ספרות חז"ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ששה סדרים (ש"ס)[עריכה]

מסכתות הש"ס
סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות
ברכות
שבת יבמות בבא קמא זבחים כלים
פאה עירובין כתובות בבא מציעא מנחות אוהלות
דמאי פסחים נדרים בבא בתרא חולין נגעים
כלאים שקלים נזיר סנהדרין בכורות פרה
שביעית יומא סוטה מכות ערכין טהרות
תרומות סוכה גיטין שבועות תמורה מקואות
מעשרות ביצה קידושין עדיות כריתות נדה
מעשר שני ראש השנה עבודה זרה מעילה מכשירין
חלה תענית אבות** תמיד* זבים
ערלה מגילה הוריות מדות* טבול יום
בכורים מועד קטן קנים* ידים
חגיגה עוקצים
מפתח צבעים
כחול = יש גם תלמוד ירושלמי וגם תלמוד בבלי למסכת זו
טורקיז = תלמוד ירושלמי בלבד · ירוק = תלמוד בבלי בלבד · כתום = אין תלמוד למסכת זו
*אין תוספתא למסכת זו · **אין תוספתא, אולם יש ברייתא אחרת למסכת זו
ש"ס ופוסקים: ספרי יסוד
ספרות חז"ל: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי · מסכתות קטנות · מדרש
פוסקים: רמב"ם · ארבעה טורים · שולחן ערוך


מדרשים[עריכה]

מדרשים תנאיים[עריכה]

מדרשי הלכה
  • ספרא - מדרש ההלכה על ויקרא. מבוסס על שיטתו של רבי עקיבא עם תוספות מבית מדרשו של רבי ישמעאל. מן ההתיחסויות בתלמוד למדרשים על ויקרא קשה להכריע אם הספר היה לפני האמוראים או שהאמוראים והספרא מצטטית ממקור משותף. עיקר הקובץ התפתח באמצע המאה השלישית כהשלמה למשנה, אולם יש בו תוספות משלבים מאוחרים יותר.
  • ספרי - מדרש ההלכה על במדבר ודברים, גם הוא על פי האסכולות של רבי עקיבא ורבי ישמעאל. המדרש מכיל גם פרק נכבד של מדרשי אגדה. מאיזכורים של הספרי בתלמוד ובספרות הגאונים עולה שהיה קיים ספר גם על שמות, אולם הוא כנראה אבד במרוצת הזמן. הקובץ התגבש כנראה באמצע המאה השלישית.
מדרשי אגדה
  • סדר עולם רבא, מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא. מתאר את ההיסטוריה מבריאת העולם עד חורבן בית שני. הוא אינו מדרש הלכה, והייחוס שלו וודאי אינו נכון, אך מקורו כנראה תַּנָּאִי, והוא נכתב בידי מחבר אחד.

מדרש רבה[עריכה]

המדרשים הקרויים "מדרש רבה" הם מן המדרשים הידועים והנלמדים ביותר. אולם למרות הדמיון בשמות, לא מדובר בקובץ מדרשי אחד, אלא בקבצים שנכתבו בתקופות שונות, במקומות שונים ועל ידי מחברים שונים.

מדרשים נוספים מתקופת התלמוד והלאה[עריכה]

ראו גם:[עריכה]