חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018


ק״ת תשע״ח, 1177.


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 17(ד), 30(2) ו־33 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:


תוכן עניינים

פרק א׳: כללי

סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות

1.
[תיקון: 29.11.05, 01.06.08, 11.04.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17]
הגדרות
”אירוע חריג“ – אירוע, שאינו ”מצב חריג“ כהגדרתו באמת מידה 124, אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או יותר ל־20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
”אישור תעריף“ – מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
”אמפר“ – יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו־וולט־אמפר (קו״א);
”אמצעי תשלום“ – לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
”אנרגיה מוזנת לרשת“ – הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה הבלעדי הוא אחד מאלה: שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים או תופעת טבע אחרת;
”בודק מוסמך“ – בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985;
”בניין“ – כהגדרת ”בניין“ בחוק התכנון והבנייה;
”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
”גודל חיבור“ – זרם החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו־וולט־אמפר;
”דילוג יזום“ – החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
”ההספק הנקי“ – ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
”הודעה“ – לרבות חשבון;
”הליכי גבייה אזרחיים“ – הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני;
”הסדרי תשלום“ – פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
”הסכם גז“ – הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
”הפסקת חשמל“ – הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
”הפרעה חולפת“ – תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
”הפרעה ממושכת“ – תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
”הקטנת זרם“ – התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק משק החשמל;
”חגים“ – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
”חדר מיתוג“ – חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
”חוב צריכה“ – סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
”חוק החשמל“ – חוק החשמל, התשי״ד–1954;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”חוק משק החשמל“ או ”החוק“ – חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”חח״י“ – חברת החשמל לישראל בע״מ;
”חיבור“ – קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, ”מיתקן“ – מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
”חיבור זמני“ – חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
”חיבור חריג“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ״א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע באמת מידה 35לד;
”חיבור מיוחד“ – חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
”חמ״י“ – חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
”חצרים“ – מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”חריגה מתוכנית“ – פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;

”חשבון“ – חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
”חשבון צריכה“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
”חשבון שירותי רשת“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד שירותים שספק שירות חיוני נותן לצרכניו לפי אמות המידה ולפי כל דין במקום הצרכנות לרבות חיבור, הגדלת חיבור, הודעות על הפסקות חשמל, שירותי עע״א, תיקון נתיך, הון מונה, תחזוקת המונה, קריאת מונה, עיבוד נתוני מניה, תקשורת (אמצעי קריאה מרחוק), העברת נתוני הקריאה, אמינות אספקה, חיבור מתקן פי וי באנרגיה מתחדשת לרשת ומערכות תקשורת רלוונטיות, מוקד טלפוני ביחס לתלונות הקשורות לפעילותו;
”טעות בחשבון“ – כל טעות או אי דיוק בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין אמת מידה 13(ז);
”יכולת זמינה“ – ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
”יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות“ – החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
”יכולת זמינה משתנה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
”יכולת זמינה קבועה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
”יצרן“, ”יצרן פרטי“ ו”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
”יצרן באנרגיה מתחדשת“ – יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
(1)
אנרגיה מתחדשת בלבד;
(2)
אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
(א)
שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
(ב)
השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
”יצרן בקוגנרציה“ – יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004;
”יצרן קונבנציונאלי“ – כהגדרת יצרן פרטי בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005;
”כח עליון“ – כהגדרתו באמת מידה 130;
”כלי גבייה“ – כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת״מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
”לוחות התעריפים“ – שמפרסמת הרשות מזמן לזמן;
”מבקש החיבור“ – המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
”מ״ו“ – מגה־וואט;
”מגה וולט אמפר“ או ”מו״א“ – יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
”מונה“ – לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
”מונה תשלום מראש“ או ”מת״מ“ – כמשמעותו באמת מידה 20;
”מת״מ הכרחי“ – מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן בחוק לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
”מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני“ – מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
”מיתקן חשמל פרטי“ – מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
”מיתקן צריכה ייחודי“ – מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ־25×1 אמפר;
”מכירה מרוכזת“ – אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
”מנהל המערכת“ – כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת בחוק משק החשמל;
”מנהל מינהל החשמל“ – המנהל כהגדרתו בחוק משק החשמל או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
”מסדר מתח עליון“ – החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
”מספק“ – צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו בחוק משק החשמל;
”מערכת מניה“ – מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
”מצב חריג“ – כקבוע באמת מידה 124;
”מקום צרכנות“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין אשר לגביהם נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
”מש״ב“ – מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש״ב פסגה, מש״ב גבע ומש״ב שפל;
”נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים“ – צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010;
”ספק שירות חיוני“ או ”סש״ח“ – בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם בחוק, כולל חח״י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי סעיף 60(ד) לחוק ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי סעיף 18(ב) לחוק, כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
”עבודות החיבור“ – העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
”עבודה על חשבון אחרים“ או ”עע״א“ – עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור;
”עסקה פרטית“ – התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
”עסקת רכישה“ – כהגדרתה בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000;
”פיזור מונים“ – התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
”פנקסי ספק שירות חיוני“ – מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
”צרכן בתעריף מופחת“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי סעיף 31א לחוק;
”צרכן מתח גבוה“ – צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
”צרכן מתח נמוך“ – צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
”צרכן מתח עליון“ – צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
”צרכן פרטי“ – צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
”צרכן רשום“ – צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
”צרכן שאספקת חשמל חיונית לו“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי בנספח א׳ לאמת מידה 7ג ועומד בתנאיה;
”צרכן תעו״ז“ – צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
”קו חיבור“ – קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
”ק״ו“ – קילו־וואט;
”קילו וולט־אמפר“ או ”קו״א“ – יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
”ריבית איחורים“ – ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית, כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
”ריבית פיגורים“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
”ריכוז מונים“ – התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
”ריכוז מונים קומתי“ – התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
”רישיון מותנה“ – רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם ריש יון ייצור;
”רשת החשמל“ – רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
”רשת מתח גבוה“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ־33 קילוולט (מידות נומינליות);
”רשת מתח נמוך“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
”רשת מתח על“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
”רשת מתח עליון“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ־400 קילוולט (מידות נומינליות);
”שירותים“ – שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
”שירותים נלווים“ – שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
”שירותי רשת“ – שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
”שנאי מדידה“ – שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
”תוכנית ההעמסה הכללית“ – תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע באמת מידה 93;
”תוכנית ההעמסה הפרטנית“ – תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע באמת מידה 94;
”תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת“ – תוכנית ההעמסה הפרטנית בתוספת ההנחיות לשינוי עומס שמסר מנהל המערכת ליצרן בזמן אמת;
”תוכנית ייצור יומית“ – תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור באמת מידה 91;
”תוכנית ייצור שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור באמת מידה 90;
”תוכנית צריכה יומית“ – תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור באמת מידה 57;
”תוכנית צריכה שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט באמת מידה 56;
”תוכנית תחזוקה“ – תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור באמת מידה 86;
”תעריפים אחידים“ – התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
”תעריף ביתי“ – תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת החוק לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
”תעריף מאור לרחובות ציבוריים“ – תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
”תעריף שאינו ביתי“ – תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
”תעריף אנרגיה“ – תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי־שעתית של היצרן כאמור באמת מידה 102;
”תעריף חיבור חריג“ – תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“.
”תעריף חריגה ממקדם הספק“ – תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
”תעריף חשמל“ – תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
”תעריף ייצור משוקלל“ – כקבוע בלוח תעריפים 6.3-1;
”תעריף מכירה מרוכזת“ – תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
”תעריף עומס וזמן“ או ”תעו״ז“ – תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
”תעריף צובר“ – תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
”תקופת חשבון“ – התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
”תשלום קבוע“ – תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.
2.
פרשנות
(א)
מונחים
מונח שלא הוגדר באמת מידה 1 (הגדרות) והוגדר בחוק, תהיה לו המשמעות שניתנה לו בחוק, זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.
3.
בוטל
4.
[תיקון: 01.03.06]
תיעוד
(א)
פנקסי ספק שירות חיוני
הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.
[תיקון: 11.5.15]
שמירת סודיות ומערכות המידע – יחידת ניהול המערכת בחח״י
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”מידע סודי“ – כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
”מנהל המערכת“ – יחידת ניהול המערכת בחח״י;
”נציגים מורשים“ – בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
(ב)
סודיות
(1)
מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
(א)
הנציגים המורשים;
(ב)
רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
(2)
מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
(3)
מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
(4)
מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
(5)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
(א)
מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
(ב)
יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
(ג)
מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
(ג)
מערכות מידע
(1)
מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
(2)
עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
(3)
חח״י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.
5.
[תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15]
הודעות
(א)
כללי משלוח
(1)
כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות שירותי דואר או שליח.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ניתן לשלוח את ההודעה בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימילה, דואר אלקטרוני, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני.
(3)
יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1.
(4)
יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.
6.
[תיקון: 29.11.05, 18.07.07, 27.9.17]
ריבית
(א)
ריבית וריבית פיגורים
(1)
ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
(2)
במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
(3)
ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
(ב)
ריבית בהסדרי תשלום
במצבים המפורטים להלן יגבה ספק שירות חיוני מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
(1)
לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו – ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
(2)
לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת״מ – ריבית איחורים.
(3)
לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת״מ, לרבות מת״מ הכרחי – ריבית החשב הכללי.
(4)
לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום – ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.
7.
[תיקון: 07.09.06, 9.6.14, 2.12.14]
תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה
(א)
אופן וחובת התשלום
(1)
ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1 או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
(2)
איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה־61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
(3)
התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
(ב)
אירועים חריגים
הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
[תיקון: 26.10.08, 04.04.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17]
מידע
(א)
העמדת מידע לרשות הציבור ספק השירות החיוני יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
(1)
קיומן של אמות המידה – זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
(2)
דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
(3)
דקות אי אספקה בחתך ארצי, מחוזי, ואזור מינהלי, וכן בחתך פרטני לכל קו ועל־פי השנה האחרונה;
(4)
סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו־וולטאים בהתאם לקבוע בפרק ח׳ סימן ג׳, בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
(5)
מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו;
(6)
הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט״ש, בטבלה כקבוע בנספח ב׳ לאמת מידה זו;
(7)
באירוע חריג – טבלה ובה פרטים אלה: התקלה באספקת החשמל, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה.
(א1)
פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים:
(1)
ספק שירות חיוני יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
(א)
מידע אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך.
(ב)
אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה כנגד ספק שירות חיוני.
(ג)
מידע אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן – השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה.
(ד)
ציון מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת.
(ה)
מידע אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה.
(ו)
מספר התקנות מת״מ בשנה האחרונה.
(ז)
מידע אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
(2)
הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
(3)
ספק שירות חיוני ישלח למחלקות רווחה ברשויות מקומיות ולארגונים חברתיים, לפי בקשתם, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום. הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני.
(ב)
אופן ומועד פרסום המידע
(1)
המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ־60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
(2)
המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה;
(3)
הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה.
(4)
המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
(5)
המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו־(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי אמת מידה 24(ב)(3)(ו).
(ג)
מועד עדכון המידע
(1)
המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו־(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
(2)
המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג׳, ואם חל חג ביום ג׳ – ביום החול הראשון שאחריו.

נספח א׳ לאמת מידה 7א (מידע)
מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם

תשלום קבוע (לא כולל מע״מ)
מרכיב התשלוםסכום
מונה ותפעול המונה
קריאת המונה
הפקת חשבון
שליחת חשבון
מוקד שירות צרכנים
פרסום
סה״כ

נספח ב׳ לאמת מידה 7א (מידע)
הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה

יצרןסוג דלקנתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש)רמת זיהום לקוט״ש ביחס לפחם (נתון קבוע)
אלפי טוןמיליארד קוט״שאחוזי ייצוראחוזי עלות
חברת החשמל לישראל בע״מפחם100%
סולר
מזוט
גז
אחר
יצרני חשמל פרטיים – חשמל קונבנציונאל
יצרני חשמל פרטיים – אנרגיות מתחדשותלא רלוונטי
סה״כ100%100%
[תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16]
מוקד טלפוני
(א)
מוקד טלפוני
(1)
ספק שירות חיוני יעמיד לרשות צרכני ומוקד טלפוני שבו יינתן שירות רב־תכליתי בכל הנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
(2)
ספק שירות חיוני יעמיד לרשות צרכני ומענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
(ב)
שעות פעילות המוקד
נציגי השירות הטלפוני ישיבו לפניות הטלפוניות המגיעות למוקד לפי שעות הפעילות הבאות:
(1)
בנושאי צרכנות יינתן מענה אנושי בימים א׳ עד ה׳ משעה 7:00 בבוקר עד שעה 22:00 בלילה וביום ו׳ משעה 7:00 בבוקר עד שעה 13:00 בצהריים, למעט בחגים. ביתר השעות, בשבת ובחגים יתאפשר מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראות קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכן בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מעת לעת.
(2)
בעניין אספקת חשמל יינתן מענה אנושי 24 שעות ביממה וכל ימות השנה.
(3)
לגבי מידע על עבודות הקשורות במדור תכנון, מחלקה מסחרית, מדור בודקים ומדור מתכננים יינתן מענה אנושי ייעודי לתחום בימים א׳־ה׳ משעה 7:00 עד שעה 15:00.
(ג)
זמן מתן המענה
נציגי השירות הטלפוני ישיבו בתוך שלוש דקות לפניות המגיעות למוקד.
(ד)
פעילות המוקד בשעות עומס
(1)
במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
(2)
במצבי עומס הנובעים מאי־אספקת חשמל, יעמיד ספק השירות החיוני לרשות צרכניו מענה קולי בדבר פירוט התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
(ה)
פעילות באירוע חריג
בקרות אירוע חריג –
(1)
ספק שירות חיוני יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן – מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
(2)
ספק שירות חיוני יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר פירוט התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע. מענה אנושי יינתן על פי תור, כאשר זמן ההמתנה למענה לא יעלה על 10 דקות.
(3)
ספק שירות חיוני יעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
(א)
נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
(ב)
מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג, אחת לשלוש שעות ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן.
(4)
ספק השירות החיוני יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו מועצה אזורית, רשות מקומית או מזכירות ישוב. במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם; ספק השירות החיוני יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה ספק שירות חיוני מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
(5)
נתן ראש אגף צרכנות ברשות לספק שירות חיוני, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני לפי ההנחיות.
[תיקון: 27.9.17]
צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם
(א)
רישום
(1)
ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספק תחשמל חיונית לו:
(א)
הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום.
(ב)
הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה מקורית, לפי הטופס שבנספח ב׳ לאמת מידה זו, חתומה בידו ובידי הרופא המטפל על הימצאות המכשיר ושימוש הצרכן בו במקום הצרכנות ובאישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים שאליה משתייך הצרכן.
(2)
ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
(3)
לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (3), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים.
(ב)
פרסום
ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א׳ לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב׳ לאמת מידה זו.

נספח א לאמת מידה 7ג

מכשיר רפואי חיוני הינו מכשיר כמתואר שלהלן
המכשיראישור נדרש
מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים)אישור רופא על הימצאות המכשיר ושימוש הצרכן בו במקום הצרכנות ואישור מנהלי של היחידה/הסניף לטיפול ביתי בקופה. הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים.
לב מלאכותיאישור רופא על הימצאות המכשיר ושימוש הצרכן בו במקום הצרכנות ואישור מנהלי של היחידה/הסניף לטיפול ביתי בקופה. הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים.

נספח ב׳ לאמת מידה 7ג
הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני

(הטופס הושמט)

סימן ב׳: מיתקני חשמל

8.
[תיקון: 18.07.07]
מיתקני חשמל – אספקה, תחזוקה ובעלות
(א)
אספקה
ספק שירות חיוני אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, בכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
(ב)
תחזוקה
ספק שירות חיוני אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
(ג)
חיבורים נוספים
ספק שירות חיוני רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
(ד)
חזקת בעלות
כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה.
(ה)
השתתפות צרכן בהוצאות
הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
9.
[תיקון: 05.07.02]
ביקור מתואם במקום צרכנות
(א)
תיאום ביקור
ספק השירות החיוני או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
(ב)
מניעת ביקור שתואם
לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן ”עלות ביקור במקום לשווא“, כקבוע בשורות 1-3 ללוח תעריפים 5.4-2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
(ג)
אי הגעה במועד
לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני במקום הצרכנות במועד המתואם, תקוזז מעלות השירות שניתן לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1-3 ללוח תעריפים 5.4-2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08]
שמירה על מיתקני חשמל
(א)
פעולה במיתקן
חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
(ב)
פטור מאחריות בשימוש רגיל
ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
(ג)
חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות
ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.
[תיקון: 29.11.05]
שינויים במיתקן החשמל
(א)
תשלום בגין נזק
(1)
מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“.
(2)
ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור באמת מידה 10(א).
(3)
נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
(ב)
ניתוק אספקה
(1)
ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור באמת מידה 10(א).
(2)
ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
(3)
בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.
[תיקון: 28.11.05]
הסרת מפגעים
(א)
מפגע שנודע לצרכן
נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן – מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
(1)
הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
(2)
הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
(ב)
יידוע הצרכן
(1)
נודע לספק השירות החיוני על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני את עלות סילוק המפגע.
(2)
הודיע ספק השירות החיוני על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור באמת מידה 9(א) לצורך הסרת המפגע.
(ג)
ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע
(1)
אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
(2)
אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
(3)
עלות הניתוק קבועה בשורות 11 ו־12 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ד)
מפגע בחצרים
נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
(ה)
פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני
בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובא ובחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג׳ או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
(ו)
סכנה לנזק לרכוש או לגוף
על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
(ז)
ניתוק אספקה
נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו־(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

פרק ב׳: צריכת חשמל

סימן א׳: צרכנות

[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 11.04.11, 06.02.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16]
קביעת כמות חשמל שנצרכה
(א)
בסיס החישוב
חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית.
(ב)
תדירות קריאת המונה
לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני את המונה אחת לתקופת חשבון.
(ג)
הרשאת גישה
קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור באמת מידה 14(ה) ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
(ד)
קביעת תשלום על בסיס הערכה
על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור באמת מידה 14 (הערכת צריכה):
(1)
המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
(2)
החשמל נצרך שלא דרך המונה;
(3)
לא התאפשרה לספק השירות החיוני גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני קרא את המונה לפחות פעם אחת ב־12 החודשים שחלפו;
(4)
ספק השירות החיוני לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1-1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1);
(5)
החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי.
(ה)
פריסת תשלומים
במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל הסדר פריסה לתשלומים כאמור באמת מידה 26(ו).
(ו)
קריאת המונה על־ידי הצרכן
צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר. לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין. ספק השירות החיוני ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה.
(ז)
אימות קריאת הצרכן
ספק השירות החיוני רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני.
(ח)
קריאת מונה מיוחדת
צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 29 בלוח תעריפים 5.4-2.
(ט)
זיכוי בגין דילוג יזום
(1)
לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בשורות 4-6 בלוח תעריפים 5.4-2 בהתאם לסוג המונה.
(2)
צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4-2 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
(י)
מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה
במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור באמת מידה 14 (הערכת צריכה) רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
(יא)
תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר
בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1.
[תיקון: 29.11.05, 11.04.11, 06.02.12, 9.6.14]
הערכת צריכה
(א)
כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה
קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
(ב)
אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה
אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור באמת מידה 13(ד), תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
(ג)
צריכת חשמל שלא כדין
במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין) רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת, על מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים, על רישומי מונה מחליף או מבקר, אם לא עומדים לרשותו התנאים להערכת הצריכה כאמור בסעיפים (א) ו־(ב).
(ד)
הערכת צריכה למתקן ייחודי
(1)
בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ־25 מונים; לעניין זה, ”מקבץ מיתקנים ייחודיים“ – קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
(2)
חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
(ה)
הערכת צריכה מוגדלת
(1)
אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור באמת מידה 13(ג) למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן – הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור.
(2)
הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 04.04.11, 06.02.12, 26.12.16]
בדיקת דיוק מונה ותקינותו
(א)
תדירות בדיקות מדגמיות
ספק שירות חיוני יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
(ב)
זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה
צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
(1)
על ידי ספק השירות החיוני; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7-8 ללוח תעריף 5.4-2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
(2)
על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו – בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
(ג)
משך הזמן עד לביצוע הבדיקה
בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ־30 ימים מיום קבלת בקשת הצרכן.
(ד)
אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות
(1)
מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
עומס בדיקה חד־מופעי למונה תלת־מופעי יהיה בזרם של כ־20% וכ־100% של הזרם הבסיסי.
(2)
מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הנומינלי.
(3)
מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
(4)
מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
(5)
מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
(6)
מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
(7)
מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
(8)
מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
(9)
מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
(10)
מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
(11)
מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
(12)
מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
(13)
נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
(14)
נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני את חשבונות הצריכה בהתאם לאמת מידה 14 (הערכת צריכה) ואמת מידה 26 (תיקון חשבון).
(ה)
זכות ספק השירות החיוני לבצע בדיקה במקום צרכנות
ספק השירות החיוני רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות).
(ו)
בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני
(1)
ספק שירות חיוני רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
(2)
נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 7-9 ללוח תעריפים 5.4-2 בהתאם לסוג המונה.
(3)
נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין).
(4)
דו״ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
(ז)
בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר
נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
(1)
ספק השירות החיוני יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ול מוסרו לו. ספק השירות החיוני יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני.
(2)
עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2.
(3)
הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2. ספק השירות החיוני רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
(ח)
מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה
(1)
ספק שירות חיוני יודיע לצרכן בכתב על הסרה של מונה ממקום הצרכנות 15 ימים לפחות מראש. בהודעה יצוינו סיבת ההסרה וטווח זמן משוער לביצועה.
(2)
במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
(3)
במועד ההסרה ייתן ספק השירות החיוני הודעה בכתב לצרכן בדבר ביצוע ההחלפה, תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר וקריאה ראשונה במונה המחליף.
(4)
הוסר המונה ונמצא כי נעשה בו שימוש בלתי חוקי או נפל בו ליקוי, ישמור אותו ספק השירות החיוני לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד הסרתו.
[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 25.11.15]
צריכת חשמל שלא כדין
(א)
הסנקציות המותרות לספק
נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, רשאי ספק השירות החיוני, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
(1)
לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
(2)
להסיר את המונה ולהעתיק ולמקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
(3)
לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו־(ה), באמת מידה 11(א)(1) ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך).
(4)
להתקין מונה חדש על חשבון הצרכן.
(5)
לפרק את החיבור כקבוע באמת מידה 29א(ב).
(ב)
המועד לפעולות וחובות הנלוות להן
(1)
ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו־(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
(2)
ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו־(3).
(3)
ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור באמת מידה 15(ז).
(ג)
משך זמן הצריכה שלא כדין
תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
(ד)
אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין
כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור באמת מידה 14 (הערכת צריכה). ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין על פי תעריפי החשמל שבתוקף בעת עריכת החשבון המתוקן או במועד הצריכה שלא כדין, לפי הגבוה מביניהם; ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור באמת מידה 26(ו)(2).
(ה)
תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין
נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4-2.
[תיקון: 01.06.03, 25.11.15, 26.12.16]
הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן
(א)
צרכן רשום המבקש להתנתק
צרכן רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך לספק השירות החיוני, וישלם את עלות הניתוק בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורות 11 ו־12 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ב)
פרק הזמן לביצוע הניתוק
ספק השירות החיוני יבצע את הניתוק בתוך 15 ימים מיום רישום הבקשה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו־(ג).
(ג)
ביטול מעמד צרכן רשום
הצרכן לא יחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, החל מיום הניתוק ולא יאוחר מ־15 ימים מיום רישום בקשתו במשרדי ספק השירות החיוני, ובלבד שאיפשר לספק השירות החיוני לבצע את כל הדרוש לניתוק.
(ד)
אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכתו
כל עוד לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיפים (א) או (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות מהצרכן הרשום תשלו מים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל.
(ה)
צרכן שנותק ומבקש להתחבר מחדש
צרכן שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורות 11 ו־12 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ו)
אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל
צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להמציא לו אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל במקום הצרכנות או בחצרים. בעבור המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 28 בלוח תעריפים 5.4-2.
[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 09.06.14, 25.11.15, 27.9.17]
רישום צרכן חדש
(א)
בקשה לקבלת אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות
(1)
המבקש לקבל אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 13 ו־14 ללוח תעריפים 5.4-2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל שנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
(2)
היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
(3)
במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
(4)
מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור באמת מידה 5 (הודעות), למעט באמצעות מסרון.
(ב)
אישור רישום
ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדי ואישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
(1)
סוג המונה המותקן במקום;
(2)
הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור באמת מידה 15(ב)(1).
(ג)
הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק
נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני לחצרים, יהיה הספק רשאי לחייב את המחזיק בחצרים בתשלום בעד החשמל, זולת אם המחזיק הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל.
(ד)
בחירת והתקנת מונה
(1)
צרכן זכאי לבחור בין מונה חד־פאזי, תלת־פאזי, מונה תשלום מראש (מת״מ) או תעריף עומס וזמן. לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4-1.
(2)
ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת״מ לחצרים שבהם המבקש לקבל אספקת חשמל הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה.
[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17]
החלפת צרכנים
(א)
העברת זכות לקבלת שירות חשמל
(1)
ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן – הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן – הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1-1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
(2)
לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
(3)
לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן).
(4)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע באמת מידה 5 (הודעות), למעט באמצעות מסרון.
(ב)
ציון פרטים
(1)
בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, טלפון וכתובת למשלוח הודעות. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
(2)
היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
(ג)
אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה
כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
(ד)
איחוד חובות
נותר צרכן חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלו בגין מקום צרכנות או חצרים שבהם צרך חשמל, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
(ה)
עלות ביצוע ההחלפה
צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 13 ו־14 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ו)
חיוב מונה תעו״ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד
מותקן במקום צרכנות מונה תעו״ז או מת״מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
(ז)
רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל – חיוב מת״מ
ספק שירות חיוני רשאי להתקין במקום צרכנות מת״מ לצרכן חדש בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא לספק השירות החיוני את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), אך לא יתנה את רישומו של הצרכן החדש בהתקנת המת״מ בפועל במקום הצרכנות. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי ספק השירות החיוני להתקין את המת״מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.
[תיקון: 29.11.05, 06.02.12]
מונה תשלום מראש (מת״מ)
(א)
זכאות להתקנת מונה תשלום מראש
צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
(1)
ספק השירות החיוני ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת״מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
(2)
צרכן יגיש לספק השירות החיוני בכתב את בקשתו להתקין מת״מ במקום הצרכנות.
(3)
המת״מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
(4)
ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
(5)
צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת״מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
(6)
מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2.
(7)
ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

סימן ב׳: חשבונות ותשלומים

[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 06.02.12, 08.07.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18]
חובת תשלום
(א)
תעריפים
(1)
צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
(2)
שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ־15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
(3)
לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
(4)
בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1-1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
(ב)
תשלום קבוע
צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
(ג)
מס ערך מוסף
על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
(ד)
ריבית פיגורים והוצאות טיפול
בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות אמת מידה 24 (מועדי התשלום).
(ה)
איחוד חשבון שירותי רשת וחשבון צריכה ואופן גביית חשבון שירותי רשת
ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת, אלא אם כן הסכים לכך הצרכן מיוזמתו בכתב ומראש. חוב בשל חשבון שירותי רשת ייגבה בהתאם להוראות אמת מידה 24 (מועדי התשלום), בכפוף להודעת הצרכן על איחוד חשבון השירות עם חשבון הצריכה. במידה ולא הורשה ספק השירות החיוני לצרף את חשבון השירות לחשבון הצריכה, יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן את עלות השירות במועד הזמנתו באמצעים הקבועים באמת מידה 25 (אופן התשלום), לפי העניין, ובכפוף להוראות אמת מידה 35א(ז).
(ו)
קיזוז או ניכוי
צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
(ז)
כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו
לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובד ושיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, והכול בהתאם לקבוע באמת מידה 24 (מועדי התשלום).
(ח)
הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר
לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובד ושיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
(ט)
הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת
(1)
ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת״מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
(י)
הליכי גבייה מצרכנים שאספק תחשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים
לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010, רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16]
משלוח חשבון
(א)
תדירות שליחת החשבון
(1)
ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הרשום במערכת הצרכנות הדו־חודשית חשבון צריכה אחת לחודשיים, בשל החודשיים השוטפים, ולצרכן הרשום במערכת הצרכנות החד־חודשית – אחת לחודש, בשל החודש השוטף. ספק שירות חיוני רשאי לשלוח לצרכן חשבון צריכה בשל תקופת חשבון קצרה יותר.
(2)
ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים באמת מידה 24 (מועדי התשלום).
(ב)
הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם
(1)
חשבונות ישלחו אל הכתובת שמסר הצרכן לצורך משלוח דברי דואר.
(2)
צרכן יהיה רשאי לשנות את כתובתו בכל עת על ידי מתן הודעה בכתב לספק השירות החיוני או באמצעות הודעה טלפונית עם קבלת מספר אסמכתא.
(3)
יראו את החשבון כנמסר לצרכן אם נשלח באמצעות הדואר או על ידי שליח. הסכים הצרכן מראש ובכתב לקבל את החשבונות בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימיליה, דואר אלקטרוני, אינטרנט וכדומה, יראו את החשבון כנשלח אם נמסר באותו אמצעי לפי הפרטים שמסר הצרכן לספק השירות החיוני לצורך כך.
(ג)
חשבונות מקדמה על בסיס הערכה – חשבון חשמל חד־חודשי
לבקשת צרכן המקבל חשבון דו־חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד־חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם. מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים על גבי חשבון הצריכה.
(ד)
משלוח לכתובת מיוחדת
צרכן רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד־פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 22א עד 22ג בלוח תעריפים 5.4-2.
(ה)
דוח מרוכז
(1)
לבקשת צרכן שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו״ח המרוכז יינתן לצרכן כאמור ללא תוספת תשלום.
(2)
לפני קבלת השירות ימסור הצרכן לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
(ו)
גישה למידע דיגיטלי
ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.
[תיקון: 29.11.05, 18.07.07, 09.06.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17]
תכולת חשבון
(א)
אופן עריכת חשבונות וניסוחם
(1)
חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
(2)
בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
(ב)
סוגי החשבונות ותכולתם:
(1)
חשבון צריכה
בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
(א)
סוג השירות;
(ב)
התעריף הנוהג עבור השירות;
(ג)
כמות החשמל שהצרכן צרך; נתון זה יוצג גם באמצעות השוואה גרפית לממוצע הצריכה האזורי הרלוונטי לצרכן, באופן שיאפשר לצרכן ללמוד על מאפייני צריכתו ביחס לצרכנים אחרים שבאזור מגוריו;
(ד)
תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד־חודשי כאמור באמת מידה 22(ג);
(ה)
דרך קביעת הצריכה;
(ו)
אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
(ז)
התשלום הקבוע – יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
(ח)
מועד הוצאת החשבון;
(ט)
המועד האחרון לתשלום;
(י)
מועד הקריאה של המונה – הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
(יא)
בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה באמת מידה 26 (תיקון חשבון) – פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
(יב)
בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור באמת מידה 7(א)(3), באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
(יג)
אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות אמת מידה [צ״ל: סעיף] 31א לחוק – ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע בחוק ובהתאם למפורט באמות מידה 30(ז) ו־(ח);
(יד)
חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
(טו)
חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
(טז)
בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
(1)
תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
(2)
לכל מש״ב – קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
(3)
סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
(4)
במקרה של שינוי תעריפים או משב"ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
(5)
מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק);
(2)
חשבון שירותי רשת
בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
(א)
סוג השירות;
(ב)
התעריף הנוהג בעבור השירות;
(ג)
מועד מתן השירות;
(ד)
אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
(ה)
מועד הוצאת החשבון;
(ו)
מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור באמת מידה 24(ג);
(ז)
למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה – גודל החיבור;
(ח)
למזמינים חיבור זמני – סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
(ט)
בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
(י)
הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
(יא)
לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או טורבינת רוח – גודל המיתקן או הטורבינה;
(יב)
לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי או טורבינת רוח – תשלום כקבוע באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק) ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים); ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
(ג)
שירותי רשת לצרכן
ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל בגודל חיבור 200×3 אמפר ומעלה, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
(ד)
צרופות
(1)
בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת.
(2)
בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
(3)
הודעות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.
[תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17]
מועדי התשלום
(א)
מועד אחרון לתשלום
צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
(ב)
חשבון צריכה
על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
(1)
המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון חד־חודשי ו־20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון דו־חודשי. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
(2)
בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
(3)
לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו כללים אלה:
(א)
בתוך 4 ימים מן המועד האחרון לתשלום ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה מוקלטת לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק שירות חיוני, על החוב. ההודעה המוקלטת תאפשר לצרכן לקבל מענה אנושי מיידי.
(ב)
חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני שעל גביה המילה ”התראה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית, ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ג)
חלפו 34 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם.
(ד)
חלפו 34 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
(ה)
חלפו 52 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון הראשון שבחוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה מוקלטת לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק השירות החיוני, בעניין החוב.
(ו)
חלפו 58 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק שירות חיוני התראה שנייה בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני, שעל גביה המילים ”התראה שנייה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. בהתראה זו יציין ספק השירות החיוני את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב. בנוסף, יציין ספק השירות החיוני, באופן בולט על גבי ההתראה, הפנייה אל הכתובת באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני שבה יופיע תרגום נוסח ההתראה בשפות ערבית, רוסית ואמהרית, וכן תצוין האפשרות לפנות לתשלום החוב בהסדרי תשלום. התראה זו תיראה כהתראה שהתקבלה 20 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני. ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ז)
בחלוף 90 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להתקין במקום הצרכנות מונה תשלום מראש או לבצע הקטנת זרם. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ח)
הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
(ט)
ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מהפסקאות שלעיל, מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 90 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום.
(י)
חרג ספק שירות חיוני מהמועדים הקבועים לעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
(4)
ספק שירות חיוני יפעל כאמור באמת מידה 21(ז) לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, ובלבד שחלפו 90 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב אם סכומו עולה על 500 ש״ח כולל ריבית, או אם קיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה קלנדרית, שסכומם יחד עולה על 500 ש״ח כולל ריבית. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4-2.
(ב1)
חשבון שירותי רשת
תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים באמת מידה 25 (אופן התשלום), למעט אם הצרכן ביקש לשלם את חשבון שירותי הרשת באמצעות חשבון הצריכה כאמור באמת מידה 21(ה) ובכפוף להוראות אמת מידה 35א(ז).
(ג)
חשבון לגבי שירות שטרם ניתן
על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
(1)
המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
(2)
לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
(3)
כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
(4)
לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
(5)
תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
(ד)
שירות בחלקים
ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
(ה)
הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני
ספק שירות חיוני המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
1.
אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו ”אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת“ – אספקת חשמל על־ידי ספק שירות חיוני למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
2.
על אף הקבוע בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
3.
אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
4.
אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
5.
מועדי התשלום וההתראות לפני ניתוק יהיו בהתאם לקבוע בסעיף (ב).
6.
עם מתן התראה לפני ניתוק לתשלום חוב כאמור בסעיף קטן (ב)(3), יעביר ספק השירות החיוני גם הודעה בכתב אל הגורמים המוסמכים, לרבות למשרד האנרגיה ולרשות החשמל.
7.
המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על־ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו.
(ו)
שירות מונה תשלום מראש – כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום
(1)
ספק שירות חיוני רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן בתעריף מופחת, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
(2)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס ספק שירות חיוני חוב צריכה של צרכן במסגרת המת״מ.
(3)
על פריסת תשלומים באמצעות מת״מ יחולו הכללים הבאים:
(א)
שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי ספק השירות החיוני להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
(ב)
הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת״מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
(ג)
עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן וספק שירות חיוני יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
(4)
לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת״מ, יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי ספק השירות החיוני להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל.
(5)
בשל חובות צריכה של צרכנים שאספק תחשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים יפעל ספק שירות חיוני לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים.
(6)
לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת, יתקין ספק שירות חיוני אצל הצרכן מת״מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת״מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע ספק השירות החיוני להסדר חוב עם הצרכן יפעל ספק שירות חיוני לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת״מ הכרחי רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל.
(7)
שולם החוב במלואו, יאפשר ספק השירות החיוני לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת״מ.
(ז)
הסדרי תשלום חריגים
(1)
במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
(2)
חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
(3)
על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
(4)
הסדרי תשלום יטופלו על־ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
(ח)
טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה
(1)
ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי לפריסת חוב צריכה, אשר הוגשו בתוך 15 ימי עבודה מיום שליחת תזכורת ראשונה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ב) או 10 ימי עבודה מיום קבלת תזכורת שנייה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ו). בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם, צרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים או צרכני תעריף מופחת.
(2)
ספק שירות חיוני יקבל בקשה חריגה לפריסת חוב צריכה לתשלום במועד מאוחר למועדים הקבועים בסעיף קטן (1), ובלבד שהבקשה תהיה פעם אחת בלבד לכל חוב צריכה.
(3)
ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
(4)
במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה ”אמצעי תשלום“.
(5)
הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע באמת מידה 21 (חובת תשלום) ובאמת מידה זו.
[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 06.02.12, 25.11.15, 12.9.16]
אופן התשלום
(א)
אופן תשלום החשבון
תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
(1)
במשרדי ספק השירות החיוני;
(2)
בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב־10 בחודש;
(3)
בכל בנק או בבנק הדואר;
(4)
באמצעות כרטיס אשראי בטלפון, ולגבי חשבון צריכה – גם באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני; ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את מספר הטלפון וכתובת אתר האינטרנט (לחשבונות צריכה בלבד) שבהם ניתן לשלם ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור. נעשה התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
(5)
בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
(ב)
תשלום באמצעי שלא כובד
(1)
שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות אמות מידה 24(ב) או 24(ג), לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 17 עד 20 ללוח תעריפים 5.4-2.
(2)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986.
(ג)
גבייה במקום הצרכנות
לפי בקשת צרכן ובתיאום עמו כאמור באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות), יגיע נציג ספק השירות החיוני אל מקום הצרכנות לצורך גביית החוב. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4-2.
(ד)
תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה
הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 21 בלוח התעריפים 5.4-2.
(ה)
תשלום באמצעות שיק דחוי
ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 27 בלוח תעריפים 5.4-2 ובהתאם לאמור באמת מידה 24(ב)(3).
(ו)
בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה
ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 27 בלוח תעריפים 5.4-2.
(ז)
חשבון משולם כראיה לסילוק חוב
חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.
[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 06.02.12]
תיקון חשבון
(א)
תיקון חשבון
(1)
ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
(א)
נתגלתה טעות בחשבון;
(ב)
נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
(ב)
חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון
(1)
נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
(א)
הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון היית התוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות.
(ב)
הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
(2)
נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
(3)
נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות אמת מידה 24(ב).
(ג)
צריכת חשמל שלא כדין
במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין).
(ד)
חשבון שתוקן
תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות אמת מידה 24 (מועדי התשלום) בהתאם לסוג החשבון.
(ה)
המועד למשלוח חשבון מתוקן
(1)
המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו״ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר.
(ו)
פריסת תשלומים
(1)
במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב, ללא ריבית.
(2)
במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
[תיקון: 29.11.05]
טעות בחשבון
(א)
אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום
ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
(ב)
צרכן הטוען לטעות בחשבון
צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
(ג)
פטור מחשבון תשלום שגוי
פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
(ד)
בדיקה נוספת
ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
(ה)
צרכן שהגיש השגה בכתב
(1)
הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני בהתאם לבקשת ספק השירות החיוני, רשאי הצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
(2)
שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות אמת מידה 26(ב)(1)(ב).
(3)
דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
(ו)
תגובה להשגת הצרכן
פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים).
(ז)
תוצאות הבדיקה
(1)
מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
(2)
לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.
[תיקון: 29.11.05]
פירוט חשבון
(א)
זכות לקבלת מידע
(1)
צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
(2)
ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
(ב)
עלויות
(1)
צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 22ב בלוח תעריפים 5.4-2.
(2)
התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 22ב בלוח תעריפים 5.4-2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 22ג בלוח תעריפים 5.4-2.
(ג)
חוב הנובע מליקוי במונה
ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין) ו־26 (תיקון חשבון).
[תיקון: 9.1.17]
חשבון חשמל רכוש משותף
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”בית משותף“ – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין;
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חיבור ציבורי“ – חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
”נציגות בית משותף“ – כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין.
(ב)
חשבון חשמל – רכוש משותף
(1)
לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל – רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
(א)
צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
(ב)
כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
(2)
לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלט השל אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
(3)
אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך שנה או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין, התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
(4)
על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
(5)
בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
(6)
ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

נספח לאמת מידה 29
בקשה לקבלת שירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ או לביטול השירות

נא לסמן:
אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים לקבל את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים לבטל את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.
בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום ________ המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל – רכוש משותף.
ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
שם פרטישם משפחהמספר חוזהמספר מונה
* ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ״ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).
[תיקון: 27.9.17]
ניתוק אספקת החשמל
(א)
תנאים לניתוק אספקת חשמל
(1)
פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע באמת מידה 24(ב), יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א׳ עד ה׳ בלבד ולא יבוצע בחגים וב ערבי חגים.
(2)
האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי סעיף 58 לחוק ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
(א)
(ב)
מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(ג)
מצב חירום אחר אגב לחימה;
(3)
בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 12 בלוח תעריפים 5.4-2.
(ב)
עילות לפירוק חיבור
במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.
[תיקון: 27.9.17]
חידוש אספקת החשמל
(א)
תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק
(1)
נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין.
(2)
ספק שירות חיוני יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם ספק השירות החיוני רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור.
(ב)
חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב
ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו ספק השירות החיוני בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 11 ו־12 בלוח תעריפים 5.4-2.
(ג)
בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק במשך יותר משנתיים
חל ניתוק באספקת החשמל במשך יותר משנתיים והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקש ולח דש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם ספק השירות החיוני בתשלום כמפורט להלן:
(1)
אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 11 בלוח תעריפים 5.4-2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוחות תעריפים 4.3-1, 4.3-2 ו־4.3-3, לפי העניין.
(2)
אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 11 בלוח תעריפים 5.4-2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוחות תעריפים 4.3-1, 4.3-2 ו־4.3-3, לפי העניין.
(3)
אם המונה הוסר והחיבור פורק – לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
(ד)
חידוש אספקה במת״מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום
(1)
ספק שירות חיוני יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני כקבוע באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני) אשר יאפשר הטענת קוד למת״מ לבקשת צרכן בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד – פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי סעיף 58 לחוק ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
(א)
(ב)
מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(ג)
מצב חירום אחר אגב לחימה;
(2)
ספק שירות חיוני יעמיד לרשות צרכן הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת״מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ־50 ש״ח.

סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל

[תיקון: 18.06.08, 06.02.12, 09.06.14]
דרך חיוב
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”המוסד המוסמך“ – הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי סעיף 31א לחוק;
”תאריך הקריאה“ – התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
(ב)
תעריפים
ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
(ג)
מס ערך מוסף
נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
(ד)
שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון
חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
(ה)
עיגול סכומים בחשבון
הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
(1)
היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות – לא יובא בחשבון.
(2)
היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר – יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
(ו)
חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק
צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4-2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
(ז)
תשלום מופחת לזכאים
צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי סעיף 31א לחוק, יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
(1)
הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
(2)
הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
(3)
היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
(4)
היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
(ח)
תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים
אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי סעיף 31א לחוק, ומותקן אצל ומונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על יד ועל פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה – צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
(1)
ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
(2)
הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
(3)
הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
(4)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע בחוק על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
(5)
ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).
[תיקון: 29.11.05, 23.04.07, 26.10.08, 16.05.11, 30.1.12]
תעריף עומס וזמן (תעו״ז)
(א)
צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן
(1)
ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
(א)
צרכני מתח עליון;
(ב)
צרכני מתח גבוה;
(ג)
צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
(ד)
צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קילוואט שעה או יותר; ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור לתעריף עומס וזמן עד סוף חודש מרץ בשנה העוקבת (להלן – שנת המעבר).
(2)
מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
(3)
ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
(4)
צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ־40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
(5)
חשבון צריכה דו־חודשי יוגש לצרכן תעו״ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
(6)
צרכן תעו״ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4-1 כללי ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
(7)
צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישא ובעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2.
(ב)
זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן
(1)
צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו״ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך וולונטרי (להלן – תעו״ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2-1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1-1.
(2)
צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן – תעו״ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2-3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1-2.
(3)
צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4-2.
במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2.
(4)
(א)
צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4-1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
(ב)
צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4-1, כללי, ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
(ג)
צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4-1 מאור רחובות.
(5)
ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
(6)
מעבר לתע ו”ז וולונטרי ולתעו“ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
(7)
ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו״ז פשוט וולונטרי לשנים־עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו״ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור לה משיך במסלול תעו״ז פשוט וולונטרי או לחזור ול היות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו״ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו״ז וולונטרי או למסלול תעו״ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
(8)
מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו־(2) כדין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיף (א)(1).

סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים

אמצעי פניה לספק שירות חיוני
(א)
קבלת קהל
(1)
ספק שירות חיוני יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים, בקשות והזמנות שירות.
(2)
שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ־30 שעות שבועיות; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
(ב)
אופן הפניה
ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי גישה המקובלים במועד הפניה, לרבות אלה:
(1)
פניה בעל – פה בשעות קבלת קהל במשרדיו;
(2)
פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני והפקסימיליה;
(3)
פניה באמצעות מוקד טלפוני.
(ג)
עלות השירות
עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.
[תיקון: 04.04.11, 09.06.14, 25.11.15]
טיפול בתלונות צרכנים
(א)
תלונה בכתב או בטלפון
עם קבלת תלונה של צרכן שהופנתה לספק שירות חיוני בכתב או בטלפון יאשר ספק השירות החיוני את קבלתה ותחילת הטיפול בה. הייתה התלונה בכתב, יפיק ספק השירות החיוני הודעה המאשרת את קבלת התלונה.
(ב)
המועד המרבי לטיפול בתלונה
ספק השירות החיוני יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה לגביה בהקדם ולא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו. תשובה לתלונה בכתב תישלח לצרכן בכתב בתוך פרק הזמן האמור.
(ג)
בדיקה או דיון נוספים
על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, לאחר בדיקה, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה.
(ד)
איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה
לא יהא ספק השירות החיוני רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
(ה)
תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת
תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחול ועליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
(ו)
פיצוי בגין איחור
בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1, אך לא יותר מ־10,000 ש״ח.
[תיקון: 01.06.03, 29.11.05, 06.02.12]
תלונות המטופלות במקום הצרכנות
(א)
תלונה על רמת המתח
(1)
התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על־פי תאום מראש כאמור באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות).
(2)
התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו״ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה.
(3)
בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
(4)
ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
(ב)
צרכן שלא חויב בתשלום
לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
(ג)
תלונה בגין תקלה במקום צרכנות
(1)
התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, יתקן ספק השירות החיוני את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, יתקן ספק השירות החיוני את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
(2)
הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
(3)
בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12-1 ללוחות התעריפים.
(ד)
עלות תיקון נתיך
בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4-2. על התשלום יחולו הוראות אמת מידה 24(ב).
(ה)
תקלה במיתקן הצרכן
הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4-2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

פרק ג׳: חיבורים לרשת

סימן א׳: חיבור למתח נמוך

חיבור למתח נמוך
(א)
חיבור למתח נמוך
(1)
חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק השירות החיוני יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו״א, אם מתקיימים כל אלה:
(א)
מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו״א;
(ב)
ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
(ג)
לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
(ד)
פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
(3)
ספק השירות החיוני רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לא שר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
(4)
אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה ספק השירות החיוני לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.
[תיקון: 29.11.05, 11.04.11]
תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך
(א)
חיבור למתח נמוך
(1)
תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3-1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3-2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3-3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
(1)
תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן – בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
(2)
בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 – עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים.
(ב)
חיבור זמני
(1)
תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3-4.
(2)
פירק ספק השירות החיוני את החיבור הזמני, ישיב למבקש החיבור את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך.
(3)
ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, ישלם את עלות החיבור הקבוע בהתאם לסעיף (א) בניכוי ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך שאינם משמשים לצורך החיבור הקבוע ובניכוי עלותם של פריטי רשת וחיבור ששולם בעבורם במסגרת החיבור הזמני והם משמשים גם לצורך החיבור הקבוע.
(ג)
הגדלת חיבור
(1)
תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3-1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3-2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3-3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
(2)
תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט באמת מידה 35יא(א)(3).
(ד)
מספר בקשות חיבור
מבקשי חיבור המבקשים יחדיו חיבורים למספר יחידות באותו בניין או למספר יחידות צמודות קרקע הצמודות זו לזו, יראו את בקשותיהם כבקשת חיבור אחת, ומקדם ההתאמה (k) הקבוע בלוח תעריפים 4.3-9, שהינו מקדם סטטיסטי המתאר את היחס בין שיא הביקוש המצרפי בנקודת זמן לסכום גודלי החיבור המצרפי, יהיה מתאים למספר הדירות בהזמנה.
(ה)
החזר והשלמה
תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה לספק השירות החיוני בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור באמת מידה 27 (טעות בחשבון) והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
(ו)
הגדלת חיבור על פי החלטת ספק
צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד־פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת ספק השירות החיוני וללא דרישת הצרכן.
(ז)
אופן התשלום
(1)
תשלום חשבונות לפי פרק זה יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות באמת מידה 25(א) למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור באמת מידה 25(א)(2).
(2)
לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי ספק השירות החיוני שלא לאפשר תשלום באופן האמור באמת מידה 25(א)(3).
(ח)
אי עמידה במועדים
לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים בסימן זה או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1.
[תיקון: 04.04.11]
קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך
(א)
קבלת מידע
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה לספק השירות החיוני, בכתב או בעל פה, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
(1)
מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
(2)
גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
(3)
נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
(4)
צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
(5)
לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
(6)
ייעוד הבניין;
(7)
קיום ייצור עצמי;
(8)
צורך בקו גיבוי.
(ב)
תשובת הספק
(1)
ספק השירות החיוני ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי הספק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף קטן (3); דרש ספק השירות החיוני המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי הספק.
(2)
בתשובתו יציין ספק השירות החיוני פרטים בנושאים אלה:
(א)
ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, לחוק החשמל ולתקנות לפיו, ולכל דין;
(ב)
זמינות האספקה למקום החיבור;
(ג)
אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של ספק השירות החיוני שאליו שייך מקום החיבור;
(ד)
איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
(ה)
עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
(ו)
דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
(ז)
צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו, להערכת הספק.
(3)
ספק השירות החיוני רשאי לדרוש הקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע החיבור בהתקיים כל התנאים האלה:
(א)
סך כל גדלי החיבורים או הגדלות החיבור המבוקשים עולה על 100 קו״א;
(ב)
לא ניתן לספק באופן תקין את האספקה המבוקשת מרשת קיימת;
(ג)
ספק השירות החיוני יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל וצפי גידול העומס לגודל החיבור המבוקש ולאמינות האספקה של הרשת הקיימת.
(4)
לצורך מתן תשובה לפניה רשאי ספק השירות החיוני לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
(5)
מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
(ג)
מקדמה
(1)
ספק השירות החיוני יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3-1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3-2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3-3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי ספק השירות החיוני.
(2)
על המקדמה יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
ספק השירות החיוני יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת הספק השירות החיוני, אם לא עמד במועדים כאמור באמת מידה 35א(ח).
[תיקון: 29.11.05, 28.12.09]
תיאום טכני
(א)
תיאום טכני ולוח זמנים
נפתח תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני, יחלו הספק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
(1)
תכניות העבודה;
(2)
לוח זמנים לביצוע החיבור;
(3)
מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
(4)
חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על ספק השירות החיוני כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
(5)
חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן – עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
(א)
בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
(1)
אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי הספק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3-5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3-5;
(2)
אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3-5;
(ב)
ביחידות צמודות קרקע:
(1)
בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3-5;
(2)
אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3-5.
(6)
סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
(א)
דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(ב)
תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(ג)
משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(7)
סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
(8)
דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
(9)
אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו לספק;
(10)
עלות החיבור הסופית.
(ב)
פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני
(1)
התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35ב(ג)(1).
(2)
החלו ספק השירות החיוני ומבקש החיבור בתיאום הטכני וספק השירות החיוני סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך הספק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע באמות מידה 35לד או 35לה, לפי העניין.
(ג)
תשלום ביניים
(1)
עם השלמת התיאום הטכני, ימסור ספק השירות החיוני למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור ספק שירות חיוני למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל־90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
[תיקון: 29.11.05, 26.10.08]
שינוי וביטול חיבור למתח נמוך
(א)
שינויים בפרטי החיבור המבוקש
(1)
מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור באמת מידה 35ג(ג)(1).
(2)
מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
(3)
לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים ספק השירות החיוני את עבודת החיבור המבוקש:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב ספק השירות החיוני למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
(ב)
ביטול בקשת החיבור
(1)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
(2)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור באמת מידה 35ג(ג)(1) או 35ג(ג)(3), ובטרם סיים ספק השירות החיוני את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו לספק השירות החיוני עד למועד הביטול.
(3)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי ספק השירות החיוני, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתר תעלות החיבור כאמור באמת מידה 35ז(ב)(1).
[תיקון: 20.09.03]
קבלת אישורי רשויות
(א)
השגת אישורים
עם השלמת התיאום הטכני יחלו ספק השירות החיוני ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי ספק השירות החיוני להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין אמת מידה 35ג(ב) לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
(ב)
התחייבות ספק להשגת האישורים
היה ספק השירות החיוני אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל ספק השירות החיוני בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
(ג)
באין אפשרות להשגת האישורים
אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.
[תיקון: 29.11.05]
הכנת בניין לחיבור
(א)
התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין
התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע ספק השירות החיוני למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות ספק השירות החיוני לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים לספק השירות החיוני לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
(ב)
הספקת חשמל באין חדר שנאים
כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות ספק השירות החיוני חדר שנאים בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק ספק השירות החיוני למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.
[תיקון: 29.11.05]
ביצוע עבודות החיבור
(א)
פרק הזמן לביצוע החיבור
העמיד מבקש החיבור לרשות הספק את הבניין כאמור באמת מידה 35ו(א), יסיים ספק השירות החיוני את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
(ב)
תשלום לאחר סיום עבודות החיבור
(1)
סיים ספק השירות החיוני את עבודות החיבור, ימסור הספק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות אמות מידה 24(ב)(1) ו־24(ב)(3) בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח).
[תיקון: 29.11.05, 18.07.07]
בדיקת המיתקן ומתן מתח
(א)
תשלום בעבור בדיקת המיתקן
(1)
בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטע מו של ספק השירות החיוני (להלן – בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3-1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3-2 לבנייני קומות למגורים, או לוח תעריפים 4.3-3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין (להלן – תשלום בעבור בדיקת המיתקן).
(2)
שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור באמת מידה 35ז(ב) ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע בחוק החשמל והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
(ב)
מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק
(1)
מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות בחוק החשמל והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
(2)
מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
(ג)
מתן מתח
בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן ספק השירות החיוני מתח למיתקן.
[תיקון: 29.11.05]
חיבור מהיר
(ד)
כללי חיבור מהיר
פנה מבקש החיבור לספק השירות החיוני, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו״א, והספק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
(1)
מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים בעבור החיבור ובעבור בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3-1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3-2 לבנייני קומות למגורים, או לוח תעריפים 4.3-3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחול והוראות אמת מידה 24(ג) לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
ספק השירות החיוני יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.

סימן ב׳: חיבור למתח גבוה

[תיקון: 01.06.03]
חיבור לרשת מתח גבוה
(א)
חיבור למתח גבוה
(1)
חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו״א ל־8 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק השירות החיוני יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו״א, אם מתקיימים כל אלה:
(א)
מבקש החיבור מבקש להתחבר או להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הגבוה לגודל חיבור שאינו עולה על 16 מו״א;
(ב)
החיבור המבוקש ניתן לביצוע מהבחינה הטכנית; מחלוקת בשאלת האפשרות הטכנית לביצוע החיבור תוכרע בידי מנהל מינהל החשמל.
[תיקון: 01.06.03]
תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה
(א)
תעריפים
(1)
תשלום בעבור חיבור לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2-1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
(2)
תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2-1.
(3)
תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
(א)
תשלום כאמור בסעיף קטן (1).
(ב)
בעבור פריטי רשת במתח נמוך שספק השירות החיוני מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מספק השירות החיוני, ישלם מבקש החיבור לספק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
(ג)
פריטי רשת במתח נמוך שספק השירות החיוני לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מספק השירות החיוני, יפורקו ויילקחו בידי ספק השירות החיוני, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית.
(ד)
בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על ספק השירות החיוני למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
(ב)
חישוב על־פי התעריף התקף
כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
(ג)
אי עמידה במועדים
לא עמד ספק השירות החיוני בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1.
[תיקון: 29.11.05, 04.04.11]
קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה
(א)
קבלת מידע
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה לספק השירות החיוני בכתב, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
(1)
מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
(2)
גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
(3)
נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
(4)
צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
(5)
לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
(6)
סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
(7)
שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
(8)
אם קיים ייצור עצמי – המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
(9)
קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
(10)
צורך בקו גיבוי.
(ב)
תשובת הספק
(1)
ספק השירות החיוני ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי הספק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי – לא יאוחר מ־30 ימי עבודה כאמור; דרש ספק השירות החיוני המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי הספק.
(2)
בתשובתו יציין ספק השירות החיוני פרטים בנושאים אלה:
(א)
ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, לחוק החשמל ולתקנות לפיו ולכל דין;
(ב)
זמינות האספקה למקום החיבור;
(ג)
אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
(ד)
עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
(ג)
בקשה להמצאת פרטים נוספים
לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
(ד)
מקדמה
(1)
ספק השירות החיוני יצרף לתשובתו חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3-1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3-2 לבנייני קומות למגורים, או לוח תעריפים 4.3-3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי ספק השירות החיוני.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
ספק השירות החיוני יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור באמת מידה 35יא(ב) מאת ספק השירות החיוני, אם לא יעמוד במועדים.
(ה)
תשלום מראש
(1)
התחייב ספק השירות החיוני לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף ספק השירות החיוני לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2-1 ו־4.2-2. התחייב ספק השירות החיוני לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף ספק השירות החיוני לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2-1.
(2)
על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
ספק השירות החיוני יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור באמת מידה 35יא(ג) מאת ספק השירות החיוני, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.
[תיקון: 04.04.11, 06.02.12]
תיאום טכני
(א)
תיאום טכני וקביעת לוח זמנים
נפתח תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני, יחלו הספק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
(1)
כיוון החיבור;
(2)
מיקום המיתקן הפרטי;
(3)
פירוט הציוד שיתקין ספק השירות החיוני בחדר המיתוג;
(4)
בניית מיתקן החשמל הפרטי;
(5)
מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
(א)
מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
(ב)
מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
(ג)
מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
(6)
מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
(א)
הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
(ב)
מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש לספק נתונים;
(ג)
ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
(7)
פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
(8)
עלות החיבור הסופית.
(ב)
מועד השלמת התיאום הטכני
(1)
התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35יב(ד)(1). לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
(2)
החלו ספק השירות החיוני ומבקש החיבור בתיאום הטכני וספק השירות החיוני סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך הספק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע באמות מידה 35לד (חיבור חריג) או 35לה (חיבור מיוחד), לפי העניין.
(ג)
תשלום ביניים
(1)
עם השלמת התיאום הטכני, ימסור ספק השירות החיוני למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
[תיקון: 29.11.05, 18.01.07]
שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה
(א)
שינויים בפרטי החיבור המבוקש
(1)
מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור באמת מידה 35יג(ג)(1).
(2)
מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
(3)
לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים ספק השירות החיוני את עבודות החיבור המבוקש:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש ברא שונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב ספק השירות החיוני את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
(ב)
ביטול בקשת החיבור
(1)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
(2)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע באמת מידה 35יג(ג)(1), ובטרם סיים ספק השירות החיוני את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו לספק השירות החיוני עד למועד הביטול.
(3)
ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי ספק השירות החיוני, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע באמת מידה 35טז(ב)(1).
[תיקון: 01.06.03]
מיתקן החשמל הפרטי
(א)
העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות ספק השירות החיוני
המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות ספק השירות החיוני, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים לספק השירות החיוני לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
(ב)
מיקום הצבת המיתקן
מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
(ג)
מכלי מדידה
(1)
מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מספק השירות החיוני או מגורם אחר.
(2)
רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות ספק השירות החיוני מתאים למידות הארונות.
(3)
ספק השירות החיוני יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם לספק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2-3 ו־4.2-4.
(4)
בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
(ד)
תפעול, תחזוקה ובעלות
(1)
ספק השירות החיוני יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
(2)
מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שספק השירות החיוני שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.
[תיקון: 01.06.03]
ביצוע וסיום עבודות החיבור
(א)
פרק הזמן לביצוע החיבור
ספק השירות החיוני יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35יב(ד)(1); לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
(ב)
תשלומים
(1)
סיים ספק השירות החיוני את ביצוע עבודות החיבור, ימסור הספק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות אמות מידה 24(ב)(1) ו־24(ב)(3) בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
(2)
מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח).
[תיקון: 18.07.07]
בדיקת המיתקן ומתן מתח
(א)
בדיקת מיתקן ועלויות
(1)
בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם ספק השירות החיוני, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2-1.
(2)
שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור באמת מידה 35טז(ב)(1), ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע בחוק החשמל והתקנות לפיו (להלן – בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
(ב)
מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק
(1)
מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות בחוק החשמל והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
(2)
מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
(3)
ספק שירות חיוני יבצע בדיקת הגנות וואט־מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי ספק שירות חיוני. בוצעו הבדיקות על ידי ספק שירות חיוני, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2-1.
(ג)
מתן מתח
בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן ספק השירות החיוני מתח למיתקן.
[תיקון: 01.06.03]
הזנה נוספת
(א)
חיבור נוסף
(1)
דרש מבקש החיבור מספק השירות החיוני לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
(2)
קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
(3)
בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2-1.
[תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17]
סקר היתכנות ראשוני
(א)
סקר היתכנות ראשוני
(1)
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה לספק השירות החיוני בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
(2)
מזמין סקר ההיתכנות יעביר לספק השירות החיוני את הנתונים שלהלן:
(א)
פרטי המזמין;
(ב)
מיקום החיבור המבוקש;
(ג)
ההספק המקסימאלי של המיתקן;
(ד)
גודל החיבור המבוקש;
(ה)
טכנולוגיית הייצור;
(ו)
תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
(ז)
קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
(ח)
מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
(ט)
מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
(3)
ספק השירות החיוני לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה); לעניין זה, ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
(4)
כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה ספק השירות החיוני מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2-1 ”תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)“.
(5)
על החשבון לתשלום המקדמה יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
(6)
סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
(א)
מתח החיבור וגודל החיבור;
(ב)
לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
(ג)
מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
(ד)
רמת זרמי הקצר;
(ה)
שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
(ו)
חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
(ז)
תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
(ח)
בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
(ט)
מצא ספק השירות החיוני צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש״ח תהיה מפורטת וסופית.
(7)
אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של ספק השירות החיוני לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
(8)
ספק השירות החיוני ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
(9)
סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות ספק השירות החיוני לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני כקבוע באמת מידה 35יב(ד).
(10)
ספק השירות החיוני יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
(11)
מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומספק השירות החיוני את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
(12)
האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
(ב)
הספק מיתקן פוטו־וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות
(1)
ספק השירות החיוני יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
(2)
ספק השירות החיוני ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
(3)
תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש״ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן – הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2-1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש״ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
(4)
כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
(ג)
שמירת מקום ברשת
מנהל המערכת ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד – המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
(1)
מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן – התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
(2)
המדינה או מי מטעמה פנו למנהל המערכת בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן – בדיקת היתכנות).
(3)
מנהל המערכת ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1-1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר.
(4)
בדיקת ההיתכנות תתבצע על ידי מנהל המערכת באופן המאפשר למנהל המערכת להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
(5)
בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר מנהל המערכת לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף (4).
(6)
סבר מנהל המערכת כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום מנהל המערכת במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
(7)
על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת לשמור מקום ברשת למכרז.
(8)
ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, מנהל המערכת ישמור מקום ברשת למכרז.
(9)
הורתה הרשות למנהל המערכת לשמור מקום ברשת, מנהל המערכת ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו ספק שירות חיוני לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים בר שת (להלן – פרויקט מערכתי). אם ספק שירות חיוני נדרש לבצע פרויקט מערכתי מנהל המערכת ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
(10)
מנהל המערכת יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.
[תיקון: 28.12.09, 23.1.14]
פתיחת תיק חיבור
(א)
פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה
(1)
בעל רישיון ייצור מותנה (להלן – בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
(2)
פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת).
(3)
בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור ספק שירות החיוני את תיק העבודה.
(4)
על אף האמור באמת מידה 35יד(א), החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות ספק השירות החיוני לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב־50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות ספק השירות החיוני לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
(ב)
מערכות תקשורת
(1)
נוסף על התשלומים לפי אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה), ספק השירות החיוני יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של ספק השירות החיוני על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל ספק השירות החיוני, ולפי כל דין.
(2)
בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות ספק השירות החיוני, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2-2: ”עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה“.
(3)
ספק שירות חיוני יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2-2.

סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על

[תיקון: 04.12.12]
גודל חיבור למתח עליון ומתח על
הגדרות
באמת מידה זו –
”בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
”בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
”חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לח יבור מיתקן הי יצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
”חצר ייצור מבקש החיבור“ – חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
(א)
גודל חיבור
(1)
חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־8 מו״א ואינו גדול מ־250 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות־סטטוטורית ובשיקולי עלות־תועלת הנדרשים למימוש החיבור, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו״א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על 16 מו״א.
(2)
חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־250 מו״א ואינו גדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות־תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, יבצע בעל רישיון הולכה חיבור לרשת מתח על.
(3)
חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות־תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, יבצע בעל רישיון הולכה חיבור לרשת מתח עליון.
(4)
גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
(5)
על אף האמור בסעיף קטן (4), בעבור ייצור באגירה שאובה גודל החיבור לא יקטן מההספק החשמלי של מנועי היחידות בזמן שאיבה.
(6)
הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
(ב)
סכימת חיבור
(1)
סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק״מ.
(3)
יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
(4)
החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
(5)
מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה ויעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.
[תיקון: 04.12.12]
תשלומים לבעל רישיון הולכה בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על
(א)
תשלום בעבור חיבור ראשון
תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1-1, לפי העניין.
(ב)
תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים
(1)
מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1-1, לפי העניין.
(2)
מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
(ג)
תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים
(1)
אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1-1, לפי מתח החיבור.
(2)
אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון וה שינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1-1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
(3)
מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ־6 מו״א, אלא לגודל חיבור של 6 מו״א בלבד. עברו יותר מ־25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר לבעל רישיון ההולכה, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
(ד)
תשלום בעבור בדיקות ובדיקות קבלה
בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1-2 ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“.
(ה)
חישוב על פי התעריף התקף
כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
[תיקון: 04.12.12]
הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על
(א)
קבלת מידע אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת ההולכה
המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן – מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ול פחות את הפרטים והמסמכים האלה:
(1)
פרטי מבקש המידע;
(2)
מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
(3)
תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור, ככל שאלה מצויים בידי מבקש המידע;
(4)
מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
(5)
גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה־וולט אמפר;
(6)
צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
(7)
לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
(8)
מועד חיבור נדרש;
(9)
צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו״א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
(10)
שיטת התנעת מנועים והספקם;
(11)
סכימה חד־קווית של מיתקן הצריכה;
(12)
צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
(13)
אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
(14)
קיום ייצור עצמי הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
(ב)
תשובת מנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפנית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
(2)
בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
(א)
ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
(ב)
מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות;
(ג)
מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
(ד)
תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1-1;
(ה)
מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
(ו)
נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
(ז)
לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד).
(ג)
בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים
(1)
מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
(א)
תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
(ב)
כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
(ג)
תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
(ד)
התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
(2)
רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
(ד)
תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה
(1)
מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1-1. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(3)
עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
(4)
פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות).
[תיקון: 04.12.12]
סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על
(א)
סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור
(1)
המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן – סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, ”שינוי“ – הגדלת ההספק המותקן ביותר מ־5%.
(2)
מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1-1 שאלי ותצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
(3)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(4)
לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
(א)
פרטי המזמין;
(ב)
מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
(ג)
תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
(ד)
מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
(ה)
גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
(ו)
הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
(ז)
תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונוונציונאלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
(ח)
טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
(ט)
לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
(י)
מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
(יא)
מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
(יב)
סכימה חד־קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
(יג)
צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב־שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
(ב)
בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים
(1)
מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
(א)
תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
(ב)
נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
(2)
רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
(ג)
תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו
(1)
מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
(2)
סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
(א)
מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
(ב)
לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
(ג)
רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
(ד)
בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
(ה)
שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
(ו)
לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
(ז)
סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכל ולגם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
(3)
אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
(4)
עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
(5)
מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
(6)
מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים.
(7)
סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של ספק השירות החיוני או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
(8)
מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
(9)
מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
(10)
חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1-1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1-1 לכל יום עבודה נוסף של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך הסקר.
(11)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ־60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
(ד)
הבהרות
מנהל המערכת לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
(ה)
תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו
(1)
מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
(2)
מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
(3)
אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו באמת מידה 35כו למיתקן אחר (בסעיף קטן זה – סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיי מנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
(4)
מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ול בקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
(ו)
השגה על תוצאות סקר ההיתכנות
(1)
מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
(2)
לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1-1.
(3)
הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג) וכן עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור.
(4)
לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1-1 לכל יום עבודה של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך סקר ההיתכנות.
(5)
ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
(6)
התקבל הההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
(ז)
פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
(2)
מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו מידע עדכני הנוגע לסקרי היתכנות שהושלמו ולאלה הנמצאים במהלך ביצוע, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי ומידע בעל רגישות ביטחונית. המידע יכלול בין היתר את הפרטים האלה:
(א)
הספק מותקן וסוג המיתקן שלגביו בוצע הסקר;
(ב)
האזור הגיאוגרפי ברשת ההולכה שבו נערך הסקר;
(ג)
מועד הפעלה מבוקש של המיתקן שלגביו נערך הסקר;
(ד)
רשימת המיתקנים שלגביהם הוזמנו סקרי היתכנות הנמצאים בביצוע ותאריך הסיום הצפוי של כל אחד מהם;
(3)
מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט של ואחת לשבוע.
(ח)
תוקף סקר ההיתכנות
(1)
סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו באמת מידה 35כו אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
(2)
לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
(3)
מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.
[תיקון: 04.12.12]
עבודות תכנון מקדימות
(א)
ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות
(1)
לאחר השלמתו של סקר היתכנות שמסקנתו חיובית, רשאי בעל רישיון ייצור מותנה או מבקש חיבור למיתקן צריכה ששילם מקדמה כאמור באמת מידה 35כג(ד), לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות כמפורט להלן, לפני פתיחת תיק חיבור:
(א)
תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
(ב)
הכנת תוכנית מיתאר;
(ג)
הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
(ד)
תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
(ה)
בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
(ו)
בדיקת מפרט למסדר GIS;
(ז)
בדיקת מפרט להגנות;
(ח)
בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
(ט)
בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
(2)
מזמין סקר ההיתכנות או בעל רישיון הייצור המותנה יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
(3)
מנהל המערכת לא יגבה תשלום בעד עבודות התכנון המקדימות הקבועות בפסקאות (א) עד (ד) שבסעיף קטן (1).
(4)
בעל רישיון ייצור מותנה או מבקש חיבור מיתקן צריכה, שפתח תיק חיבור, יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (ה) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1-1.
(5)
על אף האמור בסעיף קטן (3), ביטל מבקש החיבור את בקשת החיבור, יישא המבקש בכל העלויות הכרוכות בביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות, כקבוע בלוח תעריפים 4.1-1.
(6)
מנהל המערכת רשאי לקזז את עלות ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות בפסקאות (א) עד (ד) שבסעיף קטן (1) מבעל רישיון אשר שילם בעבור סקר חיבור ואשר זכאי להחזר בהתאם להוראות אמת מידה 35כו(ד)(4).
[תיקון: 04.12.12, 15.5.17, 27.9.17]
סקר חיבור
(א)
הזמנת סקר חיבור
(1)
בעל רישיון ייצור מותנה, אשר מוסד תכנון החליט על הפקדה של תוכניתו להקמת מיתקן הייצור או על העברת התוכנית להערות הוועדות המחוזיות, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר חיבור סופי (להלן – סקר חיבור) לפני הפקדת התוכנית בפועל או לפני העברתה בפועל להערות, ויציג למנהל המערכת ולראש אגף רישוי ברשות את החלטת מוסד התכנון.
(2)
לצורך ביצוע סקר החיבור יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת נתונים ומסמכים נוספים על אלה המפורטים באמות מידה 35כד(א)(4) ו־35כד(ב)(1), כמפורט להלן:
(א)
העתק מהרישיון המותנה;
(ב)
לוח זמנים מבוקש לביצוע החיבור;
(ג)
העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
(ד)
תכניות רלבנטיות לפי חוק התכנון והבניה;
(ה)
נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
(ו)
נתוני אמינות של מיתקן הייצור במבנה של דיאגראמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
(ז)
תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את מיתקן הייצור, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה עקרונית חד־קווית; תוכנית להתקנת מערך הצנרת (P&ID) תוגש לאחר ההפקדה בפועל של התוכנית;
(ח)
פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
(ט)
נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת.
(3)
מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (2), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
(4)
עם השלמת קבלת הנתונים והמסמכים כאמור לעיל יפנה מנהל המערכת לראש אגף הנדסה ברשות ויבקש את אישורו לביצוע סקר החיבור. בפנייתו, יעביר מנהל המערכת לאישור ראש אגף הנדסה ברשות גם את הנחות היסוד המלאות לגבי מיתקני הייצור והנחות יסוד מהותיות נוספות שבהן יתחשב מנהל המערכת בעת ביצוע הסקר, וכל מידע נוסף שיידרש.
(5)
לאחר קבלת אישור ראש אגף הנדסה ברשות ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בגובה 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) או בשורה (2) בלוח תעריפים 4.1-1 ”תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה ק״ו“ או ”תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 400 ק״ו“, לפי העניין, בתוספת האמור בשורה 7 בלוח תעריפים 4.1-1.
(6)
על החשבון האמור בסעיף קטן (5) יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(7)
ביצועו של סקר חיבור שמותנה בביצוע סקר חיבור אחר יתחיל לאחר אישור ראש אגף הנדסה ברשות.
(ב)
תוכן סקר חיבור ומועד השלמתו
(1)
סקר החיבור יתייחס לישימות חיבור המיתקן של מזמין סקר החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש בהתחשב, בין היתר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
(א)
מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
(ב)
הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
(ג)
לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור ביחס למועדים שביקש המזמין, ובלבד שהם תואמים למועדים הקבועים ברישיון המותנה;
(ד)
יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת של ההספק ממיתקן הייצור המתוכנן, הנקוב ברישיון המותנה, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת, והכל בהתאם למפורט ברישיון הייצור המותנה במועדים הקבועים בו;
(ה)
הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו נעשה סקר החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד; סקר החיבור לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף.
(ו)
השפעת החיבור על רמת השרידות והאמינות ברשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת ומעבר הספקים ברשת;
(ז)
פרטי מיתקן הייצור הנקובים ברישיון המותנה, ובכלל זה ההספק המותקן ומשטר ההפעלה המתוכנן.
(2)
מנהל המערכת ימסור את סקר החיבור למזמין בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט בסעיף (א)(5) או מהמועד האפשרי לביצוע הסקר כמפורט בסעיף (א)(7). תשובת מנהל המערכת בעניין החיבור המבוקש תנוסח באופן ברור ומפורט הן לעניין לוח הזמנים והן לעניין הישימות, ועותק ממנה יועבר לראש אגף הנדסה ברשות.
(3)
בשל כל יום איחור מעבר לאמור בסעיף קטן (2) ועד 15 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין סקר החיבור תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1.
(4)
בשל כל יום נוסף של איחור, החל מהיום ה־16, ישלם מנהל המערכת למזמין סקר החיבור תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1, לפי ההספק המבוקש בסקר החיבור.
(5)
מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, לגבי לוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, ויצרף אותה למידע ולתוצאות הסקר המועברים לראש אגף הנדסה ברשות.
(6)
החליט מנהל המערכת כי התוכניות שהגיש מזמין סקר החיבור אינן מתאימות לדרישות המערכת, וכתוצאה מכך יש צורך להגדיל את שטח האתר ואת שטח תוכנית המתאר של מבקש סקר החיבור, יתקן מזמין הסקר את התוכניות, ומניין הימים להשלמת הסקר יחל מהמועד שבו הגיש מבקש הסקר את התוכניות המתוקנות, המותאמות לדרישות המערכת.
(7)
כלל מנהל המערכת התניות או הגבלות בסקר החיבור, יודיע ראש אגף הנדסה למזמין הסקר אם סקר החיבור חיובי או שלילי.
(8)
לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר החיבור בתוך 15 ימי עבודה ממועד סיום ביצועו.
(ג)
השגה על תוצאות סקר חיבור
(1)
מזמין סקר החיבור רשאי לה שיג על תוצאות סקר החיבור בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ב)(8), או קודם לכן בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר, או ממועד הודעת ראש אגף הנדסה לבעל הרישיון כמופיע בסעיף (ב)(7), לפי המאוחר מביניהם, וישלח העתק מפנייתו גם למנהל המערכת.
(2)
לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 8 בלוח תעריפים 4.1-1.
(3)
הוגשה השגה, יפנה ראש אגף הנדסה ברשות למנהל המערכת בבקשה להשלמת נתונים הנדרשים לו להחלטה בהשגה ומנהל המערכת יספק כל נתון שיתבקש. מנהל המערכת ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בין היתר, נתונים אודות האילוצים המונעים הוצאה או צריכה של אנרגיה במיתקן הייצור במצבים: N‏, N-1 ו־N-2 במועדי החיבור שביקש מזמין הסקר, לרבות אילוצי הפעלה בעת שיא ביקוש, פילוח מאפייני ואילוצי צריכה וייצור לפי מש״בים, אחוזי העמסה של קווי הולכה, עמידה בקריטריוני תכנון N-1 ו־N-2, שעות הפעלה אקוויוולנטיות והיקף האילוץ ביחידות מגה־וואט שעה בכל שנה שבה האילוץ מתקיים.
(4)
נדרש שדרוג ברשת לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש סקר החיבור, יפרט מנהל המערכת בתשובתו לראש אגף הנדסה גם את רשימת העבודות הנדרשות לביצוע ברשת ואת לוחות הזמנים להשלמת כל עבודה בנפרד.
(5)
בתשובתו יפרט מנהל המערכת גם את ההספק המרבי, במקום שבו אמור להיות מיתקן הייצור, שבאפשרותו להתחבר לרשת תוך עמידה בדרישות המערכת בהתאם למועדים הנקובים ברישיון.
(6)
מנהל המערכת יעביר את תשובתו לראש אגף הנדסה ברשות, כמפורט בסעיפים קטנים (3) עד (5) בתוך 30 ימי עבודה מיום פניית ראש אגף הנדסה ברשות למנהל המערכת.
(7)
לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1-1 לכל יום עבודה של איחור, לפי הספק המיתקן המבוקש בסקר החיבור.
(8)
ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת כל הנתונים הנדרשים להחלטתו.
(9)
לוחות הזמנים של מבקש החיבור להתקדמות בהתאם לאבני הדרך ובהתאם לדרישות מוסדות התכנון יידחו בהתאם.
(10)
התקבל הההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
(ד)
התחייבות מנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת ישמור מקום ברשת למזמין סקר חיבור שתוצאות סקר החיבור איפשרו את חיבורו לרשת, החל ממועד מסירתן למזמין הסקר וכל עוד הרישיון המותנה עומד בתוקפו ומועד הסגירה הפיננסית לא הוארך מעבר ל־30 חודשים, ויבצע את החיבור בהתאם לאבני הדרך ולוחות הזמנים שבסקר החיבור.
(2)
הוארך המועד לסגירה הפיננסית, ישקול ראש אגף הנדסה הארכת תוקף סקר החיבור מעבר לאמור בסעיף קטן (1), בהתחשב בעמידת בעלי רישיונות מותנים אחרים במועדים שנקבעו להם ובהתניות ובאילוצים שלהם.
(3)
האריך ראש אגף הנדסה את תוקף סקר החיבור כאמור בסעיף קטן (2), יעביר מנהל המערכת את האילוצים שקיימים אצל בעלי רישיונות מותנים המחזיקים בסקר חיבור חיובי, ככל שישנם, לבעל הרישיון המותנה שמועד הפעלתו הוארך בשל הארכת המועד לסגירה הפיננסית.
(4)
לא אושרה התוכנית שהגיש בעל הרישיון המותנה לאחר הפקדתה, בשל קבלת התנגדויות, וכתוצאה מכך פקע הרישיון, יחזיר מנהל המערכת לבעל הרישיון את סכום המקדמה ששילם לפי סעיף (א)(5) בניכוי תעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 4.1-1 ובניכוי התשלום בעבור עבודות התכנון המקדימות כאמור באמת מידה 35כה.
(5)
לאחר מסירת סקר חיבור, שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה, אשר אינה כלולה במחויבות מנהל המערכת לחיבור לפי סקר החיבור שנמסר. שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% מההספק הנקוב או יותר, או שינוי מהותי במיקום חצרות המיתוג, יביאו לביטול הסקר ולסיום מחויבות מנהל המערכת לחיבור לפיו ויחייבו עריכת סקר חיבור חדש. שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, במתח עליון או על, יחייבו הזמנת סקר חיבור חדש.
(6)
על שינויים מהותיים בציוד המתוכנן במיתקן של בעל רישיון מותנה, שעומדים בסתירה לנתונים שהועברו לצורך ביצוע הסקר בהזמנת בעל רישיון מותנה, שאינם שינויים במתח החיבור או הספק המיתקן, תימסר הודעה למנהל המערכת. מנהל המערכת יחליט אם נדרש לעדכן בהתאמה נתונים הנקובים בסקר החיבור.
(7)
בעל רישיון ייצור המעוניין בביצוע שינויים במיתקן הייצור, היכולים להשפיע על המערכת והמחייבים שינוי תנאי רישיון הייצור, או מתן רישיון ייצור נוסף או חדש, אך אינם דורשים הגדלה של גודל החיבור שלו, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר חיבור.
(8)
בעל רישיון מותנה אשר שילם בעבור סקר חיבור, וסקר החיבור שנערך או רישיונו המותנה בוטל ומכל סיבה שהיא, למעט האמור בסעיף קטן (4), לא יהיה זכאי לקבלת החזר תשלום המקדמה ששילם לפי סעיף (א)(5), ואם יקבל רישיון מותנה חדש יחויב במלוא התשלומים לפי אמת מידה זו.
(9)
ממועד התשלום בעבור סקר חיבור וכל עוד לא הסתיימה עריכת הסקר, לא יערוך מנהל המערכת סקר חיבור נוסף שיש בו כדי להשפיע על תוצאות סקר החיבור שנמצא בהליכי עריכה, לרבות בשלב השגה, וכן לא יבצע סקר היתכנות נוסף שלדעת מנהל המערכת יקבל תשובה שלילית אם סקר החיבור יושלם בתוצאה חיובית.
(10)
פקיעת הרישיון המותנה או ביטולו, לרבות בשל אי הגעה לסגירה פיננסית בפרק הזמן הקבוע ברישיון, בכפוף להארכות מועדים כדין, תביא לביטול סקר החיבור ולשחרור מנהל המערכת מהתחייבויותיו לפי אמת מידה זו.
(10א)
על אף האמור בסעיף קטן (10), מי שב־1 ביוני 2014 החזיק בסקר חיבור שאיפשר חיבור מיתקן קונבנציונלי לרשת מתוקף רישיון מותנה שהוענק לפני 1

בינואר 2011 ופקע או בוטל, וקיבל רישיון מותנה להקמת מיתקן בטכנולוגיה קונבנציונלית עד 1 בספטמבר 2017, במיקום שבו היה מיועד לקום המיתקן שבעבורו החזיק בסקר חיבור חיובי כאמור, יראו את סקר החיבור שבו החזיק כסקר חיבור בתוקף לעניין סעיף קטן (1), למשך שנה מיום הענקת הרישיון המותנה החדש. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית או לא ביצע סקר חיבור נוסף, אם נדרש בשל שינויים במיתקן, בהתאם לקבוע בסעיף זה, יבוטל סקר החיבור ובעל הרישיון יידרש לערוך סקר חיבור חדש.

(11)
לבקשת מזמין סקר חיבור יערוך מנהל המערכת עדכון של סקר חיבור קיים, אם פקע רישיונו של בעל רישיון מותנה אחר, אשר סקר החיבור לגביו השפיע על תוצאות סקר החיבור של מזמין הסקר. מזמין הסקר ישלם בעבור עדכון סקר החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1-1 שורה (7).
(12)
מנהל המערכת ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד – המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
(א)
מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן – התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
(ב)
המדינה או מי מטעמה פנו למנהל המערכת בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן – בדיקת היתכנות).
(ג)
מנהל המערכת ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז, חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1-1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר.
(ד)
בדיקת ההיתכנות תתבצע על ידי מנהל המערכת באופן המאפשר למנהל המערכת להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
(ה)
בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר מנהל המערכת לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף (ד).
(ו)
סבר מנהל המערכת כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום מנהל המערכת במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום הרשת.
(ז)
על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת לשמור מקום ברשת למכרז.
(ח)
ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, מנהל המערכת ישמור מקום ברשת למכרז.
(ט)
הורתה הרשות למנהל המערכת לשמור מקום ברשת, מנהל המערכת ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו ספק שירות חיוני לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן – פרויקט מערכתי). אם ספק שירות חיוני נדרש לבצע פרויקט מערכתי מנהל המערכת ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
(י)
מנהל המערכת יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.
(ה)
פתיחת תיק עבודה לחיבור ותשלום בעבורו
(1)
בעל רישיון מותנה רשאי לפתוח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת החל ממועד אישור התוכנית לפי חוק התכנון והבנייה ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית.
(2)
הושלם סקר החיבור, יצרף מנהל המערכת לתשובתו חשבון לתשלום בעד פתיחת תיק העבודה, המהווה השלמה ל־15% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) או (2) בלוח תעריפים 4.1-1, לפי העניין.
(3)
תשלום כאמור בסעיף קטן (2) הוא תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני.
(4)
על הדרישה לתשלום יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(5)
מבקש החיבור אינו זכאי להחזר התשלומים ששילם במקרה של ביטול בקשת החיבור לאחר פתיחת תיק עבודה.
[תיקון: 04.12.12, 20.10.13]
הסכמים
(א)
הסכם תיאום טכני
(1)
נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
(2)
התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
(א)
לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
(ב)
פרטים טכניים של סוג הציוד שי שמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
(ג)
למבקש חיבור שהוא בעל רישיון ייצור מותנה: תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
(ד)
התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
(ה)
חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
(ו)
בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט באמת מידה 35לא, לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
(ז)
זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
(ח)
בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
(ט)
מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת ויהיו באחריותו התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם באמת מידה 35כא לבין מנהל המערכת;
(י)
התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים [צ״ל: ניהולים], תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
(יא)
למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין.
מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
(3)
מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1-3.
(ב)
הסכם תפעול ותחזוקה
(1)
לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם באמת מידה 35כא, לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור וה נוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
(א)
גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
(ב)
תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
(ג)
הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
(ד)
עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
(ה)
מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור;
(ו)
קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
(ז)
תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
(ח)
שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור.
(ט)
כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
(י)
טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
(יא)
הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
(יב)
הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
(יג)
הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
(יד)
כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית.
(טו)
משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב ”אי“;
(טז)
אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
(יז)
קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום.
(יח)
קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר.
(2)
מבלי לגרוע מהאמור באמת מידה 35כט(א)(4), בעל רישיון הולכה יתפעלו יתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
(ג)
לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה
(1)
הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
(2)
הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
(ד)
תשלום לאחר השלמת תיאום טכני
(1)
עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל־70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
(2)
המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ־60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
(3)
מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע״מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
(4)
על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחול והוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
(ה)
היתרים וזכויות מעבר
(1)
עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
(2)
מנהל המערכת אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
(ו)
זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן
(1)
מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
(2)
האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
(3)
הוראות אמת מידה 141 (אחריות) יחול ובהתאמה עלה אמור בסעיף זה.
[תיקון: 04.12.12]
שינוי וביטול בקשת חיבור
(א)
שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה
(1)
מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1-1.
(2)
הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור באמת מידה 35כז(ד), יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
(3)
הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
(א)
היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
(ב)
היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי.
(ב)
שינוי מהותי בבקשה לחיבור של בעל רישיון מותנה
ביקש מבקש חיבור שהוא בעל רישיון מותנה לערוך שינוי בבקשת החיבור לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור באמת מידה 35כו(ה) שהוא אחד מאלה:
(1)
שינוי שיש בו הגדל השל גודל החיבור ביותר מ־5% מההספק או הקטנה של גודל החיבור ביותר מ־50% מההספק, באותו מתח;
(2)
שינוי שגורם לשינוי בסכימת הכניסה והיציאה של הקווים לחצר המיתוג;
(3)
שינוי במקום תחנת המשנה;
(4)
שינוי מהותי המשפיע על ההיתרים שניתנו לפי חוק התכנון והבנייה;
(5)
שינוי במתח החיבור;
יבוטל סקר החיבור ומנהל המערכת ישוחרר מהתחייבויותיו, לרבות חובתו לשמור מקום ברשת בשל תוצאות הסקר, ולא יוחזרו למבקש החיבור התשלומים ששילם בעבור הסקר.
(ג)
ביטול בקשה לחיבור
(1)
ביטל מבקש חיבור את בקשתו לאחר ששילם את התשלום לפתיחת תיק עבודה לפי אמת מידה 35כו(ה), יחייב בעל רישיון הולכה את מבקש החיבור בהוצאות שנגרמו לו עד גובה הסכום ששילם לפי אמת מידה 35כו(ה), והיתרה תושב למבקש החיבור.
(2)
בכל מקרה לא תוחזר למבקש חיבור בעל רישיון מותנה או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, המקדמה בסך 10% האמורה באמת מידה 35כו(א)(6) ובאמת מידה 35כג(ד), לפי העניין.
(3)
מבקש חיבור למיתקן צריכה אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמה ל־70% מעלות החיבור הסופית האמור באמת מידה 35כז(ד), יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
(4)
ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1-1, לרבות התשלום האחרון לפי אמת מידה 35ל(ב).
(ד)
עיכוב במועדי חשמול וסנכרון
בעל רישיון הולכה יגבה מבעל רישיון ייצור מותנה שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של בעל הרישיון המותנה, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).
[תיקון: 04.12.12]
ביצוע עבודת החיבור
(א)
ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור
התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי אמת מידה 35כז(ד), יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
(1)
מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור באמת מידה 35כז(א).
(2)
מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם באמת מידה 35כא. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
(3)
בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
(4)
בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על יד יבעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ול מעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
(5)
בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
(6)
בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
(7)
בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
(8)
על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
(9)
עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
(10)
כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
(11)
מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
(12)
אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
(13)
הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
(14)
במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
(15)
עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
(ב)
העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור
בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
(ג)
התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור
בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה, רשאי בעל רישיון הולכה להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.
[תיקון: 04.12.12]
סיום עבודות החיבור
(א)
סיום החיבור
בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
(ב)
תשלום אחרון
(1)
לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל־100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) – מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
(2)
על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות אמת מידה 24(ג) בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור באמת מידה 35לא.
[תיקון: 04.12.12]
בדיקות מתקן והכנסה לניצול
(א)
בדיקות מיתקן בחצר המיתוג
(1)
הסכם התיאום הטכני האמור באמת מידה 35כז(א) יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע במיתקן, לרבות פרטים אלה:
(א)
חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות יצרן, בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
(ב)
ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
(ג)
תחומי אחריות בין בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
(ד)
צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע בדיקות למיתקן;
(ה)
מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
(ו)
לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
(2)
מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני.
(3)
בעבור בדיקות מיתקן, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת המיתקן ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1-2 תחת הכותרת ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן באמת מידה 35כא, ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
(4)
שילם מבקש החיבור את החשבון כאמור באמת מידה 35ל(ב) ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
(5)
נדרשה בדיקה של המיתקן בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה מהקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
(6)
עמד המיתקן בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את מפרט הבדיקות ואת הפרמטרים הטכניים – תפעוליים שעל פיהם יפעל המיתקן. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
(ב)
בדיקות חוזרות
(1)
מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי מיתקן החשמל אינו עומד בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1-2.
(2)
בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
(ג)
מתן מתח למיתקן
בעל רישיון הולכה יספק מתח למיתקן בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים האלה:
(1)
עמידה בהצלחה בבדיקות הקבלה של המיתקן;
(2)
מבקש החיבור קיבל את אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4);
(3)
בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של המיתקן כאמור באמת מידה 35כז(ב);
(4)
מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
(5)
מבקש החיבור המציא לבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שביצע בחצר הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
(6)
מבקש החיבור הציג בפני בעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
(7)
מבקש החיבור פעל לפי אמת מידה 73 (ביצוע בדיקות קבלה);
(8)
מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח למיתקן.
[תיקון: 04.12.12]
הזנה נוספת וקו גיבוי
(א)
הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך
לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.
[תיקון: 04.12.12]
הכרעה במחלוקות
(א)
הכרעה במחלוקות כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה שבסימן ד׳ זה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

סימן ה׳: מקרים מיוחדים

[תיקון: 28.12.09, 9.1.17]
חיבור חריג למתח גבוה או נמוך
(א)
חיבור חריג למתח גבוה או נמוך
סבר ספק שירות חיוני לאחר תשלום מקדמה כאמור באמת מידה 35ב(ג)(1) או 35יב(ד)(1), כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
(1)
ספק השירות החיוני ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ־10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן ספק השירות החיוני האם החיבור חריג; להודעתו יצרף הספק את אלה:
(א)
פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
(ב)
עותק מאמת מידה זו;
(ג)
אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
(ד)
טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן – ההתחייבות).
(2)
חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים בסימן א׳ חיבור למתח נמוך או בסימן ב׳ חיבור למתח גבוה; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
(3)
ספק השירות החיוני יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
(א)
מיקום החיבור המבוקש;
(ב)
גודל החיבור המבוקש;
(ג)
מתח החיבור המבוקש;
(ד)
מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; ספק השירות החיוני יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
(ה)
הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שב עבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
(ו)
יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
(ז)
ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
(ח)
מקדם העומס של החיבור המבוקש;
(ט)
סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
(י)
רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שספק השירות החיוני מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
(יא)
בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
(יב)
מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
(4)
מצא ספק השירות החיוני בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו־(ב) להלן, לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1).
(א)
הנתונים שעליהם הסתמך ספק השירות החיוני לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
(ב)
הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
(ב)
השגה על החלטת ספק השירות החיוני
(1)
מבקש חיבור שספק השירות החיוני הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג מספק שירות חיוני.
(2)
הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה לספק השירות החיוני, וספק השירות החיוני ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף 4 וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
(3)
ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולספק השירות החיוני.
(4)
המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע בסימן ג׳ חיבורים למתח נמוך או בסימן ד׳ חיבור למתח גבוה, לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע בפרק ז׳ סימן א׳ (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה.
(ג)
אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים
לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1-1.
(ד)
עלויות
(1)
אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 ”התחברות לרשת“ בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
(א)
ספק השירות החיוני ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
כאשר:
L = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
M = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
THV = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש״ח לקוט״ש).
AC = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט״ש לשנה).
K = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
HVNC = עלות נורמטיבית לק״מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק״מ).
(ב)
ספק שירות חיוני לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על ספק השירות החיוני להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
(ג)
ספק שירות חיוני יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
גודל חיבור מבוקש
(קילו וואט)
אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)
6311,500
1,0002,200
2,0004,400
3,0006,500
4,0008,500
5,000 ומעלה11,000
(2)
ספק שירות חיוני יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
(3)
ספק שירות חיוני יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
(ה)
חשבון בעבור חיבור חריג
חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע באמת מידה 23 (תכולת חשבון), גם את הפרטים האלה:
(1)
העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
(2)
עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שב עבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
(3)
ניכוי המקדמות ששולמו.

נספח 1
טופס ריכוז מידע לחיבור חריג

הזמנת חיבור 1הזמנת חיבור 2הזמנת חיבור 3
מספר הזמנה
תאריך פתיחת הזמנה
שם מבקש החיבור
גודל החיבור (אמפר)
מתח החיבור (וולט)
האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור
תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי אמת מידה 35לד(א)(1)
תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)
תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי הספק מצא שהחיבור חריג, לפי אמת מידה 35לד(א)(4)
צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב־20 השנים הקרובות
צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב־20 השנים הקרובות
ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור
גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת
המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק״מ קו
עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו־4.3
סוג צריכה/ייצור
צריכה/ייצור צפויים

נספח 2
טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג

תוספות נדרשותנספח מספרמספר סידורי
סקיצת/מפת תכנון רשתיש לסמן את מיקום החיבורים
יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים
יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות
א׳
תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת.יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבורב׳
תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננתיש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבורג׳
תשריט ותמ״א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננתיש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבורד׳
מכתבים מצורפיםיש לציין: שם השולח; נמען; נושא;ה׳
הערות
[תיקון: 28.12.09]
חיבור מיוחד
(א)
בקשה לחיבור מיוחד
סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
(1)
ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ־5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור באמת מידה 35ב(ג)(1) או 35יב(ד)(1), על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר וראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן – ההתחייבות).
(2)
חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים בסימן א׳ חיבורים למתח נמוך או בסימן ב׳ חיבורים למתח גבוה; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
(3)
ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
(4)
ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
(ב)
החלטת ראש אגף הנדסה
(1)
ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
(2)
החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
(ג)
אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים
לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהו סכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1 לכל יום איחור.
[תיקון: 3.12.12]
חיבור חריג למתח עליון
(א)
הגדרה
באמת מידה זו, ”חיבור חריג למתח עליון“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי חוק התכנון והבנייה.
(ב)
חיבור חריג למתח עליון
(1)
לפני השלמת סקר היתכנות יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
כאשר:
L = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק״מ)
CL = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק״מ)
P = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)
TP = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו״א)
K = כופל הספק של מיתקן הייצור
(2)
מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר ההיתכנות העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
(א)
פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבו קש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי חוק התכנון והבנייה;
(ב)
רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
(ג)
אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
(ד)
פירוט של סקרי היתכנות לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
(ה)
אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי חוק התכנון והבנייה.
(ד)
החלטת ראש אגף הנדסה
(1)
ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
(2)
לצורך קבלת החלט תו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
(א)
סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
(ב)
עלות הרשת החדשה שתוקם;
(ג)
צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
(ד)
אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
(ה)
התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
(3)
החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר ההיתכנות אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן.
(ה)
התחייבות מבקש הסקר
החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
(ו)
אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים
לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם ספק השירות החיוני למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1 לכל יום איחור.
(ז)
חשבון בעבור חיבור חריג
חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע באמת מידה 23 (תכולת חשבון), את הפרטים האלה:
(1)
העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
(2)
עלות הרשת החדשה שתוקם שב עבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
(3)
ניכוי המקדמות ששולמו.

פרק ד׳: אמינות האספקה

סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות

[תיקון: 29.11.05]
הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל
(א)
הפסקת אספקת החשמל
ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל במיתקניו במקרים המנויים להלן:
(1)
אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור בסעיף 46(א) לחוק;
(2)
אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מתקניו, באופן העלול לפגוע בהם;
(3)
אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
(ב)
חידוש אספקת החשמל
לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.
[תיקון: 29.11.05, 06.02.12]
הודעה על הפסקת חשמל
(א)
הודעה על הפסקת חשמל
(1)
ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
(ב)
אופן מסירת ההודעה
(1)
הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
(2)
לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
(ג)
מועד מתן ההודעה
(1)
לצרכן שאינו צרכן תעו״ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי אמות מידה 31(א)(2) או 31(ב) תימסר ההודעה 7 ימי עבודה לפחות לפני מועד ההפסקה המתוכנן אך לא פחות מ־48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
(2)
לצרכן תעו״ז כאמור באמת מידה 31(א)(1) תימסר ההודעה 14 ימי עבודה לפחות לפני מועד ההפסקה המתוכנן אך לא פחות מ־5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
(3)
התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1.
(ד)
הפסקת חשמל ללא הודעה
למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.
[תיקון: 01.06.03]
הודעה על ביטול הפסקת חשמל
(א)
הודעת ביטול
נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט באמת מידה 37(ב).
(ב)
מועד מתן ההודעה
הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ־24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
(ג)
פטור מהודעת ביטול
ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ־24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
(ד)
נטל הראיה להוכחת הפטור
על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.
[תיקון: 01.06.03]
הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת
(א)
צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת
(1)
צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
(2)
הצרכן ישלם בעבור שירות זה את התשלום הקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 5.4-2.

סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק

חידוש אספקת חשמל
(בוטל).

סימן ג׳: שיטות אספקה

[תיקון: 29.11.05, 20.09.07, 22.7.13]
איכות חשמל
(א)
תבחינים למדידת איכות חשמל
לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
”אי איזון מתחים“ – מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה־R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
”הבהוב מתח“ – אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
”הפרעות“ – באמת מידה זו, בנוסף לקבוע בפרק א׳:
”הפרעה חולפת“ – אירו עשבו מתח האספקה נמוך מ־5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות.
”מקדם ההספק“ – היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט־אמפר);
”מתח אספקה“ – ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
”עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם“ – היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה־40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי־זוגיות;
”עליית מתח“ (SWELL) – עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
(ב)
גבולות מתח
ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ־‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
(1)
במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
(2)
במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק״ו, 11 ק״ו, 12.6 ק״ו, 22 ק״ו או 33 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
(3)
במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק״ו, 160 ק״ו או 400 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
(ג)
שינויים במתח אספקה
ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
(1)
יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
(2)
יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
(3)
יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
(ד)
תדר אספקה
ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל־52.5 הרץ.
(ה)
חיבור מנועים ומכשירים חשמליים
(1)
ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק״ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת־פאזית.
(2)
ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ־2.5 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד־פאזית או תלת־פאזית, לפי בחירת הצרכן.
(3)
ספק השירות החיוני לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד־פאזי בהספק העולה על 2.5 ק״ו או מנוע תלת – פאזי בהספק העולה על 3.7 ק״ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
(ו)
איזון פאזות במיתקן של צרכן
(1)
צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת־פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
(2)
מצא ספק שירות חיוני חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
(ז)
מקדם הספק
(1)
ספק שירות חיוני יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7-1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
(2)
מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מ־0.92, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7-1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
(ח)
ערכים חשמליים ברשת החשמל – חובת ספק שירות חיוני
ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
(1)
על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
(2)
כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
(3)
כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
(ט)
ערכים חשמליים ברשת החשמל – תנאי במתן שירות לצרכן
(1)
ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
(2)
מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו״ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
(א)
תיאור המיתקן;
(ב)
פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
(ג)
פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר־הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
(ד)
מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
(י)
שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה
(1)
שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת״י 50160.
(2)
המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
(יא)
פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל
(1)
צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שא ירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב), יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט באמות מידה 49(א) ו־49(ג). נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
(א)
זיהוי מקום הצרכנות;
(ב)
תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
(ג)
פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
(ד)
פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
(ה)
מידע טכני רלוונטי;
(ו)
נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
(2)
ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג׳, יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו״ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה).

נספח לאמת מידה 41

טבלה 1: מספר שקיעות מתח – ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
זמן (במילישניות) ⇦10≤t≤200200<t≤500500<t≤1,0001,000<t≤5,0005,000<t≤60,000סה״כ
מתח שיורי (אחוזים) ⇩
90>u≥80162851010195
80>u≥7064842280
70>u≥4038822252
40>u≥512822226
סה״כ27632131616353
טבלה 2: מספר עליות מתח – ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
זמן (במילישניות) ⇦10≤t≤500500<t≤5,0005,000<t≤60,000סה״כ
עליית מתח (באחוזים) ⇩
u≥12050301090
110>u>1201005030180
טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם – אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
TDDמעל 35עד 35עד 23עד 17עד 11⇨ מספר הרמוניות
יחס זרמים ⇩
50.30.61.524פחות מ־20
80.512.53.57קטן מ־50
120.71.544.510קטן מ־100
151255.512קטן מ־1000
201.42.56715גדול מ־1000

סימן ד׳: השלות

[תיקון: 29.11.05, 04.11.09, 03.06.13, 23.01.14, 25.12.17]
השלת תדר
”זמן התראה“ – משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
(א)
תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר
(1)
ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר של ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת (להלן – הסדר השלת תדר), אם מתקיימים תנאים אלה:
(א)
המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו״א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
3 מגהוואט ≤ מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן0.6 (מקדם העומס הכללי במשק)
(ב)
לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ־25 מו״א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני.
(ג)
הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו.
(ד)
סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו״א.
(ה)
אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו״א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
(2)
חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
(3)
ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה – יפרט את נימוקיו.
(4)
צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
(5)
נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן – שנה).
(ב)
ממסר תדר
(1)
בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
(2)
פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
(ג)
מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר
(1)
צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן – צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
(א)
מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
(ב)
מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
(ג)
מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
(2)
בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן – המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
(א)
אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות.
(ב)
ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון), על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
(3)
צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
(4)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
(5)
ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים.
(ד)
תשלום לצרכן שבהסדר
(1)
מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1-2 (להלן – לוח 9.1-2) לכל קוט״ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הבאה:
Q = QE*T/60
כאשר:
Q – קוט״ש מושל.
QE – ההספק האחרון שנמדד במונה הצריכה לפני אירוע ההשלה במיתקן הצרכן.
T – מספר דקות ההשלה לחישוב התשלום, שיהיה מספר דקות ההשלה בפועל שבהן הושל מיתקן הצרכן, אך לא יותר מהמותר על פי מסלול ההשלה שבחר הצרכן.
(2)
צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
(3)
מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר העומד בכל תנאי ההסדר תשלום מינימאלי הקבוע בלוח 9.1-2. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן בהסדר תשלומים נוספים על פי סעיף קטן (1) אם התשלומים המחושבים לצרכן בגין כל אירועי ההשלה בשנה היו נמוכים מהתשלום המינימאלי השנתי הקבוע בלוח 9.1-2.
(4)
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב־10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, ”השלה חריגה“ – השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת־שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
(5)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית.
(6)
ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1-2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
(7)
במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1-2.
(8)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
(ה)
רמת אמינות בהסדר השלת תדר
(1)
כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
(2)
חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
(3)
ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
(4)
ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1-2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
(5)
ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת – תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ־1 במרץ של השנה שאחריה.
(ו)
השלה והתקנה שנעשו באופן תקין
צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

נספח לאמת מידה 42
טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר

(הושמט)
[תיקון: 23.04.07, 01.06.08, 23.04.12, 16.7.12, 03.06.13, 23.01.14, 01.05.14, 25.12.17]
השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים
(א)
באמת מידה זו:
”גנראטור“ – גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
”ההסדר“ – ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
(ב)
זכאות להצטרף להסדר
רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1)
הצרכן מחובר לרשת החשמל;
(2)
ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו״א ל־5 מוו״א;
(3)
לצרכן יש היתר לפי חוק החשמל להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
(4)
הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
(5)
הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
(ג)
בקשה להצטרפות להסדר
(1)
צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
(א)
שם הצרכן וכתובתו;
(ב)
פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
(ג)
מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
(ד)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
(ה)
ההספק הנקוב של הגנראטור;
(ו)
המספק שממנו הוא מקבל שירות;
(ז)
אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
(ח)
שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
(2)
אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
(ד)
התקנת מונה רציף אצל הצרכן
(1)
מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריא המרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
(א)
המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
(ב)
כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
(ג)
הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
(2)
הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
(ה)
מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו
(1)
מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
(2)
ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
(ו)
דחיית בקשה וביטול השתתפות
(1)
ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
(2)
חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
(3)
דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
(4)
צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
(5)
הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
(ז)
היקף הפעלת ההסדר
(1)
ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
(2)
אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
(3)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
(4)
מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
(5)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות של ולפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
(ח)
תעריפים להשלה בזמן אמת
(1)
מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2-2 הקבוע בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון) (להלן – לוח 9.2-2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
(2)
מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
(3)
בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט״ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2-2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
(4)
התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט״שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
(5)
צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2-2 הכלול בהסדר שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון) ויהיה זכאי לתעריף שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
(א)
אם q<=0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
(ב)
אם q<=0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ > 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
(6)
תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
(7)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
(ט)
בוטל
(י)
השגת צרכן על חשבון הצריכה
חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
(יא)
פרישה מן ההסדר
(1)
צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
(2)
הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
(3)
יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
(4)
צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2.

נספח
תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור

(הושמט)
(בוטלה).
(פקעה).
(פקעה).
[תיקון: 23.04.12, 16.7.12, 23.01.14, 01.05.14, 25.12.17]
השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת
(א)
הגדרות
באמת מידה זו:
”גנראטור בהסדר“ או ”הגנראטור“ – גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
”ההסדר“ – הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
”יצרן עצמי“ – בעל רישיון ייצור עצמי;
”לוח 9.2-2“ – לוח 9.2-2 הקבוע בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון);
”צרכן בהסדר“ או ”הצרכן“ – צרכן בעל גנרטור בהסדר.
(ב)
עיקרי ההסדר
(1)
מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשתו יאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
(2)
מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2-2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
(3)
מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2-2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
(4)
הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת וה ייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש״בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
(5)
הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעלי והתחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
(6)
ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
(7)
משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
(8)
הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
(9)
ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
(10)
אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
(ג)
זכאות צרכן להצטרף להסדר
צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
(1)
הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי – יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
(2)
ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו״א;
(3)
ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי חוק החשמל.
(4)
הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
(5)
ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
(6)
(ד)
הגשת בקשה
(1)
צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
(א)
שם הצרכן וכתובתו;
(ב)
פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
(ג)
מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
(ד)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
(ה)
ההספק הנקוב של הגנראטור;
(ו)
סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
(ז)
פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
(ח)
שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
(ט)
לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי – היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
(2)
אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
(ה)
התקנת מונים אצל הצרכן
(1)
מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
(א)
מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
(ב)
מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
(2)
כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
(3)
הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
(ו)
התקנת מערכות הגנה ותקשורת
(1)
לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
(2)
ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
(ז)
מועד ההצטרפות להסדר
יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
(ח)
דחיית בקשה וביטול התקשרות
(1)
מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו־(ג).
(2)
חריגה של עד 10% מ־100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת לה פעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מה וראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
(3)
דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
(ט)
הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי
(1)
צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
(2)
התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
(י)
תשלומים
על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
(1)
תשלום לכל קו ט״ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2-2 (זמן התראה של פחות מ־5 שעות ועד 4 שעות).
(2)
תשלום לכל קוט״ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2-2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
(3)
תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2-2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
(4)
תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2-2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
(5)
צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2-2 שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון) ויהיה זכאי לתעריף שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
(א)
אם q<=0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
(א)
אם q<=0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ > 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
(6)
תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
(7)
תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
(8)
התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
(9)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
(10)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות של ולפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
(יא)
תשלום לצרכן בהסדר
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
(1)
סך האנרגיה בקוט״ש שנצרכה מהרשת;
(2)
סך האנרגיה בקוט״ש שייצר הגנראטור;
(3)
סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט״ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
(4)
סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט״ש בשעות מימוש ההסדר;
(5)
סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
(6)
הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
(יב)
השגת צרכן על חשבון הצריכה
חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
(יג)
פרישה מההסדר
(1)
צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
(2)
הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
(3)
יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
(4)
צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4-2.
[תיקון: 28.5.12, 25.12.17]
הסדר צרכנות חכמה
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אירוע מחסור“ – מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
”ההסדר“ – הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ״ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
”השלה“ – הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
”התקן להפחתת צריכה“ – אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים באמת מידה 15(ד).
”צרכן“ – צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור באמת מידה 31(א)(1) שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן – צרכן תעו״ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
”צרכן מְאַגֵד“ – תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו״ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד;
(ב)
עיקרי ההסדר
(1)
צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט״ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
(2)
הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
(3)
התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
(4)
סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
(5)
בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
(6)
הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
(7)
ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
(8)
ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
(9)
משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
(10)
ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ־100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
(11)
אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
(12)
בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
(ג)
זכאות להצטרף להסדר
(1)
ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
(א)
צרכן התעו״ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
(ב)
הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
(ג)
צרכן התעו״ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
(ד)
הצרכן הוא צרכן תעו״ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו״ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
(ה)
הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
(ו)
סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ״ו נומינאליים.
(2)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
(א)
בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן – מסמכי הצטרפות);
(ב)
סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ־20 מגה וולט אמפר;
(ג)
יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו״ט;
(3)
נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו״ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
(א)
סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו״ז ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ־4% מסך הצריכה השנתית שלו;
(ב)
צרכן תעו״ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
(ד)
בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר
(1)
צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
(א)
שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
(ב)
כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
(ג)
מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
(ד)
מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
(ה)
הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
(2)
לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
(א)
שם הצרכן וכתובתו;
(ב)
כתובת דואר אלקטרוני;
(ג)
מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
(ד)
מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
(ה)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
(ו)
סך הצריכה השנתית שלו ב־12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
(ז)
הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
(3)
צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
(ה)
הגשת בקשה על ידי צרכן תעו״ז בעל מונה רציף
צרכן תעו״ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
(1)
שם הצרכן וכתובתו;
(2)
כתובת דואר אלקטרוני;
(3)
מספר טלפון שהינו זמין בכל עת.
(4)
מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
(5)
גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
(ו)
התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד
(1)
התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
(2)
ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
(ז)
פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו״ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני
מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו״ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן – המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
(1)
ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו״ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
(2)
ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
(3)
לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו״ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
(4)
מצא ספק השי רות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו״ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו״ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
(5)
מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו״ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
(ח)
הוצאה ופרישה מהסדר
(1)
ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ־20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
(2)
צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב־1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
(3)
צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
(ט)
התחשבנות מול ספק השירות החיוני
(1)
ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
(2)
ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
(3)
מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט״ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3-1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
(4)
התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
(5)
התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו״ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
(6)
הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
(7)
הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
(8)
הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
(9)
ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו״ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
(10)
בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי אמת מידה 23 (תכולת חשבון):
(א)
סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
(ב)
סך הקוט״ש שהופחת;
(ג)
תעריף לקוט״ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
(ד)
המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר;
(11)
רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו״ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
(12)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
(י)
השגת צרכן על חשבון הצריכה
(1)
השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
(2)
אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

נספח
טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה

(הושמט)
[תיקון: 16.07.12, 23.1.14, 25.12.17]
הסדר השלה מרצון
(א)
הגדרות
באמת מידה זו –
”אירוע מחסור“ – מחסור בחשמל המחייב השלת עומסים, לאחר שנוצלו כל יחידות הייצור, לרבות של יצרנים פרטיים, ושימוש בדלק גיבוי ביחידות בעלות יכולת הפעלה בדלק גיבוי;
”ההסדר“ – הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות. במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
”הספק שעתי שהושל בפועל“ – הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו״ט);
”צרכן בהסדר“ – צרכן, לרבות צרכן פרטי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק״ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל;
(ב)
עיקרי ההסדר
(1)
צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
(3)
צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
(4)
עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
(5)
מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן.
(6)
זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח שבסעיף (ז).
(7)
התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
(ג)
זכאות להשתתפות בהסדר
צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
(1)
בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
(א)
הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
(ב)
הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
(ג)
הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
(2)
לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ־173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
(3)
לצרכן מותקן מונה רציף;
(4)
הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו.
(ד)
הגשת בקשה
צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
(1)
שם הצרכן;
(2)
כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
(3)
מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
(4)
מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
(5)
גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
(6)
ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
(7)
זמן ההתראה המינימאלי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח הזמנים המופיע בסעיף (ז) ומשך זמן ההשלה;
(8)
המספק שעימו התקשר הצרכן בעסקה פרטית, ככל שקיים. הצרכן רשאי לציין בבקשתו מספר חלופות לזמן ההתראה, להספק המושל ולמשך זמן ההשלה.
(ה)
יידוע הצרכן על ההספק הבסיסי השעתי
במועד פנייתו של מנהל המערכת בבקשה לביצוע השלה יעביר מנהל המערכת לצרכן בהסדר מידע המאפשר לצרכן לחשב את הספק הבסיס השעתי שלו.
(ו)
הצטרפות להסדר לצרכן הרוכש אנרגיה מיצרן פרטי
(1)
מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר.
(2)
מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
(3)
אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרן הפרטי שאיתו התקשר הצרכן בהסדר לסטות מתוכנית הייצור.
(4)
מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
(5)
מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי משתתף בהסדר את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית.
(6)
מנהל המערכת לא ישלם ליצרן הפרטי כל תשלום נוסף בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן במהלך אירוע מחסור.
(7)
מנהל המערכת יפעיל צרכן פרטי שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2-2.
(8)
הפעיל מנהל המערכת צרכן פרטי פחות ממספר השעות הקבועות בעמודה β שבלוח 9.2-2, ישלם מנהל המערכת לצרכן את התשלום המשלים לשעות ההפעלה לפי ההספק וזמן ההתראה שעליהם התחייב הצרכן.
(9)
מנהל המערכת ינכה את שעות האירוע, או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה או נענה באופן חלקי לאירוע ההשלה.
(ז)
תעריפים ותשלום בהסדר
(1)
התעריף לקווט״ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
כאשר:
PC – התעריף לקווט״ש מושל.
P0 – תעריף הייצור המשוקלל באגורות לקווט״ש הקבוע בלוח תעריפים 6.3-1 במש״ב הרלוונטי.
P1 – על פי לוח תעריפים 9.2-1 תעריף לצרכן בהסדר השלה מרצון אמת מידה 47א.
β – שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית אשר יחושבו ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; הרשות תעדכן את הערך β בכל שנה בהתאם לצרכי המשק.
α – המשקל שניתן למחיר P1 בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח 9.2-2.
(2)
תשלום לכל שעת אירוע השלה:
(א)
אם ‎0.8*QB ≤ q ישולם PC*q
(ב)
אם ‎0.3*QB ≤ q < 0.8*QB ישולם ‎0.8*PC*q
(ג)
אם ‎0.1*QB ≤ q < 0.3*QB ישולם ‎0.6*PC*q
(ד)
אם q ≤ 0 ישולם ‎-0.1*PC*QB
כאשר:
QB – ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפניה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו״ט), בהתאם לסעיף (ב)(3).
q – ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו״ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
(3)
הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור במועד מוקדם מזמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן.
(4)
ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצרכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
(5)
מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב לפי הפירוט הבא:
(א)
מנהל המערכת יגבה מהצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) ממועד תחילת אירוע ההשלה עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
(ב)
מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו־(2) לפי זמן התראה שיחושב ממועד זמן ההתראה שנתן מנהל המערכת לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
(ג)
מנהל המערכת יגבה מצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
(ד)
מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.

סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל

[תיקון: 29.11.05, 04.04.11, 06.02.12, 09.06.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15]
נזק למכשיר חשמלי במצב יציב
(א)
פיצוי
ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה).
(ב)
אירועים מזכים בפיצוי
האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
(1)
אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ־15% מן המתח הנומינלי הקבוע באמת מידה 41(ב);
(2)
ניתוק מוליך האפס במעגל תלת־פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד־פאזי;
(3)
תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
(4)
הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
(5)
מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
(6)
תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
(7)
אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ־5% או נמוך מ־5% מן התדר הנומינלי הקבוע באמת מידה 41(ד), לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
(8)
מספר מבקשי הפיצוי המוזנים מאותו קו מתח גבוה באותו אירוע עולה על חמישה, ובלבד שאינם מוזנים מאותו כבל הזנה (חל״ב), ופרק הזמן שחלף ממועד קרות האירוע עד להגשת הבקשה השישית לפיצוי לא עלה על 21 ימי עבודה;
(9)
(א)
ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
(ב)
ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
(ג)
ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן 9(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1-1;
(10)
חריגה מהערכים החשמליים הקבועים באמת מידה 41(ח).
בסעיף זה, ”פעולת מיתוג“ – פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
(ג)
אירועים שאינם מזכים בפיצוי
(1)
ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
(2)
חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
(א)
הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
(ב)
ניתוק מוליך פאזה או שר יפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
(ג)
התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
(ד)
תקלה שאינה מנויה באמת מידה זו הגיש צרכן לראש אגף צרכנות ברשות תלונה על נזק שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע שאינו מנוי באמת מידה זו, יכריע בה ראש אגף צרכנות.
פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל (440)
(א)
מדידת רמת האמינות
(1)
ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
AIT = 8,760×60×ENS/AD
כאשר:
AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
(2)
ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
AIT = 8,760×60×ENS/AD
בנוסחה זו:
AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
כמו כן ימדוד ספק השירות החיוני את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
(3)
ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
(א)
SAIDI – System Average Interruption Duration Index – מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
Ū = ∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסקסה״כ ההספק המותקן ברשת
(ב)
SAIFI – System Average Interruption Frequency Index – מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
λ = ∑ הספק מותקן שהופסקסה״כ ההספק המותקן ברשת
(ג)
CAIDI – Customer Average Interruption Duration Index – מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
r = Ūλ
(4)
ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל־ארצית.
(ב)
הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי
(1)
האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
(א)
הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
(ב)
הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
(ג)
הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
(ד)
הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
(2)
במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
(א)
המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
(ב)
הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיו ני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה בפרק זה;
(ג)
הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
(ד)
לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
(ה)
ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
(ו)
ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
(ז)
ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
(ח)
הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג׳.
(3)
חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
(ג)
גובה התשלום
(1)
ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4-1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(2)
ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע באמת מידה 141 (אחריות) בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(3)
תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
(ד)
פיצוי לצרכן במתח עליון
(1)
ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
(2)
לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
(ה)
פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל
נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השי רות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה).
(ו)
מסירת נתונים
לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
(ז)
התקנת מונה רציף
(1)
לבקשת צרכן או יצרן, יתקין ספק שירות חיו ני מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
(2)
רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
(3)
ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
(ח)
הגשת בקשה לפיצוי
צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה), ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
(ט)
טיפול במחלוקות
פנה צרכן או יצרן לראש אגף צרכנות ברשות בעניין מחלוקת בינו לבין ספק השירות החיוני בדבר פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל יכריע הממונה בדבר.
[תיקון: 01.06.03, 09.06.14, 27.10.14, 21.05.15, 25.11.15]
בקשה לפיצוי והטיפול בה
(א)
הגשת בקשה לפיצוי
בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור באמת מידה 41 (איכות חשמל) או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב), או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל), תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
(ב)
פיצוי הצרכן
ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה 48, או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור באמת מידה 48א. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
(ג)
המצאת פרטים
על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(ד)
פיצוי היצרן
ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע באמת מידה 141 (אחריות).
(ה)
מועד מתן הפיצוי
סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ־60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

פרק ה׳: שירותי תשתית

סימן א׳: קבלת שירותי תשתית

[תיקון: 31.07.09, 27.10.14]
קבלת שירותי תשתית
(א)
חובת ספק השירות החיוני
ספק שירות חיוני יקלוט את האנרגיה החשמלית אותה מספק יצרן עבור עסקה פרטית וייתן למספק עימו התקשר היצרן בעסקה פרטית שירותי תשתית.
(ב)
פניה לקבלת שירות תשתית
לצורך קבלת שירותי התשתית יפנה המספק למנהל המערכת באופן הקבוע באמת מידה 51.
(ג)
מתן שירותי תשתית
מנהל המערכת והמספק רשאים לחתום על חוזה למתן שירותי תשתית בכפוף לאמות המידה וההסדרים התעריפיים. למרות האמור לעיל, מתן שירותי התשתית לא יעוכב או יותנה על ידי ספק השירות החיוני בחתימה על חוזה או מסמך אחר מטעמו.
(ד)
העמדת בטוחה
(1)
כללי:
כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת ספק השירות החיוני, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים לסש״ח בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע"וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בטוחה זו תתעדכן אחת לשנה עד לראשון לחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
(2)
טיב הבטוחה:
(א)
מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב”רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות“ המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן – נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
(1)
בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה.
(2)
על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג מקומי ”AA−“ מחברת הדירוג ”מעלות Standard & Poor's“ לפחות או בדירוג מקביל מחברת ”מידרוג“ (3Aa).
(ב)
מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן – נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ול שיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של ”A-/3A“ שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי ”A/2A“ שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
(ג)
הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
(3)
מטבעות
(א)
מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה״ב או יורו.
(ב)
שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט"חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
(ג)
כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
(ה)
חילוט הבטוחה
למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.
[תיקון: 31.07.09]
פניה לקבלת שירותי תשתית
(א)
אופן הפניה
לצורך קבלת שירותי תשתית או חידוש שירותי תשתית יפנה המספק למנהל המערכת, בכתב, תוך פירוט הנתונים הבאים:
(1)
שם המספק וכתובתו;
(2)
העתק מרישיון ההספקה;
(3)
שם הצרכן הפרטי וכתובתו (לעניין זה יראו כל נקודת מניה כצרכן נפרד). האמור בסעיף זה לא יחול על צרכן בחצר של יצרן או יצרן בחצר של צרכן פרטי לפי העניין, אלא אם ניתן רישיון חלוקה שבמסגרתו מקבל הצרכן שירותים מבעל רישיון החלוקה;
(4)
מספר מונה של הצרכן הפרטי;
(5)
גודל החיבור ומתח הרשת אליה מחובר הצרכן הפרטי;
(6)
פירוט שמות היצרנים עימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל עבור העסקה הפרטית;
(7)
ביקש המספק לסווג מכירת חשמל לצרכן כעסקה קרובה כמשמעה באמת מידה 54, יפרט המספק את נקודות המניה שלגביהן מבוקש לקבל סיווג של עסקה קרובה בצירוף תרשים רשת החשמל הקצרה ביותר המחברת בין היצרן ממנו נרכש החשמל עבור העסקה הפרטית לבין הצרכן הפרטי, וציון תחנות ההשנאה בין המתחים השונים, ותחנת המשנה או תחנת המיתוג אליה מחובר היצרן הפרטי. אישור העסקה הקרובה תתבצע בהתאם לקבוע באמת מידה 54 להלן.
(8)
גודל החיבור המצרפי של צרכני המספק.
(9)
המועד המבוקש לתחילת השימוש בתשתית.
(10)
עיקרי ההסכמים החתומים עם היצרן ועם הצרכן, למעט רכיב התמורה וכל נתון אחר שהוא בגדר סוד מסחרי לדעת המספק.
(ב)
מספק שאין בידו מידע
(1)
מספק שאין בידו המידע המפורט באמת מידה 51(א) יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע ויצרף אישור חתום מטעם הצרכן או היצרן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
(2)
מנהל המערכת, יעביר את המידע המבוקש לידיעת המספק בכתב, בהקדם ולא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת הבקשה במשרדיו.
(ג)
החלפת פרטים
מנהל המערכת והמספק יעבירו זה לזה שמות אנשי קשר, כתובות, מספרי טלפון, מספרי פקס ודואר אלקטרוני לצורך משלוח הודעות.
(ד)
מועד תחילת העסקה הפרטית
ספק השירות החיוני יאפשר את תחילת העסקה הפרטית בתוך פרק הזמן הקבוע באמת מידה 52 להלן.
[תיקון: 31.07.09]
המועד למתן שירותי תשתית
(א)
תקופה מינימאלית לעסקה פרטית
ספק שירות חיוני ייתן שירותי תשתית לצרכי עסקה פרטית שתקפה אינו קצר משישים יום.
(ב)
המועד לתחילת שירות התשתית
(1)
ספק השירות החיוני יאפשר מתן שירותי תשתית לעסקה פרטית לא יאוחר מתום 45 ימי עבודה ממועד הפניה, אלא אם כן ביקש המספק מועד מאוחר יותר למתן שירותי התשתית.
(2)
ספק השירות החיוני רשאי לפנות, עד ולא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד הפנייה אליו על ידי המספק, לרשות בבקשה מנומקת לדחיית המועד למתן שירותי תשתית ביחס לנקודת מניה מסוימת בשל מורכבות התקנת מונה. הצוות המקצועי של הרשות יכריע בבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
(ג)
תשלום בגין עיכוב במתן שירותי תשתית למספק
(1)
בשל עיכוב במתן שירותי תשתית למספק עבור צרכניו הנובע ממעשיו או ממחדליו של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את המספק בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה למספק וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי המספק כתוצאה מהמעשה או המחדל.
(2)
המספק יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי התשתית של צרכניו.
[תיקון: 31.07.09]
סיום עסקה פרטית ומעבר בין מספקים
(א)
סיום העסקה הפרטית
(1)
מבלי לגרוע מהקבוע אמת מידה 52(א), מספק יגיש הודעה בכתב למנהל המערכת על סיום העסקה הפרטית עם צרכן.
(2)
הודעה על סיום העסקה הפרטית תיכנס לתוקפה במועד משלוח החשבון הסופי למספק אשר יונפק במועד משלוח החשבון הקרוב ביותר למספק ובכל מקרה לא יותר מ־30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ואולם המועד המדויק להנפקת החשבון הסופי לעסקה הפרטית יקבע על ידי מנהל המערכת בהתאם למועדי סיום העסקה הפרטית כמופיע בסעיף קטן (1) לעיל, קריאת מונה הצרכן ועריכת ומשלוח החשבון למספק הסמוכים ביותר למתן ההודעה על סיום העסקה הפרטית.
(3)
מנהל המערכת ימציא למספק ולמספק בעל רישיון ספק שירות חיוני הודעה על המועד המדויק לסיום העסקה הפרטית.
(4)
לאחר מועד סיום העסקה הפרטית בין המספק לצרכן יקבל הצרכן שירותי הספקת חשמל מאחת משתי החלופות הבאות:
(א)
ממספק אחר אליו הצטרף הצרכן לפי בחירת הצרכן.
(ב)
ממספק בעל רישיון ספק שירות חיוני למתן השירות באזור החלוקה שאליו שייך הצרכן.
(ב)
העברת צרכנים ממספק בשל אי תשלום המספק עבור שירותי תשתית
(1)
לא שילם המספק את החשבון עבור השירותים שסופקו לו על ידי מנהל המערכת ו/או ספק השירות החיוני כמפורט בחשבונו, יפעל מנהל המערכת על פי הקבוע באמת מידה 24(ב) אולם המועד האחרון לתשלום על ידי המספק, ממועד ממשלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק, יעמוד על 20 יום.
(2)
לא פרע המספק את החשבון כמופיע בסעיף קטן (1) יעביר מנהל המערכת את צרכני המספק לקבלת שירות ממספק שהוא ספק שירות חיוני באזור החלוקה של הצרכן. מנהל המערכת יודיע למספק האמור על חובתו למתן השירות לצרכן, וכן יודיע לרשות על ביצוע המעבר.
(ג)
הודעה על מעבר ממספק למספק
(1)
במקרה של מעבר צרכן ממספק למספק יקבל מנהל המערכת מהמספק שאליו הצטרף הצרכן הודעה בכתב כאמור באמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת יעדכן את רישומיו בהתאם להודעת המספק ויעביר את העדכון למספק בעל רישיון סש״ח באזור הרלוונטי.
(3)
קיבל מנהל המערכת שתי הודעות או יותר על מעבר אותו צרכן ממספר מספקים, יפעל על פי ההודעה הנושאת את התאריך והשעה המאוחרים יותר ויודיע על כך למספקים אליהן מתייחסות ההודעות.
(ד)
הודעה על הפסקת פעולתו של מספק
(1)
מנהל המערכת יקבל הודעה ממספק אשר הפסיק מתן שירותיו לצרכן, לאלתר. מנהל המערכת יודיע למספק שהוא בעל רישיון ספק שירות חיוני באזור הרלוונטי על חובתו למתן השירות לצרכן.
(2)
המספק בעל רישיון ספק שירות חיוני אליו עבר הצרכן, יודיע לצרכן ולרשות על ביצוע המעבר.
(ה)
דו״ח שיוך צרכנים למספקים
(1)
כתנאי לקבלת שירותים מאת מנהל המערכת, ידווח מספק למנהל המערכת בכל עת שיחול שינוי במצבת פרטי צרכניו ויצרף קובץ מעודכן בדבר שינויים שחלו במצבת צרכניו (להלן – קובץ השינויים). קובץ השינויים יכיל את פרטי הצרכנים שהצטרפו לבעל הרישיון או נגרעו ממנו באותו יום. הקובץ יכלול את פרטי הצרכן, ולפחות את אלה: שם פרטי ושם משפחה או שם תאגיד, מספר תעודת זהות או מספר זיהוי של התאגיד, מען ומספר טלפון, מספר מונה, אלא אם כן סוכם אחרת בין הצדדים.
(2)
התנאים בדבר העברת קובץ השינויים, לרבות זמן ההעברה, יסוכמו בין המספק לבין מנהל המערכת. לא הגיעו הצדדים להסכמה כאמור יכריע הצוות המקצועי ברשות בעניין.
(ו)
הודעה על סיום עסקה פרטית בין יצרן ומספק
הודעה על סיום העסקה הפרטית בין יצרן ומספק תימסר למנהל המערכת בכתב על ידי היצרן מייד לאחר סיומה ועד לא יאוחר משבוע ימים לאחר הסיום.
[תיקון: 31.07.09]
סיווג עסקה
(ב)
סיווג העסקה כקרובה
(1)
ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי אמת מידה 51 לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
(2)
ספק שירות חיוני יצרף חוות־דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
(3)
סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
(ג)
איחור בסיווג העסקה
החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
(ד)
ברירת המחדל – עסקה רחוקה
כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
(ה)
אגרה בגין סיווג עסקת תשתית
עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
(ו)
אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018, המפורסמת באתר הרשות.
[תיקון: 31.07.09]
תשלום לספק השירות החיוני בגין איבודים בעסקה פרטית
(א)
אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה
כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1-6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.
[תיקון: 31.07.09]
תכנית צריכה שבועית
(א)
המועד להגשת תכנית צריכה שבועית
(1)
בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
(2)
תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
(3)
תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
(4)
למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
תכנית צריכה יומית
(א)
המועד להגשת תכנית צריכה יומית
בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית המפרטת את סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק, ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב.
(ב)
אופן הגשת תכנית הצריכה היומית
תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
(ג)
שינויים בתכנית הצריכה
(1)
מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
(2)
הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך __________

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית
(א)
רכישת חשמל לצרכנים הפרטיים
(1)
במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, עימם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק, כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
(2)
במקרה בו המספק בחר שלא לרכוש את מלוא צריכת החשמל של צרכניו במסגרת עסקאות פרטיות עם יצרנים פרטיים, רשאי יהיה המספק לרכוש את החשמל החסר כתוצאה מהמקרים האמורים, ממנהל המערכת לצורך מכירה לצרכניו בתעריפי תעו״ז, וזאת בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:
(א)
תחזוקה שהיא במסגרת עמידת היצרן הפרטי עמו ביצע עסקה פרטית בזמינות האקוויוולנטית;
(ב)
בהתקיים אירוע כוח עליון במתקן היצרן ממנו המספק רוכש חשמל כמפורט באמות מידה 130-134;
(ג)
בשעות מש״ב שפל בהן מתקן היצרן ממנו המספק רוכש חשמל אינו מייצר חשמל כלל;
(ד)
במקרה של מעבר היצרן, ממנו רוכש המספק חשמל, לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
(ה)
במקרה של הנחיות מנהל המערכת ליצרן במצב חריג;
(ו)
בהתאם לאמור באמת מידה 141 (אחריות).
(3)
במקרים המנויים בסעיף קטן (2) תצוין הרכישה ממנהל המערכת על גבי תכנית הצריכה בעמודה השלישית ”היצרן ממנו נרכש החשמל“.
(4)
בכל המקרים שאינם נמנים על האמור בסעיף קטן (2) או בסעיף קטן (1) ירכוש המספק את החשמל עבור צרכניו לפי מחיר זמן אמת Ex Post.
(5)
מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית לגבי הצרכנים האמורים.
(6)
אין באמור בסעיפים קטנים (1)-(4) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
(ב)
איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור
(1)
כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק עבור צרכניו כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
(2)
מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בין סך הייצור וכלל הצריכה, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
(3)
לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע באמת מידה 59.
(ג)
דחיית תכנית שאינה סבירה
(1)
מנהל המערכת רשאי לדחות תכנית צריכה אשר נתוני הצריכה המופיעים בה אינם סבירים בהתאם לתחזיות העומס, ההיסטוריה של צריכת הצרכנים (לפחות לפי סוג הצרכן) וכל נתון אחר אשר יתקבל ביחס לצריכת הצרכנים.
(2)
טרם דחיית התכנית יפנה מנהל המערכת למספק כדי לקבל הסבר ופרטים ביחס לתחזית אשר שימשה את המספק בבניית תכנית הצריכה ויאפשר למספק לתקן את התכנית.
(3)
במקרה של דחיית תכנית המספק על ידי מנהל המערכת תתעדכן התכנית לפי האמור בתכנית הצריכה השבועית ביחס לתכנית הצריכה היומית.
(4)
במקרה והאמור בסעיף קטן (1) יחול על התכנית השבועית והיא לא תוקנה וכן ביחס לתכנית היומית ירכוש המספק חשמל מהרשת בהתאם לעלות בזמן אמת Ex post.
[תיקון: 31.07.09]
חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)
(א)
חריגה מתכנית הצריכה – צריכה עודפת
(1)
עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה, יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
(2)
בגין שיעור של עד 10% צריכה עודפת של צרכני המספק ביחס למופיע בתכנית הצריכה היומית ירכוש המספק את החשמל בתעריפי תעו״ז, ועבור אספקת החשמל לצריכה עודפת מעבר ל־10% ישלם המספק למנהל המערכת תעריף בהתאם למחיר השוק לייצור בזמן אמת, כפי שימדד בזמן אמת (EX POST).
(ב)
חריגה מתכנית הצריכה – צריכה חסרה
(1)
פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה, ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
(2)
בגין רכישת יתרת החשמל בשיעור של עד 10% ביחס למופיע בתכנית הצריכה היומית ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה תעריפי רכיב ייצור כמופיע בלוח תעריפים 6.3-1. בגין רכישת יתרת החשמל בשיעור של מעבר ל־10% ביחס למופיע בתכנית הצריכה היומית ישלם מנהל המערכת למספק בהתאם לנמוך מבין מחיר השוק לייצור בזמן אמת (EX POST) או המחיר המירבי הגבוה ביותר שבאישור התעריפי ליצרנים שבעסקה הפרטית עם המספק.
[תיקון: 31.07.09]
תשלום בגין שירותי תשתית
(א)
התעריף בגין שירותי התשתית
(1)
בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט באמת מידה 54.
(2)
מנהל המערכת יעביר לסש״ח חלוקה או הולכה, לפי העניין, את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
(ב)
המדידה המחייבת
כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.
[תיקון: 31.07.09]
תשלום קבוע
(א)
תשלום קבוע למספק
המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת ”תשלום קבוע“ בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
[תיקון: 31.07.09]
עריכת חשבון למספק
(א)
חשבון למספק
מנהל המערכת יערוך וישלח למספק אחת לחודש חשבון.
(ב)
תכולת החשבון
מנהל המערכת יפרט בחשבון למספק, בין היתר, את הפרטים הבאים באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
(1)
חישוב התשלום בגין שירותי התשתית שסופקו בגין כל צרכן של המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לו, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה.
(2)
חישוב תשלומים בגין סטיות מתכנית הצריכה כקבוע באמת מידה 59, כולל פירוט הסטיות ופירוט תעריף הייצור שעל בסיסו חושב התשלום.
(3)
חישוב התשלום הקבוע כאמור באמת מידה 61(א).
(4)
כמות האנרגיה שצרכו הצרכנים הפרטיים של המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור.
(5)
תשלום בגין צריכת אנרגיה ממנהל המערכת כאמור באמת מידה 58(א).
(6)
תשלום עבור שירותי גיבוי (טרם נקבע תעריף).
(ג)
תשלום החשבון
(1)
התשלום שייגבה מהמספק בגין קבלת שירותי תשתית ייגבה על ידי מנהל המערכת ויועבר באמצעותו לבעל רישיון חלוקה ולבעל רישיון ההולכה לפי העניין, הכו ללפי מתח חיבור הצרכן ועל בסיס החשבון שיי שלח על ידי מנהל המערכת.
(2)
התשלום בגין רכישת האנרגיה ובגין הסטיות מתכנית הצריכה ישולמו על ידי המספק למנהל המערכת.
(ד)
תחולת אמות מידה
לעניין תחולת אמות המידה שבפרק ב׳ לספר אמות המידה יראו את החשבון למספק כחשבון צריכה, בכפוף לכך שהמועד לתשלום באמת מידה 24(ב) יהיה לאחר 20 יום מהמועד שמנהל המערכת המציא את החשבון למספק.
[תיקון: 31.07.09]
התקנת וקריאת מונה לצרכן
(א)
התקנת מונה לצרכן
(1)
בעל רישיון הולכה או חלוקה, לפי העניין, חייב להתקין לכל צרכן או מי מטעמו, מונה רציף בעל יכולת אגירת נתונים באינטרוואלים חצי שעתיים, בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת בקשה כאמור על ידי הצרכן או על־ידי מספק מטעם הצרכן.
(2)
במקרים בהם נדרש ספק שירות חיוני להארכת התקופה להתקנת מונה כאמור, יפנה לראש אגף ההנדסה ברשות לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו התקבלה אצלו הבקשה להתקנת המונה, בבקשה מנומקת לדחייה ויציין את פרק הזמן הנוסף הנדרש לו. ראש אגף ההנדסה יכריע בסוגיה האמורה תוך לא יאוחר מ־30 יום מקבלת הפניה. ראש אגף הנדסה לא יאשר מועד מעבר לשישים ימים, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(3)
בגין התקנת המונה ישלם המספק לבעל רישיון ההולכה או החלוקה, לפי העניין, תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
(ב)
קריאת מונה הצרכן
(1)
בעל רישיון הולכה או חלוקה, לפי העניין יקרא את המונה המותקן אצל הצרכן בהתאם לקבוע באמת מידה 13, למעט הקבוע באמת מידה 13(ד).
(2)
נתוני הקריאה יועברו למנהל המערכת, בין היתר לצורך עריכת חשבון למספק כמפורט באמת מידה 62 וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בגין שירותי תשתית ותשלומים בגין חריגות מתכנית הצריכה. כמו כן יועברו נתוני הקריאה למספק.
(ג)
התקנת אמצעי קריאה מרחוק אצל הצרכן
(1)
בעל רישיון חלוקה או הולכה, לפי העניין, יתקין לצרכן בעל מונים מתאימים, לבקשת המספק ובהרשאת הצרכן עמו המספק קשור בעסקה הפרטית, אמצעים לקריאת נתוני המונה מרחוק, שיעמדו לטובת ספק השירות החיוני, המספק, מנהל המערכת ולטובת הצרכן או מי מטעמו.
(2)
אמצעי הקריאה מרחוק יותקנו עד לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום קבלת בקשת המספק אצל הסש״ח, אלא אם אישרה הרשות לסש״ח הארכה במועד ההתקנה לפי בקשתו, בהתאם לקבוע בסעיף (א).
(3)
בגין התקנת אמצעי קריאה מרחוק ובגין ביצוע הקריאות ישלם המספק לבעל רישיון הולכה או חלוקה, לפי העניין, תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
(4)
במקרה ולצרכן הותקנו אמצעי קריאה מרחוק ישודרו נתוני הקריאה אחת ליום, בהתאם לסיכום בין מנהל המערכת למספק ולסש״ח (בעל רישיון חלוקה או הולכה לפי העניין) ויעמדו לרשותם.
(5)
בגין איחור לא מאושר בהתקנת באמצעי קריאה מרחוק ישלם בעל רישיון ההולכה או החלוקה, לפי המקרה, למספק סך של (טרם נקבע) – בגין כל יום איחור בהתקנה.
(ד)
התקנת מונה לצורך תחזית צריכה
מספק או מספק עתידי אשר נקשר בעסקה פרטית עם צרכנים רשאי, באישור הצרכן, לדרוש מבעל רישיון הולכה או חלוקה, לפי המקרה, התקנת מונה והתקנת אמצעי קריאה מרחוק אצל הצרכן כקבוע בסעיפים (א) ו־(ג) לעיל.
[תיקון: 31.07.09]
מחויבות ספק השירות החיוני
(א)
מחויבות ספק השירות החיוני כלפי צרכן פרטי
אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
(ב)
מחויבות ספק השירות החיוני כלפי כלל הצרכנים
(1)
אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
(2)
ספק השירות החיוני יודיע על כל הפסקת חשמל ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל) ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.
[תיקון: 31.07.09]
דיווחים לרשות
(א)
מועדי ואופן הדיווח
אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.
[תיקון: 31.07.09]
יישוב מחלוקות
(א)
פנייה בכתב לרשות
בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות פרק ה׳, יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.
[תיקון: 31.07.09]
תחולת אמות המידה
(א)
תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק
למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני.

פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של בעלי רישיונות ייצור פרטיים

סימן א׳: כללי

[תיקון: 31.07.09]
כללי
(א)
רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל
מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
(ב)
פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה
(1)
יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
(א)
שם היצרן וכתובתו.
(ב)
מיקום מתקן הייצור.
(ג)
סוג המתקן והטכנולוגיה.
(ד)
פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
(ה)
העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
(ו)
מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
(ז)
שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
(2)
יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
חתימה על הסכם רכישה
(3)
מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, ספק שירות חיוני לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
(4)
במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
(ג)
אישור תעריפי – תוקפו ומחויבותו
(1)
סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
(2)
לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
(3)
במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
(4)
האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
(5)
השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.
[תיקון: 31.07.09]
מערכת תקשורת – נתונים ודיבור
(א)
התקנת מערכות תקשורת
ספק השירות החיוני יתקין, לטובת היצרן, מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי ספק השירות החיוני, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין הסש״ח, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של הפיקוח בניהול המערכת.
(ב)
חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת
היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שספק השירות החיוני יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי ספק השירות החיוני, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
(ג)
קליטת ושידור הנתונים
ספק השירות החיוני יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למתקני הסש״ח.
(ד)
אבטחת מידע
היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
(ה)
תחזוקה
ספק השירות החיוני והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
(ו)
תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים
ספק השירות החיוני יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
[תיקון: 31.07.09]
קשר בין מנהל המערכת ליצרן
(א)
העברת פרטים
(1)
מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
(2)
היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
(ב)
אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת
היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
(ג)
שימוש בטלפון התפעולי
(1)
הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
(2)
הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על־ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.
[תיקון: 31.07.09]
הפעלת יחידות הייצור
(א)
הפעלת יחידת הייצור
היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
(ב)
סנכרון, שינוי הספק או ניתוק
לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
(ג)
הוראה לשינוי במועדי סנכרון
מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט באמת מידה 91 ובטופס 2 לאמת המידה, לפי העניין.
(ד)
שינוי הספק
קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
(ה)
מצבים חריגים
במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכו לכמפורט באמת מידה 124.
[תיקון: 31.07.09]
קביעת פרמטרים לפעילות המתקן
(א)
קביעת הפרמטרים התפעוליים
קביעת ביצועי היחידות במתקן יהיו בהתאם לפרמטרים התפעוליים של היחידות כפי שימדדו בבדיקות הקבלה שיערכו בנוכחות נציגי היצרן ונציגי מנהל המערכת. ביצועי היחידות שיקבעו יהיו, בין היתר, ביחס לקצב שינויי הספק, משכי התנעה וכיבוי, משכי הפעלה מינימאליים ופרקי זמן מינימאליים לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה, לצורך המחויבות לשילובו במערכת הייצור ומתן הנחיות ליצרן על ידי מנהל המערכת.
(ב)
העברת הפרמטרים לידיעת הרשות
הפרמטרים התפעוליים של המתקן, כאמור בסעיף (א), יועברו לידיעת הרשות בעת עמידה בהצלחה בבדיקות הקבלה.
[תיקון: 17.3.09]
ביצוע בדיקות קבלה
לעניין אמת מידה זו:
”יצרן“ – לרבות בעל רישיון מותנה או אישור עקרוני;
”תקופת בדיקות הקבלה“ – אחת משלוש התקופות הבאות:
”תקופת בדיקות הפעלה עצמיות“ – תקופת הזמן בה פועלת היחידה במסגרת רישיון מותנה לצורך ביצוע בדיקות למתקן שאינן מטעם מנהל המערכת, המתחילות בסנכרון ראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל ומסתיימות לפני תחילת תקופת ההכנסה לניצול.
”תקופת בדיקות יחידת הייצור“ – תקופת זמן בה פועלת היחידה במסגרת רישיון ייצור קבוע לצורך ביצוע בדיקות יחידת הייצור לאחר תקלות ו/או שיפוצים מהותיים ומסתיימת עם סיום בדיקות הקבלה.
”תקופת הכנסה לניצול“ – תקופת הזמן המתחילה במועד סיום בדיקות הפעלה עצמיות, במהלכה מבוצעות בדיקות למתקן מטעם מנהל המערכת, וסיומה במועד סיום בדיקות הקבלה.
(א)
תיאום מועד בדיקות קבלה
(1)
היצרן יעביר בכל יום למנהל המערכת דיווח על תכנית הזמינות של מתקנו וכן על תכנית הייצור המתוכננת במסגרת בדיקות הקבלה בהתאם למועדים המופיעים באמת מידה 91 ובהתאם לנספח ההסכם התפעולי שביניהם, ומנהל המערכת ימסור ליצרן את התכנית המאושרת על ידו בהתאם למועדים הקבועים באמת מידה 94.
(2)
לא פעל היצרן בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא יהיה היצרן זכאי לתעריף בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
(ב)
אופן ביצוע בדיקות הקבלה
אופן ביצוע בדיקות הקבלה יקבע בהסכם התפעולי בין מנהל המערכת לבין היצרן.
(ג)
נוכחות נציג מנהל המערכת
בדיקות הקבלה תתבצענה בהתאם למופיע בהסכם התפעולי בין היצרן למנהל המערכת, ותתבצענה בנוכחות נציג מנהל המערכת שיאשר או לא יאשר את תוצאותיהן.
(ד)
אישור על עמידה במבחני הקבלה
מנהל המערכת יעביר לרשות ולמנהל את תוצאות בדיקות הקבלה ואישור או אי אישור על עמידת היחידה בהצלחה במבחני הקבלה. אישור על עמידה במבחני קבלה יהווה תנאי לקבלת רישיון ייצור קבוע. במקרה שהמתקן לא יעמוד בבדיקות הקבלה בהתאם למופיע בהסכם התפעולי, יפרט מנהל המערכת את הסיבות לאי העמידה בבדיקות הקבלה.
[תיקון: 31.07.09]
חישוב התשלום עבור רכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה
(א)
חישוב התשלום
(1)
התשלום בגין אנרגיה שמזרים יצרן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24-1 ”תעריף עבור רכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה מיצרן קונוונציונאלי או יצרן בקוגנרציה, לפי סוג המתקן והדלק“ או בלוח תעריפים 6.24-2 ”תעריף עבור רכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה מיצרן באנרגיה מתחדשת“, לפי סוג המתקן והשימוש בדלק פוסילי.
(2)
בנוסף לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת ישלם ליצרן, שהסכים לפעול בהתאם למועדים המבוקשים על ידו כאמור באמת מידה 73(א)(1), תשלום לכל קווט״ש בגובה תעריף האנרגיה לפי מרכיב תעריפי באגורות לקווט״ש, כפי שמופיע בלוח התעריפים 6.24-1 ביחס לתעריף לייצור אנרגיה בגז טבעי ובהתאם לסוג המתקן. יובהר כי תוספת התשלום עבור האנרגיה תיקבע בהתאם לתעריפי השימוש בגז וסוג המתקן גם אם עשה היצרן שימוש בסולר. מנהל המערכת רשאי להפעיל את היצרן כאמור בסעיף קטן זה עד 100 שעות בשנה ובהספק מרבי שעתי שלא יעלה על 250 MW.
(3)
מנהל המערכת רשאי להתחייב מראש ליצרן, במסגרת אמת מידה 73(א)(1), להיקף של עד 100 שעות הפעלה בעומס מלא על פני תקופת בדיקות קבלה, בהתאם לתעריף המופיע בסעיף קטן (2) והיצרן יידרש להיות זמין בהתאם להנחיותיו של מנהל המערכת. מנהל המערכת רשאי להפעיל את היצרן כאמור בסעיף קטן זה עד 100 שעות בשנה ובהספק מצטבר של עד 250 MW.
(4)
התעריף ישולם עבור כמות החשמל הנמדדת במונה שבחיבור המתקן לרשת, במשך תקופת בדיקות הקבלה עד להשלמתה בהצלחה.
(5)
התשלום יבוצע עבור החשמל המיוצר ביחידות הייצור במתקן בהן מתבצעות בדיקות הקבלה.
(6)
התעריף הקבוע בסעיף קטן (2) ובסעיף קטן (3) יוצמד למדד המחירים לצרכן ויתבצע בפועל לאחר קבלת רישיון ייצור קבוע.
[תיקון: 31.07.09]
אופן ביצוע התשלום עבור האנרגיה המוזרמת לרשת בתקופת בדיקות הקבלה
(א)
מועד הגשת חשבון
מנהל המערכת יגיש ליצרן את החשבון בגין התשלום עבור הזרמת אנרגיה לרשת במסגרת בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מסיום אותו החודש.
(ב)
מועד ביצוע התשלום
התשלום ליצרן עבור הזרמת אנרגיה לרשת במסגרת בדיקות קבלה יתבצע תוך 11 ימי עבודה ממועד הפקת החשבון ליצרן.
(ג)
ריבית בגין איחור בתשלום
בגין עיכוב בתשלום במקרים בהם נעשתה חריגה בתשלום ביחס למועד הקבוע בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת את התשלומים הנדרשים בתוספת ריבית כקבוע באמת מידה 6.
טבלת עזר לצורך קביעת התעריפים
פרמטריחידותערךהסבר
BFUPamא״ג ל־MMBTUBFUPam * שער חליפין $ באגורותBFUPam – כמופיע באישור התעריפי של היצרן (מחיר הגז בחודש m ב־$ ל־MMBTU)
BLOmא״ג ל־MMBTUBLOm = Bloton * 100/47.18347.183 מהווה מקדם המרה מטון גז ל־MMBTU ואילו Bloton הינו מחיר הבלו לטון גז כפי שנקבע על ידי רשות המסים
HRi/jBTU/Kwhלפי לוח העזר לחישוב המופיע בהחלטה 1 מישיבה 253 מיום 16.3.2009, המפורסמת באתר הרשותנקבע לפי הערכים שבהחלטות 1 מישיבה 211 ו־2 מישיבה 241, המפורסמות באתר הרשות
[תיקון: 31.07.09]
פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה
(א)
פיצוי בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור
בשל איחור של ספק שירות חיוני בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של הספק, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת הספק במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם סש״ח ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
(1)
ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
(א)
בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5-1.
(ב)
סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
(ג)
בגין איחור בתקופה שמעבר לשלוש החודשים יחול האמור באמת מידה 141(א) ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
(2)
ליצרן באנרגיה מתחדשת:
(א)
בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
(ב)
ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
(3)
הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
[תיקון: 31.07.09]
שמירה ומסירת נתונים
(א)
חובת סש״ח ומנהל המערכת למסירתו לשמירת הנתונים
(1)
ספק השירות החיוני ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ־7 שנים.
(2)
הספק ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
(3)
הספק ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
[תיקון: 31.07.09]
דיווחים לרשות
(א)
מועדי ואופן הדיווח
אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

סימן ב׳: מניה והתחשבנות

[תיקון: 31.07.09]
תשלום קבוע
(א)
תשלום קבוע ליצרן
מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8-1 ו־7.8-2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.
[תיקון: 31.07.09]
התקנת מונים ליצרן
(א)
מונים רציפים
ספק השירות החיוני יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל. מונים אלה יאפשרו למנהל המערכת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
(ב)
התקנת מונה ע״י סש״ח
(1)
בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ־(טרם נקבע) ימי עבודה.
(2)
עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
(3)
בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני ליצרן תשלום (טרם נקבע).
(ג)
בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור
ספק שירות חיוני יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע באמת מידה 15.
(ד)
התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע״י סש״ח
ספק שירות חיוני יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)-(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
[תיקון: 31.07.09]
קריאת מונה היצרן
(א)
קריאת מוני היצרן
מנהל המערכת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת חשבון חודשי ליצרן.
(ב)
קריאת מונה יומית
מנהל המערכת רשאי לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.
[תיקון: 31.07.09]
עריכת חשבון ליצרן
(א)
חשבון ליצרן
מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש חשבון ליצרן.
(ב)
תכולת חשבון
החשבון ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
(1)
כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
(2)
תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8-1 ו־7.8-2.
(3)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע באמת מידה 88.
(4)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
(5)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע באמת מידה 85.
(6)
סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
(7)
סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש״בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
(8)
סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
(9)
תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
(10)
תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
(11)
תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
(12)
חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
(13)
חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
(14)
תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
(15)
תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
(ג)
התייחסות פירוט החשבון ליחידת ייצור
מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט החשבון את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
(ד)
תעריף לעריכת חשבון ליצרן
מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת חשבון ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8-1.
(ה)
תחולת פרק ב׳ של ספר אמות המידה
לעניין תחולת אמות המידה שבפרק ב׳ לספר אמות המידה יראו את חשבון היצרן כחשבון צריכה.
(ו)
הכרעה במחלוקות
במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, תשלומים אשר אינם נתונים במחלוקת ישולמו על ידי מי מהצדדים ולא יעוכבו מכל סיבה שהיא.

סימן ג׳: משטר הפעלה

[תיקון: 31.07.09]
עמידה בדרישות זמינות
באמת מידה זו:
”הספק זמין“ – הינו יכולת זמינה ממומשת לאנרגיה והיכולת הזמינה שלא מומשה לאנרגיה אך שניתן לממשה בזמן אמת לאנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת או הפחתת ייצור.
”הספק מירבי זמין בתנאי האתר“ – על פי תוצאות בדיקות הקבלה ובהתבססות על האמור בלוחות 19-22 בהחלטה 2 מישיבה 241 מיום 2.12.2008, המפורסמת באתר הרשות.
”זמינות אקוויוולנטית“ = הספק זמין חצי שעתי בפועלההספק הזמין המרבי בתנאי האתר × חצאי שעות בתקופה
”שעות בתקופה“ – 8,760 שעות בשנה.
(א)
עמידה בדרישות זמינות
(1)
היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות הזמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
(2)
חרג היצרן מדרישות הזמינות ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום אשר יחושב על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(ב)
דרישת זמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית
(1)
יצרן, למעט יצרן באנרגיה מתחדשת, יעמוד בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית לכל יחידת ייצור במתקן שלא תקטן מ־92% לכל יחידת גנרציה.
(2)
למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן יעמוד היצרן בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שלא תקטן מ־88% לכל יחידת גנרציה.
(3)
במתקני קוגנרציה הערכים האמורים בסעיף קטן (1) ובסעיף קטן (2) מתייחסים לכל מתקן הייצור ולא לכל יחידת גנרציה.
(ג)
חישוב העמידה בזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן
(1)
הזמינות האקוויוולנטית תחושב מידי שנה עבור שנים עשר החודשים שתחילתם ב־1 לינואר וסיומם ב־31 לדצמבר. בשנה הראשונה להפעלת היחידה יעשה חישוב יחסי של הזמינות האקוויוולנטית לתקופת ההפעלה עד ל־31 לדצמבר באותה שנה, ואולם לא יראו כחריגה מזמינות בגין תקופת ההפעלה האמורה באם במהלך 12 החודשים מתחילת ההפעלה עמד היצרן ב־88%.
(2)
כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, וכל עוד לא הוכח אחרת, יראו את היצרן כמי שעמד ביכולת הזמינה שהוצהרה בתכנית הייצור היומית.
(3)
במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, ללא דיווח מראש למנהל המערכת, ייראו את היכולת הזמינה ששימשה לייצור האנרגיה בפועל לפי המדידה האחרונה במונה המותקן בהדקי הגנראטור, כמייצגת את היכולת הזמינה של היחידה.
(4)
במקרה שהיצרן ידווח על חריגות מזמינות למנהל המערכת מייד בעת התרחשותם, ייחשבו השעות בהן דווח על אי זמינות במניין שעות חישוב אי הזמינות.
(5)
במקרי תקלה בזמן אמת, במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית לפיה פועל היצרן, כאשר ניתן לדחות את הטיפול בתקלה בהתאם להנחיות ולמועדים של מנהל המערכת, וכל עוד עד למועד הטיפול בתקלה, על פי הנחיית מנהל המערכת, היחידה פעלה בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, יחושבו מספר שעות אי הזמינות בעת יום תיקון התקלה האמורה, לצורך הכללת מספר שעות אי הזמינות, כמחצית ממספר שעות אי הזמינות בפועל. מובהר בזאת כי החישוב האמור יחול רק ביחס ליום בו יתבצע תיקון התקלה לפי התיאום מול מנהל המערכת.
(6)
במקרים בהם תיקון התקלה ארך יותר מ־24 שעות, יחושב מספר שעות אי הזמינות כחצי רק ביחס ל־24 השעות הראשונות לתיקון התקלה, וכל יתר השעות של תיקון התקלה יחושבו במלואן לצורך מניין שעות אי הזמינות של היחידה האמורה.
(7)
מובהר כי הזמינות הנבחנת הינה זמינות יחידת הייצור לייצור בדלק ראשי ו/או משני בלבד, ללא קשר ליכולת הוצאת האנרגיה לרשת החשמל. מנהל המערכת יערוך מעת לעת מבחני הוכחה לצורך בחינת זמינות היצרן ביחס להצהרת היצרן בתכנית הייצור.
(8)
יצרן שיעמוד בזמינות גבוהה יותר מ־92% החל מהשנה השנייה לפעולתו ומעל 88% בשנה הראשונה לפעולתו, יהיה זכאי לצבור את אחוזי הזמינות העודפים ולקזזם בשנים בהן יחידת הייצור אמורה להיות בשיפוץ major או במועדי השבתה אחרים באישור מנהל המערכת.
(9)
סטיות בחוסר בגבולות שבאמת מידה 95 יחושבו במניין ההספק הזמין.
(10)
חישוב אי הזמינות יעשה באופן רציף ומצטבר עד להגעת היצרן לשיעורי אי הזמינות האקוויוולנטית הנורמטיבית המותרים לו. מעבר לשיעורי אי הזמינות הנזכרים לעיל ישלם היצרן למנהל המערכת על כל מקרה במהלך השנה של אי זמינות כמפורט בסעיף (ו) להלן.
(ד)
חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה
למרות האמור באמת מידה זאת הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה תחושב על בסיס כמות האנרגיה המפורטת בתוכניות הייצור היומיות אותן הגיש היצרן למנהל המערכת, כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור. אם לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור ייראו את היצרן כאילו עמד בדרישת הזמינות. במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור, ייראו את כמות האנרגיה שיוצרה לפי מדידה במונה בהדקי הגנראטור כמייצגת את היכולת הזמינה של המתקן.
(ה)
חריגות הנובעות מכוח עליון או הוראות מנהל המערכת
למרות האמור לעיל, חריגות מתכנית הייצור אשר התרחשו בשל מקרי כוח עליון או בשל הוראות מנהל המערכת במצב חריג, לרבות האמור באמת מידה 125, לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן. אי עמידת היצרן בהנחיות מנהל המערכת להפעלה במצב חריג תילקח בחשבון במניין שעות אי הזמינות.
(ו)
תשלום בגין החריגה מזמינות אקוויוולנטית לכל הטכנולוגיות
ספק השירות החיוני יחשב את התשלום בגין חריגה מהזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן באמצעות תוכנת Unit commitment הקיימת בניהול המערכת, או באמצעות תוכנה אחרת שתאושר על ידי הרשות, המחשבת את השפעת אי הזמינות על העלויות של כלל המערכת בזמן אמת, כדלקמן:
(1)
החישוב בתוכנה ייעשה בדיעבד, לפי נתונים מזמן אמת (ex post) לכל חצי שעה בה נעשתה חריגה בזמינות.
(2)
חישוב החריגות יכלול את הפער בעלויות המערכת הנגזר מאי עמידת כלל היצרנים בכל חצי שעה נמדדת בזמינות הנדרשת מהם.
(3)
חישוב החריגה יכלול את סטיות היצרן בזמינות בזמן אמת מעבר לזמינות הנורמטיבית המוכרת לו (88% בשנה ראשונה ו־92% מהשנה השנייה ואילך).
(4)
חישוב העלויות לכלל המערכת בגין אי זמינות יחידות ייצור יבחין בין אי זמינות של יצרן שהיה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת ייצור, ולבין יצרן שהיה אמור להיות זמין אך לא לייצר אנרגיה.
(5)
יצרן שצריך היה לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם לספק שירות חיוני בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב־MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה והיו צריכות לייצר אנרגיה.
(6)
יצרן שלא היה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם לספק שירות חיוני בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה ולא היו צריכות לייצר אנרגיה.
(7)
יצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
(8)
במקרה בו תוצאת ההרצה הינה שלילית, כלומר שאי הזמינות מזכה את היצרן בתמורה, היצרן לא יקבל כל תמורה ולא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
(9)
התחייבות מנהל המערכת לגז טבעי במסגרת היכולת הזמינה הקבועה תותאם לפי תנאי עסקת הגז ובהתחשב בזמינות האקוויוולנטית של היצרן בפועל.
[תיקון: 31.07.09]
עמידה בדרישות אמינות
באמת מידה זו:
”הפסקה מאולצת“ – כל אחת מאלה:
(1)
הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הגנרציה שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים באמות מידה 130-137 או בגלל רשת החשמל.
(2)
כשלון בהתנעת יחידת גנרציה שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים באמות מידה 130-137 או בגלל רשת החשמל.
(ב)
עמידה בדרישות אמינות
היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
(ג)
מספר הפסקות מאולצות
(1)
מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת גנרציה (כולל הפסקות חלקיות) לא יעל העל 7 הפסקות בשנה.
(2)
למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת גנרציה (כולל הפסקות חלקיות) לא יעל העל 20 הפסקות בשנה.
(3)
במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
(ד)
ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות
בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל־24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ־12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
(ה)
תחולת אמת המידה על יצרנים
למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה ומתקני אנרגיה מתחדשת.
[תיקון: 31.07.09, 15.5.17]
עמידה בפרמטרים תפעוליים
באמת מידה זו:
”סטייה מפרמטר תפעולי“ – כל אחת מאלה:
למתקן ייצור מחזור משולב:
(1)
חריגה מז מני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
קרה מאדמעל 96 שעות250180
קרה48-96 שעות220150
פושרת12-48 שעות10085
חמהעד 12 שעות6555
(2)
קצב שינוי עומס הפוחת מ־1% מההספק המותקן בדקה.
(3)
הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
(1)
הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
(2)
אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 49-51 HZ.
(3)
אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
(4)
הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־30 דקות.
למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
(1)
אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 49-51 HZ.
(2)
אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
(3)
זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
(4)
הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־10 דקות.
(5)
הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ־50% מההספק המותקן או גבוה מ־35 MW (הנמוך מביניהם).
(א)
תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי
(1)
תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב־5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
(2)
במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ־5 שנים ממועד התרחשותה.
(ב)
סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי
תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
(1)
הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית – על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
(2)
הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת – היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
(ג)
תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי
בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
(1)
מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5-1.
(2)
מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם הי צרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5-1.
(3)
מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
(א)
במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5-1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5-1.
(ב)
במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
(ד)
תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי
אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

סימן ד׳: תחזוקה

[תיקון: 31.07.09]
כללים למסירת תכנית תחזוקה
(א)
מועדי תחזוקה
(1)
תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
(ב)
הגשת בקשה לתכנית תחזוקה
(1)
חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב־1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה־1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
(2)
תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו ”בקשה לתכנית תחזוקה“.
(3)
תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
(4)
הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
(5)
מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
(ג)
טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת
(1)
מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
(2)
במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע באמת מידה 97 ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
(ד)
שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת
(1)
שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
(2)
אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
(3)
מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
(4)
במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
(ה)
תכנית תחזוקה חלופית
מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת
(א)
חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת
יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
(ב)
אישור החריגה
מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.
[תיקון: 31.07.09]
תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה
(א)
חריגה שאינה מאושרת
לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט באמת מידה 83(ג).
(ב)
חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה
תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
(1)
במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
(2)
במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.
[תיקון: 31.07.09]
ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש״ח
(א)
תכנית תחזוקת החצר
ספק שירות חיוני יתאם את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
(ב)
תיאום ביצוע תחזוקת החצר
(1)
מנהל המערכת יעביר ליצרן, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה־30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של סש״ח. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
(2)
במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור באמת מידה 141(א).

סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה

[תיקון: 31.07.09]
תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מתקן ("תכנית הייצור השבועית")
(א)
המועד להגשת תכנית ייצור שבועית
בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור שבועית חצי־שעתית המפרטת את היכולת הזמינה ו/או הייצור המתוכננים לכל יחידת ייצור שברשותו ביחס לכל יום עד לסוף השבוע העוקב.
(ב)
אופן הגשת תכנית הייצור השבועית
(1)
תכנית הייצור השבועית תוגש על גבי טופס אחד, בהתאם לסוג היצרן, כמודגם בטפסים המצורפים לאמת מידה זו.
(2)
מנהל המערכת יהיה רשאי ליצור טפסים חלופיים לטפסים המצורפים לאמת מידה זו ובלבד שקיבל אישור לכך מאת הרשות.
(ג)
הגשת תכנית הייצור השבועית
(1)
תכנית הייצור השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
(2)
למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש היצרן תכנית יומית עד המועד הנדרש, תשמש התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית את מנהל המערכת לצורך קביעת תכנית ההעמסה ולצורך התחשבנות עם היצרן.

תכנית ייצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן ביכולת שמינה ואנרגיה

(הטופס הושמט)

תכנית יצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן באנרגיה

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מתקן או יחידת ייצור ("תכנית ייצור יומית")
(א)
המועד להגשת תכנית ייצור יומית
החל ממועד ההפעלה המסחרית, בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול לגבי יום המחרת, בימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל, יום החול הבא, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור יומית חצי שעתית המפרטת את היכולת הזמינה, הייצור המתוכנן ואופן ביצוע שינויים מהתוכניות הנזכרות לעיל, לכל יחידת ייצור ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו יום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב.
(ב)
אופן הגשת תכנית הייצור היומית
(1)
תכנית הייצור היומית ליצרן הפועל ביכולת זמינה ואנרגיה תוגש על גבי טופס 1 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור, וליצרן באנרגיה תוגש על גבי טופס 3 המצורף גם הוא לאמת מידה זו, כמודגם בטופס.
(2)
בכל מקרה שקיימת יחידת ייצור מסוג טורבינת קיטור ההתייחסות תהיה ליחידת טורבינת הגז והחלק היחסי של טורבינת הקיטור שנגזר מפעולתה כיחידה במחזור משולב.
(3)
יצרן הפועל בשיטת יכולת זמינה ואנרגיה יגיש, במצורף לתכנית היומית, הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת ספק השירות החיוני והצעות מחיר עבור הגדלת והקטנת ההספק ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית על גבי טופס 2 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור.
(4)
יצרן ידווח בתכנית היומית המוגשת על האילוצים הקיימים בתכנית ובכלל זה על מועדי הודעה מוקדמת בדבר שינוי כמויות גז מול ספק הגז.
(5)
לצורך תכנית ההעמסה הפרטנית יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר לכל היכולת הזמינה המשתנה ובכלל זה ליכולת זמינה משתנה שאינה אמורה להיות ממומשת כאנרגיה לעסקאות פרטיות.
(6)
יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להגדלת הספק המיוצר בזמן אמת עבור כל היכולת הזמינה המשתנה שתיוותר במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית.
(7)
יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להקטנת ההספק המיוצר על ידו לכל האנרגיה האמורה להיות מיוצרת ביחידה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית.
(8)
סדר הקטנת הספק לפי סוג היכולת הזמינה יקבע על ידי מנהל המערכת.
(9)
יצרן קונוונציונאלי יהיה חייב להעמיד יכולת זמינה משתנה שתופעל בסולר במסגרת תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, במקרה שהצעתו למימוש היכולת הזמינה המשתנה בגז לא התקבלה כלל במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית ואין ביכולתו לבצע עסקת גז מסוג spot או להתבסס על storage במשק.
(10)
במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% או במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל יחידת ייצור אחת רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן בזמן אמת לפי צרכי המערכת, ובמקרה ומספר יחידות אמורות לפעול בעומס חלקי ואין היצרן יכול להגדיל את ההספק שלו בשל מגבלות עסקאות הגז שלו או לבצע עסקת spot במשק ולהגדיל את ההספק בהודעה מוקדמת קצרה משעה לספק הגז, שישנה את מתכונת העמסת היחידות להעמסה בעומס מלא באופן שניתן יהיה להעמיס את יתרת היחידות בזמינות משתנה בסולר, או במקרה של יצרן בעל יחידת ייצור אחת לעבור לפעול בעומס מלא בדלק חלופי. במקרה זה יצרן בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% יהיה חייב להוריד הספק ביחידות המייצרות באופן חלקי ולהעלות הספק ביחידות האחרות.
(11)
מנהל המערכת יוכל להנחות בכל רגע בזמן אמת יצרן קונוונציונאלי להגדיל או להקטין את הספקו בהתאם להצעות המחיר של היצרן, והיצרן יפעל לפי הנחיית מנהל המערכת.
(12)
שינוי הספק בשל הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת להקטנת הספק מתחת להספק המיועד עבור עסקאות פרטיות לא יפגע בעסקה הפרטית.
(13)
יצרן קוגנרציה חייב להגיש הצעות מחיר להקטנה והגדלה של הספק בהתחשב באילוצים התרמיים של המתקן.
(14)
המחיר המירבי בעד הקטנת הספק ליצרן עבור הקטנת ההספק המיוצר לטובת מנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה או משתנה לא יעלה על המחיר 100% BFUCgas בהתאם ללוחות 15 ו־16 בהחלטה מספר 2 מישיבה 241 נספח א׳ סעיף 10 וכמופיע באישור התעריפי של היצרן.
(15)
עבור הקטנת יכולת זמינה המשמשת לביצוע עסקה פרטית יפרט היצרן את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור הקטנת ההספק שלו מתחת לתכנית הייצור עבור העסקה הפרטית.
(16)
המחיר המירבי עבור מימוש יכולת זמינה משתנה לאנרגיה ועבור הגדלת הספק מיוצר ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית בגז בזמן אמת יעשה בהתאם לתעריפים בלוח תעריפים 6.5-2, כמופיע באישור התעריפי של היצרן.
(17)
הצעות המחיר עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו בסדר עולה של מחירים לבלוקים המפורטים בטופס 2 המצורף לאמת מידה זו.
(18)
הצעות המחיר להורדת הספק יינתנו על גבי טופס 2 בסדר יורד.
(19)
הצעות המחיר של יצרן קונוונציונאלי לכל חצי שעה עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו על גבי טופס 2 עבור כמויות אנרגיה מוצעות (הצעות תעריף לבלוקים של אנרגיה) מינימאליות של 25 מגהוואט לכל הצעת אנרגיה למעט ההצעות לבלוק הראשון והאחרון.
(20)
סדרי הקדימות ביחס למימוש הצעות מחיר ושינוי הספקי הייצור של יצרן פרטי יהיו לפי החלטת מנהל המערכת.
(ג)
יצירת טפסי דיווחים חלופיים
מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו וניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד מעודכן יותר שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל יצרן לצורך העמסת התחנות.

טופס 1: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה תוכנית יצור יומית

(הטופס הושמט)

טופס 2: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת מנהל המערכת

(הטופס הושמט)

טופס 3: ליצרן באנרגיה תכנית ייצור יומית

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
שינויים בתכנית היצור היומית על ידי היצרן
(א)
מועדי שינויים
יצרן שהגיש תכנית ייצור עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הייצור עד לשעה 12:00 באותו היום.
[תיקון: 31.07.09]
תכנית ההעמסה הכללית
(א)
פרסום תכנית העמסה כללית
(1)
מנהל המערכת יפרסם לרשות ולציבור, באמצעות האינטרנט בכל יום עד לשעה 14:00, תכנית העמסה כללית של כלל מתקני הייצור במשק (ובכלל זה תחנות ומתקנים מטעמו של ספק שירות חיוני) הצפויה להתבצע ביום המחרת (להלן – תכנית ההעמסה הכללית).
(2)
מנהל המערכת יפרסם את היקף המגהוואט המיועד להיות מיוצר לפי תכנית ההעמסה הכוללת של כלל יחידות הייצור לכל חצי שעה.
(3)
מנהל המערכת יפרסם את העלות השולית המערכתית ליום הקודם (ex post) לכל חצי שעה במסגרת תכנית ההעמסה הכללית של כלל היחידות במשק.
(4)
בפירוט הנתונים האמורים לא יימסר מידע ביחס לזהות מציעי הצעות, התעריף ולזהות היצרנים שהצעותיהם התקבלו.
(5)
בימי חמישי ובערבי חג תפורסם תכנית העמסה כללית לכל יום העוקב ליום הפרסום ועד וכולל יום העבודה הראשון העוקב.
(ב)
קביעת תכנית ההעמסה הכללית
העמסת התחנות תתבצע על בסיס שיקולים כלכליים בלתי מפלים, על פי שיקולי ואילוצי מנהל המערכת לרבות מחירי האנרגיה ועקרון מזעור העלויות המשקיות, התחייבויות חוזיות על פי אמות המידה וכל דין (הסכמי MUST RUN), ביצועי התחנות לרבות קצב העלייה או הירידה, משך הזמן המינימאלי להפעלת התחנה בעומסים השונים, עבודות יזומות ברשת ההולכה המשפיעות על יכולת הוצאת אנרגיה, ושמירה על שרידות ואמינות המערכת.
(ג)
עדכון תכנית ההעמסה הכללית
(1)
מנהל המערכת יעדכן ויפרסם את תכנית ההעמסה הכללית החל מהשעה 14:00 ועד לסוף יום המסחר ובהתאם לכך תתעדכנה תכניות ההעמסה הפרטניות אחת לשעה כתוצאה משינויים במערכת.
(2)
עדכון תכנית ההעמסה הכללית ותכניות ההעמסה הפרטניות ייעשו בהתאם להצעות המחיר שהוגשו למנהל המערכת עד לשעה 14:00 המתייחסות להפעלה בזמן אמת.
(3)
העדכון והפרסום של תכניות ההעמסה הפרטניות ימשיכו להתבצע בסופי שבוע ובימי חג לפי האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2).
(ד)
מניעת אפליה וניצול מעמד לרעה
בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, ללא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למתקנים השונים ותוך אי מתן תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
(ה)
יישוב מחלוקת
מבלי לגרוע מהאמור באמת מידה 126, בכל מקרה של אי הסכמה בין יצרן פרטי לבין מנהל המערכת ביחס לסדר העמסת מתקני ייצור ורכישת אנרגיה בהתאם, המוצעת על ידי יצרנים שונים, יהיה היצרן רשאי לפנות לצוות המקצועי ברשות לאחר שפנה למנהל המערכת ופנייתו לא נתקבלה, זאת בתוך שלושה חודשים מיום דחיית פנייתו על ידי מנהל המערכת. הצוות המקצועי ברשות יברר ויחליט בנושא. החליט הצוות המקצועי כי פניית היצרן הייתה מוצדקת, יפצה מנהל המערכת את היצרן בהתאם לקביעת הצוות המקצועי ברשות.
[תיקון: 31.07.09]
תכנית ההעמסה הפרטנית
(א)
המועד למסירת תכנית העמסה פרטנית ליצרן
בכל יום בו הוגשה או הייתה צריכה להיות מוגשת תכנית ייצור יומית, עד לשעה 14:00 באותו היום, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית המתייחסת להפעלת היחידות שבמתקן היצרן. בימי חמישי ובערבי חג תשלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב.
(ב)
עדכון תכנית ההעמסה הפרטנית
(1)
מנהל המערכת יעדכן וימסור ליצרן את תכנית ההעמסה הפרטנית כל פעם שחל בה שינוי.
(2)
כל השינויים בתכניות אחרי שעת הפרסום הראשוני של תכנית ההעמסה הפרטנית (שעה 14:00 לגבי היום למחרת) יתבססו על הצעות המחיר שהוגשו על ידי היצרנים לצורך הפעלת היחידות בזמן אמת.
(3)
העדכון והמסירה ליצרן של תכנית ההעמסה הפרטנית ימשיכו להתבצע בסופי שבוע ובימי חג לפי האמור בסעיף קטן (1) לעיל. במהלך יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול גם את דרישות מנהל המערכת בזמן אמת והיא תהפוך לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. ביום שלאחר יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת תהווה בסיס להתחשבנות.
[תיקון: 31.07.09]
תשלומים בגין חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית – עודפים וחסרים
(א)
חישוב התשלום בגין סטיה מתכנית ההעמסה
(1)
בגין סטיות מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ובכלל זה הנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות היצרן הקונוונציונאלי, ישלם היצרן הקונוונציונאלי למנהל המערכת (במקרה של יצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של יצור עודף) תעריפים כדלקמן:
(א)
עלה הייצור בפועל עד ל־2.5% מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את מחיר ההצעה למימוש יכולת זמינה משתנה שהיצרן הגיש לצורך קביעת התכנית, והתעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן ביכולת זמינה קבועה.
(ב)
עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקה (א) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 2.5%.
(ג)
פחת הייצור בפועל עד ל־2.5% מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישלם היצרן ביכולת זמינה משתנה למנהל המערכת את מחיר ההצעה שלו להקטנת הספק, ואילו יצרן ביכולת זמינה קבועה לא ישלם בעד הייצור החסר האמור ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
(ד)
בגין סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקה (ג) ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית במערכת Ex Post בניכוי מחיר ההצעה של היצרן עבור יכולת זמינה משתנה לייצור אנרגיה שהתקבלה, ובניכוי התעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה, והעלות השולית במערכת Ex Post במקרה של עסקה פרטית, הכל לפי העניין.
(ה)
במקרה והפער בין העלות השולית להצעת היצרן למנהל המערכת עבור יכולת זמינה משתנה שהתקבלה לייצור או ביחס לתעריף האנרגיה שבאישור התעריפי שלו במקרה של יכולת זמינה קבועה, הינו שלילי לא יהיה היצרן זכאי לתמורה ממנהל המערכת.
(2)
בגין סטיות על בסיס שעתי (בחישוב חצי שעתי יש לחלק את הערכים בשתיים) מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ובכלל זה מהנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות יצרן הקוגנרציה, ישלם יצרן הקוגנרציה למנהל המערכת (במקרה של ייצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של ייצור עודף) תעריפים כדלקמן:
(א)
ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן קטן מ־50 מגהוואט:
(1)
עליה בייצור בפועל עד ל־6 MWh מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את התעריף הנורמטיבי המופיע באישור התעריפי שלו.
(2)
עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקת משנה (1) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 6 MWh.
(3)
פחת הייצור בפועל עד ל־6 MWh מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, לא ישלם היצרן למנהל המערכת כל תשלום בגין סטייה מהייצור החסר.
(4)
עבור סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקת משנה (3) לעיל, ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית Ex Post בניכוי התעריף המופיע ליצרן הקוגנרציה באישור התעריפי.
(ב)
ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן גדול מ־50 מגהוואט יחולו התשלומים המופיעים בפסקאות משנה (1)-(4) עבור סטיות עד 6 MWh ביחס לייצור מתוכנן של עד 50 MWh, וביחס לכל תוספת של עד 10 MWh בתכנית ייצור. לסטיות בפסקאות משנה (1)-(4) יתווסף 1 MWh.
(ג)
עבור יצרן קוגנרציה הפועל לפי האמור באמת מידה 107(ג) (מכירות יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה) תהיה צורת ההתחשבנות בהתאם לסעיף (א)(1) באמת המידה הנוכחית ביחס לחלק העסקה שלו מרצון מול מנהל המערכת.
(ד)
במקרה והפער בין העלות השולית לתעריף היצרן בקוגנרציה, לפי האישור התעריפי, הינו שלילי לא יהיה היצרן בקוגנרציה חייב בתשלום למנהל המערכת.
[תיקון: 31.07.09]
חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת
(א)
אספקת הספק ריאקטיבי
מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
(ב)
תשלום ליצרן
(1)
יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
(2)
במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
(3)
התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.
[תיקון: 31.07.09]
חריגות אדמיניסטרטיביות
(א)
חריגות אדמיניסטרטיביות
(1)
בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
(2)
בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
(3)
בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט בפרק ו׳ סימן ד׳ לספר אמות המידה, יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
(4)
בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל־3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
(5)
בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
(6)
בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
(7)
בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגבוה 4,500 ₪ לכל מקרה.
(8)
בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב – היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
(ב)
הצמדת התעריפים
בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
[תיקון: 31.07.09, 15.5.17]
סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה
באמות מידה 98 עד 101 המונח ”יצרן“ משמעו – בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
(א)
פניה לספק שירות חיוני
יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן – סקר צריכת גז ראשוני).
(ב)
נתונים נדרשים
יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
1) פרטי בעל הרישיון המותנה;
2) העתק הרישיון המותנה;
3) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
4) התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward;
(ג)
אישור על קבלת הפניה
ספק השירות החיוני יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
(ד)
תשלום
בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
(ה)
מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני
מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
(ו)
תוכן סקר לצריכת גז ראשוני
1) סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
2) לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
3) תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
(ז)
הנחות עבודה לביצוע הסקר
הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
(ח)
תוקף סקר צריכת גז ראשוני
סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
(1)
תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
(2)
על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים באמת מידה 4א.
[תיקון: 31.07.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17]
התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה – סקר גז כללי וסקר גז מחייב
(א)
סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת
אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
(ב)
סקר גז ליצרן
(1)
סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן – סקר צריכת גז מחייב).
(2)
מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
(ג)
נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב
(1)
לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
(א)
פרטי בעל הרישיון המותנה;
(ב)
העתק הרישיון המותנה;
(ג)
קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
(ד)
כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward;
(ה)
פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
(2)
בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
(3)
כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
(ד)
אישור על קבלת הפניה
ספק השירות החיוני יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
(ה)
תשלום
(1)
התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
(2)
בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
(ו)
הנחות עבודה לביצוע הסקר
(3)
הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
(ז)
תוצאות הסקר
(3)
הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
(4)
תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
(ח)
ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב
בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
(ט)
תוקף סקר צריכת הגז המחייב
תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
(י)
סודיות
על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים באמת מידה 4א.
[תיקון: 31.7.09]
תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב
(א)
תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה
(1)
כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה 2 מישיבה 241 המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
(2)
מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ־4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ־2000 שעות בשנה.
[תיקון: 31.7.09]
כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה
(א)
המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה
מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע באמת מידה 99.
(ב)
כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה
בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
(1)
לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
(2)
יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ־10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן – יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
(3)
במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
(4)
יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.
[תיקון: 31.7.09]
רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה
(א)
העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת
רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה שבפרק ו׳ כפי שיתעדכנו מעת לעת.
(ב)
תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5-1 ולפי סוג המתקן.
(ג)
תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5-2 ולפי סוג המתקן.
(ד)
שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה
מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
(1)
עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
(2)
עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, ספק השירות החיוני לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.
[תיקון: 31.07.09]
רכישת יכולת זמינה קבועה
(א)
רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה
מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע באמת מידה 99.
(ב)
הפעלת היכולת הזמינה הקבועה
היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
(ג)
תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5-1 ולפי סוג המתקן.
(ד)
תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה
התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5-2 ולפי סוג המתקן.
(ה)
שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה
עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
(ו)
התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎
היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות ספק השירות החיוני.
[תיקון: 31.07.09]
חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה
(א)
חישוב צריכת הגז
(1)
בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
(2)
החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש"ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב־Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
(3)
לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.
[תיקון: 31.07.09]
חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז
(א)
אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז
(1)
עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל־TOP שבהסכם.
(2)
עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ־30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכו לת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
(3)
הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט באמת מידה 106, ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי, יהיה ספק השירות החיוני מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המש תנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
(4)
הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט באמת מידה 106, ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
(5)
הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט באמת מידה 106, יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
(6)
היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מהיכולת הזמינה.
(7)
היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו־carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.
[תיקון: 31.07.09]
מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך
(א)
מועד הגשת הבקשה למעבר
מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
(ב)
הכרה בעלויות
מנהל המערכת ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבועעד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבועעד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבועעד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבועעד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבועעד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע
הכרה מירבית בעלויות ב־% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה־% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10%83.33%66.66%50%33.33%16.66%0%
(ג)
היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה
היקף היכולת הזמינה המשתנה שספק השירות החיוני יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה

”יצרן“ – יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.
[תיקון: 31.7.09]
כללי
(א)
חובת מנהל המערכת
מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
(ב)
פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה
(1)
יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
(א)
שם היצרן וכתובתו.
(ב)
מיקום מתקן הייצור.
(ג)
סוג המתקן והטכנולוגיה.
(ד)
פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
(ה)
העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
(ו)
מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
(ז)
שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
(2)
יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
(ג)
מכירת יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה
עלתה האנרגיה המיוצרת במתקן הקוגנרציה על כמות האנרגיה שרשאי היצרן למכור בשיטת אנרגיה לרשת לפי דין (להלן – היכולת העודפת), רשאי היצרן להציע עסקה למנהל המערכת בתנאים שבין מוכר מרצון לקונה מרצון ובלבד שהמחיר המירבי, בעד האנרגיה כאמור שימכור היצרן למנהל המערכת בעסקה, לא יעלה מעל המחיר המירבי באישור התעריפי של היצרן, המופיע בהחלטה מספר 2 מישיבה 241 המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל, בלוח תעריפים 6.5-2 וכן בתוספת להחלטה האמורה ובלוח תעריפים 6.5-1, תוך שימוש ב־Au=1.4.
[תיקון: 31.7.09]
חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה
(א)
התעריף המאושר
התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
(ב)
קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף
(1)
מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם לאמות מידה 107(ג) ואמת מידה 110), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
(2)
היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
(3)
מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
(ג)
התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת
(1)
מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל־80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ־14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
(2)
מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש״בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש״בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור באמת מידה 107(א), עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.
[תיקון: 31.7.09]
חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת
(א)
חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת
(1)
כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
(2)
כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
(3)
כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.
[תיקון: 31.07.09]
תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו
(א)
תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה
(1)
יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור באמת מידה 106 לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
(2)
כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו־דלקי).
[תיקון: 31.07.09]
מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה – דיווח לרשות
(א)
דיווח לרשות
מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה

”יצרן“ – יצרן בטכנולוגיה כלשהי המחובר לרשת החלוקה.
[תיקון: 31.07.09]
תחולת אמות מידה
(א)
תחולה
בנוסף לאמות המידה המפורטות בסימן זה יחולו על יצרן כאמור אמות המידה הרלוונטיות לו בהתאם לסוג הטכנולוגיה בה הוא פועל.
אמות מידה 1, 50-57, 58-59 ליצרנים מעל 5 MW‏, 60-68, 70, 75, 81-86 יחולו, בשינויים המחוייבים, על יצרנים המחוברים לרשת החלוקה (בין השינויים המחויבים הינו השימוש במונח סש״ח או מנהל המערכת לפי העניין).
[תיקון: 31.07.09]
הגשת תכניות תחזוקה וייצור
(א)
הגשת תכניות תחזוקה וייצור
לצרכי קבלת תעריפים מטעם הספק יחולו כללי הדיווח הבאים:
(1)
היצרן יעביר למנהל המערכת תכנית תחזוקה שנתית כמפורט באמת מידה 86 (כללים למסירת תכנית תחזוקה).
(2)
בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, יעביר יצרן, למעט יצרן המייצר באנרגיה מתחדשת, למנהל המערכת תכנית ייצור יומית בהתאם לטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.
(3)
תכנית הייצור היומית ניתנת לשינוי בהודעה בכתב של היצרן למנהל המערכת, ובלבד שההודעה תימסר לא יאוחר משש שעות לפני המועד שאליו מתייחסת ההודעה.

תכנית יומית לייצור וליכולת זמינה במתקן לתאריך. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
תכנית הקצאת ייצור האנרגיה במסגרת מתן שירותי תשתית
(א)
דרישת תכנית הקצאת ייצור אנרגיה
במסגרת מתן שירותי תשתית ותעריפים בגינם, ידרוש ספק השירות החיוני מיצרן בעל רישיון הספקה המחובר לרשת החלוקה והמקבל שירותי תשתית להעביר לידיו ביום תחילת מתן השירות, עד לשעה 10:00 באותו היום, תכנית הקצאת ייצור האנרגיה. תכנית זו תקבע סדר עדיפויות יורד בחלוקת האנרגיה שהוזנה לרשת על ידי היצרן לצרכניו. ניתן לערוך את תכנית הקצאת ייצור האנרגיה בהתאם לדוגמה בטופס המצורף לאמת מידה זו.
(ב)
זכות היצרן להגביל את כמות האנרגיה המועברת לצרכן
ספק השירות החיוני יתיר ליצרן בעל רישיון הספקה במסגרת תכנית הקצאת ייצור האנרגיה לקבוע לפי שיקול דעתו את כמות האנרגיה המרבית שתועבר לכל צרכן, באופן שלא יסתור את הוראות העסקה הפרטית.
(ג)
שינויים בתכנית הקצאת ייצור אנרגיה
ספק השירות החיוני יתיר ליצרן לשנות ולעדכן את תכנית הקצאת ייצור האנרגיה בראשון לכל חודש במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית.

תכנית להקצאת ייצור אנרגיה ליצרנים בגודל קטן מ־5 מגוואט בעלי רישיון הספקה המחוברים לרשת החלוקה

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
יצרן קטן מ־1 מגוואט
(א)
פטור מהגשת תכנית תחזוקה ותכנית ייצור יומית
יצרן שהספק מתקן הייצור שלו קטן או שווה ל־1 מגוואט פטור מהגשת תכניות תחזוקה כאמור באמת מידה 86 ומהגשת תכניות ייצור יומיות כאמור באמת מידה 91 לצורך קבלת תשלום.
(ב)
חובת דיווח שנתית אודות שעות פעילות
יצרן כאמור בסעיף (א) יגיש אחת לשנה ב־30 לדצמבר של כל שנה, החל משנת פעילותו הראשונה, דיווח שנתי המסכם את שעות פעילותו במשך השנה.
[תיקון: 31.07.09]
יצרן שגודלו בין 1 מגוואט ל־5 מגוואט
(א)
פטור מהגשת תכנית תחזוקה ותכנית ייצור יומית
יצרן שהספק מתקן הייצור שלו גדול מ־1 מגוואט אך אינו עולה על 5 מגוואט פטור מהגשת תכניות ייצור יומיות כאמור באמת מידה 91 לצורך קבלת תשלום.
(ב)
חובת הגשת תכנית תחזוקה
יצרן כאמור בסעיף (א) יגיש תכניות תחזוקה כאמור באמת מידה 86.
[תיקון: 31.07.09]
תשלום בגין רכישת אנרגיה
(א)
תשלום בגין רכישת אנרגיה
מנהל המערכת ישלם ליצרן ובעל רישיון בגין רכישת אנרגיה את התעריפים הבאים:
(1)
בגין רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי המחובר לרשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.5-2.
(2)
בגין רכישת אנרגיה מיצרן קוגנרציה המחובר לרשת החלוקה ומופעל בגז טבעי ישלם מנהל המערכת תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.6-2.
(3)
ליצרנים באנרגיות מתחדשות – בהתאם לתעריפי היצרן המופיעים באישור התעריפי שלהם.
(4)
מובהר בזה כי בשלב זה כי יצרנים באנרגיות מתחדשות לא יוכלו להשתתף בתהליך המפורט באמות מידה 91-95.
[תיקון: 31.07.09]
קריאת מונה הצרכן הקשור בעסקה עם יצרן בעל רישיון הספקה המחובר לרשת החלוקה
(א)
חובת ספק שירות חיוני לקריאת מונה
ספק השירות החיוני יקרא את מונה הצרכן כקבוע באמות המידה הרלוונטיות בפרק ב׳ לספר אמות המידה.
[תיקון: 31.07.09]
אופן ההתחשבנות עם הספק במקרה של עסקה עם יצרן בעל רישיון הספקה המחובר לרשת החלוקה
(א)
התחשבנות בהתאם לשיטת גביה מלאה
(1)
במקרה של יצרנים בעלי רישיון הספקה המחוברים לרשת החלוקה הקשורים בעסקה פרטית, יאפשר ספק השירות החיוני ליצרן לבצע את ההתחשבנות מולו בהתאם לשיטת גביה מלאה.
(2)
בעל רישיון הספקה יגבה מהצרכן את מלוא הסכומים המגיעים מהצרכן עבור כל החשמל שצרך הצרכן ויעביר לספק השירות החיוני את התמורה בעד החשמל שסיפק ספק השירות החיוני לצר כן.
(3)
במקרה זה לא ישלח ספק השירות החיוני כל חשבון לצרכן אלא לבעל רישיון הספקה בלבד.
[תיקון: 31.07.09]
תשלומים בגין עודפים לרשת
(א)
יצרן הגובה בשיטת הגביה המלאה
התחשבנות הספק עם יצרן הגובה בשיטת הגביה המלאה הקשור בעסקה פרטית תתבצע בהתאם לפירוט הבא:
(1)
עלתה כמות האנרגיה המוזנת לרשת על צריכת הצרכנים הפרטיים – יזכה ספק השירות החיוני את היצרן בתשלום בגין האנרגיה העודפת בגובה רכיב הייצור הרלוונטי ליצרן עבור כמות האנרגיה העודפת בתוספת פרמיה ייחודית ליצרן, אם זו קיימת.
(2)
עלתה צריכת הצרכנים הפרטיים על כמות האנרגיה המוזנת לרשת – יגבה ספק השירות החיוני מהיצרן תשלום, בגובה תעריף עומס וזמן לצרכן באותה רמת מתח, עבור כמות האנרגיה שנצרכה כאמור.

סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת

”יצרן“ – יצרן באנרגיה מתחדשת.
[תיקון: 31.07.09]
הגשת תוכניות
(א)
חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה
במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למנהל המערכת את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
(1)
כללים למסירת תכנית תחזוקה – אמת מידה 86.
(2)
חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – אמת מידה 87.
(3)
תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – נקבע בהתאם לאמור באמת מידה 88(א).
(4)
חריגות אדמיניסטרטיביות – אמת מידה 97.
(ב)
חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה
(1)
יצרן הגדול מ־1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה־1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למנהל המערכת תכנית תחז וקה שנתית בהתאם לאמת מידה 86.
(2)
יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למנהל המערכת תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש________ שנת _______ (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)

(הטופס הושמט)
[תיקון: 31.07.09]
תשלום בגין רכישת אנרגיה
(א)
תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה
(1)
בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרן תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
(2)
תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין באמת מידה 82.

סימן ט׳: יצרנים עצמיים

[תיקון: 31.07.09]
כללים לפעילות יצרן עצמי
באמת מידה זו:
”יצרן“ – יצרן עצמי.
(א)
פעילות יצרן עצמי – כללי
(1)
יצרן עצמי המחובר לרשת ההולכה יפעל מול מנהל המערכת בהתאם לכללים ולמתכונות הדיווח המפורטות באמת מידה זו.
(2)
מתקן יצרן עצמי המפעיל מתקן מסוג קונוונציונאלי יוכל לשנות את הספק מתקן הייצור במתכונת של load following בהתאם לשינויים בצריכת הצרכן בחצר היצרן באופן המפורט באמת מידה זו.
(ב)
הגשת תכנית תחזוקה
היצרן יגיש תכנית תחזוקה בהתאם לכללים ולמתכונת הדיווח המפורטים באמת מידה 86 ויחולו עליו התשלומים הנובעים מחריגה מתכנית זו כמפורט באמות מידה 88(א).
(ג)
מכירת אנרגיה למנהל המערכת
(1)
יצרן עצמי יוכל לבצע עסקאות למכירת אנרגיה למנהל המערכת בהתאם להסכמה שבין קונה מרצון ומוכר מרצון בהתאם לתנאים שיסוכמו ביניהם.
(2)
המחיר לו יהיה זכאי היצרן בעד אנרגיה שימכור למנהל המערכת בעסקה לא יעלה מעל המחיר המירבי המופיע בהחלטה מספר 2 מישיבה 241 ובלוח תעריפים 6.5-2 לפי סוג המתקן תוך שימוש ב־Au=1.6.
(ד)
רכישת חשמל ממנהל המערכת
צרכן בחצר בו נמצא מתקן הייצור (צרכן של המתקן) ירכוש חשמל ממנהל המערכת לפי תעריפי תעו״ז עד לקביעת הסדרי גיבוי שיחולו על התנהלות מתקן הייצור.

סימן י׳: מקרים מיוחדים

[תיקון: 31.07.09]
מצבים חריגים
באמת מידה זו:
”מצב חריג“ – אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
(א)
הגדרת מצבים חריגים
ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
(1)
סכנת חיים או סכנה לרכוש.
(2)
תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה)
(3)
מצבי סיכון – מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו־N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)-(7).
(4)
היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
(5)
היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
(6)
היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
(7)
מחסור באחד מסוגי העתודות.
(8)
אילוצים במערך אספקת הדלקים.
(9)
סיכונים ביטחוניים.
(ב)
תיעוד מצבים חריגים
מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
(1)
מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו־(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
(2)
מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו־(א)(7) יתועד במערכת ה־EMS.
(ג)
חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג
חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
(ד)
חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג
בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב־50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.
[תיקון: 31.07.09, 12.6.17, 8.1.18]
שימוש בדלק חלופי
הגדרות
באמת מידה זו –
”הספק מותקן“ – ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
”הספק מותקן בדלק משני“ – ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
(א)
כללי
(1)
יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
(2)
יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
(ב)
תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל
(1)
מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
(2)
מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
(3)
מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
(4)
הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על־ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
(ג)
שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת
(1)
במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן – גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
(2)
במצב בו הופעלו תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע״ז–2017, מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
(ד)
שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת
(1)
יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו־דלקי (להלן – יצרן דו־דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
(2)
מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
(3)
הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו־דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו־דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו־דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
(4)
על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
(5)
יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
(6)
מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
(7)
על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
(8)
אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
(ה)
תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי
(1)
יצרן דו־דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
(2)
במקרה שבו עלות הי יצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
(ו)
זמינות יצרן דו־דלקי בסולר
(1)
(2)
מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
(3)
מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
(א)
במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
(ב)
על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
(ג)
במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
(4)
מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
(5)
יצרן דו־דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
(6)
יצרן דו־דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
(א)
עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר – ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5-1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי־זמינות המותרת בסולר.
(ב)
לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5-1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי־זמינות המוגדרות בפסקה (א).
(ז)
זמינות יצרנים בגז
(1)
יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
(2)
יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
(א)
בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה 130, אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
(ב)
אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
(ג)
אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
(ד)
מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
(3)
יצרן דו־דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי־זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
(4)
יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי אמת מידה 83 גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
(ח)
תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני
אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל־30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5-1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
(ט)
תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני
בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
(י)
עדכון הספק מותקן של דלק משני
בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף (ד)(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.
[תיקון: 31.07.09]
הכרעה במחלוקות
(א)
הכרעה ברשות
מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה

הגדרות
”יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן – יחידת הייצור)“ – מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
”יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות“ – מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8-1(א) ובטבלה 6.8-1(ב) המופיעים בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009, המפורסמת באתר הרשות;
”יצרן באגירה שאובה (להלן – יצרן)“ – יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
”מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן – מיתקן)“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
”שירות נלווה“ – שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
”תעריף רכישה כולל תועלות“ – תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.
[תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16]
מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים
(א)
רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה
מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
(1)
מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8-1, לכל קוו״ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב־6.8-1(א), ובטבלה 6.8-2(ב) המופיעים בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009, המפורסמת באתר הרשות.
(2)
יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
(3)
ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
(4)
מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
(5)
ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
(6)
מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8-1(א) המופיעה בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009, המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
(7)
מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב־95% בשנה השנייה לפעולתו וב־94% בשנה הראשונה לפעולתו.
(ב)
מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת
(1)
מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
(2)
מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8-4.
(ג)
רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה
(1)
מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
(2)
מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8-6.
(ד)
פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי
(1)
בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
(2)
יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
(ה)
תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת
התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש"ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
(1)
תעריף עלות שולית כמפורט באמת מידה 93 בעבור כל קווט״ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש"ים המיוצרים בחודש m;
(2)
על הנצילות הנורמטיבית (76%);
(3)
ועל הקווטש"ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

סימן י״ב: מקרים מיוחדים

[תיקון: 31.10.05]
מקרה חירום
(א)
הוראות למקרי חירום
ספק השירות החיוני יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן – הוראות למקרי חירום).
(ב)
מתכונת הוראות החירום
הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
(ג)
חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת
ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
(ד)
תשלומים
התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30-1 ("תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני בזמן חירום").
[תיקון: 26.10.08, 31.7.09]
שירות הבטחת תשלומים ליצרני חשמל פרטיים
(בוטל).
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13]
הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח – הגדרות
”אישור תעריפי“ – מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תער יפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה בחוק, בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים.
”אמצעי שליטה“ – כהגדרת מונח זה בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996.
”דלק חלופי“ – כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות.
”הוצאות ישירות“ – כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור באמת מידה 133(ד), ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי.
בחישוב ההוצאות הישירות:
(א)
יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור באמת מידה 132(ב).
(ב)
בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא).
(ג)
ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בג ין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם.
(ד)
האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות.
(1)
אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
(2)
תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל.
(3)
קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
(4)
מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע״מ אינו ניתן לניכוי.
”הפעלה מסחרית“ – מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
”חברת הולכת גז“ – חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי);
”חברה לחלוקת גז“ – חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי חוק משק הגז הטבעי;
”חוב בכיר“ – הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 או גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
”יצרן פרטי“ או ”יצרן“ או ”בעל רישיון“ – בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
”יתרת החוב בכיר“ – כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
”כוח עליון“ –
(א)
מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
(ב)
כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן, (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן, (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו־(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
(ג)
בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)-(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
(1)
מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
(2)
גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
(3)
מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי.
(ד)
למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
(1)
מחסור בעובדים או בחומרים;
(2)
מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור באמת מידה 125.
(3)
אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
(4)
שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
(5)
ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
(6)
שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
(7)
מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
(8)
השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
(9)
כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת באמת מידה 137;
(10)
כל אירוע, אשר תוצא תו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
(11)
הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין.
(12)
אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב.
(13)
אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם.
(14)
מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז.
(15)
תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בי יצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן.
(16)
עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז.
(17)
מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין.
(18)
אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)-(17).
”מממני החוב הבכיר“ – הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
”מנהל המערכת“ – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”מספק“ – בעל רישיון הספקה כמשמעותו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”משך חיים ממוצע (מח״מ) של הלוואה“ – A/B2, כהגדרתם להלן:
”תשלום“ – כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
PMTi – סכום התשלום בתקופה ה־i;
t – מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
i – התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
r – הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
”משך חיים ממוצע (מח״מ) של אגרת חוב“ – לפי הגדרת מח״מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
r – ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
”מתקן“ – מתקן דו־דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו־דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
”סגירה פיננסית“ – חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין. ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
”ספק שירות חיוני“ או ”ספק“ – כהגדרתו בחוק לרבות מנהל המערכת;
”עסקת רכישה“ – התקשרות בין בעל רישיון ספק שירות חיוני לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק לבעל הרישיון;
”ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
”ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
”ריבית כוללת“ – הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
”ריבית לטווח ארוך למועד פלוני“ – ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
”ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני“ – ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח״מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו־(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13]
הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו
(א)
הודעה לספק על אירוע כוח עליון
יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי ספק השירות החיוני יודיע לספק ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
(ב)
בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה
יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי הספק. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן – אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
(ג)
הפרטים שיש לכלול בבקשה
הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה;
(ד)
משמעות אי הגשת בקשה
אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
(ה)
סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון
הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13]
הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב
(א)
תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב
(1)
בקרות אירוע העומד בתנאי סעיף (ב) שבהגדרת כוח עליון באמת מידה 130 (להלן – ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות שבסעיף (ג) להגדרה, אך אינו נמנה על הרשימה שבסעיף (ד) להגדרה ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי סעיף (א) להגדרה, הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן לספק על פי דרישת מנהל המערכת.
(2)
ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו בסעיף (א) להגדרת כוח עליון, דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים בסעיף (ג) להגדרת כוח עליון.
(ב)
אירוע כוח עליון מעכב
(1)
במקרה שנמש כה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ־270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הספק. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, הספק ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
(א)
הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ב)
תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן – תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן לספק על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי ספק השירות החיוני של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ג)
לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי ספק השירות החיוני: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי הספק ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ־180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן לספק. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
(ד)
החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום לספק.
(ה)
היצרן יפרע את החוב הנחות לספק במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן לספק את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
(ו)
הספק לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
(ז)
למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
(2)
במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים שבסעיפים (א) ו־(ג) להגדרת כוח עליון באמת מידה 130, אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם הספק ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
(א)
הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי ספק השירות החיוני של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ב)
אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי הספק, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ־60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם הספק ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן – תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן לספק על פי דרישת מנהל המערכת.
(ג)
לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי ספק השירות החיוני: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי הספק ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ־210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן לספק. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
(ד)
החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הס כמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום לספק.
(ה)
היצרן יפרע את החוב הנחות לספק במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן לספק את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
(ו)
הספק לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
(3)
כללי:
(א)
בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ־120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן – תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
(ב)
הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
(ג)
תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו־(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
(ד)
אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שספק השירות החיוני ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13]
הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון
(א)
התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים
במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב) ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים באמת מידה 132, יהיו רשאים היצרן או ספק השירות החיוני באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם – אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) לספק (3) למנהל מינהל החשמל ו־(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או הספק. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה באמת מידה 132(ב)(3) ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
(ב)
זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה
למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע באמת מידה 132(ב)(3) על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שספק השירות החיוני ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט באמת מידה 132.
(ג)
ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע
בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו־(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או הספק באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)-(ה).
(ד)
תעריפי סש״ח ליצרן באירוע כוח עליון
(1)
הספק ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי אמת מידה 134(א)(1) או לחלופין יפעל הספק כאמור באמת מידה 134(א)(2), והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
(א)
החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכ יוצא בזה.
(ב)
סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
(ג)
כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי אמת מידה 137, למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
(ד)
סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
(ה)
סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
(ו)
וללא התחשבות ב:
(1)
סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
(2)
כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
(ה)
העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת
עם ביטול עסקת הרכישה על ידי הספק או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי הספק כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג׳ כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי הספק או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב הספק בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי הספק. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
(1)
הספק יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
(2)
היצרן יעביר לספק את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
(3)
היצרן יעביר לספק את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן.
(4)
היצרן ימחה לטובת הספק את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת הספק;
(5)
היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי הספק על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את הספק בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור.
(6)
הספק יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו הספק לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם הספק ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות הספק עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת הספק או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן.
(7)
כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי אמות מידה 132-133, היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות הספק על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן – מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן לספק, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או הספק במקרקעי המתקן.
(8)
כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי הספק עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי ספק השירות החיוני.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13]
ביצוע תשלום
(א)
ביצוע התשלום
התשלום המפורט באמת מידה 133(ד) ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
(1)
פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
(א)
מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
(ב)
סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או בי ורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
(ג)
הספק יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
(ד)
במועד הפירעון המוקדם יעביר הספק למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
(ה)
עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא הספק תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר הספק ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי ספק שירות חיוני תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
כאשר:
MW = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
ERt = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר ”t“ הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
R = ריבית בסיס, בהתאם למח״מ יתרת החוב במועד הפירעון.
Mi = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
P = 0.15%
T = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
N = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
OD = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט"חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09 המפורסמת באתר הרשות.
(ו)
למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב הספק לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
(2)
תשלום לשיעורין:
(א)
על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, הספק ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל הספק לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
(ב)
אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
(ג)
שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
(ד)
שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
כאשר Ne – שיעור ניכוי תקופתי
n – מספר תקופות הריבית בשנה
(ה)
”תקופת הריבית“ – התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן – המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי הספק, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן – המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם הספק את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13]
הוראות כלליות לעניין כוח עליון
(א)
הוראות כלליות לעניין כוח עליון
בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
(1)
כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
(2)
בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או ספק השירות החיוני, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. ספק השירות החיוני או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור באמת מידה 133.
(3)
למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את הספק או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
(4)
יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
(5)
התשלומים בהם יחוב הספק כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי הספק ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
(6)
התשלומים בהם יחוב ספק כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי הספק ליצרן בהתאם לאמור באמת מידה 134.
(7)
מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי הספק, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי הספק, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
(8)
למעט האמור באמת מידה זו, הספק או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
(9)
לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.
[תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15]
תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון
(א)
תחולה
ההסדרים התעריפיים המופיעים באמות מידה 130-140 יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
(1)
בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013 המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו – הח