סידור/נוסח עדות המזרח/ראש השנה/מוסף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תפילת מוסף לראש השנה[עריכה]

מיד לאחר התקיעות דמיושב והכנסת הס"ת מתפללים מוסף שבה עיקר מצוות התקיעות, אחרי ברכות מלכויות, זכרונות ושופרות בתפילת הלחש ובחזרה:


יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

תפילת העמידה[עריכה]

שלוש ברכות ראשונות[עריכה]

אֲדנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, אֱלהֵי אַבְרָהָם. אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב. הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. אֵל עֶלְיון. גּומֵל חֲסָדִים טובִים. קונֵה הַכּל וְזוכֵר חַסְדֵי אָבות. וּמֵבִיא גּואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים. מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים. כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים. לְמַעֲנָךְ אֱלהִים חַיִּים:

מֶלֶךְ עוזֵר וּמושִׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה גִּבּור לְעולָם אֲדנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה. רַב לְהושִׁיעַ. מורִיד הַטָּל. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סומֵךְ נופְלִים וְרופֵא חולִים. וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתו לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוךָ (יבטא היטב את העי"ן) בַּעַל גְּבוּרות וּמִי דומֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה:

מִי כָמוךָ אָב הָרַחֲמַן זוכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים:

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיות מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

בחזרת הש"ץ אומרים:

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמונֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:
קָדושׁ. קָדושׁ. קָדושׁ ה' צְבָאות. מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:
כְּבודו מָלֵא עולָם וּמְשָׁרְתָיו שׁואֲלִים אַיֵּה מְקום כְּבודו לְהַעֲרִיצו: לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאומְרִים:
בָּרוּךְ כְּבוד ה' מִמְּקומו:
מִמְּקומו הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּו הַמְיַחֲדִים שְׁמו עֶרֶב וָבקֶר בְּכָל יום תָּמִיד אומְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד:
הוּא אֱלהֵינוּ. הוּא אָבִינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ. הוּא מושִׁיעֵנוּ. הוּא יושִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית. וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמר. הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמר:
יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:

אַתָּה קָדושׁ וְשִׁמְךָ קָדושׁ. וּקְדושִׁים בְּכָל יום יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: לְדור וָדור הַמְלִיכוּ לָאֵל כִּי הוּא לְבַדּו מָרום וְקָדושׁ:

וּבְכֵן יִתְקַדָּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן (י"ג שֶׁהַשִּׁלְטוֹן) לְפָנֶיךָ. עז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:

וּבְכֵן, תֵּן כָּבוד לְעַמֶּךָ. תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ. וְתִקְוָה טובָה לְדורְשֶׁיךָ. וּפִתְחון פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ. שָׂשׂון לְעִירָךְ. וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעולָתָה תִקְפּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָהּ (לילית) בֶּעָשָׁן (כְּעָשָׁן) (סמאל) תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ:

וְתִמְלךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. בְּהַר צִיּון מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:

קָדושׁ אַתָּה וְנורָא שְׁמֶךָ. וְאֵין אֱלוהַּ מִבַּלְעֲדֶיךָ. כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאות בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדושׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ:

קדושת היום[עריכה]

אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אותָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ. וְרומַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁונות. וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְותֶיךָ. וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבודָתֶךָ. וְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ:
וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יום (בשבת:הַשַּׁבָּת הַזֶּה. וְאֶת יום) הַזִּכָּרון הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. יום תְּרוּעָה (בשבת:זִכְרון תְּרוּעָה) בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ. וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכולִים לַעֲשׂות קָרְבְּנות חובותֵינוּ לְפָנֶיךָ. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, מֶלֶךְ רַחְמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה, וּתְגַדֵּל כְּבודו. אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אֱלהֵינוּ, גַּלֵּה כְּבוד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהופַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי. וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּויִם. וּנְפוּצותֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ לְצִיּון עִירָךְ בְּרִנָּה. וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עולָם. אָנָּא אֱלהֵינוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חובותֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.
אֶת מוּסְפֵי יום (בשבת:הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יום) הַזִּכָּרון הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצונָךְ. כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתורָתָךְ. עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ:


מלכיות[עריכה]

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשָׂנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות וְלא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ וְאֵין עוד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בַּתּורָה: וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה' אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ, וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עול מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלוךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא. וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלוךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:

ה' יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:

וְנֶאֱמַר:

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב וְלא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלהָיו עִמּו וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּו:

וְנֶאֱמַר:

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר:

כִּי לה' הַמְּלוּכָה, וּמשֵׁל בַּגּויִם:

וְנֶאֱמַר:

ה' מָלָךְ גְאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה' עז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּון תֵּבֵל בַּל תִּמּוט:

וְנֶאֱמַר:

שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם, וְיָבוא מֶלֶךְ הַכָּבוד:
מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד, ה' עִזּוּז וְגִבּור, ה' גִּבּור מִלְחָמָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם, וְיָבא מֶלֶךְ הַכָּבוד:
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד, ה' צְבָאות, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוד סֶלָה:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר:

כּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגאֲלו ה' צְבָאות, אֲנִי רִאשׁון וַאֲנִי אַחֲרון וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלהִים:

וְנֶאֱמַר:

וְעָלוּ מושִׁיעִים בְּהַר צִיּון לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה:

וְנֶאֱמַר:

וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

וּבְתורָתְךָ כָּתוּב לֵאמר:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מְלוךְ עַל כָּל הָעולָם כֻּלּו בִּכְבודָךְ. וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ. וְהופַע בַּהֲדַר גְּאון עֻזָּךְ. עַל כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּו. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּו. וְיאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו: ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ. וּמַלְכוּתו בַכּל מָשָׁלָה:

(בשבת מוסיפים: אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ): קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְותֶיךָ, שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ. שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה ה' אֱלהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְיום הַזִּכָּרון:

ותוקע: תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת:

הַיּום הֲרַת עולָם, הַיּום יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט, כָּל יְצוּרֵי עולָם, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. אִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיות, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוצִיא לָאור מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדושׁ:

זכרונות[עריכה]

אַתָּה זוכֵר מַעֲשֵׂה עולָם. וּפוקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמות וַהֲמון נִסְתָּרות שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל. וְגַם כָּל הַיְצוּר לא נִכְחַד מִמֶּךָּ. הַכּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ. צופֶה וּמַבִּיט עַד סוף כָּל הַדּורות. כִּי תָבִיא חק וְזִכָּרון לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנֶפֶשׁ. לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים וַהֲמון נִסְתָּרות לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזאת הודַעְתָּ. וּמִלְּפָנִים אותָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּום תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ. זִכָּרון לְיום רִאשׁון. כִּי חק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלהֵי יַעֲקב:

וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר. אֵי זו לְחֶרֶב. אֵי זו לְשָׁלום. אֵי זו לְרָעָב. אֵי זו לְשָׂבָע. וּבְרִיּות בּו יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לא נִפְקַד כְּהַיּום הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא. מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתו. וַעֲלִילות מִצְעֲדֵי גָבֶר. מַחְשְׁבות אָדָם וְתַחְבּוּלותָיו. וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלּא יִשְׁכָּחֶךָ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֵּץ בָּךְ. כִּי דורְשֶׁיךָ לְעולָם לא יִכָּשֵׁלוּ. וְלא תַכְלִים לָנֶצַח כָּל הַחוסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא. וְאַתָּה דורֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. וְגַם אֶת נחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. עַל כֵּן זִכְרונו בָּא לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ. לְהַרְבּות זַרְעו כְּעַפְרות תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחול הַיָּם, כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:

וַיִּזְכּר אֱלהִים אֶת נחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּו בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשׁכּוּ הַמָּיִם:

וְנֶאֱמַר:

וַיִּשְׁמַע אֱלהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכּר אֱלהִים אֶת בְּרִיתו אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקב:

וְנֶאֱמַר:

וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אתָם, וָאֶזְכּר אֶת בְּרִיתִי:

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר:

זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם ה':

וְנֶאֱמַר:

טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכּר לְעולָם בְּרִיתו:

וְנֶאֱמַר:

וַיִּזְכּר לָהֶם בְּרִיתו, וַיִּנָּחֵם כְּרב חֲסָדָיו:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר:

הָלךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמר כּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה:

וְנֶאֱמַר:

וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אותָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִימותִי לָךְ בְּרִית עולָם:

וְנֶאֱמַר:

הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּו זָכר אֶזְכְּרֶנּוּ עוד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לו רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'.

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ וְזִכְרון אֲבותֵינוּ. זִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ. וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ. וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטובָה. לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. בְּיום (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה. וּבְיום) הַזִּכָּרון הַזֶּה. בְּיום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. לְרַחֵם בּו עָלֵינוּ וּלְהושִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ בּו לְטובָה. וּפָקְדֵנוּ בו לִבְרָכָה. וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים. בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמול וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְהושִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכְרון טוב מִלְּפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. וּזְכָר לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמונִים, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּורִיָּה. וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנו עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ. וְיִגּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּותֶיךָ. וּבְטוּבְךָ הַגָּדול יָשׁוּב חֲרון אַפָּךְ. מֵעַמָּךְ וּמֵעִירָךְ וּמֵאַרְצָךְ וּמִנַּחֲלָתָךְ. וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתורָתָךְ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדָּךְ כָּאָמוּר:

וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁנִים, אֲשֶׁר הוצֵאתִי אתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּויִם לִהְיות לָהֶם לֵאלהִים אֲנִי ה':

כִּי זוכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחות אָתָּה. וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק הַיּום לְזַרְעו תִּזְכּר. בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוכֵר הַבְּרִית:

ותוקע: תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת:

הַיּום הֲרַת עולָם, הַיּום יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט, כָּל יְצוּרֵי עולָם, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. אִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיות, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוצִיא לָאור מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדושׁ:


שופרות[עריכה]

אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבודֶךָ. עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּהֶם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קולֶךָ. וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טהַר. וְגַם כָּל הָעולָם כֻּלּו חָל מִלְּפָנֶיךָ. וּבְרִיּות בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ. בְּהִגָּלותְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי. לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּורָה וּמִצְות. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוד קולֶךָ. וְדִבְּרות קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבות אֵשׁ. בְּקולות וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ. וּבְקול שׁופָר עֲלֵיהֶם הופַעְתָּ. כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:

וַיְהִי בַיּום הַשְּׁלִישִׁי בִּהְית הַבּקֶר וַיְהִי קלת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקל שׁפָר חָזָק מְאד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:

וְנֶאֱמַר:

וַיְהִי קול הַשּׁפָר הולֵךְ וְחָזֵק מְאד, משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלהִים יַעֲנֶנּוּ בְקול:

וְנֶאֱמַר:

וְכָל הָעָם ראִים אֶת הַקּולת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קול הַשּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחק:

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר:

עָלָה אֱלהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקול שׁופָר:

וְנֶאֱמַר:

בַּחֲצצְרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה':

וְנֶאֱמַר:

תִּקְעוּ בַחדֶשׁ שׁופָר, בַּכֶּסֶה לְיום חַגֵּנוּ:

הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁו. הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּו: הַלְלוּהוּ בִגְבוּרתָיו. הַלְלוּהוּ כְּרב גֻּדְלו: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁופָר. הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּור: הַלְלוּהוּ בְּתף וּמָחול. הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע. הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר:

וְהָיָה בַּיּום הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁופָר גָּדול וּבָאוּ הָאבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם:

וְנֶאֱמַר:

כָּל ישְׁבֵי תֵבֵל וְשׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקעַ שׁופָר תִּשְׁמָעוּ:

וְנֶאֱמַר:

וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּו, וַאדנָי ה' (קרי אֱלהִים) בַּשּׁופָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרות תֵּימָן:

ה' צְבָאות יָגֵן עֲלֵיהֶם: ה' צְבָאות יָגֵן עֲלֵיכֶם: ה' צְבָאות יָגֵן עָלֵינוּ:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ, וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתורָתָךְ, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדָּךְ, מִפִּי כְבודָךְ כָּאָמוּר:

וּבְיום שִׂמְחַתְכֶם וּבְמועֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצצְרת עַל עלתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרון לִפְנֵי אֱלהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם:

כִּי שׁומֵעַ קול שׁופָר אָתָּה, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּומֶה לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁומֵעַ קול תְּרוּעַת עַמּו יִשְׂרָאֵל (בשבת לא יאמר "היום") הַיּום בְּרַחֲמִים:

ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת:

הַיּום הֲרַת עולָם, הַיּום יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט, כָּל יְצוּרֵי עולָם, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. אִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיות, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוצִיא לָאור מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדושׁ:


שלוש ברכות אחרונות[עריכה]

רְצֵה ה' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב הָעֲבודָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון. וּתְהִי לְרָצון תָּמִיד עֲבודַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. תַּחְפּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּוֹן:

מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד. צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא. לְדר וָדר נודֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ. עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִשְׁמותֵינוּ הַפְּקוּדות לָךְ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת. עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוב כִּי לא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. הַמְרַחֵם כִּי לא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ כִּי מֵעולָם קִוִּינוּ לָךְ:

מודים דרבנן
בחזרת הש"ץ כשמסיים החזן ברכת "המחזיר שכינתו לציון", עונים הציבור "אמן", ואחר כך כורעים ראשיהם ואומרים:

מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ אֱלהֵי כָל בָּשָׂר. יוצְרֵנוּ יוצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכות וְהודָאות לְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ. וְתֶאֱסוף גָּלֻיּותֵינוּ לְחַצְרות קָדְשֶׁךָ. לִשְׁמר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂות רְצונְךָ. וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מודִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהודָאות:

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרומָם וְיִתְנַשֵּא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעולָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יודוּךָ סֶּלָה:

וּכְתוב לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ:

וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת לְעולָם כִּי טוב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוב: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהודות.

ברכת כהנים בחזרת הש"ץ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל אַהֲרן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:

ומקרא הש"ץ: יְבָרֶכְךָ ה' (כלפי ההיכל) וְיִשְׁמְרֶךָ (לצד ימין): יָאֵר ה' פָּנָיו (כלפי ההיכל) אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ (לצד שמאל): יִשָּא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום: (וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם):

ואם אין כהנים יאמר החזן: אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּורָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרן וּבָנָיו כּהֲנִים עַם קְדושֶׁיךָ כָּאָמוּר: ואחר כך יאמר: "יברכך" וכו' עד "ואני אברכם", ואחר כל פסוק עונים הקהל: "כן יהי רצון":

שִׂים שָׁלום טובָה וּבְרָכָה חַיִּים חֵן וָחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאור פָּנֶיךָ, כִּי בְאור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ תּורָה וְחַיִּים. אַהֲבָה וָחֶסֶד. צְדָקָה וְרַחֲמִים. בְּרָכָה וְשָׁלום. וְטוב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרוב עז וְשָׁלום:

בחזרה אומר החזן:
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּידוָד אֱלהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּום: הַיּום תְּאַמְּצֵנוּ. הַיּום תְּבָרְכֵנוּ. הַיּום תְּגַדְּלֵנוּ. הַיּום תְּדַגְּלֵנוּ. הַיּום תְּהַדְּרֵנוּ. הַיּום תְּוַעֲדֵנוּ וַעַד טוב. הַיּום תְּזַכֵּנוּ. הַיּום תְּחַיֵּינוּ. הַיּום תְּחָנֵּנוּ. הַיּום תְּטַהֲרֵנוּ. הַיּום תְּיַשֵּׁר אָרְחותֵינוּ. הַיּום תִּכְתְּרֵנוּ בְּכֶתֶר שֵׁם טוב. הַיּום תְּלַבְּבֵנוּ. הַיּום תְּמַלְּטֵנוּ. הַיּום תְּנַשְּאֵנוּ. הַיּום תְּסַעֲדֵנוּ. הַיּום תְּעַטְּרֵנוּ. הַיּום תִּפְקְדֵנוּ בְרַחֲמֶיךָ לְחַיִּים טובִים. הַיּום תְּצַדְּקֵנוּ. הַיּום תְּקָרְבֵנוּ לַעֲבודָתֶךָ. הַיּום תְּרַחֲמֵנוּ. הַיּום תִּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. הַיּום תִּתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. וְתִכְתְּבֵנוּ בְרַחֲמֶיךָ לְחַיִּים טובִים:

וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום וּפַרְנָסָה טובָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרות טובות. נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלום אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגאֲלִי:
אֱלהַי. נְצור לְשׁונִי מֵרָע. וְשִׂפְתותַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּום. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבותָם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. (ראשי תיבות שם יל"י) הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי:
יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגאֲלִי:

עושֶׂה הַשָּׁלום בִּמְרומָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתורָתָךְ לַעֲשׂות חֻקֵּי רְצונָךְ וּלְעָבְדָּךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם:

פיוטים לפני החזרה[עריכה]

לפני החזרה יש נוהגים לומר את הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי", המובא בשחרית, ויש שמקפידים לא להפסיק בין תפלת לחש לחזרה. ויש שנוהגים לדלגו, ולהתחיל מ"אתאנו לחלות":


ה' שמעתי שמעך[עריכה]

ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. ה' (חבקוק ג ב):

ה' שָׁמַעְתִּי וְנִרְגַּזְתִּי, יום בּו תִּפְקְדֵנִי.
זָחַלְתִּי וְחַלְתִּי, יום בּו תְּדִינֵנִי.
הָשְׁפַּלְתִּי וְנִבְהַלְתִּי, פֶּן בְּאַפְּךָ תַּמְעִיטֵנִי.
"כִּי גָדול יום ה'" (יואל ב יא):
   
ה' מִי לא יִירָא, מִיּום דִּין הַנּורָא.
כִּי לְךָ יָאֲתָה גְדֻלָּה וּגְבוּרָה.
בַּאֲתַר דִּי זְקוּקִין דְּנוּרָא.
מִי יַעֲמד בְּסוד ה' (עפ"י ירמיהו כג יח):
   
ה' מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא דִין.
סְבִיבָיו שְׂרָפִים עומְדִים עַל מִדִּין.
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יודְעֵי דָת וָדִין.
"לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה'" (תהלים צב טז):
   
ה' מֶלֶךְ אַדִּיר מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
בְּמֵימַר קַדִּישִׁין וּבִגְזֵרַת עִירִין.
מְפוצֵץ סְלָעִים וּמְשַׁבֵּר הָרִים.
"כָּל מוצָא פִי ה'" (דברים ח ג):
   
ה' לִפְנֵי חֵילו קָרֵי בְחַיִל.
מָאן בָּעֵי סַם חַיֵּי, וְהוּא בֶּן חָיִל.
יָקוּם בְּטֶרֶם יִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל.
"וְיָשׁב אֶל ה'" (ישעיהו נה ז):
   
ה' לִבִּי מִלַּהֲבֵי אֵשׁ רִשְׁפְּךָ בּורֵחַ.
נורָא בְּעַם רָם בְּמַר צורֵחַ.
אֵיךְ יַעֲלֶה וְיָבא קֵרֵחַ.
אֶל מְקום שַׁלְהֶבֶת יָהּ ה':
   
ה' עֲנֵה עָנִי הָעומֵד לְפָנֶיךָ.
כְּדַל שׁואֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ.
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.
"נְסָה עָלֵינוּ אור פָּנֶיךָ ה'" (תהלים ד ז):
   
ה' נַחֲלֵי דִמְעותַי מֵעַי הִרְתִּיחוּ.
גַּחֲלֵי חַטּאתַי טוּחותַי הִקְדִּיחוּ.
"דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ" (דניאל ז י).
"לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'" (תהלים צח ו):
   
ה' סִפְרֵי חַיִּים וּמֵתִים לְפָנֶיךָ נִפְתָּחִים.
בְּחַסְדֵי אָבות רִאשׁונִים אֲנַחְנוּ בְּטוּחִים.
תִּכּון תְּפִלָּתֵנוּ כְּרֵיחַ נִיחוחִים.
""ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ" ה' (חבקוק ג ב):


אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ,
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ.
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ,
נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ
רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
סְלַח לָנוּ.
וּשְׁלַח לָנוּ.
יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ:


אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה.
אָיֹם וְנוֹרָא,
מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
תְּחַיֵּינוּ,
תְּחָנֵּנוּ
וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.
סְלַח לָנוּ.
וּשְׁלַח לָנוּ.
יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ:


אוחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו.
אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁון.
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּו.
אַבִּיעָה רְנָנות בְּעַד מִפְעָלָיו.
כַּכָתוּב: לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב, וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁון:



אחרי חזרת הש"ץ אומרים: יְהִי שֵׁם ה' מְברָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עולָם: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבואו. מְהֻלָּל שֵׁם ה': רָם עַל כָּל גּויִם ה'. עֲל הַשָּׁמַיִם כְּבודו: ה' אֲדנֵינוּ. מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:

ואומר החזן קדיש תענו ותעתרו:

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן) ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ בְּרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם. תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם. תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצון. וְיֵעָנֶה קול עֲתִירַתְכֶם. וְיִפְתַּח ה' אֱלהֵינוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקום שֶׁהֵם שַׁעֲרֵי אורָה. שַׁעֲרֵי אַהֲבָה וְאַחְוָה. שַׁעֲרֵי בְרָכָה. שַׁעֲרֵי בֵית מִקְדָּשׁו. שַׁעֲרֵי גְאֻלָּה. שַׁעֲרֵי גִילָה. שַׁעֲרֵי דִיצָה. שַׁעֲרֵי דֵעָה וְהַשְׂכֵּל. שַׁעֲרֵי הוד וְהָדָר. שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה וְהַרְוָחָה. שַׁעֲרֵי וַעַד טוב. שַׁעֲרֵי וָתִיקוּת. שַׁעֲרֵי זָכִיּות. שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת. שַׁעֲרֵי חֶדְוָה. שַׁעֲרֵי חָכְמָה. שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד. שַׁעֲרֵי חַיִּים טובִים. שַׁעֲרֵי טָהֳרָה. שַׁעֲרֵי טַל וּמָטָר לִבְרָכָה. שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה. שַׁעֲרֵי כַפָּרָה. שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה. שַׁעֲרֵי כָבוד. שַׁעֲרֵי לִמּוּד תּורָה לִשְׁמָהּ. שַׁעֲרֵי לֵב טוב. שַׁעֲרֵי מָזון. שַׁעֲרֵי מְחִילָה. שַׁעֲרֵי נֶחָמָה. שַׁעֲרֵי נְעִימוּת. שַׁעֲרֵי סודות תּורָתו. שַׁעֲרֵי סְלִיחָה. שַׁעֲרֵי עֶזְרָה. שַׁעֲרֵי פְדוּת. שַׁעֲרֵי פִרְיָה וְרִבְיָה. שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טובָה. שַׁעֲרֵי צְדָקָה. שַׁעֲרֵי צָהֳלָה. שַׁעֲרֵי קומְמִיּוּת. שַׁעֲרֵי קִבּוּל תְּפִלּות. שַׁעֲרֵי קִבּוּץ גָּלֻיּות. שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. שַׁעֲרֵי רַחֲמִים. שַׁעֲרֵי רָצון. שַׁעֲרֵי שָׁלום. שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה. שַׁעֲרֵי תורָה. שַׁעֲרֵי תְפִלָּה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה. וְיָסִיר מִתּוכְכֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחְרוּת. וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: ה' אֱלהֵי אֲבותֵכֶם יסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. וְיִכְתָּבְכֶם הָאֵל בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים. וְכֵן יְהִי רָצון וְנאמַר אָמֵן: (אמן)

תִּתְקַבַּל צְלותָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלותְהון וּבָעוּתְהון דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)

עושֶׂה הַשָׁלום בִּמְרומָיו. הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (אמן)

סיום התפילה[עריכה]

פיטום הקטורת[עריכה]

כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעולָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעולָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלו בַּתּורָה וְעושֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוצְרו. גָּדֵל בְּשֵׁם טוב וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוב מִן הָעולָם, וְעָלָיו אָמַר שְׁלמה בְּחָכְמָתו: טוב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוב, וְיום הַמָּוֶת מִיּום הִוָּלְדו. לְמַד תּורָה הַרְבֵּה וְיִתְּנוּ לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְדַע מַתַּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבא:

רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אומֵר: רָצָה הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּות אֶת יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּורָה וּמִצְות, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקו, יַגְדִּיל תּורָה וְיַאְדִּיר:

אֵין כֵּאלהֵינוּ. אֵין כַּאדונֵנוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמושִׁיעֵנוּ: מִי כֵּאלהֵינוּ. מִי כַּאדונֵנוּ. מִי כְּמַלְכֵּנוּ. מִי כְּמושִׁיעֵנוּ: נודֶה לֵאלהֵינוּ. נודֶה לַאדונֵנוּ. נודֶה לְמַלְכֵּנוּ. נודֶה לְמושִׁיעֵנוּ: בָּרוּךְ אֱלהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדונֵנוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מושִׁיעֵנוּ: אַתָּה הוּא אֱלהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדונֵנוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מושִׁיעֵנוּ: אַתָּה תושִׁיעֵנוּ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּון. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מועֵד:

פרשת הקטורת[עריכה]

עניין גדול הוא אמירת פיטום הקטורת וצריך לכוין בה הרבה, ובזהר הקדוש נאמר: "אמר רבי שמעון: אי בני נשא הוו ידעי כמה עלאה איהו עובדא דקטורת קמי קודשא בריך הוא, הוו נטלי כל מלה ומלה מניה והוו סלקי לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא":

אַתָּה הוּא נוסח עדות המזרח: יְהֹוָה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כל השאר: הָיָה קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

לד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה. לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ. לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם. (שמות ל, לד-לו) וְנֶאֱמַר, ז וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. ח וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם. (שמות ל, ז-ח)

משנת הקטורת[עריכה]

תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד: שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה נוסח עדות המזרח: בְּכֹל יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בָּבוֹקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב, כל השאר: לְכָל יוֹם, פְּרַס בְּשַׁחֲרִית, וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, נוסח עדות המזרח: כְּדֵי לְקָיֵים מִצְוַת כל השאר: וְשׁוֹחֲקָן יָפָה יָפָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן (טוב למנות ביד ימין): (א) הַצֳּרִי (ב) וְהַצִּפֹּרֶן (ג) הַחֶלְבְּנָה (ד) וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, (ה) מוֹר (ו) וּקְצִיעָה (ז) שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ (ח) וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, (ט) הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, (י) וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, (יא) וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין נוסח עדות המזרח: תְּלָת כל השאר: תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם נוסח עדות המזרח: לֹא מָצַא כל השאר: אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר נוסח עדות המזרח: חִוַּר כל השאר: חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן, כָּל שֶׁהוּא.

רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא, וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה נוסח עדות המזרח: לְמָה הִיא בָּאַה? כְּדֵי לְשָׁפּוֹת כל השאר: שֶׁשָׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה; יֵין קַפְרִיסִין נוסח עדות המזרח: לְמָה הוּא בָּא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת כל השאר: שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה, וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ! אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

נוסח עדות המזרח: תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כל השאר: תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר. אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא, אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ, וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה, כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַ נוסח עדות המזרח: יְהֹוָה כל השאר: יָי : ( וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. (בראשית מג, יא))

יְהוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. (תהלים מו, ח)

יְהוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. (תהלים פד, יג)

יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. (תהלים כ, י)

וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. (מלאכי ג, ד)


תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוב. כָּל הַשּׁונֶה הֲלָכות בְּכָל יום מֻבְטַח לו שֶׁהוּא בֶּן הָעולָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכות עולָם לו. אַל תִּקְרֵי הֲלִיכות אֶלָּא הֲלָכות: אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלום בָּעולָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלום בָּנָיִךְ. אַל תִּקְרֵי בָנַיִךְ אֶלָּא בונָיִךְ: יְהִי שָׁלום בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנותָיִךְ: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלום בָּךְ: לְמַעַן בֵּית ה' אֱלהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוב לָךְ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלום עַל יִשְׂרָאֵל: שָׁלום רָב לְאהֲבֵי תורָתֶךָ, וְאֵין לָמו מִכְשׁול: ה' עז לְעַמּו יִתֵּן. ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשָּׁלום:

תפילה על הפרנסה[עריכה]

נהוג לומר תפילה זו בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, כשארון הקודש פתוח.

אומרים פרק תהילים זה החזן והקהל פסוק בפסוק:

א לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ. ב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ. ג מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. ד נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. ה יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. ו זֶה דּוֹר דרשו [דֹּרְשָׁיו] מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. ז שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. ח מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה. ט שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. י מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה. (תהלים כד)

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת הַמִּזְמור הַזֶּה וְהַשֵּׁמות הַקְּדושִׁים הַנִּזְכָּרִים בּו. וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת פְּסוּקָיו וְתֵבותָיו וְאותִיּותָיו וּטְעָמָיו וּרְמָזָיו וְסודותָיו הַיּוצְאִים מִמֶּנּוּ. וּלְמַעַן שֵׁם הַגָּדול וְהַקָּדושׁ (דִּיקַרְנוסָא) הַיּוצֵא מִפָּסוּק (מלאכי ג, י): "וַהֲרִיקתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". וּמִפָּסוּק (תהלים ד, ז): "נְסָה עָלֵינוּ, אור פָּנֶיךָ ה' ". שֶׁתִּכְתְּבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. שָׁנָה זו וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ. בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח. וְלא בְאִסּוּר וְלא בְעָמָל וְטֹרַח. בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח. כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבד עֲבודַת הַקּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא, פַּרְנָסָה שֶׁלּא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנות בָּשָׂר וָדָם. כִּי אִם מִיָּדְךָ הַפְּתוּחָה וְהַקְּדושָׁה. וְהַצְלִיחֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ בְכָל לִמּוּדֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְעִסְקֵנוּ. וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת ה', וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טובִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצון:


ואומרים קדיש על ישראל:

קדיש על ישראל נאמר על ידי אבלים, אלא אם כן אין אף אבל במניין ואז יכול להאמר ע"י כל אחד מהציבור. ויש נוהגים שאומר אותו מי שיש לו יום השנה על פטירת אביו או אמו.


יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהון וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהון. דְּעָסְקִין בְּאורַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר. יְהֵא לָנָא וּלְהון וּלְכון חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם אֶלָהַא מָארֵה שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

(רַבָּנָן) בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְברָךְ:

ועונים הקהל: בָּרוּךְ ה' הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:
וחוזר: בָּרוּךְ ה' הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד:


עלינו לשבח[עריכה]

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ (יש גורסים: וְלֹא גוֹרָלֵנוּ) כְּכָל-הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. (יפסיק מעט. וכשיאמר ואנחנו משתחוים יכרע כל גופו:) וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:

עַל -כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ , לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

וּבְתורָתְךָ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ כָּתוּב לֵאמר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:


תוקע תרועה גדולה

רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אומֵר: רָצָה הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּות אֶת יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּורָה וּמִצְות, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקו, יַגְדִּיל תּורָה וְיַאְדִּיר:

ואומרים קדיש על ישראל:

קדיש על ישראל נאמר על ידי אבלים, אלא אם כן אין אף אבל במניין ואז יכול להאמר ע"י כל אחד מהציבור. ויש נוהגים שאומר אותו מי שיש לו יום השנה על פטירת אביו או אמו.


יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהון וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהון. דְּעָסְקִין בְּאורַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר. יְהֵא לָנָא וּלְהון וּלְכון חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם אֶלָהַא מָארֵה שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:


אחרי כל המאה ואחד קולות יאמרו בקשה זו, שהובאה בספר "לשון חכמים" חלק א': רִבּונו שֶׁל עולָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁצִּוִּיתָנוּ בְּמִצְוַת תְּקִיעַת שׁופָר הַיּום הַזֶּה, יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ חֲשׁוּבִים וּמְרֻצִּים לְפָנֶיךָ הַמֵּאָה קולות שֶׁל הַשּׁופָר לְשַׁדֵּד כּחות הַדִּין דְּשֵׁם אֱלהִים, בְּכחַ שֵׁם שַׁדַּי מָלֵא (שי"ן דל"ת יו"ד). הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתורָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבודָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה ה' הָרוצֶה בִּתְשׁוּבָה, וִימִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ: יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ, ה' צוּרִי וְגאֲלִי: