ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נט א
יבא תשלום הדגש אלא ינקדו בפתח כמשפטם עם הדגש: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח יד), מְנַהֵג, מְטַהֵר, מְמַהֵר, מְבַעֵר, "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" (ישעיהו מט י), "וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר" (מלאכי ג ה), "וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת" (נחום ב ח), "וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ" (ירמיהו ז יח). ובא אחד על העי"ן בקמץ: "לִמְתָעֵב גּוֹי" (ישעיהו מט ז). והוא תאר במקום פעול וכן במשקלו: "מְמַלֵּא עַל כָּל גְּדוֹתָיו" (דה"א יב טז) – תאר. "וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ" (שמות ז כז) – תאר במקום פועל,[1] וכן כלם.
עי"ן-הפֹעל בצרי. ובא בחירק בהתחבר עם הכנוי: "הִנֵּה נָא רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה מְבַעִתֶּךָ" (ש"א טז טו), והדגש לתפארת. ויש לומר כי הדגש לחסרון תי"ו למ"ד-הפֹעל, ומשפטו מְבַעֶתֶתְךָ, והוא לשון נקבה, והנפרד: מְבַעֶתֶת אותך. ובא חירק "מְבַעִתֶּךָ" תחת סגול מְבַעֶתֶת להקל הקריאה. וכן מן מֵינֶקֶת: "וְאֶת מֵנִקְתָּהּ" (בראשית כד נט) בחירק. וכן מן גְּבֶרֶת: "שָׂרַי גְּבִרְתִּי" (בראשית טז ח). וכן בחירק בהתחבר עם הכנוי: "אֲנִי יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות לא יג), "וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו נב יב). וכן "אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי" (איוב טז ה), ובסגול: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם" (ישעיהו נא יב), "אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי" (ישעיהו מה ה) והוא על המשפט.
והפעול; והוא קמוץ: "מְדֻבָּר בָּךְ" (תהלים פז ג), "כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ" (תהלים נב ד), "קֵן מְשֻׁלָּח" (ישעיהו טז ב), "הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם" (יחזקאל לו כג). והנקבה: "מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה" (שה"ש ג ו), "מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים" (שה"ש ה יד), "מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים" (יחזקאל לח ח), "הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן" (ישעיהו כג יב) – כלם בשרק. או בקמץ-חטף: "מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם" (נחום ב ד), "וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים" (שמות כה ה). ואם עי"ן-הפֹעל גרונית או רי"ש ישתנה ויבא חולם תמורת הדגש, כמו "כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ" (תהלים לז כב), "וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת" (ירמיהו לו כב), "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת" (משלי כ כא).
והמקור: דַּבֵּר, שַׁבֵּר בצרי. ובמקף בסגול: "דַּבֶּר־שֶׁקֶר" (ירמיהו ט ד), "לְדַבֶּר־לָךְ" (מ"ב ד יג). ובתוספת ה"א תשוב עי"ן-הפֹעל שואית: "כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ" (תהלים קמז א), "וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם" (ויקרא כו יח). וכן עם הכנויים: "דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז ד), וכן כלם. וכן עם כנוי הנמצא בהפסק ובסגול למ"ד-הפֹעל: "דַּבְּרֶךָ", "לֹא אוּכַל כַּבְּדֶֽךָ" (במדבר כב לז),