על מעמד האישה ביהדות - הקדמת המתרגם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
על מעמד האישה ביהדות: הקדמת המתרגם - הקדמת המחבר -
פרק א: בסיפור הבריאה ובחוקי החומש - פרק ב: בטקסים הדתיים ובחברה המקראית -
פרק ג: בנישואין - פרק ד: מעמד הנישואין במקרא -
פרק ה: ההתחייבות בנישואין היהודיים - פרק ו: גירושין וייבום - מסקנות

מאמר זה מתפרסם ברשות המתרגם, אוהד לוי זלוסצר, בתנאי שהוא לא יהיה ניתן לעריכה חופשית.

הגירסה המלאה של המאמר

פורץ דרך, לא פורץ גבולות - הקדמת המתרגם / אוהד לוי-זלוסצר

הרב ד"ר הושע יעקבי (סבו של סבי) נולד ב-1842 בכפר יעקבסהגן שבפומרניה (אז בפרוסיה וכיום דובז'אני שבפולין). אביו מאיר היה סוחר, בן למשפחת אנשי ציבור ומדענים ואמו שרה מרים הייתה צאצא למשפחת רבנים. כשהיה בן עשר נפטר אביו, ומאז לקחו חלק משמעותי בגידולו סבו הרב יעקב משה גולדברג ודודו הרב, התלמודיסט והמוציא-לאור של ספרי קודש, ר' נחמן אברהם גולדברג. מוצאה של משפחת גולדברג בפולין, אך ר' נחמן אברהם נישא לנכדתו של הרב עקיבא איגר, רבה של פוזנן, והתיישב בברלין. לאחר מכן הצטרפו אליו אביו ר' יעקב משה (שהיה אב"ד בקניגסברג ורב בוולוז'ין, ביאליסטוק, המבורג וברלין) יחד עם הושע, אמו ואחותו.

שנות הארבעים עד לשנות השישים של המאה ה-19, בהן גדל הר' יעקבי, היו שנים סוערות ומעצבות ליהודי גרמניה וליהודי אירופה כולה. בשנים אלו התרחשו הפיכות "אביב-העמים", החלה התעוררות של דרישה ליתר אמנציפציה ליהודים וכן התנועה ליהדות רפורמית החלה להתמסד. משפחתו של הר' יעקבי השתייכה לקהל האורתודוקסי-מודרני בברלין. ר' עזריאל הילדסהיימר, מנהיג האורתודוקסיה המודרנית, היה מבאי ביתם וידידם הקרוב של הרבנים גולדברג. אולם בני המשפחה שמרו על יחסים טובים עם כל בני הקהילה (אורתודוקסים כליברלים) כפי שמעידות השורות מתוך ההספד על ר' נחמן אברהם: "כל יודעו פנים אל פנים ידעו כי לבו טוב מפיו ובשתי מחנות ישראל רבו אוהביו ומכבדיו, הוא הדבר אשר הראינו לדעת גם בלוית המת...". על ארונו ספדו הרב דר' הילדעסהיימר ואחריו החכם דר' ברלינער..." (המגיד 1876, גיליון 22). בתוך אוירה זו של "תורה עם דרך ארץ", הקפדה על המצוות והשתלבות בחברה הכללית גדל הר' יעקבי. הוא רכש את השכלתו התורנית מדודו וסבו ששמו דגש על לימוד השפה העברית. במקביל לכך למד ב- Koelnisches Gymnasium בברלין. הר' יעקבי היה תלמידם של הרב הילדסהיימר והרב אלחנן רוזנשטיין (מקימי ומורי בית המדרש האורתודוקסי לרבנים) והוסמך לרבנות בברלין.

בדומה לרבו, הר' הילדסהיימר, הוא המשיך בלימודיו, ולמד פילוסופיה ותיאולוגיה באוניברסיטאות ברלין והלה. ב-1865 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הלה שכותרתה: De loco feminarum apud Iudaeos antiuissimos maxime matrimonii contrahendi ratione habita– על מעמד האישה ביהדות, תוך התייחסות מיוחדת לנישואין, כפי שהם מתוארים במקרא. כן התמחה בשפה העברית. הדוקטורט, כנהוג בתקופה, לא היה ספר עב כרס, ויש לשים לב לכך שהוא נועד לבחינתם של מרצים נוצרים.

עבודת הדוקטורט של הרב יעקובי

בעבודת הדוקטורט, שתרגום חלקה הראשון מובא להלן, באה לידי ביטוי תפיסתו של הר' יעקבי באשר ליהדות. לפי תפיסה זו היהדות היא תורת-חיים כוללת שניתן לפרשה לפי פרשנות סובלנית ושוויונית. הדוקטורט הוא למעשה ביקורת ומענה לד"ר הולדהיים (ממנהיגי הרפורמה בגרמניה) שטען כי יש לבטל את הנישואין היהודיים. אחת מטענותיו העיקריות של הולדהיים הייתה כי היחס לנשים ביהדות הוא כאל קניין. הר' יעקבי מתוך תפיסתו המכלילה טען כי דבריו של הולדהיים מופרכים. כך, בניגוד למעמד הנשים בתקופתו, בניגוד לתפיסות הוגים שונים ושל רבנים וכמאה שנים לפני ה"מהפכה הפמיניסטית", הציג הר' יעקבי תפיסה שוויונית שלא היה לה אח ורע בתקופתו, ובודאי בקרב הרבנים האורתודוקסים.

ב-1867, עת נחנך בזגרב (קרואטיה) בית הכנסת הגדול, הוזמן הר' יעקבי הצעיר להיות רבה של זגרב. קהילת זגרב חוותה קושי גדול כעשרים שנה לפני מינויו של הר' יעקבי כאשר רב הקהילה התנצר. במשך כעשרים שנה לא היה רב-ראשי קבוע בבירת קרואטיה. עם מינויו של הר' יעקבי וחנוכת בית-הכנסת הגדול, החל תהליך של התאוששות, ארגון וגיבוש הקהילה. במשך 58 שנים היה הר' יעקבי רבה של יהדות יוגוסלביה. הוא הקים את תלמוד-התורה בזגרב ניהל אותו ולימד בו, לימד יהדות בבתי הספר התיכוניים, עמד בראש הועד המנהל של בית האבות היהודי, נתן חסות לפעילות הציונית, נתן שעורי יהדות ועברית, גם בביתו, והקים ארגוני נשים יהודיות. כמו כן קשר קשרים עם כל ראשי השלטון ומנהיגי הדתות האחרות ביוגוסלוויה, השתתף בפעילויות לרווחת כלל האוכלוסייה ונחשב דמות אהודה מאוד גם בציבור הכללי. בשונה מרבנים אחרים (אורתודוקסים כליברלים) הרב תמך בתנועה הציונית מראשיתה ושם דגש על הוראת עברית. לאור זאת הנושא של דרשת בר-המצווה של בנו יוחנן (הנס, איוון) היה "עברי אנוכי!" (1881). אף שהרב שם דגש על חינוך יהודי, הוא דאג גם להשתלבות היהודים בחברה ולהפיכת הטקסים בבית הכנסת למובנים ונגישים. כתוצאה מכך ועל אף חוסר נחת מסוים (כמתנגד ל "רפורמיסטיים") הוא קיבל, לאור דרישת הקהל, מאפיינים של טקסים ניאו-לוגיים (הגרסה ההונגרית של היהדות הליברלית) בבית הכנסת הגדול. כחלק מתפיסתו באשר להפיכת היהדות לנגישה הוא נשא ב-1885 לראשונה את הדרשה בבית הכנסת הגדול בקרואטית וכן חיבר ספרי לימוד בנושאי יהדות בקרואטית. לאור פעילותו, השכלתו הנרחבת, מתינותו ונועם הליכותיו, נחשב הרב יעקבי לרב הראשי של יהודי יוגוסלביה. פרט לדברי תורה וספרי לימוד, התפרסמו דרשותיו בנושאי חינוך ותלמוד.

בית הכנסת הגדול בזגרב

הרב נישא להולדה, שמתה בדמי ימיה, והיו להם שבעה ילדים. בנו ד"ר איוון היה עו"ד ידוע (ד"ר למשפטים וד"ר לכלכלה), היה בין מקימי וראשי ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה ונציג הסיעה הציונית במועצת קהילת זגרב עד לשואה. רעייתו, רוז'ה, עמדה בראש ארגון נשים יהודיות בזגרב. בנותיו לואיזה-לאה זלוסצר וקלרה (לויה) ברמפר הנהיגו את פעילות הקק"ל ביוגוסלביה ועמדו בראש ארגוני נשים יהודיות. חתנו, ד"ר הוגו שפיצר, היה יושב-ראש איגוד הקהילות היהודיות, פעיל ציוני ומראשי הקהילה ביוגוסלביה.

כך תיאר את הרב יקיר אבנטוב ההיסטוריון של יהודיי יוגוסלביה: "הוא חיבר סיפורי מקרא והלכות דת ישראל, ספרי לימוד לילדי ישראל, ראשונים מסוגם שפורסמו אי-פעם בקרואטית. פעל רבות לפיתוח מוסדות הצדקה בעירו והיה מורה נערץ על תלמידיו. בכל ליבו עודד שאיפות התחייה בנוער היהודי. לציונים נשאר עד יומו האחרון הידיד האבהי הנאמן" (אבנטוב: 244).

הרב הושע יעקבי נפטר ב-1925 ומלבד בני קהילתו ספדו לו כל ראשי העדות הדתיות. בני הקהילה חקקו על קברו את המילים הבאות: "ישיש וחכם פאר ועטרת קהילתנו, היה מנהיג נאמן ושלם לעדתנו, וכרועה מתמיד בעד טובתה עמל. שמונה וחמישים שנה את צאנו ניהל, ערף לקחו הזך לפני עם רב, בן יעקב לאביונים היה אב. התאמץ להפיץ תורה ומוסר, הדריך בנים ובנות במעגל ישר, עד זקנה על משמרתו עמד, עד בוא שמשו לעליון עבד."

כולי תקווה שהדוקטורט של הר' יעקבי יפתח צוהר לקוראים באשר לקורותיו של הרב יעקבי, דעותיו ואומץ ליבו באשר למעמד הנשים בתקופתו ובאשר למאבק שהתרחש ביהדות גרמניה בין זרמים שונים ביהדות.

מקורות

אבנטוב י. 1971. תולדות יהודי יוגוסלביה, כרך א'.
וולקוב י. 2003. בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1780-1918.
לוקר צ. (עורך) 1991. תולדות יהודי יוגוסלאוויה, כרך ב'.
לוקר צ. (עורך) 1988. פנקס הקהילות: יוגוסלאוויה.
מאיר מ. 1990. בין מסורת לקדמה: תולדות תנועת הרפורמה ביהדות.
Freidenreich H.P. 1979. The Jews of Yugoslavia.
ארכיון המחקר המשפחתי של המתרגם.


על מעמד האישה ביהדות: הקדמת המתרגם - הקדמת המחבר -
פרק א: בסיפור הבריאה ובחוקי החומש - פרק ב: בטקסים הדתיים ובחברה המקראית -
פרק ג: בנישואין - פרק ד: מעמד הנישואין במקרא -
פרק ה: ההתחייבות בנישואין היהודיים - פרק ו: גירושין וייבום - מסקנות

מאמר זה מתפרסם ברשות המתרגם, אוהד לוי זלוסצר, בתנאי שהוא לא יהיה ניתן לעריכה חופשית.

הגירסה המלאה של המאמר


מוגן דף זה מוגן מפני עריכות. הסיבה להגנה היא: לבקשת המתרגם. ייתכן שתמצאו פרטים נוספים ביומן ההגנות. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הדף, אנא ציינו זאת בדף השיחה, ושם גם המקום לטעון שהדף אינו צריך להיות מוגן.