הש"ס בבלי והירושלמי מתוך הקהל? האם אין צריך החכם הזה ליתן דין וחשבון לפני הקהל? האם נסע אז רבי לאסוף ולקבץ כל משניות שבבתי מדרשים השונים? הלא היה אז עול ימים ואשר בפעם הראשונה הלך ללמוד בישיבה הגדולה דרא"בש כמפורש ביבמות פד. אמר רבי "כשהלכתי ללמוד תורה אצל רא"בש" ובכל שאר המקומות כעירובין נג., יומא עט: אמרו בלשון "כשהיינו לומדים אצל רא"בש".
וגם זה ידוע שגם אצל ר"ש למד רבי שנים הרבה וידוע שר"ש יסד ישיבתו בתקוע אחרי יצא מן המערה שזה היה שנים רבות אשר כבר ישב רש"בג באושא, וגם אחרי פטירת ר"ש היה גם אז רבי ור"א בר' שמעון תלמידים יושבים ע"ג קרקע לפני רש"בג ור"י בן קרחה כמבואר ב"מ פד: ומזה אנו רואין בבירור כשהלך רבי ללמוד תורה מרא"בש היה אז עול ימים ואפשר שעדיין לא עלתה על דעתו כי ע"י יעשה דבר גדול כזה לסדר המשניות, והאם לא נאמן עלינו הירושלמי (שהביא בעצמו) שלכן לא הניחוהו ללמוד מרא"בש יען שלא היה חשוב עדיין בעיניהם.
נחזור לעניינו. מכל תלמידיו הרבים לא מצינו שמותיהם זולת רבי ויוסף הבבלי, וגם מצינו ר' יוסי בן כיפר אמר משמו כיבמות יא:, ומה שמצינו בתוספתא דנגעים פ"ו ר' יוסי בר' יהודה בשמו נראה כי שם צ"ל בשם ר' אליעזר, ועיין ערכו. ובסה"ד כתב שר' יוסי בן פרידה היה תלמידו, והוא שגגה שהיה תלמיד דר' אליעזר כמבואר בערכו.
וגם מה שמצינו חנן אומר משום ר' אלעזר ג"כ צ"ל ר' אליעזר ובפי ר' אלעזר בן פדת כחולין ז., בכורות נב., ומה שמצינו זבחים סה: רא"בפ בשם ר"א בן שמוע אומר היה ר"א בר' שמעון הוא ט"ס והיה כתוב רא"בפ משום רא"בש אומר היה רא"בש ובשניהם הכונה ר"א בר' שמעון, והמעתיק לא הבין מה שכתוב שני פעמים רא"בש ועשה מאחד ר"א בן שמוע, יען שר"א בן שמוע לא יאמר הלכה בשם ר"ש בר' שמעון שהיה כתלמידו וחבר לרבי, ומצינו במק"א שחולקין כמנחות כב. ובסוטה פ"ב ה"ד אמר ר"א בר' שמעון רואה אני דברי ר"א בן שמוע מדברי אבא.
הלכותיו במשנה ובברייתות
ר"א נזכר תמיד במשנה בשם סתם ר' אלעזר זולת בגיטין פ"ג מ"ח במשנה שבמשניות נזכר בשם ר"א בן שמוע, אבל במשנה שבגמרא ובירושלמי ובמתניתא דבני מערבא איתא סתם ר"א, ובאבות פ"ב מי"ב איתא ר"א בן שמוע, והטעם נראה יען שבאבות נזכרו כמה תנאים ששמותיהן ר' אלעזר, וגם ר"א בן ערך נזכר שם פ"ב מ"יד בשם סתם ר"א, ולכן כדי להבדילו נזכר בשם אביו.
בעלי מחלוקתו הוא ר' יהודה כנזיר פ"ו מ"ז, גיטין פ"ג מ"ב מ"ח, קידושין פ"ד מ"ג, זבחים פ"ח מי"ב פ"יא מ"ג, ובכתובות פ"ב מ"ח אומר על דברי ר' יהודה אימתי במקום שיש עוררין, ובסוטה פ"ח מ"ג מוסיף על דברי ר' יהודה.
עם ר' יוסי כעירובין פ"י מ"י (ושם ר' אליעזר והוא טעות כמבואר ביבמות צו: שקרעו ס"ת בחמתן ובע"כ צ"ל ר' אלעזר), יבמות פ"י מ"א, מקואות ספ"ו.
עם ר' מאיר חולק פא"פ בנזיר פ"ז מ"ד וכדמובא לעיל, גיטין פ"ד מ"ז, ב"ק פ"א מ"ד (ובגמרא שם טז: מוכח בפירוש שצ"ל ר' אלעזר), בכורות פ"ח מ"י.
מחלוקת עם ר"ש שביעית פ"ב מ"ח, ערלה רפ"ב, יבמות פ"י מ"א, הוריות פ"א מ"ב, זבחים פ"א מ"ד פ"ח מ"יב,
