על מעמד האישה ביהדות - הקדמת המחבר

מאמר זה מתפרסם ברשות המתרגם, אוהד לוי זלוסצר, בתנאי שהוא לא יהיה ניתן לעריכה חופשית.

הקדמה

מי לא ניסה לרפות את ידי, כאשר הודיתי בגלוי כי אני מתכוון לכתוב עבודה זו? מי לא חש תחושה של חוסר זהירות, כאשר הוספתי, התעקשתי ואמרתי שבחרתי בנושא על מעמד האישה ביהדות תוך התייחסות מיוחדת לנישואין, כפי שהם מתוארים במקרא. זהו נושא עליו כתבו והתווכחו אנשים רבים ומפורסמים, יהודים כמו גם נוצרים.^[1] אך היכן יש עוד תחום מחקר מדעי, כתחום זה, שאף כי נחקר בדרכים רבות, לא הניב תוצאות מועילות?

כך אני ממשיך לחקור, מתוך אמונה שעבודתי הצנועה תתרום אך במעט להבהרת ולהארת הנושא הנחקר, שעדיין מצוי באפילה.

אינני מתכוון לא לאזכר את יריבי ד"ר הולדהיים (Holdheim)^[2], כפי שעשו אחרים במחקריהם, כיוון שהוא קנה לו שם והשפעה בקרב יהודי גרמניה, אף אם השפעה זו אינה חיובית.

כאשר ד"ר הולדהיים מבקר בהקדמה למאמרו את פרנקל (Fraenkel)^[3], על שהוא לא הזכיר את מתנגדיו, הוא מוצא לביקורת שתי סיבות אפשריות, האחת בוז יומרני כלפי יריביו והשנייה אי-אמון צדקני בחוזק טיעוניו. אני רוצה לקבל את הסיבה הראשונה, למרות שעלי להודות שבאשר לסיבה השנייה, של יריביי, עלי לחשוש. זאת כיוון שיריביי רכשו להם שם והשפיעו מאוד על היהודים בגרמניה, אף שלצערי לא ניתן לראות השפעה זאת כחיובית.

במחקר זה אנסה להפריך את דעותיהם של האדונים ד"ר גייגר (Geiger)^[4] והולדהיים שרואים דברים מזיקים בכל מקום בחוקים ובמנהגים היהודיים בשל האובססיה שלהם לרפורמה. הם עושים זאת רק בכדי להחליף את החוקים בחוקים חדשים שאינם באמת טובים יותר.

כך דבר רודף דבר וד"ר הולדהיים השתמש לצערי בידיעותיו בתלמוד רק בכדי לתמוך בדרכים מתוחכמות בדעותיו. אני טוען שנעשה שימוש בדרכים מתוחכמות, ולכן אציג במהלך עבודתי כיצד הוא סותר את עצמו, לעיתים קרובות במאמרו. אכן ישנו משפט לטיני יפה שאומר: "de mortuis nihil nisi bene" (על המתים יש להגיד רק דברי שבח) ואם מישהו ירצה להאשים אותי שאני תוקף את המנוח הולדהיים, אענה לו כך: הולדהיים אמנם נפטר אך דבריו וכתביו חיים, הם נמצאים בקרבנו ויכולים עדיין להרע. כנגד רעות אלו מכוון מחקרי.

להבדיל מאלו שכתבו על הנושא לפני, אעשה שימוש בחוקי הנישואין המופיעים בתנ"ך עצמו כדרך הפשוטה ביותר לפרוש ללא שימוש בפרשנות רבנית. אני שומר לעצמי את הזכות לעסוק בחלק השני של המחקר,^[5] בשינויים שנעשו בחוקים אלו מאז חתימת התלמוד, כדי לבחון האם אכן יש צורך לעשות בהם רפורמה.

הערות שוליים

^ 2. ברצוני להזכיר את המחקרים הבאים:
Fraenkel I. A. Ueber das Princip der juedischen Ehe, Literaturblaetern des Orients I.

Geiger A. Die Stellung des weiblichen Geschlechts in dem Judenthume unserer Zeit, 3 Bd.

Zeitschrift fuer juedische Theologie.

Holdheim S. Princip der juedische Ehe.

Karo, Ueber die Wuerde der Frauen in Israel, Allgem. Zeitung des Judenthums I.

Michaelis I. D. Das mosaische Recht.

Saalschuetz I. L. Das mosaische Recht.
^ 3. ההערות הבאות הן הערות המתרגם. הרב ד"ר שמואל הולדהיים (1806-1860) ממנהיגי תנועת הרפורמה ביהדות גרמניה.
^ 4. לא נמצאו פרטים ביוגרפיים על פרנקל וקארו (להלן).
^ 5. הרב ד"ר אברהם גייגר (1810-1874) רב רפורמי, ממנהיגי תנועת הרפורמה ביהדות, מזרחן.
^ 6. החלק השני נמצא בכתב ידו של המחבר (בלטינית) בספריית אוניברסיטת הלה Halle, רק החלק הראשון המודפס נמצא ברשות המתרגם, כרגע.