה לפי סעיף 31 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023, אשר קיבל זיכיון לייצור מים מותפלים לפני יום כ״ג באב התשפ״א (1 באוגוסט 2021), ומייצר מים מותפלים גם שלא באמצעות חשמל.

(ב)

פטור לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 2 ופטור חלקי לפי סעיפים קטנים (א4), (א5) ו־(א6) יינתן בכפוף לקיום התנאים האלה:

(החל מיום 1.1.2025): פטור לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 2 ופטור חלקי לפי סעיפים קטנים (א4), (א5), (א6) ו־(א8) יינתן בכפוף לקיום התנאים האלה:

(1)

הדלק נרכש במישרין ממי שהוא יצרן, כהגדרתו בחוק, למעט לעניין פסקאות (16), (16א) ו־(17) לסעיף קטן (א);

(2)

התקיימו התנאים בדבר רישום, ניהול ספרים, דיווח ואישורים בהתאם לכל דין וכפי שהורה המנהל, לרבות לענין דרך רכישת הדלק, האסמכתאות לרכישתו וצורת הדיווח.

3א.

הישבון על דלק המיועד לשמש למטרה מסוימת [תיקון: תשס״ח, תשע״ב־4, תשפ״ה]

(א)

דלק אשר שולם עליו בלו, ושימש למטרות נפט לפי חוק הנפט, התשי״ב–1952, ובמסגרת החוק האמור, יינתן עליו הישבון מלא למי שהשתמש בדלק למטרה כאמור.

(ב)

סולר או קרוסין אשר שולם עליהם בלו, ושימשו כמרכיב בתערובת של שמן ממוחזר שיוצרה במפעל שיש לו היתר רעלים לפי סעיף 3 לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים), לעיסוק במיחזור שמנים משומשים, יינתן עליהם הישבון חלקי בשיעור של 69% למי שהשתמש בדלק למטרה כאמור, ובלבד שסכום ההישבון לפי סעיף קטן זה לא יעלה על סכום הבלו המוטל על כמות של 8.5 מיליון ליטר סולר או קרוסין, לפי העניין, באותה שנת מס, ושהשמן המשומש נאסף בישראל.

(ג)

סולר או קרוסין מסוג דלק סילוני, אשר שולם עליו בלו ושימש בייצור הכנסה –

(1)

למטרה מן המפורטות בטור א׳ בתוספת, למעט המטרה האמורה בפרט 1(א) בה, יינתן עליו הישבון חלקי בשיעור הקבוע בטור ב׳ בתוספת, למי שהשתמש בדלק למטרה כאמור והוא עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מע״מ);

(החל מיום 1.1.2025): למטרה מן המפורטות בטור א׳ בתוספת הראשונה, למעט המטרה האמורה בפרט 1(א) בה, יינתן עליו הישבון חלקי בשיעור הקבוע בטור ב׳ בתוספת הראשונה, למי שהשתמש בדלק למטרה כאמור והוא עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מע״מ);

(2)

למטרה האמורה בפרט 1(א) בתוספת בכמות העולה על 5,000 ליטרים בחודש, יינתן עליו הישבון חלקי בשיעור הקבוע בטור ב׳ בתוספת, למפעל שהשתמש בדלק למטרה כאמור ובכמות האמורה והוא עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מע״מ.

(החל מיום 1.1.2025): למטרה האמורה בפרט 1(א) בתוספת הראשונה בכמות העולה על 5,000 ליטרים בחודש, יינתן עליו הישבון חלקי בשיעור הקבוע בטור ב׳ בתוספת הראשונה, למפעל שהשתמש בדלק למטרה כאמור ובכמות האמורה והוא עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מע״מ.

(ד)

בעד כל מטרה הקבועה בתוספת, יקבע המנהל בהודעה ברשומות סכום שנתי מרבי אחד או יותר לפי סוג המשתמש, למעט המטרה האמורה בפרט 1(א) בתוספת, שלגביה יקבע המנהל סכום שנתי מרבי לכל עוסק המשתמש בדלק למטרה המפורטת בפרט זה; הסכום השנתי המרבי לעוסק כאמור לא יפורסם ברשומות; לעניין זה –

(החל מיום 1.1.2025): בעד כל מטרה הקבועה בתוספת הראשונה, יקבע המנהל בהודעה ברשומות סכום שנתי מרבי אחד או יותר לפי סוג המשתמש, למעט המטרה האמורה בפרט 1(א) בתוספת הראשונה, שלגביה יקבע המנהל סכום שנתי מרבי לכל עוסק המשתמש בדלק למטרה המפורטת בפרט זה; הסכום השנתי המרבי לעוסק כאמור לא יפורסם ברשומות; לעניין זה –

”הסכום השנתי המרבי“ – התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הבלו בצריכה השנתית הממוצעת;

”הצריכה השנתית הממוצעת“ – המנה המתקבלת מחלוקת ממוצע השימוש השנתי בייצור הכנסה למטרה הקבועה בטור א׳ בתוספת, בממוצע השימוש לליטר.

”הצריכה השנתית הממוצעת“ – (החל מיום 1.1.2025): המנה המתקבלת מחלוקת ממוצע השימוש השנתי בייצור הכנסה למטרה הקבועה בטור א׳ בתוספת הראשונה, בממוצע השימוש לליטר.

(ד1)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יינתן הישבון חלקי בשל כל חודש מחודשי שנת מס בסכום העולה על הסכום השנתי המרבי שקבע המנהל בהודעה ברשומות, כאמור בסעיף קטן (ד), המחולק ב־12; היה סכום ההישבון המצטבר שניתן בשנת מס נמוך מהסכום השנתי המרבי כאמור, זכאי המשתמש להפרש, ובלבד שהוגשה בקשה להישבון ואושרה לכל חודש מחודשי אותה שנת מס, למעט ביחס למטרה האמורה בפרט 2(ג) בתוספת; הפרש כאמור יינתן בתוך 30 ימים מקבלת הבקשה המתייחסת לחודש דצמבר באותה שנת מס.

(החל מיום 1.1.2025): על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יינתן הישבון חלקי בשל כל חודש מחודשי שנת מס בסכום העולה על הסכום השנתי המרבי שקבע המנהל בהודעה ברשומות, כאמור בסעיף קטן (ד), המחולק ב־12; היה סכום ההישבון המצטבר שניתן בשנת מס נמוך מהסכום השנתי המרבי כאמור, זכאי המשתמש להפרש, ובלבד שהוגשה בקשה להישבון ואושרה לכל חודש מחודשי אותה שנת מס, למעט ביחס למטרה האמורה בפרט 2(ג) בתוספת הראשונה; הפרש כאמור יינתן בתוך 30 ימים מקבלת הבקשה המתייחסת לחודש דצמבר באותה שנת מס.

(ה)

הישבון לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) יינתן רק אם הוגשה על כך בקשה לפי טופס שהורה עליו המנהל, והתקיימו התנאים בדבר רישום, ניהול ספרים, דיווח ואישורים לפי לכל דין והוראות המנהל, לרבות לעניין האסמכתאות לרכישת הדלק.

(ו)

הישבון לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) יינתן בתוך 30 ימים מקבלת הבקשה, ואולם –

(1)

אם הורה המנהל לבדוק את מסמכיו של המבקש כדי לקבוע אם הוא זכאי להישבון – יינתן ההישבון בתוך 90 ימים מקבלת הבקשה;

(2)

אם מי שהמנהל הסמיכו לכך או משטרת ישראל החלו בחקירת חשד ביצוע עבירה על החוק בידי המבקש – יינתן ההישבון בתוך 180 ימים מקבלת הבקשה.

(ז)

לעניין סעיפים קטנים (ד1) ו־(ו), מועד קבלת הבקשה, לגבי בקשה שלא צוינו בה נכונה כל הפרטים – המועד שבו הושלמו או תוקנו הפרטים ולגבי בקשה שביחס אליה נדרשה המצאת מסמכים – המועד שבו הומצאו המסמכים.

4.

ביטול

צו הבלו על דלק (פטור), התשל״א–1971 – בטל.

5.

תחילה

תחילתו של סעיף 3(א)(8) ביום י״ג בשבט התשס״ד (5 בפברואר 2004)

[תיקון: תשס״ה, תשפ״ה]

תוספת ראשונה

[תיקון: תשס״ח, תשע״ב־4]

(סעיף 3א(ג), (ד) ו־(ד1))

[תיקון: תשס״ה־2, תשע״ח, תשע״ב־4, תשע״ח]

טור א׳ מטרה	טור ב׳ שיעור ההישבון
1. (א) משמש כחומר בעירה לייצור במפעל תעשייתי ובלבד שאינו משמש בגנרטור או ברכב מנועי, למעט לצורך ייצורו של הרכב המנועי. (ב) משמש בספינת דיג מסוג מכמרותן בעלת תעודת רישום כמשמעותה בסעיף 10 לחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 ורישיון לדוג דגים כמשמעותו בסעיף 3א לפקודת הדיג, 1937.	69%
2. (א) משמש לציוד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957, ובלבד שהציוד נבדק, נמצא כשיר לתנועה וניתנה תעודה על כך מאת מוסך מורשה בהתאם לתקנה 280(ב)(2) לתקנות התעבורה, וכן שולמה אגרה לפי תקנה 5 לתקנות רישום ציוד הנדסי, התשי״ט–1959. (ב) משמש לרכב מנועי המפורט להלן בעל רישיון רכב תקף: (1) (יבוטל בסוף שנת המס 2025): רכב מסחרי כהגדרתו בפקודת התעבורה, שמשקלו הכולל המותר 32,000 ק״ג או יותר, ובלבד שלגבי רכב אשר חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997, חל עליו, יהיה רישיון מוביל כמשמעותו בחוק האמור; (בשנת 2021, 40%; בשנת 2022, 33.4%; בשנת 2023, 24.9%; בשנת 2024, 16.3%; בשנת 2025, 7.8%) (1א) (בוטל בסוף שנת המס 2023): רכב מסחרי כהגדרתו בפקודת התעבורה, שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק״ג או יותר ובלבד שהוא נמוך מ־32,000 ק״ג, ובלבד שלגבי רכב אשר חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997, חל עליו, יהיה רישיון מוביל כמשמעותו בחוק האמור; (בשנת 2018, 45.4%; בשנת 2019, 40%; בשנת 2020, 33.4%; בשנת 2021, 24.9%; בשנת 2022, 16.3%; בשנת 2023, 7.8%) (2) (בוטל בסוף שנת המס 2023): רכב מסחרי כהגדרתו בפקודת התעבורה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ואינו עולה על 10,000 ק״ג; (בשנת 2018, 45.4%; בשנת 2019, 40%; בשנת 2020, 33.4%; בשנת 2021, 24.9%; בשנת 2022, 16.3%; בשנת 2023, 7.8%) (3) (יבוטל בסוף שנת המס 2025): אוטובוס כהגדרתו בתקנות התעבורה שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג, והוא נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל במועדים המפורטים להלן: (א) (בוטל בסוף שנת המס 2021): עד סוף שנת המס 2010; (בשנת 2018, 40%; בשנת 2019, 33.4%; בשנת 2020, 16.3%; בשנת 2021, 7.8%) (ב) במהלך שנת המס 2014 או במהלך שנת המס 2015; (בשנת 2020, 45%; בשנת 2021, 40%; בשנת 2022, 33.4%; בשנת 2023, 24.9%; בשנת 2024, 16.3%; בשנת 2025, 7.8%) (ג) במהלך שנת המס 2016 ואילך; (בשנת 2021, 40%; בשנת 2022, 33.4%; בשנת 2023, 24.9%; בשנת 2024, 16.3%; בשנת 2025, 7.8%) (ד) (יבוטל בסוף שנת המס 2024): במהלך שנות המס 2011, 2012 או 2013; (בשנת 2018, 45%; בשנת 2019, 40%; בשנת 2020, 33.4%; בשנת 2021, 24.9%; בשנת 2022, 16.3%; בשנת 2023, 7.8%) (4) טרקטור כהגדרתו בתקנות התעבורה שאינו משמש אלא לצורכי חקלאות; (5) רכב עבודה כהגדרתו בפקודת התעבורה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק״ג. (ג) משמש למכונה ניידת כהגדרתה בתקנות התעבורה, שמשקלה הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג והיא משמשת לצורכי חקלאות אלה בלבד: איסוף, קטיף או קציר של יבול, ערבול מזון לבעלי חיים, ערבול פסולת חקלאית או ריסוס. (ד) משמש למחפר ימי, ובלבד שניתן לארבה שהוא מותקן עליה רישיון שיט לפי תקנות בטיחות השיט, לייעוד ארבה חופרת, ושיש עליה תעודת רישום לפי תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ״ב–1962.	50%
3. משמש לרכב מנועי המפורט להלן בעל רשיון רכב תקף: (א) (בוטל בסוף שנת המס 2021): מונית כהגדרתה בסעיף 1 בפקודת התעבורה; (בשנת 2019, 34%; בשנת 2020, 22.5%; בשנת 2021, 11%) (ב) (יבוטל בסוף שנת המס 2025): אוטובוס ציבורי זעיר כמשמעותו בתקנות התעבורה, ובלבד שלמבקש ההישבון רישיון לפי תקנות 385 ו־386 לתקנות התעבורה ושהאוטובוס הציבורי הזעיר נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל במועדים המפורטים להלן: (1) (בוטל בסוף שנת המס 2023): עד סוף שנת המס 2014 או החל בשנת המס 2018; (בשנת 2018, 45.4%; בשנת 2019, 40%; בשנת 2020, 33.4%; בשנת 2021, 24.9%; בשנת 2022, 16.3%; בשנת 2023, 7.8%) (2) (יבוטל בסוף שנת המס 2024): במהלך שנת המס 2015 או במהלך שנת המס 2017; (בשנת 2019, 45.4%; בשנת 2020, 40%; בשנת 2021, 33.4%; בשנת 2022, 24.9%; בשנת 2023, 16.3%; בשנת 2024, 7.8%) (3) במהלך שנת המס 2016; (בשנת 2020, 45.4%; בשנת 2021, 40%; בשנת 2022, 33.4%; בשנת 2023, 24.9%; בשנת 2024, 16.3%; בשנת 2025, 7.8%) (ג) (בוטל בסוף שנת המס 2023): רכב הוראת נהיגה מן הסוג המפורט בתקנה 225(א)(2) לתקנות התעבורה, למי שהוא בעל רשיון לבית ספר לנהיגת רכב מנועי או להוראת נהיגה כמשמעותו בסעיפים 15 ו־16 לפקודת התעבורה; (בשנת 2018, 45.4%; בשנת 2019, 40%; בשנת 2020, 33.4%; בשנת 2021, 24.9%; בשנת 2022, 16.3%; בשנת 2023, 7.8%) (ד) רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד, כהגדרתם בתקנות התעבורה, המוגן נגד ירי ויש עליו רישיון להסעת נוסעים בשכר.	45.5%

[תיקון: תשפ״ה]

תוספת שנייה

(סעיף 3(א8))

(החל מיום 1.1.2025):

טור א׳ שנה	טור ב׳ שיעור הפטור
2025	41%
2026	65%
2027	76%
2028	83%
2029	87%
2030 עד 2050	90%
2051	60%
2052	30%
2053 ואילך	0%

---

י״א בטבת התשס״ה (23 בדצמבר 2004)

• בנימין נתניהו
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.