תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון)
תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון) מתוך 
תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), תשכ״ב–1962
תקנות בדבר רישום
ק״ת תשכ״ב, 2454; תשכ״ד, 563; תשכ״ה, 1414; תשכ״ו, 2845; תשכ״ח, 1634; תשל״ג, 93; תשל״ז, 152, 1353; תשל״ט, 412; תשמ״א, 882; תשמ״ב, 1332; תשמ״ח, 86; תשמ״ט, 259; תשנ״ב, 658; תשס״ג, 399; תשס״ה, 757; תשס״ז, 335.
עדכון סכומים: ק״ת תש״ן, 398, 886; תשנ״א, 394, 1034; תשנ״ב, 680, 1281; תשנ״ג, 304, 966; תשנ״ד, 331, 1224; תשנ״ה, 526, 1618; תשנ״ו, 417, 1422; תשנ״ז, 335, 910; תשנ״ח, 273, 1008; תשנ״ט, 327; תש״ס, 260, 709; תשס״א, 940; תשס״ב, 315, 959; תשס״ג, 438; תשס״ו, 354; תשס״ז, 417; תשס״ח, 245; תשס״ט, 307; תש״ע, 306; תשע״א, 412; תשע״ב, 544; תשע״ג, 576; תשע״ד, 530; תשע״ה, 626; תשע״ו, 546; תשע״ז, 536; תשע״ח, 796; תשע״ט, 1824; תש״ף, 439; תשפ״א, 1471; תשפ״ב, 1805.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 14 ו־111 לחוק הספנות (כלי שיט) תש״ך–1960, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשכ״ה, תשס״ה]
בתקנות אלה –
”אישור הנדסי“ ו”אישור פעולה“ – כהגדרתם בתקנות הבניה;
”אישור דגם“ – אישור לדגם שעל פיו נבנה כלי השיט שנתן המהנדס הראשי, כהגדרתו בתקנות הבניה;
”דגם“ – תכניות ומפרטים מפורטים שלפיהם מייצרים כלי שיט אחד או יותר באותה שנה;
”המנהל“ – מי שנתמנה להיות המנהל בהתאם לחוק, לרבות אדם שהוסמך על ידי המנהל בכתב לפעול מכוחו לצורך תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”כלי שיט“ – לרבות כלי המונע במשוטים בלבד כשרישומו הותר על פי היתר בהתאם לסעיף 106 לחוק ולרבות כלי שיט שבבניה – הכל לפי הענין;
”כלי שיט שבבניה“ – כלי המיועד לשיט והוא בתהליך של בניה, החל מהנחת השידרה שלו או תחילת הרכבת חלקי הגוף או לוחיות הגוף שלו – הכל לפי הפעולה המוקדמת יותר – עד להגיעו לרשות אדם החייב ברישומו – ואם הכלי נבנה על ידי אדם החייב ברישומו – עד להגיעו למצב בו הוא חייב להיות מצוייד בתעודות בהתאם לכל דין או כל אמנה בין־לאומית שישראל היא צד לה;
”מודד כלי שיט“ ”תעודת תפוסה“ – כמשמעותם בתקנות הספנות (בניה ומדידה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), תשכ״א–1961;
”נמל“ – כמשמעותו בפקודת הנמלים;
”סירה“ – כלי שיט אשר אורכו המרבי אינו עולה על 7 מטרים;
”רישיון שיט“ – רישיון שניתן לכלי שיט לפי תקנה 39 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;
פרק שני: פנקס הרישום
פנקס הרישום לכל נמל [תיקון: תשס״ה]
הרשם ינהל פנקס לרישום כלי שיט במירשם ישראלי (להלן – הפנקס), בנפרד לכל נמל; הפנקס יהיה ערוך בטופס או לפי המתכונת שקבע המנהל.
חלוקת הפנקס לפי סוגים של כלי שיט [תיקון: תשס״ה]
הפנקס לגבי כל נמל יהיה מורכב מספרים שכל אחד ישמש לרישום סוגי כלי שיט אלה:
(1)
סירות;
(2)
כלי שיט שאינם סירות;
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
(6)
(נמחקה);
(7)
(נמחקה).
תוכן הפנקס
בפנקס יירשמו הפרטים האמורים בתוספת הראשונה וכל פרט אחר שהמנהל יורה לרשמו.
אישור רישום
כל רישום בפנקס יאושר בחותמתו הרשמית וחתימתו של הרשם.
רישום על פי מסמך בלבד
לא ייעשה רישום בפנקס אלא על פי מסמך ערוך בהתאם לכל דין או כל אמנה בין־לאומית שישראל היא צד לה.
שמירת מסמכים
מסמך שכולו או חלק ממנו הועתק לפנקס או שתכנו כולו או חלק ממנו או כל פרט מפרטיו נרשמו בפנקס, יישמר במשרדו של הרשם.
אישור העתקים
רשאי הרשם – לפי בקשתו של בעל כלי השיט או של כל בעל זכות רשומה בו – לאשר בחותמתו ובחתימת ידו העתק מכל מסמך כאמור או מכל רישום שנעשה לפיו.
פרק שלישי: רישום בפנקס
בקשה לרשום כלי שיט
בעל כלי שיט המבקש לרשמו במירשם הישראלי, יגיש את בקשתו (להלן – בקשת רישום) – כשהיא חתומה על ידיו או על ידי בא כוחו – לרשם או לנציג על גבי הטופס שנקבע לכך בתוספת השניה.
צירוף מסמכים לבקשת רישום [תיקון: תשכ״ה, תשס״ה]
בעל כלי שיט יצרף לבקשת רישום מסמכים אלה:
(1)
כשהמבקש הוא אזרח ישראל – תעודה בהתאם לסעיף 15 לחוק האזרחות, תשי״ב–1952, ואם הוא תאגיד ישראלי – תעודה מאת הרשות שבה הוא רשום, המעידה – להנחת דעתו של הרשם – על כך שהוא תאגיד ישראלי;
(2)
כשהמבקש הוא אזרח מדינת־חוץ – תעודה מאת השלטונות המוסמכים של המדינה אשר עם אזרחיה הוא נמנה;
(3)
כשהרישום המבוקש הוא רישומו הראשון של כלי השיט – תעודה מאת בונה כלי השיט;
(4)
כשכלי השיט היה רשום במדינת־חוץ – תעודה מאת רשם כלי שיט של מדינה זו שבמשרדו היה רשום כשצויינו בה פרטים אלה:
(א)
אישור שכלי השיט היה רשום במשרדו;
(ב)
השם בו היה כלי שיט רשום כאמור;
(ג)
אישור שהרישום בוטל ותאריך הביטול;
(ד)
אישור שתעודת הרישום הוחזרה לרשם;
(ה)
פירוט המשכנתאות או השעבודים האחרים הרובצים על כלי השיט בשעת ביטול רישומו;
(5)
כשכלי השיט לא היה רשום במדינת־חוץ ולפי חוקי המדינה שהיה כפוף להם, לא חלה עליו חובת רישום – אישור מאת השלטונות המוסמכים של אותה מדינה או מאת נוטריון ציבורי שבה בענין בעלותו של המבקש או של מי שהיה בעל כלי השיט לפני שהועבר לידי המבקש;
(6)
העתק מאושר כדין של המסמך לפיו מבוקש רישום הבעלות בכלי השיט;
(7)
כשכלי השיט היה כפוף למשכנתה או לשעבוד לפי דיני־חוץ – הסכמתו בכתב של בעל המשכנתה או השעבוד לרישום כלי השיט במירשם הישראלי;
(8)
אישור הנדסי ואישור פעולה לרישום כלי השיט במרשם הישראלי, ואולם לגבי סירה שהוגבלה ברישיון השיט שלה לשימוש פרטי, שניתן לגביה אישור דגם – אישור פעולה בלבד;
(9)
כל תעודה אחרת שכלי השיט חייב להיות מצוייד בה לפי דיני מדינת ישראל;
(10)
כל תעודה שכלי השיט חייב להיות מצוייד בה לפי כל אמנה בין־לאומית שישראל היא צד לה.
הגשת בקשת רישום לנציג
הוגשה בקשת רישום לנציג, כדין, ירשום הנציג על גבי הבקשה את תאריך קבלתה ויאשרה בחותמתו הרשמית ובחתימת ידו.
מתן תעודת רישום זמנית [תיקון: תשמ״א]
(א)
נציג שקיבל בקשת רישום כאמור בתקנה 11, יתן לבעל כלי השיט או לקברניטו תעודת רישום זמנית ערוכה בטופס לפי המתכונת שנקבעה לכך על ידי המנהל.
(ב)
הוגשה לנציג בקשת רישום ולא נתמלאו לגביה הוראות שבתקנה 10(4) בפסקת משנה (ג) לענין אישור שרישום כלי השיט במדינת חוץ בוטל ותאריך הביטול, ובפסקת משנה (ד) לענין אישור שתעודת הרשום הוחזרה לרשם, רשאי הנציג, אם הוכח להנחת דעתו כי הוחל בהליכי ביטול הרישום וכי אין כל מניעה לבטל את הרישום במדינת החוץ, ליתן לבעל כלי השיט או לקברניטו תעודת רישום זמנית כאמור בתקנת משנה (א).
תקפה של תעודת רישום זמנית
תקופת תקפה של תעודת רישום זמנית לא תעלה על ששה חדשים מיום נתינתה לראשונה, אולם הרשם רשאי, לפי בקשת הבעל, להאריך את תקפה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום נתינתה לראשונה; בכל מקרה תפקע התעודה בתום שבעה ימים מהיום שבו הגיע כלי השיט לראשונה לנמל ישראל.
העברת בקשת הרישום מאת הנציג לרשם
נציג שנתן תעודת רישום זמנית, יעביר לרשם את בקשת הרישום יחד עם המסמכים שצורפו לה בהתאם לתקנות אלה כמו כן העתק תעודת הרישום הזמנית על ידיו.
רישום על פי בקשה לרשם [תיקון: תשכ״ד, תשס״ה]
(א)
הוגשה בקשת רישום לרשם כדין, ירשום הרשם את כלי השיט בפנקס.
(ב)
נרשמה בפנקס סירה, יהווה רישיון השיט שניתן לה גם תעודת הרישום שלה, למעט לצורך השטה שלה אל מחוץ למימי החופין של ישראל.
(ג)
נרשם בפנקס כלי שיט שאינו סירה, או מבוקש להשיט סירה מחוץ למימי החופין של ישראל – יתן הרשם לבעל כלי השיט תעודת רישום ערוכה לפי הטופס והמתכונת שבתוספת השלישית.
רישום על פי בקשת רישום שהוגשה לנציג [תיקון: תשמ״א]
(א)
העביר הנציג לרשם בקשת הרישום כאמור בתקנה 14, ירשום הרשם את כלי השיט בפנקס.
(ב)
קיבל הרשם מהנציג בקשת רישום שלא התמלאו לגביה הוראות תקנה 10(4), לא ירשום הרשם את כלי השיט עד שהוכח להנחת דעתו כי התמלאו כל הדרישות המפורטות בתקנה האמורה.
תחילת תוקף של רישום
הוגשה בקשת רישום לנציג, יראו את כלי השיט כרשום במירשם הישראלי מתאריך תעודת רישום זמנית שניתנה לגביו ואם הוגשה לרשם, יראו את כלי השיט כרשום במירשם הישראלי מתאריך תעודת רישום שניתנה לגביו.
בדיקה ומדידה של כלי שיט
כלי שיט ייבדק בדיקה מלאה ויימדד מדידה מלאה לפני רישומו במירשם הישראלי.
רישום בעלות
בעת רישומו של כלי שיט במירשם הישראלי ירשום הרשם בפנקס את שמות הבעלים, מענם, חלקיהם בכלי השיט וכל פרט אחר כאמור בתקנה 4.
שטר העברת בעלות [תיקון: תשכ״ד, תשס״ה]
(א)
שטר העברת בעלות בסירה יכול שייחתם בידי המעביר ובידי הנעבר בפני מפקח כלי שיט במינוי מסויג כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982, אשר יאשר את חתימתו בפניו.
(ב)
שטר העברת בעלות בכלי שיט שאינו סירה או בחלק ממנו יהיה ערוך בטופס שנקבע לכך בתוספת הרביעית.
העברת בעלות למי שאינו כשיר להירשם [תיקון: תשכ״ח]
שטר העברת בעלות בכלי שיט ישראלי או בחלק ממנו למי שאינו כשיר להירשם במרשם הישראלי יהיה אף הוא בטופס שנקבע בתוספת הרביעית ובלבד שלענין תקנה זו יחולו בו שינויים אלה:
(1)
מתחת לכותרת ”שטר העברת בעלות“ ייווסף ”למי שאינו כשיר להירשם כבעל כלי שיט במרשם הישראלי“.
(2)
הכותרת ”תעודת רישום“ שבסוף הטופס והקטע שמתחתה – לא יחולו.
העברת בעלות לכשיר להירשם
הוגש לרשם שטר העברת בעלות בכלי שיט ישראלי או בחלק ממנו ועל ידי רישום בעלותו של הנעבר לא יחדלו להתקיים תנאי כשירותו של כלי השיט לרישום במירשם הישראלי, ירשום הרשם – בכפוף להוראות כל דין – את הנעבר כבעל כלי שיט או של חלק ממנו במקומו של המעביר.
סירוב לרשום העברת בעלות
הוגש לרשם מסמך המתיימר להיות שטר העברת בעלות בכלי שיט ישראלי או בחלק ממנו ונוכח הרשם כי אם תירשם ההעברה, יחדלו להתקיים תנאי כשירותו של כלי השיט לרישום במירשם הישראלי ולא הומצא לו היתר לפי סעיף 3 לחוק, לא תירשם העסקה בפנקס והרשם יעביר את המסמך למנהל.
תסובת הבעלות
הוגשה לרשם תעודה מאת בית המשפט או מאת בית דין מוסמך, לפיה נסבה הבעלות בכלי שיט ישראלי כולו או בחלק ממנו, ירשום הרשם את הבעלות על שמו של הנסב, ובלבד שאם נוכח הרשם שעם רישום ההסבה יחדלו להתקיים תנאי כשירותו של כלי השיט לרישומו במירשם הישראלי ולא הומצא לו היתר לפי סעיף 3 לחוק, לא תירשם ההסבה והרשם יעביר את התעודה למנהל.
שינויים בצורת הפעלתו של כלי שיט
בעל כלי שיט ישראלי, קברניטו וסוכנו, לא ישנה בעצמו או על ידי אחר ולא ירשה לאחר לשנות את צורת הפעלתו של כלי השיט מכלי שיט פתוח־מחסה לכלי שיט סגור־מחסה או להיפך אלא בהתאם להוראותיו של המנהל.
שינויים במבנה ובמכונות של כלי שיט
בעל כלי שיט ישראלי שקיבל מאת המנהל אישור בהתאם לתקנות הספנות (בניה ומדידה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), תשכ״א–1961, לביצוע שינויים במבנה או במכונותיו של כלי השיט או להמשך ביצוע שינויים כאלה, יודיע על כך מיד לרשם בצירוף העתק אישורו של המנהל.
מדידת כלי שיט
(א)
(ב)
נמדד כלי השיט כאמור, יתן המודד לגביו תעודת תפוסה לאחר שהוחזרה לו התעודה שניתנה לגביו לפני השינוי.
(ג)
בעל כלי שיט וקברניטו חייבים למלא אחרי הוראות תקנת משנה (א).
החלפת תעודת רישום
איסור הפלגה
בקשה למחיקת רישום כלי שיט [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה]
בקשה למחיקת רישום כלי שיט מהמירשם הישראלי תוגש על גבי טופס שנקבע לכך בתוספת החמישית.
[תיקון: תשכ״ה]
פרק רביעי: סימון כלי שיט
חובת סימון סימני זיהוי וכו׳ [תיקון: תשכ״ה]
בעליו וקברניטו של כלי שיט ישראלי יסמנו עליו את השם הרשום של כלי השיט או סימן זיהוי אחר אשר נקבע לכלי השיט לפי סעיף 94(ב) לחוק (להלן – סימני הזיהוי), המספר הרשום וכן את נמל רשומו, לפי הוראות פרק זה.
צבע הסימון והרקע [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו]
סימני הזיהוי ונמל הרישום יסומנו בכלי שיט ישראלי שתפוסתו ברוטו פחות מ־100 טונות – בצבע לבן על רקע שחור; ובכלי שיט ישראלי שתפוסתו ברוטו 100 טונות ומעלה – בצבע כהה על רקע בהיר או להיפך.
סימון סימני זיהוי [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו]
סימני הזיהוי יסומנו במקום ובצורה זו:
(1)
בכלי שיט שתפוסתו ברוטו פחות מ־100 טונות – על יד החרטום משני צדי דפנותיו; האותיות והמספרים בסימני הזיהוי יהיו בגובה של 10 ס״מ ורוחב קוויהם 2 ס״מ או בגובה ורוחב כאמור גדול מזה, באותו היחס שביניהם;
(2)
בכלי שיט שתפוסתו ברוטו 100 טונות ומעלה – על יד החרטום משני צדי דפנותיו ובאמצע הירכתיים או משני צדי הירכתיים; האותיות והמספרים יהיו בגובה של 30 ס״מ ורוחב קוויהם 4 ס״מ או בגובה ורוחב כאמור גדול מזה, באותו היחס שביניהם.
סימון נמל הרישום [תיקון: תשכ״ה]
נמל הרישום יסומן בכלי שיט שתפוסתו ברוטו 100 טונות ומעלה מתחת לסימני הזיהוי שסומנו בירכתיים; גובה האותיות ורוחב קוויהם יהיה ביחס של 3⁄4 לגובה האותיות ורוחב הקווים בסימני הזיהוי שסומנו בירכתיים.
סימון שם כלי שיט באותיות לטיניות [תיקון: תשכ״ה]
השם הרשום של כלי שיט – לגבי כלי שיט שתפוסתו ברוטו 100 טונות ומעלה או בכלי שיט אחר המפליג מחוץ למימי החופין של ישראל, יסומן גם באותיות לטיניות בצד השם בעברית או מתחתיו.
חידוש צבע הסימון [תיקון: תשכ״ה]
בעליו וקברניטו של כלי שיט שסומנו בו סימני הזיהוי או נמל הרישום, לפי הוראות פרק זה, חייבים לחדש את צבע הסימון כאשר הוא דוהה או מתטשטש.
סימון נוסף שאינו ניתן לטשטוש ומחיקה [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו]
(א)
סימני הזיהוי או המספר הרשום של כלי השיט, ולגבי כלי שיט שתפוסתו ברוטו 100 טונות ומעלה – גם תפוסתו נטו, יסומנו בכלי השיט על ידי חריטה, הלחמה, גילוף או בצורה אחרת כיוצא באלה, במקום הניתן בקלות לגישה וראיה, פרט לחלק החיצוני של דפנותיו, חרטומו וירכתיו.
(ב)
גובה המספרים והסימנים ורוחב קוויהם שסומנו בכלי שיט כאמור בתקנת משנה (א) יהיה –
(1)
בכלי שיט שתפוסתו ברוטו פחות מ־100 טונות – גובה 2 ס״מ ורוחב 4 ס״מ או גובה ורוחב גדולים מאלה באותו היחס ביניהם;
(2)
בכלי שיט שתפוסתו ברוטו 100 טונות ומעלה – גובה 10 ס״מ ורוחב 2 ס״מ או גובה ורוחב גדולים מאלה באותו היחס ביניהם.
איסור שינוי בסימון [תיקון: תשכ״ה]
לא יוסיף אדם דבר על סימני הזיהוי, המספר הרשום ונמל הרישום שסומנו בכלי שיט לפי הוראות פרק זה, לא ישנה בהם דבר, לא יטשטשם ולא ישחיתם בכל צורה שהיא.
פרק חמישי: הוראות שונות
אגרות והצמדה למדד [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשמ״ב, תשס״ג, תשס״ז]
(א)
בעד השירותים הניתנים לפי תקנות אלה, ישולמו אגרות כמפורט בתוספת השישית.
(ב)
סכומי האגרות הנקובים בתקנת משנה (א) ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפרסמה בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם; סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.
עבירות [תיקון: תשכ״ה]
השם [תיקון: תשכ״ה]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), תשכ״ב–1962“.
תוספת ראשונה
(תקנה 4)
הפרטים הנרשמים בפנקס
[תיקון: תשס״ה]
לגבי כלי שיט האמורים בתקנה 3(1):
(א)
מספר הרישום;
(ב)
תאריך הרישום;
(ג)
סוג כלי השיט;
(ד)
סוג המכונות;
(ה)
שנת הבניה;
(ו)
אורך כלי השיט;
(ז)
רוחב כלי השיט;
(ח)
מספר המפליגים המרבי;
(ט)
הבעלות:
(1)
החלק(ים);
(2)
שם(ות) הבעל(ים);
(3)
המען;
(י)
ייעוד כלי השיט;
(יא)
תאריך מתן רישיון השיט ותקופת תוקפו.
[תיקון: תשס״ה]
לגבי כלי שיט האמורים בתקנה 3(2):
(א)
נמל הרישום,
(ב)
המספר הרשום,
(ג)
תאריך הרישום,
(ד)
מס׳ תעודת הרישום ותאריך נתינתה,
(ה)
שם כלי השיט,
(ו)
השם הקודם,
(ז)
המספר הרשום הקודם,
(ח)
סוג כלי השיט,
(ט)
סוג המכונות,
(י)
שנת הבניה,
(יא)
מספר היכר או אותיות היכר,
(יב)
הממדים – סגור־מחסה פתוח־מחסה:
1.
אורך,
2.
רוחב,
3.
שוקע,
4.
בכלי שיט שלא הוגבל ברישיון השיט שלו לשימוש פרטי – תפוסה ברוטו ותפוסה נטו.
(יג)
הבעלות:
1.
החלק(ים),
2.
שם(ות) הבעל(ים),
3.
המען,
4.
יסוד הבעלות,
(יד)
תאריך מתן רישיון השיט ותקופת תוקפו;
(טו)
ייעוד כלי השיט.
תוספת שניה
(תקנה 9)
בקשת רישום כלי שיט/כלי שיט שבבניה
[תיקון: תשכ״ד]
תוספת שלישית
(תקנה 15)
תעודות רישום
[תיקון: תשכ״ד]
תוספת רביעית
(תקנה 20)
שטר העברת בעלות
[תיקון: תשכ״ד]
תוספת חמישית
(תקנה 29)
בקשה למחיקת רישום כלי שיט
[תיקון: תשכ״ד, תשל״ג, תשל״ז, תשל״ז־2, תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ח, תשמ״ט, [הודעות]]
תוספת שישית
(תקנה 38)
(הסכומים מעודכנים לשנת 2024):
1.
בעד רישום כלי שיט ומתן תעודת רישום תשולם האגרה המנויה להלן:
תיאור כלי השיט האגרה בשקלים חדשים
תפוסתו עד 99 טונות או אורכו המרבי אינו עולה על 24 מטרים 995
תפוסתו מ־100 טונות ומעלה או אורכו המרבי עולה על 24 מטרים 1,617
2.
בעד רישום העברת הבעלות בכלי השיט ומתן תעודת רישום תשולם אגרה של 530 שקלים חדשים.
3.
בעד מחיקת כלי שיט מפנקס הרישום עקב העברתו למי שאינו כשיר להירשם כבעליו במרשם הישראלי, תשולם אגרה של 530 שקלים חדשים; כלי שיט שתפוסתו פחות מ־100 טונות ברוטו יהיה פטור מאגרה זו.
4.
בעד שינוי השם של כלי השיט בפנקס רישום תשולם אגרה בסך 530 שקלים חדשים.
5.
בעד מתן תעודת רישום חדשה עקב שינוי הפרטים שבה או אם תעודת הרישום נעלמה, אבדה, הושמדה, או כלתה והוחזרה לרשם, תשולם אגרה בסך 530 שקלים חדשים.
6.
בעד תעודת רישום חדשה אם חל שינוי במבנה כלי השיט תשולם אגרה בסך 530 שקלים חדשים.
7.
בעד עיון ברישומים המתייחסים לכלי שיט בפנקס הרישום, או בעד אישור על תוכנם של רישומים אלה, או בעד אימות מסמכים המתייחסים לכלי השיט כאמור, תשולם אגרה בסך 530 שקלים חדשים.
8.
[תיקון: תשנ״ב]
בעד מתן העתק צילומי מתוכנו של רישום בפנקס הרישום, תשולם אגרה בסך 5 שקלים חדשים לכל עמוד או חלק ממנו.
כ״ט בתמוז תשכ״ב (31 ביולי 1962)
- ישראל בר־יהודה
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.