עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/238

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


הבבלי יושב לפניו והיה חביב לו ביותר עד לאחת (עד שהגיעו להלכה אחת), א"ל ר' השוחט - זלגו עיניו של רא"בש דמעות אמר אשריכם ת"ח שר"ת חביבין עליכם ביותר. ומזה אנו רואים שגם כשהיה רבי כבר גודל הדור הלך לרא"בש לשאול ספיקותיו ממנו.

וביבמות פד. יספר רבי דבר נפלא שאמר רבי כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר"א בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו, ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר (וכן הוא במתניתא דבני מערבא), ובתס' שם ר"ה דבי שר' אליעזר גרסינן אבל בירושלמי גרס ר' אלעזר וכן הוא בפירוש בירושלמי יבמות בפ"ח אמר רבי בקשתי ולא מצאתי דברי "בן שמוע" באנדרוגינוס וחברה עליו חבורה, ופריך מ"מ לא הניחוהו אי משום שלא לגרוע בו (שלא יגלה לו ר"א דעתו) או משום שאינו כדאי ומסיק הש"ס יען שלא היה ראוי עוד.

ובא הרב בעל מבוא המשנה שם צד 196 וז"ל לפי שישיבת לוד (שדעתו שישיבת רא"בש היתה בלוד) היתה מתנגדת לשאר ישיבות ובפרט לבית הנשיא לכן כאשר הלך רבי ללמוד תורה אצלו חברו עליו תלמידיו ולא הניחוהו ללמוד אלא ד"א אשר בירושלמי יבמות ספ"ח הטעם משום שלא לגרוע בו וכו' ומפלפל בכל דברי הירושלמי.

ואם כי שקר העיד שישיבת רא"בש היתה מתנגדת לשאר ישיבות ובפרט לבית הנשיא אשר לא מצינו שום רמז רמיזה בשום מקום מזה, ואם היתה מתנגדת לבית הנשיא איך שלח רש"בג לרבי ללמוד לפניו תורה, ומן המעשיות שיספר רבי מישיבת רא"בש אנו רואין שלמד אצלו כמה שנים ולא הלך אפילו על יו"ט לביתו כיומא צט: וזה יען שלא רצה לעזוב את רבו הקדוש אפילו שעה אחת, אבל בכל זאת ישתדל הרב החכם הזה להבין דברי הירושלמי, אך המאסף לכל המחנות הרב החכם בדו"ד בח"ב רפ"טז עשה כאותו פלוני אלמוני שהביא ראיה מפורשת מן התורה שמצוה לעבוד ע"ז שנאמר ועבדתם אלהים אחרים, כן עשה עם הירושלמי הזה, וז"ל שם

הן ר"א האריך ימים יותר מכל חבריו כי בימי ר' חנינא תלמיד רבי עוד היה חי ויושב בראש ישיבה גדולה אשר נקראת בשם מתיבתא רבה במכלתא דעמלק פ"א [ובזה טעה טעות גדול כי במכלתא מובא שר' חנניה שאלו ולא ר' חנינא ועוד ל"ל להביא ממרחק לחמו הלא מובא באריכות יותר המאמר בבכורות ה: ושם טובה שצ"ל ר' אליעזר ולא ר' אלעזר כאשר אמר שם ששאלו מאי לשון רפידים וא"ל רפידים בשמה ואמר כתנאי ר' אליעזר אומר רפידים כשמה, ר' יהושע אומר וכו', וכן שאלו מאי לשון שטים וא"ל שטים בשמה כתנאי ר' אליעזר אומר שטים כשמה ר' יהושע אומר וכו', ומזה אנו רואין בבירור שאין זה ר' חנינא תלמידו דרבי ואין זה ר' אלעזר אך ר' אליעזר], ובכל זאת כל תורותיו לא יכילו יותר מששים הלכות - אבל לא היה זה במקרה, מעשה אחד אשר קרה לר' יהודה הנשיא בב"מד הוא יפרוש אור בהיר על דבר הזה, ר"י הנשיא הלך ללמוד תורה לבמ"ד דרא"בש וחברו עליו תלמידיו כתרנגולים ולא הניחוהו ללמוד אלא דבר אחד כמשנתו [כאן הזיד ושינה כי בגמרא איתא "במשנתינו"] סיבת הדבר הזה למה היתה עינם צרה בתלמודם? מפורש במקום אחר במלין מעטים בשביל שלא לגרע בו (ירושלמי שם ספ"ח) וכונת הדברים של מעשה רבי שהיה מאסף כל המשניות שבבתי המדרש השונים והוסיף וגרע לפי ראות עיניו! וזה היה רע בעיני תלמידי ר"א ע"כ לא הניחוהו ללמוד משנתו.

עכ"ל.

ולפלא על חכם שכמותו איך רוצה לעור עיני הקוראים בלהטיו והאם נאבד