מדרש הגדול

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"מדרש הגדול" הוא המדרש הגדול ביותר בהיקפו לתורה כולה. הוא נערך, ככל הידוע, בידי ר' דוד בן-עמרם, בן העיר עדן שבתימן, במאה 13-14, אך התפרסם בקרב יהדות אירופה רק במאה ה- 19.

המדרש מחולק לפי פרשות השבוע. לכל פרשה אוסף מדרשים מספרות חז"ל: משנה, תלמודים ומדרשים אחרים, מספרות הגאונים, ומכתבי הרמב"ם. לעיתים התערב ר' דוד בן עמרם במסורות שהביא על ידי קיצורן או על ידי הוספות משלו, וכך יצר חיבור חדש. חשיבותו היא בכך שהיו לפניו מקורות רבים שלא הגיעו אלינו ממקורות אחרים, וניתן לשחזרם מתוך חיבורו.

ר' דוד בן עמרם נהג לפתוח כל פרשה בפיוט שחיבר, שמילותיו האחרונות הן ציטוט מתוך המדרש הראשון שהביא באותה פרשה.

תוכן עניינים[עריכה]