משנה פאה ח ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ח · משנה ה | >>
אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב טז חטים וקב שעורים.
רבי מאיר אומר, חצי קב.
קב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבלה.
רבי עקיבא אומר, פרס.
חצי לוג יין.
רבי עקיבא אומר, רביעית.
רביעית שמן.
רבי עקיבא אומר, שמינית.
ושאר כל הפירות, אמר אבא שאול, כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות.
אֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חֲצִי קַב.
קַב וָחֵצִי כֻּסְּמִין,
- וְקַב גְּרוֹגְרוֹת,
- אוֹ מָנֶה דְבֵלָה.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, פְּרָס.
חֲצִי לֹג יַיִן.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, רְבִיעִית.
רְבִיעִית שֶׁמֶן.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמִינִית.
וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת:
אין פוחתין לעניים בגורן -
- מחצי קב - חיטים.
- וקב - שעורים.
- רבי מאיר אומר: חצי קב.
- קב וחצי - כוסמין.
- וקב - גרוגרות; או מנה - דבלה.
- רבי עקיבה אומר: פרס.
- חצי לוג - יין.
- רבי עקיבה אומר: רביעית.
- רביעית - שמן.
- רבי עקיבה אומר: שמינית.
- ושאר כל הפירות -
- אמר אבא שאול: כדי שימכרם, ויקח בהן מזון שתי סעודות.
כוסמין — חיטה מדברית. והוא מחמשת המינין, שנופל עליהם שם תבואה.
וגרוגרת — התאנים היבשים.
ודבילה — התאנים הנדבקים זה על זה עד שנעשים כגוף אחד.
ואלו המידות הנזכרות בכאן, לא באנו להודיעך משקל כל מידה מהם, לפי שישתנו משקל הדברים המדודים, כפי השתנות עצם הדבר המדוד בין דקות לגסות. כי אין משקל מידה מדבש, כמשקל המידה ההיא בעצמה מן החלב.
אבל אודיעך בכאן בדרך המדידה, שיעור כל מידה מהם, ושמור אותו תמיד בכל המשנה.
ומתחילה נאמר, כי במידה, שיש בחללה ארבע אצבעות על ארבע אצבעות, ורומה שני אצבעות ושבעה עשיריות מאצבע, ויהיה זה האצבע ששיעורו בו מאצבעות היד - הגודל. וזה המידה אשר יש בחללה זה השיעור שזכרנו, אחר שיהיה מרובע או עגול או משולש או זולתה מן התבניות, הוא נקרא לוג. והרבע ממנו הוא נקרא רביעית, וחצי הרבע נקרא שמינית. ויש בקב ארבעה לוגין.
וירצה לומר בעניין מנה משקל מאה דינרים, והדינר ששה דרכמונים או זוזים מזוזי זמנם. ומשקל הזוז מהם, ששה עשר גרגרי שעורים.
וופרס - הוא חצי הדינר, ועניינו בכאן חצי מנה, והוא חמישים דינר.
ואמנם ניסדרו אלו המידות, מפני שאמר הכתוב: "ואכלו בשעריך ושבעו"(דברים כו, יב), ובאה הקבלה (ספרי פרשה כי תבוא): "תן להם כדי שבעם", וזה לא ינתן לעניים אלא ממעשר עני, שהוא לעניים. וכשיעבור העני על הגורן, ויהיה לבעל הגורן מעשר עני, לא יתן לו פחות מזה השיעור, מאיזה מין שיתן לו, ואם ירצה לתת לו יותר, יתן. ואם יש לו אצלו מעשר עני בביתו, אין עליו חובה לתת לעני שיעור קצוב, אבל יתן לכל מי שירצה מן העניים רב או מעט.
ואין הלכה כרבי מאיר, ולא כרבי עקיבא.
והלכה כאבא שאול:
לעניים בגורן. לכל עני ועני כשמחלקים מעשר עני בגורן נותנים לו כשיעור זה ואמרינן בירושלמי (הלכה ד) מה טעם ואכלו בשעריך ושבעו תן להם כדי שישבעו:
דבלה תאנים הן לאחר שנדרסין בעיגול קרויין דבלה ושוב אין נמכרין במדה אלא במשקל כדקתני מנה:
פרס. חצי מנה:
חצי לוג יין. בפרק בכל מערבין (כט.) אמרינן וכן לעירוב:
ושאר כל הפירות. בירושלמי (שם) תני רובע אורז עוכלא תבלין ליטרא ירק שלישית קב חרובין חצי לוג יין רביעית שמן עשרים אגוזים ה' אפרסקין ושני רמונים ואתרוג אחד ובפרק בכל מערבין (שם) מייתי לה ושם פירש רש"י משום דכתיב ונתת ללוי לגר ובציר מהכי לא הויא נתינה ואין הטעם אלא משום דכתיב ושבעו כדפרישית:
תניא בתוספתא אין פוחתין לעניים בשנת מעשר עני מחצי קב חטין וקב שעורים בד"א של גורן אבל מתוך ביתו נותן כל שהן ואינו חושש:
אין פוחתין לעניים בגורן - כשמחלקין מעשר עני טו בגורן אין נותנין לכל עני ועני פחות משיעור זה דכתיב (דברים כו) ואכלו בשעריך ושבעו תן לו כדי שבעו:
דבלה - תאנים יבישים לאחר שנדרסים בעגול קרויין דבלה. ושוב אין נמכרים במדה אלא במשקל, להכי תני מנה דבלה, ומנה הוא משקל מאה דינרים והדינר משקל ששה מעים ומשקל המעה ט"ז גרגרי שעורה:
פרס - חצי מנה, ובכל המדות האמורות במתניתין הלכה כת"ק והלכה כאבא שאול. ולא נאמרו דברים הללו אלא למחלק מעשר עני בגורן, אבל המחלק מעשר עני בתוך ביתו מחלק כפי רצונו יז ולא נתנו בו חכמים שיעור:
אין פוחתין לעניים. פירשו הר"ב והר"ש כשמחלקין מעשר עני. והדין עמהם דאילו בלקט שכחה ופאה הדין לבוז כדתנן ריש פרק ד'. ועי' פ"ה משנה ז אבל במ"ע כתיב (דברים כו) ונתת לגר וגו':
בגורן. וכתב הר"ב אבל המחלק בביתו מחלק כפי רצונו כו'. מסיים הרמב"ם בפ"ו ממ"ע שאינו מצווה ליתן כדי שבעו אלא בשדה שהרי אינו מוצא שם ליקח. [*ועיין מה שכתבתי משנה ג' פרק י"א דנדרים]:
קב. כתב הרמב"ם אודיעך בכאן בדרך המדידה שיעור כל מדה מהם ושמור אותו תמיד בכל המשנה. ובתחלה נאמר כי במדה שיש בחללה ארבע אצבעו' על ארבע אצבעו' ורומה שני אצבעות ושבעה עשיריות מאצבע. ויהיה זה האצבע ששיערו בו מאצבעות היד. הגודל. וזה המדה אשר יש בחללה זה השיעור שזכרנו אחר שיהיה מרובע או משולש או זולתה מן התבניות הוא נקרא לוג והרובע ממנו הוא נקרא רביעית וחצי הרובע נקרא שמינית. ויש בקב ד' לוגין:
[*וקב גרוגרות. עיין בפירוש הר"ב משנה ב' פרק ד דכלים ומ"ש שם בס"ד]:
(טו) (על הברטנורא) דאלו בלקט שכחה ופאה הדין לבוז כדתנן רפ"ד. אבל במעשר עני כתיב (דברים כ"ו) ונתת לגר כו':(טזי) קב. אודיעך בכאן שיעור כל מדה מהם ושמור אותה תמיד בכל המשנה. ובתחלה נאמר כי במדה שיש בחללה ד' אצבעות על ד' אצבעות ורומה ב' אצבעות ושבעת עשיריות מאצבע, ויהיה זה האצבע ששיערו בו מאצבעות היד הגודל. וזו המדה אשר יש בחללה זה השיעור שזכרנו בשום תבנית הוא נקרא לוג והרובע ממנו הוא נקרא רביעית. וחצי הרובע שמינית. ויש בקב ד' לוגין. הר"מ:
(יז) (על הברטנורא) שאינו מצווה ליתן כדי שבעו אלא בשדה שהרי אינו מוצא שם ליקח. הר"מ:
אין פוחתין לעניים בגורן כו': פי' הרש"ש ז"ל
[ב' תיבות אלו אין להם מקום כאן ואולי בטעות נשמטו ממקומם בראש מ"ז:] (גבאי צדקה) אין פוחתין לעני בגורן בשנת מעשר עני אם יש לו לבעה"ב בגורן מ"ע לחלק הרבה ובאו עניים הרבה לגורן והוא מחלקן אל יפחתו לכ"א משיעורא דקתני הכא ע"כ. ובעירובין דף כ"ט מייתי לה וקא' רב התם עלה וכן לעירוב פי' לעירובי תחומין דבעינן מזון שתי סעודות ואחצי לוג יין קאי דמערבין בו וה"ה לכולהו כדמשמע התם וע"ש בתוס' ובהג"א:
וקב שעורים: כתב הר"ש שירילי"ו ז"ל נראה בעיני דהאי תנא מיירי באדום כדמפרש בכתובות בפ' אע"פ לא כפל לה שעורים אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום והיו השעורים רעות ובעו כפליים ור"מ דפליג עליה דדי בחצי קב שעורים כשיעורא דחטים היינו בשעורים דשאר ארצות ולא פליגי ע"כ:
או מנה דבלה: פירושו בכאן משקל מנה אבל במקומות אחרות כגון ואלמנה מנה לשון מנין והוא מאה זוז והכל אחד כי לא נקרא המשקל מנה אלא מפני מספר הידוע שבו והמנה הוא ששים שקלים והשקל עשרים גרה [כדכתיב] עשרים שקלים עשרים וחמשה שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם מרד"ק ז"ל בשרש מנה:
שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות: גרסי' הכא ומאן דגריס הכא בהאי בבא שלש סעודות טעות גדול הוא בידו שכן כתב ג"כ רש"י ז"ל שם בפ' בכל מערבין וז"ל וכן לעירוב דחלק עני בגורן נמי מזון שתי סעודות ע"כ. וכבר נפסקה הלכה דמזון שתי סעודות של עירוב הן י"ח גרוגרות שהן ששה ביצים כדעת ר' יוחנן בן ברוקא בעירובין פ' כיצד משתתפין ונראה דהכי משערינן ג"כ שתי סעודות דעני וכן פי' כבר ר"ע ז"ל לקמן סי' ז' והוא פי' הר"ש ז"ל:
יכין
אין פוחתין לעניים בגורן: כשמחלק מעשר עני בגורן שאין מצוי שם מאכל יתן לכל עני כדי שביעה. כמפורש במשנה. משא"כ לקט שכחה פאה. הדין לבוז [כרפ"ד] וכ"כ בנותן בביתו יתן כמה שירצה [אב"י דדוקא בשדה מחוייב ליתן לעני כדי שבעו שאינו מוצא שם ליקח]:
קב וחצי כוסמין וקב גרוגרות: תאנים יבשים:
או מנה דבלה: תאנים יבשים לאחר שנדרכו בעיגול נקרא דבילה [וסי' תגד. תאנים. גרוגרות. דבילה] ונמכר במשקל. ומנה הוא משקל ק' דינר. ודינר ו' מעין. ומשקל המעה ט"ז גרעיני שעורה נמצא שדינר הוא משקל קווינט ומנה הוא כ"ה לאטה [ועי' מ"ש בס"ד שבועות פ"ו סי' ב']:
רבי עקיבא אומר פרס: חצי מנה:
חצי לוג יין: איפה הוא ג' סאין. סאה ו' קבין. קב ד' לוגין. לוג ו' בצים [סי' גׁוׁדׁוׁ]:
רבי עקיבא אומר רביעית: רביעית הלוג:
רבי עקיבא אומר שמינית: שמינית הלוג:
ושאר כל הפירות אמר אבא שאול כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות: ודוקא בגורן אבל במחלק בביתו נותן כמה שירצה. שהרי בעיר יש הרבה שנותנין לו. וכל הנך שיעורים דמתני' היינו מדצריך שיתן לו כדי שביעה. וכדדייק בירושלמי דכתיב ואכלו בשעריך ושבעו תן להם כדי שביעה. ונ"ל דהיינו כדי שביעה ליום א'. והיינו ב' סעודות. כדמוכח בעירובין [דכ"ט א'] דאמר אכל שעורי דמשנתנו וכן לעירוב. והרי בעירוב בעינן כדי שיעור ב' סעודות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת