סידור/נוסח ספרד/חול/תפילת שחרית - ללא ניקוד
השכמת הבוקר[עריכה]
הדבר הראשון שיאמר האדם ברגע שניעור משנתו: מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך.
לאחר שלבש בגד (אם ישן ללא בגדי שינה), אם צריך לצרכיו יטול ידיו ללא ברכה לסירוגין, יעשה צרכיו, יטול ידיו, ואז לאחר הניגוב יברך: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים:
ואם עשה צרכיו-
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים.
גלוי וידוע לפני כסא כבודך
שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם
אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת.
ברוך אתה יי רופא כל בשר ומפליא לעשות:
יש להצמיד קטע זה לקודם:
אלהי (יפסיק מעט)
נשמה שנתת בי טהורה היא.
אתה בראתה. אתה יצרתה. אתה נפחתה בי. ואתה משמרה בקרבי.
ואתה עתיד לטלה ממני. ולהחזירה בי לעתיד לבוא.
כל זמן שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך יי אלהי ואלהי אבותי.
רבון כל המעשים אדון כל הנשמות:
ברוך אתה יי המחזיר נשמות לפגרים מתים:
ברכות השחר[עריכה]
ברכות התורה[עריכה]
ברכות אלו מברכים לפני לימוד תורה על פי הדין. ויכוון לפטור בזה את לימוד התורה של כל היום:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה.
והערב נא יי אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל,
ונהיה אנחנו וצאצאינו (וצאצאי צאצאינו) וצאצאי עמך בית ישראל
כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה.
ברוך אתה יי, המלמד תורה לעמו ישראל.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.
ברוך אתה יי, נותן התורה:
להסמיך לימוד התורה לברכותיה, יקרא הפסוקים הבאים מן התורה שבכתב ושבעל פה:
וידבר יי אל משה לאמר:
דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל, אמור להם:
יברכך יי וישמרך:
יאר יי פניו אליך ויחנך:
ישא יי פניו אליך וישם לך שלום:
אלו דברים שאין להם שעור:
הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.
אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה, והקרן קימת לעולם הבא: ואלו הן:
כבוד אב ואם, וגמילות חסדים,
והשכמת בית המדרש שחרית וערבית,
והכנסת אורחים, ובקור חולים, והכנסת כלה, ולוית המת, ועיון תפלה,
והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאישתו
ותלמוד תורה כנגד כלם.
לבישת ציצית ועטיפת טלית[עריכה]
לפני לבישת הציצית, יבדוק הציציות שיש חמישה קשרים בכל פתילה ויברך:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות ציצית.
ואחרי הלבישה יאמר:
יהי רצון מלפניך, יי אלהי ואלהי אבותי, שתהא חשובה מצות ציצית לפניך, כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכוונותיה ותרי"ג מצוות התלויות בה, אמן סלה.
לפני לבישת טלית גדול יבדוק הציציות ואז יאמר:
ברכי נפשי את יי, יי אלהי גדלת מאד, הוד והדר לבשת: עטה אור כשלמה, נוטה שמים כיריעה:
| יש האומרים:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, |
לפני שיתעטף בטלית גדול יברך:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתעטף בציצית.
יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו כזמן הילוך ארבע אמות [כשלוש שניות] ואז יגיד:
מה-יקר חסדך, אלהים, ובני אדם בצל כנפיך יחסיון: ירוויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור: משך חסדך לידעיך, וצדקתך לישרי לב:
הנחת תפילין[עריכה]
לשם יחוד[עריכה]
| יש האומרים לפני ההנחה:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו. ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל: הנני מכון בהנחת תפלין לקים מצות בוראי שצונו להניח תפלין. ככתוב בתורתו וקשרתם לאות על ידך. והיו לטטפת בין עיניך. והם ארבע פרשיות אלו. שמע. והיה אם שמע. קדש. והיה כי יביאך. שיש בהם יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם. ושנזכר נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים. ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו: וצונו להניח על היד לזכרון זרוע הנטויה. ושהיא נגד הלב לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו. ועל הראש נגד המח. שהנשמה שבמחי עם שאר חושי וכחותי כלם יהיו משעבדים לעבודתו יתברך שמו: ומשפע מצות תפלין יתמשך עלי להיות לי חיים ארכים ושפע קדש ומחשבות קדושות. בלי הרהור חטא ועון כלל. ושלא יפתנו ולא יתגרה בנו יצר הרע. ויניחנו לעבד את יהוה כאשר עם לבבנו. ויהי רצון מלפניך. ה' אלהינו ואלהי אבותינו. שתהא חשובה מצות הנחת תפלין לפני הקדוש ברוך הוא. כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלוים בה. אמן סלה. |
הברכות[עריכה]
יניח תפילין של יד על השריר הגדול בחלק העליון של היד (הקיבורת- בשריר) החלשה יותר (יד משאל אצל רוב בני האדם. שמאלי - בימינו יניח, וע"פ חלק מהמקובלים אם עושה לפחות מלאכה אחת בימין - יניח על שמאל) . הקופסא נטויה מעט לצד הלב ויברך לפני ההידוק:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם. אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפלין.
מייד יהדק את הרצועה ויכרוך שבע כריכות סביב היד [בין המרפק לכף היד] ,ישים את הרצועה בין האמה לקמיצה ומיד בלי הפסק יניח תפילין של ראש על מקומם. ואם הפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש, מברך על של ראש:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין.
קשר הרצועה יהיה על העורף בגזע המוח, מעל אמצעו אך לפני מעבר בין העורף לגולגולת.
התפילין עצמן יהיו מונחות היכן שמתחילות לצמוח שערות הבלורית.
| יש האומרים אחרי ההנחה:
ומחכמתך אל עליון תאציל עלי, ומבינתך תבינני. ובחסדך תגדיל עלי, ובגבורתך תצמית אויבי וקמי. ושמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה, להשפיע טובך לבריותיך. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. |
יכרוך רצועה של יד שלש כריכות סביב האצבע האמצעית, ויאמר:
וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט, ובחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה, וידעת את יי.
מסיימים על ידי יצירת אות ש' על היד ואחר הנחת התפילין קוראים פרשיות אלו [קדש ווהיה כי יביאך] ואם אין זמן יאמרם אחרי התפילה:
קדש לי[עריכה]
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב. וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ. מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה.
והיה כי יביאך[עריכה]
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַייָ וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַייָ. וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם.
כניסה למקום התפילה[עריכה]
כשנכנסים לבית הכנסת או למקום תפילה, אומרים:
מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל: ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך: יי, אהבתי מעון ביתך, ומקום משכן כבודך: ואני אשתחווה ואכרעה, אברכה לפני יי עושי. ואני תפלתי לך יי עת רצון; אלהים, ברב חסדך, ענני באמת ישעך:
אדון עולם[עריכה]
אדון עולם אשר מלך. בטרם כל יציר נברא.
לעת נעשה בחפצו כל. אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל. לבדו ימלך נורא.
והוא היה. והוא הוה. והוא יהיה בתפארה.
והוא אחד ואין שני. להמשיל לו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית. ולו העז והמשרה.
והוא אלי וחי גואלי. וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוס לי. מנת כוסי ביום אקרא.
בידו אפקיד רוחי. בעת אישן ואעירה.
ועם רוחי גויתי. יי לי ולא אירא.
שיר י"ג עיקרים[עריכה]
יגדל אלהים חי וישתבח, נמצא ואין עת אל מציאותו.
אחד ואין יחיד כיחודו, נעלם וגם אין סוף לאחדותו.
אין לו דמות הגוף ואינו גוף, לא נערך אליו קדשתו.
קדמון לכל דבר אשר נברא, ראשון ואין ראשית לראשיתו.
הנו אדון עולם לכל נוצר, יורה גדלתו ומלכותו.
שפע נבואתו נתנו, אל אנשי סגלתו ותפארתו.
לא קם בישראל כמשה עוד, נביא ומביט את תמונתו.
תורת אמת נתן לעמו אל, על יד נביאו נאמן ביתו.
לא יחליף האל ולא ימיר דתו, לעולמים לזולתו.
צופה ויודע סתרינו, מביט לסוף דבר בקדמותו.
גומל לאיש חסד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעתו.
ישלח לקץ הימין משיחנו, לפדות מחכי קץ ישועתו.
מתים יחיה אל ברב חסדו, ברוך עדי עד שם תהלתו:
ברכות הבוקר[עריכה]
אין לענות אמן אחר "ותנומה מעפעפי", כי הכל ברכה אחת עד "לעמו ישראל".
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, שלא עשני גוי (יש האומרות: גויה).
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, שלא עשני עבד (יש האומרות: שפחה).
לגבר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, שלא עשני אשה.
לאשה: ברוך (אתה יי אלהינו מלך העולם), שעשני כרצונו.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, פוקח עורים:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, מלביש ערמים:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, מתיר אסורים:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, זוקף כפופים:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, רוקע הארץ על המים:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, שעשה לי כל צרכי:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, המכין מצעדי גבר:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אוזר ישראל בגבורה:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, עוטר ישראל בתפארה:.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, הנותן ליעף כח:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי:
ויהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתרגילנו בתורתך. ודבקנו במצוותיך. ואל תביאנו לא לידי חטא. ולא לידי עברה ועון. ולא לידי נסיון. ולא לידי בזיון. ואל ישלט בנו יצר הרע. והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע. ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים. וכוף את יצרנו להשתעבד לך. ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו. ותגמלנו חסדים טובים:
ברוך אתה יי הגומל חסדים טובים לעמו ישראל:
תפילת רבי[עריכה]
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי, שתצילני היום ובכל יום, מעזי פנים ומעזות פנים. מאדם רע, מיצר רע, ומחבר רע, ומשכן רע, ומפגע רע. מעין הרע, מלשון הרע, ממלשינות. מעדות שקר. משנאת הבריות, מעלילה, ממיתה משנה, מחלים רעים, ממקרים רעים ומשטן המשחית. מדין קשה, ומבעל דין קשה. בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ומדינה של גיהנם.
פרשת העקידה[עריכה]
בשבת וביום טוב לא אומרים תחינה זאת:
אלהינו ואלהי אבותינו, זכרנו בזכרון טוב לפניך, ופקדנו בפקדת ישועה ורחמים משמי שמי קדם. וזכר לנו יי אלהינו אהבת הקדמונים, אברהם יצחק וישראל עבדיך, את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה, ואת העקדה שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח, ככתוב בתורתך:
ויהי אחר הדברים האלה, והאלהים ניסה את אברהם, ויאמר אליו: אברהם, ויאמר: הנני. ויאמר: קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, ולך לך אל ארץ המוריה, והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך. וישכם אברהם בבוקר ויחבש את חמורו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים. ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום, מרחוק. ויאמר אברהם אל נעריו: שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם. ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו, ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו. ויאמר יצחק אל אברהם אביו, ויאמר: אבי, ויאמר: הנני בני; ויאמר: הנה האש והעצים, ואיה השה לעולה? ויאמר אברהם: אלהים יראה לו השה לעולה, בני; וילכו שניהם יחדו. ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלהים, ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים, ויעקוד את יצחק בנו, וישם אתו על המזבח ממעל לעצים. וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת, לשחוט את בנו. ויקרא אליו מלאך יי מן השמים ויאמר: אברהם! אברהם! ויאמר: הנני. ויאמר: אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, אחר נאחז בסבך בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו. ויקרא אברהם שם המקום ההוא: יי יראה, אשר יאמר היום, בהר יי יראה. ויקרא מלאך יי אל אברהם שנית מן השמים. ויאמר: בי נשבעתי נאם יי, כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי. וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע.
בשבת וביום טוב לא אומרים תחינה זאת:
רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך, יי אלהינו ואלהי אבותינו, שתזכור לנו ברית אבותינו. כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו מבן יחידו, (ורצה לשחוט אותו כדי) לעשות רצונך [בלבב שלם], כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו, ויגולו רחמיך על מדותיך ותכנס אתנו לפנים משורת דינך, ותתנהג עמנו יי אלהינו במדת החסד ובמדת הרחמים. ובטובך הגדול, ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך. וקיים לנו, יי אלהינו, את הדבר שהבטחתנו על ידי משה עבדך, כאמור: וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור: ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם, כי אני ה' אלהיהם: ונאמר: וזכרתי להם ברית ראשנים, אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים, אני וו: ונאמר: ושב וו אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך וו אלהיך שמה: אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך וו אלהיך, ומשם יקחך: ונאמר: והביאך וו אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירשתה, והיטיבך והרבך מאבותיך: ונאמר על ידי נביאיך: יי חננו, לך קווינו, היה זרועם לבקרים, אף ישועתנו בעת צרה: ונאמר: עת צרה היא ליעקב, וממנה יושע: ונאמר: בכל צרתם לו צר, ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם, וינטלם וינשאם כל ימי עולם: ונאמר: מי אל כמוך, נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו, לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא: ישוב ירחמנו, יכבוש עוונתינו, ותשליך במצלות ים כל חטאותם: תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם: ונאמר: והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים:
קריאת שמע זוטא[עריכה]
לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי, ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו, וישכם ויאמר:
רבון כל העולמים, לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים. מה אנחנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה צדקותינו, מה ישועתנו, מה כחנו, מה גבורתנו. מה נאמר לפניך, יי אלהינו ואלהי אבותינו, הלא כל הגבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל. כי רוב מעשיהם תוהו, וימי חייהם הבל לפניך, ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל:
אבל אנחנו עמך, בני בריתך, בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה, זרע יצחק יחידו שנעקד על גבי המזבח, עדת יעקב בנך בכורך, שמאהבתך שאהבת אותו, ומשמחתך ששמחת בו, קראת את שמו ישראל וישורון.
לפיכך אנחנו חיבים להודות לך, ולשבחך ולפארך ולברך ולקדש ולתת שבח והודיה לשמך. אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתנו. אשרינו, שאנחנו משכימים ומעריבים, ערב ובקר, ואומרים פעמים בכל יום:
בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
ואהבת את יי אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך: והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום, על לבבך: ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך: וקשרתם לאות על ידך, והיו לטטפת בין עיניך: וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך:
[1]
אתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא העולם, אתה הוא בעולם הזה, ואתה הוא לעולם הבא. קדש את שמך על מקדישי שמך וקדש את שמך בעולמך, ובישועתך תרים ותגביה קרננו. ברוך המקדש שמו ברבים:
אתה הוא יי אלהינו, בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים. אמת, אתה הוא ראשון, ואתה הוא אחרון, ומבלעדיך אין אלהים. קבץ קוויך מארבע כנפות הארץ. יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלקים לבדך, לכל ממלכות הארץ. אתה עשית את השמים ואת הארץ, את הים, ואת כל אשר בם. ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים שיאמר לך, מה תעשה ומה תפעל. אבינו שבשמים חי וקיים, עשה עמנו צדקה וחסד בעבור שמך הגדול והנורא שנקרא עלינו, וקיים לנו יי אלהינו את הדבר שהבטחתנו על ידי צפניה חוזך כאמור: בעת ההיא אביא אתכם, ובעת קבצי אתכם, כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ, בשובי את שבותיכם לעיניכם, אמר יי:
סדר הקורבנות[עריכה]
[פרשת הכיור]
וידבר יי, אל משה לאמר: ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה, ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח, ונתת שמה מים: ורחצו אהרן ובניו ממנו, את ידיהם ואת רגליהם: בבואם אל אהל מועד ירחצו מים, ולא ימותו, או בגשתם אל המזבח לשרת, להקטיר אשה ליי: ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו, והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדורותם:
[פרשת תרומת הדשן]
וידבר יי, אל משה לאמר: צו את אהרן ואת בניו לאמר, זאת תורת העולה: הוא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה, עד הבוקר, ואש המזבח תוקד בו: ולבש הכהן מידו בד, ומכנסי בד ילבש על בשרו, והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה, על המזבח, ושמו אצל המזבח: ופשט את בגדיו, ולבש בגדים אחרים, והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור: והאש על המזבח תוקד בו, לא תכבה, ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר, וערך עליה העולה, והקטיר עליה חלבי השלמים: אש, תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה:
בשבת ויום טוב מדלגים על התחינה הזאת:
יהי רצון מלפניך, יי אלהינו ואלהי אבותינו, שתרחם עלינו ותמחל לנו על כל חטאתינו, ותכפר לנו את כל עונותינו, ותסלח לכל פשעינו, ותבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונקריב לפניך קרבן התמיד שיכפר בעדנו, כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך, מפי כבודך, כאמור:
פרשת קרבן התמיד[עריכה]
וידבר יי, אל משה לאמר: צו את בני ישראל, ואמרת אלהם: את קרבני לחמי לאשי, ריח ניחוחי, תשמרו, להקריב לי במועדו: ואמרת להם: זה האשֶה אשר תקריבו ליי: כבשים בני שנה תמימים שנים ליום, עולה תמיד: את הכבש אחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: ועשירית האיפה סולת, למנחה, בלולה בשמן כתית, רביעת ההין: עולת תמיד, העשויה בהר סיני, לריח ניחח, אשה ליי: ונסכו רביעת ההין לכבש האחד, בקודש הסך נסך שכר, ליי: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, כמנחת הבוקר וכנסכו תעשה, אשה ריח ניחח ליי:
ושחט אתו על ירך המזבח צפונה, לפני יי, וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח, סביב:
יהי רצון מלפניך, יי אלהינו ואלהי אבותינו, שתהא אמירה זו חשובה ומקובלת ומרוצה לפניך כאילו הקרבנו קרבן התמיד במועדו ובמקומו וכהלכתו:
אתה הוא יי אלהינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש (היה) קים, כאשר צוית אותם על ידי משה נביאך, ככתוב בתורתך:
פרשת הקטורת[עריכה]
ויאמר יי אל משה: קח לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה, סמים, ולבונה זכה, בד בבד יהיה: ועשית אותה קטורת, רוקח מעשה רוקח, ממולח, טהור קודש: ושחקת ממנה הדק, ונתתה ממנה לפני העדות באוהל מועד, אשר אוועד לך שמה, קודש קדשים תהיה לכם: ונאמר: והקטיר עליו אהרן קטורת סמים; בבוקר בבוקר, בהיטיבו את הנרות, יקטירנה: ובהעלת אהרן את הנרות בין הערבים, יקטירנה; קטורת תמיד לפני יי, לדורותיכם:
מעשה הקטורת[עריכה]
תנו רבנן, פיטום הקטורת כיצד. שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה מנה לכל יום, פרס בשחרית ופרס בין הערבים: ושלשה מנים יתרים, שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים. ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים ושוחקן יפה יפה, כדי שתהא דקה מן הדקה. ואחד עשר סמנים היו בה, ואלו הן: הצרי, והצפורן, החלבנה, והלבונה, משקל שבעים שבעים מנה: מור, וקציעה, שבולת נרד, וכרכום, משקל ששה עשר ששה עשר מנה: הקושט שנים עשר, וקילופה שלשה, וקינמון תשעה. בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא, ואם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיוריין עתיק. מלח סדומית רובע הקב, מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש, פסלה. ואם חיסר אחת מכל סמניה, חייב מיתה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. בורית כרשינה למה היא באה, כדי ליפות בה את הצפורן, כדי שתהא נאה. יין קפריסין למה הוא בא, כדי לשרות בו את הצפורן, כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד.
תניא, רבי נתן אומר: כשהוא שוחק, אומר הדק היטב, היטב הדק, מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין, כשרה: לשליש ולרביע, לא שמענו. אמר רבי יהודה: זה הכלל: אם כמדתה, כשרה לחצאין, ואם חיסר אחת מכל סמניה, חייב מיתה.
תניא, בר קפרא אומר: אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שיריים לחצאין. ועוד תני בר קפרא: אלו היה נותן בה קורטוב של דבש, אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. ולמה אין מערבין בה דבש, מפני שהתורה אמרה: כי כל שאור וכל דבש, לא תקטירו ממנו אשה ליי:
3 פעמים: יי צבאות עמנו, משגב לנו אלהי יעקב סלה:
3 פעמים: יי צבאות, אשרי אדם, בטח בך:
3 פעמים: יי הושיעה, המלך יעננו ביום-קראנו:
אתה, סתר לי, מצר תצרני, רני פלט, תסובבני סלה:
וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות.
סדר המערכה[עריכה]
אביי, הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול: מערכה גדולה קודמת למערכה שנייה של קטורת, ומערכה שנייה של קטורת קודמת לסידור שני גזרי עצים, וסידור שני גזרי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי, ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות, והטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד, ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות, והטבת שתי נרות קודמת לקטורת, וקטורת קודמת לאברים, ואברים למנחה, ומנחה לחבתין, וחבתין לנסכין, ונסכין למוספין, ומוספין לבזיכין, ובזיכין קודמין לתמיד של בין הערבים, שנאמר: וערך עליה העולה, והקטיר עליה חלבי השלמים: עליה השלם כל הקרבנות כולם.
אנא בכח גדלת ימינך תתיר צרורה.
קבל רנת עמך, שגבנו טהרנו נורא.
נא גבור, דורשי יחודך כבבת שמרם.
ברכם, טהרם, רחמם, צדקתך תמיד גמלם.
חסין קדוש, ברוב טובך נהל עדתך
יחיד גאה, לעמך פנה, זוכרי קדשתך.
שועתנו קבל ושמע צעקתנו, יודע תעלומות.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
בשבת ויום טוב אין אומרים תחינה שלאחר סדר המערכה:
רבון העולמים, אתה צויתנו להקריב קרבן התמיד במועדו, ולהיות כהנים בעבודתם, ולוים בדוכנם, וישראל במעמדם. ועתה בעוונותינו חרב בית המקדש ובוטל התמיד, ואין לנו לא כהן בעבודתו, ולא לוי בדוכנו, ולא ישראל במעמדו. ואתה אמרת: ונשלמה פרים שפתינו. לכן יהי רצון מלפניך, יי אלהינו ואלהי אבותינו, שיהא שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה לפניך, כאילו הקרבנו קרבן התמיד במועדו, ועמדנו על מעמדו ובמקומו ובהלכתו:
בשבת מוסיפים מספר פסוקי מוסף:
וביום השבת, שני כבשים בני שנה, תמימים, ושני עשרנים סולת מנחה בלולה בשמן, ונסכו: עולת שבת בשבתו, על עולת התמיד ונסכה:
בראש חודש מוספים גם כן פסוקי מוסף:
ובראשי חדשיכם, תקריבו עולה ליי, פרים בני בקר שנים ואיל אחד, כבשים בני שנה שבעה, תמימים: ושלשה עשרנים, סולת מנחה בלולה בשמן, לפר האחד, ושני עשרנים סולת מנחה בלולה בשמן, לאיל האחד: ועשרון עשרון, סולת מנחה בלולה בשמן, לכבש האחד. עולה ריח ניחח, אשה ליי: ונסכיהם, חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש, יין. זאת עולת חדש בחדשו, לחדשי השנה: ושעיר עזים אחד לחטאת, ליי, על עולת התמיד יעשה, ונסכו:
משנת הזבחים[עריכה]
איזהו מקומן של זבחים. קדשי קדשים שחיטתן בצפון. פר ושעיר של יום הכפורים שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. ודמן טעון הזיה על בין הבדים, ועל הפרכת, ועל מזבח הזהב. מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, אם לא נתן, לא עכב.
פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. ודמן טעון הזיה על הפרכת ועל מזבח הזהב. מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, אם לא נתן, לא עכב. אלו ואלו נשרפין בבית הדשן.
חטאת הצבור והיחיד אלו הן חטאת הצבור: שעירי ראשי חדשים ושל מועדות שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות. כיצד, עלה בכבש, ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית .שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי. ונאכלין לפנים מן הקלעים, לזכרי כהנה, בכל מאכל ליום ולילה, עד חצות.
העולה קדש קדשים. שחיטתה בצפון, וקבול דמה בכלי שרת בצפון. ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע, וטעונה הפשט ונתוח, וכליל לאשים.
זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות: אשם גזלות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם מצורע, אשם תלוי שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע. ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה, בכל מאכל, ליום ולילה, עד חצות.
התודה ואיל נזיר קדשים קלים. שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע. ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, ליום ולילה, עד חצות. המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.
שלמים קדשים קלים. שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד. המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.
הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים. שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון מתנה אחת, ובלבד שיתן כנגד היסוד. שנה באכילתן: הבכור נאכל לכהנים, והמעשר לכל אדם. ונאכלין בכל העיר, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד. הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא למנויו, ואינו נאכל אלא צלי.
ברייתא דרבי ישמעאל - מידות שהתורה נדרשת בהן[עריכה]
רבי ישמעאל אומר, בשלש עשרה מדות התורה נדרשת בהן:
א. מקל וחומר.
ב. ומגזרה שוה.
ג. מבנין אב מכתוב אחד, ומבנין אב משני כתובים.
ד. מכלל ופרט.
ה. ומפרט וכלל.
ו. כלל ופרט וכלל , אי אתה דן אלא כעין הפרט.
ז. מכלל שהוא צריך לפרט, ומפרט שהוא צריך לכלל.
ח. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא.
ט. כל דבר שהיה בכלל, ויצא לטעון טוען אחד שהוא כענינו, יצא להקל ולא להחמיר.
י. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כענינו, יצא להקל ולהחמיר.
יא. כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו, עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש.
יב. דבר הלמד מענינו. ודבר הלמד מסופו.
יג. וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם.
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקינו בתורתיך. ושם נעבדך ביראה כימי עולם, וכשנים קדמוניות.
קדיש דרבנן[עריכה]
קדיש דרבנן נאמר על ידי מי שיש לו יאהרצייט או אבלים (אלא אם כן אין אף אבל במניין ואז נאמר על ידי שליח הציבור)
יתגדל ויתקדש שמה רבא. /ועונים: אמן/ בעלמא די ברא כרעותה, וימליך מלכותה, ויצמח פורקנה ויקרב (קץ) משיחה. /ועונים: אמן/ בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן:
הקהל עונה אמן וממשיך:
יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא: אחריהם אומר החזן משפט זה בקול וממשיך:
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקודשא, בריך הוא / ועונים: בריך הוא/. לעלא (בעשרת ימי תשובה: ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא, תשבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא ואמרו אמן:
על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא (בא"י: קדישא) הדין ודי בכל אתר ואתר. יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רויחי ופורקנא מן קדם אבוהון די בשמיא וארעא ואמרו אמן:
יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים, עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
עושה שלום /בעשרת ימי תשובה: השלום/ במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן:
המזמור לפני ארון ה' (הודו)[עריכה]
הודו לה' קראו בשמו, הודיעו בעמים עלילתיו:
שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאתיו:
התהללו בשם קדשו, ישמח לב מבקשי ה':
דרשו ה' ועזו, בקשו פניו תמיד:
זכרו נפלאתיו אשר עשה, מפתיו ומשפטי פיהו:
זרע ישראל עבדו, בני יעקב בחיריו:
הוא ה' אלהינו, בכל הארץ משפטיו:
זכרו לעולם בריתו, דבר צוה לאלף דור:
אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק:
ויעמידה ליעקב לחק, לישראל ברית עולם:
לאמר: לך אתן ארץ כנען, חבל נחלתכם:
בהיותכם מתי מספר, כמעט וגרים בה:
ויתהלכו מגוי אל גוי, ומממלכה אל עם אחר:
לא הניח לאיש לעשקם, ויוכח עליהם מלכים:
אל תגעו במשיחי, ובנביאי אל תרעו:
שירו לה' כל הארץ, בשרו מיום אל יום ישועתו:
ספרו בגוים את כבודו, בכל העמים נפלאתיו:
כי גדול ה' ומהלל מאד, ונורא הוא על כל אלהים:
כי כל אלהי העמים אלילים, וה' שמים עשה:
הוד והדר לפניו, עז וחדוה במקמו:
הבו לה' משפחות עמים, הבו לה' כבוד ועז:
הבו לה' כבוד שמו, שאו מנחה ובאו לפניו, השתחוו לה' בהדרת קדש:
חילו מלפניו כל הארץ, אף תכון תבל בל תמוט:
ישמחו השמים ותגל הארץ, ויאמרו בגוים ה' מלך:
ירעם הים ומלואו, יעלץ השדה וכל אשר בו:
אז ירננו עצי היער, מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ:
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו:
ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים, להדות לשם קדשך, להשתבח בתהלתך:
ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העלם; ויאמרו כל העם: אמן, והלל לה':
רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו, קדוש הוא: רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש ה' אלהינו: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני, חסדך ואמתך תמיד יצרוני: זכר רחמיך ה', וחסדיך, כי מעולם המה: תנו עז לאלהים על ישראל גאותו, ועזו בשחקים: נורא אלהים ממקדשיך, אל ישראל, הוא נותן עז ותעצמות לעם, ברוך אלהים: אל נקמות ה', אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים: לה' הישועה, על עמך ברכתך סלה: ה' צבאות עמנו, משגב לנו אלהי יעקב סלה: ה' צבאות, אשרי אדם בטח בך: ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו: הושיעה את עמך וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם: נפשנו חכתה לה', עזרנו ומגננו הוא: כי בו ישמח לבנו, כי בשם קדשו בטחנו: יהי חסדך ה' עלינו, כאשר יחלנו לך: הראנו ה' חסדך, וישעך תתן לנו: קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך: אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים, הרחב פיך ואמלאהו: אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלהיו: ואני בחסדך בטחתי, יגל לבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עלי:
מזמור שיר חנכת הבית לדוד:
ארוממך ה' כי דליתני, ולא שמחת איבי לי:
ה' אלהי, שועתי אליך ותרפאני:
ה', העלית מן שאול נפשי, חייתני מירדי בור:
זמרו לה' חסידיו, והודו לזכר קדשו:
כי רגע באפו, חיים ברצונו, בערב ילין בכי, ולבקר רנה:
ואני אמרתי בשלוי, בל אמוט לעולם:
ה', ברצונך העמדתה להררי עז, הסתרת פניך הייתי נבהל:
אליך ה' אקרא, ואל אדני אתחנן:
מה בצע בדמי ברדתי אל שחת,
היודך עפר, היגיד אמתך:
שמע ה' וחנני, ה', היה עזר לי:
הפכת מספדי למחול לי, פתחת שקי ותאזרני שמחה:
למען יזמרך כבוד ולא ידם, ה' אלהי, לעולם אודך:
ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלך לעולם ועד.
ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלך לעולם ועד.
והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד, ושמו אחד:
הושיענו ה' אלהינו וקבצנו מן הגוים, להדות לשם קדשך, להשתבח בתהלתך:
ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן, הללויה:
כל הנשמה תהלל יה, הללויה:
למנצח בנגינת, מזמור שיר:
אלהים יחננו ויברכנו, יאר פניו אתנו סלה:
לדעת בארץ דרכך, בכל גוים ישועתך:
יודוך עמים אלהים, יודוך עמים כלם:
ישמחו וירננו לאמים, כי תשפט עמים מישר, ולאמים בארץ תנחם סלה:
יודוך עמים, אלהים, יודוך עמים כלם:
ארץ נתנה יבולה, יברכנו אלהים אלהינו:
יברכנו אלהים, וייראו אותו כל אפסי ארץ:
פסוקי דזמרה[עריכה]
פסוקי דזמרה נאמרים מבלי להפסיק בדברי חולין באמצע, מתחילתם עד סוף תפילת שמונה-עשרה.
לפניהם יש אומרים:
הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי.
לשם יחוד קודשא ברי הוא ושכינתיה, על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל.
ברכה שלפני פסוקי דזמרה[עריכה]
(יעמוד)
ברוך שאמר והיה העולם, ברוך הוא, ברוך עושה בראשית, ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקים, ברוך מרחם על הארץ, ברוך מרחם על הבריות, ברוך משלם שכר טוב ליראיו, ברוך חי לעד וקים לנצח, ברוך פודה ומציל, ברוך שמו.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, האל האב הרחמן, המהולל בפי עמו, משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו, ובשירי דוד עבדך. נהללך ה' אלהינו בשבחות ובזמירות. נגדלך ונשבחך ונפארך ונזכיר שמך ונמליכך, מלכנו אלהינו. יחיד, חי העולמים, מלך, משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול: ברוך אתה ה', מלך מהולל בתשבחות.
בימים אלה לא אומרים מזמור לתודה: ערב פסח, חול-המועד פסח, וערב יום כיפור:
מזמור לתודה, הריעו לה' כל הארץ:
עבדו את ה' בשמחה, באו לפניו ברננה:
דעו כי ה' הוא אלהים, הוא עשנו ולו אנחנו, עמו וצאן מרעיתו:
באו שעריו בתודה, חצרתיו בתהלה, הודו לו, ברכו שמו:
כי טוב ה', לעולם חסדו, ועד דר ודר אמונתו:
(ישב)
פסוקי דזמרה[עריכה]
יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו: יהי שם ה' מברך, מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד מבואו,מהלל שם ה': רם על כל גוים ה', על השמים כבודו:ה' שמך לעולם , ה' זכרך לדר ודר: ה' בשמים הכין כסאו, ומלכותו בכל משלה: ישמחו השמים ותגל הארץ, ויאמרו בגוים ה' מלך: ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלך לעלם ועד: ה' מלך עולם ועד, אבדו גוים מארצו: ה' הפיר עצת גוים, הניא מחשבות עמים: רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום: עצת ה' לעולם תעמוד,מחשבות לבו לדר ודר: כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמד: כי בחר ה' בציון, אוה למושב לו: כי יעקב בחר לו יה, ישראל לסגלתו: כי לא יטש ה' עמו, ונחלתו לא יעזב: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, והרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו: ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו:
אשרי[עריכה]
אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה:
אשרי העם שככה לו, אשרי העם שיהוה אלהיו:
א תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד
ב בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד
ג גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר
ד דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו
ה הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה
ו ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתיך [וגדולתך] אספרנה
ז זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו
ח חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד
ט טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו
י יודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה
יא כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו
יב להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו
יג מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודר
יד סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים
טו עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו
טז פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון
יז צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו
יח קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת
יט רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם
כ שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד
כא תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד
(תהלים קמה, א-כא)
ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:
פרקי הללויה[עריכה]
א הללו יה הללי נפשי את יהוה ב אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי ג אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה ד תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו ה אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהוה אלהיו ו עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם ז עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים ח יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים ט יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות י ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללו יה (תהלים קמו, א-י)
א הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה ב בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס ג הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם ד מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא ה גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר ו מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ ז ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור ח המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר ט נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו י לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה יא רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו יב שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון יג כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך יד השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך טו השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו טז הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר יז משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד יח ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים יט מגיד דברו [דבריו] ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל כ לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה (תהלים קמז, א-כ)
א הללו יה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים ב הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו [צבאיו] ג הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור ד הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים ה יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו ו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור ז הללו את יהוה מן הארץ תנינים וכל תהמות ח אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו ט ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים י החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף יא מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ יב בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים יג יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים יד וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללו יה (תהלים קמח, א-יד)
א הללו יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים ב ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם ג יהללו שמו במחול בתף וכנור יזמרו לו ד כי רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה ה יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם ו רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם ז לעשות נקמה בגוים תוכחת בלאמים ח לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל ט לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללו יה (תהלים קמט, א-ט)
א הללו יה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו ב הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו ג הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור ד הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב ה הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה ו כל הנשמה תהלל יה הללו יה (תהלים קנ, א-ו)
פסוקי הסיום של ספרי תהילים
ברוך יהוה לעולם, אמן ואמן: ברוך יהוה מציון, שכן ירושלים
הללויה: ברוך, יהוה אלהים אלהי ישראל, עשה נפלאות לבדו:
וברוך, שם כבודו, לעולם, וימלא כבודו, את-כל הארץ, אמן ואמן:
קטעים מלוקטים[עריכה]
כאן נוהגים לעמוד:
ויברך דויד את יהוה, לעיני כל הקהל,ויאמר דויד, ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו, מעולם, ועד עולם: לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת, והנצח וההוד, כי כל, בשמים ובארץ: לך יהוה הממלכה, והמתנשא לכל לראש: והעשר והכבוד, מלפניך, ואתה מושל בכל, ובידך כח וגבורה,ובידך, לגדל ולחזק לכל: ועתה אלהינו, מודים אנחנו לך,ומהללים, לשם תפארתך:
ויברכו שם כבדך, ומרומם על כל ברכה ותהלה: אתה הוא יהוה, לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם, ואתה מחיה את כלם,וצבא השמים, לך משתחוים: אתה הוא, יהוה האלהים, אשר בחרת באברם, והוצאתו מאור כשדים; ושמת שמו, אברהם: ומצאת את לבבו, נאמן לפניך,
(כאן יושבים) וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי, לתת לזרעו, ותקם את דבריך, כי צדיק, אתה: ותרא את עני אבתינו, במצרים,ואת זעקתם שמעת, על ים סוף: ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו, ובכל עם ארצו כי ידעת, כי הזידו עליהם,ותעש לך שם, כהיום הזה: והים בקעת לפניהם, ויעברו בתוך הים ביבשה, ואת רדפיהם השלכת במצולת, כמו אבן במים עזים:
ויושע יהוה ביום ההוא, את ישראל מיד מצרים, וירא ישראל את-מצרים, מת על-שפת הים: וירא ישראל את-היד הגדלה, אשר עשה יהוה במצרים, וייראו העם, את יהוה, ויאמינו ביהוה, ובמשה, עבדו:
שירת הים[עריכה]
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת, ליהוה, ויאמרו,
לאמר, אשירה ליהוה כי גאה גאה, סוס
ורכבו רמה בים: עזי וזמרת יה, ויהי לי
לישועה, זה אלי ואנוהו, אלהי
אבי וארממנהו: יהוה, איש מלחמה, יהוה,
שמו: מרכבת פרעה וחילו, ירה בים, ומבחר
שלשיו, טבעו בים סוף: תהמת, יכסימו, ירדו במצולת, כמו
אבן: ימינך יהוה, נאדרי בכח, ימינך
יהוה, תרעץ אויב: וברב גאונך, תהרס
קמיך, תשלח, חרנך יאכלמו, כקש: וברוח
אפיך נערמו מים, נצבו כמו נד
נזלים, קפאו תהמת, בלב ים: אמר
אויב ארדף אשיג, אחלק שלל, תמלאמו
נפשי אריק חרבי, תורישמו ידי: נשפת
ברוחך, כסמו ים, צללו, כעופרת, במים,
אדירים: מי כמכה באלם יהוה, מי
כמכה נאדר בקדש, נורא תהלת, עשה
פלא: נטית, ימינך תבלעמו, ארץ: נחית
בחסדך, עם זו גאלת, נהלת בעזך, אל נוה
קדשך: שמעו עמים, ירגזון, חיל
אחז, ישבי פלשת: אז נבהלו, אלופי
אדום אילי מואב, יאחזמו רעד, נמגו,
כל ישבי כנען: תפל עליהם אימתה
ופחד, בגדל זרועך ידמו כאבן, עד
יעבר עמך יהוה, עד יעבר עם זו
קנית: תבאמו, ותטעמו בהר נחלתך מכון
לשבתך פעלת, יהוה, מקדש, אדני כוננו
ידיך: יהוה ימלך, לעלם ועד: יט כי
בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו, בים, וישב יהוה עלהם,
את מי הים, ובני ישראל הלכו ביבשה, בתוך הים:
כי ליהוה המלוכה, ומשל בגוים: ועלו מושעים בהר ציון, לשפט את הר עשו, והיתה ליהוה, המלוכה:
והיה יהוה למלך, על כל הארץ, ביום ההוא, יהיה יהוה אחד ושמו אחד:
ברכת ישתבח[עריכה]
ישתבח שמך לעד מלכנו, האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ. כי לך נאה, יי אלהינו ואלהי אבותינו: שיר ושבחה, הלל וזמרה, עז וממשלה, נצח, גדלה וגבורה, תהלה ותפארת, קדושה ומלכות. ברכות והודאות מעתה ועד עולם. ברוך אתה יי, אל מלך גדול בתשבחות, אל ההודאות, אדון הנפלאות, בורא כל הנשמות, ריבון כל המעשים, הבוחר בשירי זמרה, מלך יחיד, אל, חי העולמים.
בעשרת ימי תשובה מוסיפים מזמור זה:
שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה':
אדני, שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשבות, לקול תחנוני:
אם עונות תשמר יה, אדני, מי יעמד:
כי עמך הסליחה, למען תורא:
קויתי יהוה, קותה נפשי, ולדברו הוחלתי:
נפשי לאדני משמרים לבקר, שמרים לבקר:
יחל ישראל, אל ה', כי עם ה' החסד, והרבה עמו פדות:
והוא יפדה את ישראל, מכל עונתיו:
יתגדל ויתקדש שמה רבא. /ועונים: אמן/
בעלמא די ברא כרעותה ,
וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב (קץ) משיחה. /ועונים: אמן/
בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן: הקהל עונה אמן ומצטרף למשפט הבא: יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא: יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל , שמה דקודשא בריך הוא / ועונים: בריך הוא / לעילא (בעשרת ימי תשובה: ולעילא מכל) מן כל ברכתא ושירתא, תשבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא. ואמרו אמן:
קריאת שמע[עריכה]
במניין, אומר שליח הציבור:
ברכו את יי המבורך
ועונים:
ברוך יי המבורך לעולם ועד
שליח הציבור חוזר :
ברוך יי המבורך לעולם ועד
ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך. עושה שלום ובורא את הכל:
המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים. ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. מה רבו מעשיך יי, כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך (תהלים קד, כד). המלך המרומם לבדו מאז. המשובח והמפואר והמתנשא מימות עולם: אלהי עולם. ברחמיך הרבים רחם עלינו. אדון עזנו. צור משגבנו. מגן ישענו. משגב בעדנו: אל ברוך גדול דעה. הכין ופעל זהרי חמה. טוב יצר כבוד לשמו. מאורות נתן סביבות עזו. פנות צבאיו קדושים. רוממי שדי. תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו:
תתברך יי אלוהינו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת על כל שבח מעשה ידיך ועל מאורי אור שיצרת המה יפארוך סלה.
תתברך לנצח צורנו מלכנו וגואלנו בורא קדושים. ישתבח שמך לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים ברום עולם. ומשמיעים ביראה יחד בקול. דברי אלהים חיים ומלך עולם: כלם אהובים. כלם ברורים. כלם גבורים. וכלם עושים באימה וביראה רצון קונם: וכלם פותחים את פיהם בקדשה ובטהרה. בשירה ובזמרה. ומברכים ומשבחים ומפארים ומעריצים ומקדישים וממליכים:
ומברכין ומשבחין ומפארין ומעריצין ומקדישין וממליכין את שם האל המלך הגדול הגבור והנורא. קדוש הוא.
וכלם מקבלים עליהם על מלכות שמים זה מזה. ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח. בשפה ברורה ובנעימה. קדשה כלם כאחד. עונים באימה ואומרים ביראה:
קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו. (ישעיהו ו, ג)
והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעמת שרפים. לעמתם משבחים ואומרים: ברוך כבוד ה' ממקומו: (יחזקאל ג יב)
לאל ברוך נעימות יתנו. למלך אל חי וקים זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו. כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות. עושה חדשות. בעל מלחמות. זורע צדקות. מצמיח ישועות. בורא רפואות. נורא תהלות. אדון הנפלאות: המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כאמור לעשה אורים גדלים. כי לעולם חסדו:
ברוך אתה יי, יוצר המאורות:
אהבה עולם אהבתנו, ה' אלהינו. חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו:
אבינו מלכנו. בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבטחו בך. ותלמדנו חקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם כן תחננו אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו ותן בליבנו בינה להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה: והאר עינינו בתורתך. ודבק לבנו במצותיך. ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד: כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו. נגילה ונשמחה בישועתך: ורחמיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד. מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה מארבע כנפות כל הארץ, ושבור עולנו מעל צווארינו, ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו.
כי אל פועל ישועות אתה. ובנו בחרת מכל עם ולשון. וקרבתנו לשמך הגדול סלה באמת,
באהבה, להודות לך וליחדך באהבה, וליראה את שמך
ברוך אתה יי, הבוחר בעמו ישראל באהבה:
קריאת שמע[עריכה]
יש להשמיע לאוזנו מה שאומר בקריאת שמע, ולומר את המילים ברור ויפה
יחיד אומר: "אל מלך נאמן" לפני הפסוק הראשון של קריאת שמע, ואין כופלים "ה' אלהיכם אמת" בסוף (על פי מנהג האשכנזים) ויש הנוהגים לכפול (על פי מנהג הספרדים)
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד. (דברים ו, ד)
(בלחש:) ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. ו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ז ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. ח וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. ט וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך. (דברים ו, ה-ט)
והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. יד ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך. טו ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. טז השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. יז וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם. יח ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם. יט ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. כ וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. כא למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ. (דברים יא, יג-כא)
ויאמר יהוה אל משה לאמר. לח דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. לט והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. מ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם. מא אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם. (במדבר טו, לז-מא)
ומצרפים את המילה "אמת" ל"ה' אלהיכם" וגם יחיד וגם הציבור אומרים בסוף "ה' אלהיכם אמת". ויש שאין אומרים ביחיד פעם נוספת, אלא אומרים לפני קריאת שמע "אל מלך נאמן", כדי להשלים לרמ"ח תיבות. וביחיד שאינו מברך לאחריו, כגון בקריאת שמע שעל המיטה, אין צריך לומר תיבת "אמת".
ויציב ונכון וקים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתקן ומקבל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד: אמת. אלהי עולם מלכנו. צור יעקב מגן ישענו. לדר ודר הוא קים ושמו קים. וכסאו נכון. ומלכותו ואמונתו לעד קימת: ודבריו חיים וקימים. נאמנים ונחמדים לעד כאן יעזוב את הציציות ולעולמי עולמים. ינשק הציצית ויניחם מידיו על אבותינו ועלינו. על בנינו ועל דורותינו. ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך:
על הראשונים ועל האחרונים. דבר טוב וקים לעולם ועד. אמת ואמונה. חק ולא יעבר. אמת. שאתה הוא יי אלהינו ואלהי אבותינו. מלכנו מלך אבותינו. גואלנו גואל אבותינו. יוצרנו צור ישועתנו. פודנו ומצילנו
לעולם הוא שמך, ואין לנו עוד אלוקים זולתך סלה :
עזרת אבותינו אתה הוא מעולם. מגן ומושיע לבניהם אחריהם בכל דור ודור. ברום עולם מושבך. ומשפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ:
אמת. אשרי איש שישמע למצותיך ותורתך ודברך ישים על לבו: אמת. אתה הוא אדון לעמך. ומלך גבור לריב ריבם: אמת. אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון. ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע:
אמת. ממצרים גאלתנו יי אלהינו. ומבית עבדים פדיתנו. כל בכוריהם הרגת. ובכורך ישראל גאלת. וים סוף להם בקעת. וזדים טבעת. וידידים עברו ים ויכסו מים צריהם. אחד מהם לא נותר: על זאת שבחו אהובים ורוממו לאל . ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות. ברכות והודאות למלך אל חי וקים: רם ונשא. גדול ונורא. משפיל גאים עדי ארץ, מגביה שפלים עדי מרום מוציא אסירים. ופודה ענוים. ועוזר דלים. ועונה לעמו ישראל בעת שועם אליו:
*כאן נהגו לעמוד* תהלות לאל עליון גואלם. ברוך הוא ומברך. משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה. ואמרו כלם:
מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא. (שמות טו, יא) שירה חדשה שבחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים. יחד כלם הודו והמליכו, ואמרו: יהוה ימלך לעלם ועד. (שמות טו, יח) צור ישראל. קומה לעזרת ישראל. ופדה כנאמך יהודה וישראל. גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל. (ישעיהו מז, ד) ברוך אתה יי, גאל ישראל:
יש חזנים שנהגו לומר את המילים "גאל ישראל" בשקט כדי שהקהל לא יצטרך לענות אמן (כדי להחמיר לפי דעת השו"ע שהדבר נחשב להפסק), ורבים אמרו שעדיף שלא לעשות כן.
תפילת שמונה עשרה[עריכה]
[2]ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:
אבות[עריכה]
ברוך אתה ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, האל הגדול, הגיבור והנורא, אל עליון. גומל חסדים טובים, קונה הכל, וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:
בעשרת ימי תשובה מוסיפים: זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכותבנו בספר החיים למענך אלהים חיים.
מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ה', מגן אברהם:
גבורות[עריכה]
אתה גיבור לעולם, ה', מחיה מתים אתה, רב להושיע.
בקיץ: מוריד הטל
בחורף: משיב הרוח ומוריד הגשם
מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר.
מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה.
בעשרת ימי תשובה מוסיפים: מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ה', מחיה המתים:
בחזרת הש"ץ אומרים:
נקדישך ונעריצך כנועם סוד שיח שרפי קודש המשלשים לך קדושה, ככתוב על יד נביאך וקרא [3]זה אל זה ואמר:
[4] קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו:
והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם משבחים ואומרים:
[5] ברוך כבוד ה' ממקומו:
ובדברי קודשך כתוב לאמור:
[6] ימלוך ה' לעולם, אלהיך ציון לדור ודור, הללויה.
קדושת ה'[עריכה]
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים כל יום יהללוך סלה. ברוך את ה', האל הקדוש.
בעשרת ימי תשובה - המלך הקדוש
חונן הדעת[עריכה]
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חוננו מאיתך חכמה בינה ודעת. ברוך אתה ה' חונן הדעת.
תשובה[עריכה]
השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה ה', הרוצה בתשובה.
סלח לנו[עריכה]
סלח לנו אבינו כי [7] חטאנו מחל לנו מלכנו כי [8] פשענו כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה ה', חנון המרבה לסלוח.
גאולה[עריכה]
ראה נא בענינו וריבה ריבנו וגאלנו גאולה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. ברוך אתה ה', גואל ישראל.
רפואה[עריכה]
רפאנו ה' ונרפא, הושיענו ונוושעה כי תהילתנו אתה. והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובניו ולכל מכותינו.
תפילה לחולה: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתשלח רפואה שלמה לשם החולה בן/בת שם האמא, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף, כדי שיהיה\שתהיה חזק\ה בבריאות הגוף והנשמה לקיים תורתך הקדושה, בתוך כל שאר חולי עמך ישראל ברחמים.
כי אל רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה ה', רופא חולי עמו ישראל.
ברכת השנים[עריכה]
ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן
- בחורף: טל ומטר לברכה
- בקיץ: ברכה
על פני האדמה ושבענו מטובה (נוסח אחר: מטובך) וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה, כי אל טוב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה', מברך השנים.
קיבוץ גלויות[עריכה]
תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל
משפט[עריכה]
השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו מהרה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט. ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט.
בעשרת ימי תשובה: המלך המשפט
ולמלשינים[עריכה]
ולמלשינים אל תהי תקווה וכל הזדים כרגע יאבדו וכל אויביך וכל שונאיך מהרה יכרתו ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו ברוך אתה ה', שובר אויבים ומכניע זדים.
על הצדיקים[עריכה]
על הצדיקים ועל החסידים ועל שארית עמך ישראל, ועל זקניהם ועל פליטת בית סופריהם ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך ה' אלוקינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשימך באמת, ושים חלקנו עימהם ומעולם לא נבוש כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת נשענו. ברוך אתה ה', משען ומבטח לצדיקים.
ירושלים[עריכה]
תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו ברוך אתה ה', בונה ירושלים.
משיח בן דוד[עריכה]
את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קיוינו כל היום. ברוך אתה ה', מצמיח קרן ישועה.
שומע תפילה[עריכה]
שמע קולנו ה' אלהינו, אב הרחמן, חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו, כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה, ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו, חוננו ועננו ושמע תפילתנו (פה אפשר לומר בקשות אישיות, אולם עדיף לומר זו לפני יהיו לרצון כדי שיוכל להפסיק לקדושה. בימי עצירת גשמים אומרים פה ועננו). כי אתה שומע תפילת כל פה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.
עבודה[עריכה]
רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב את העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך.
בראש חודש ובחול המועד אומרים:
אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ויבוא ויגיע וייראה ויירצה ויישמע וייפקד וייזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו, וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קודשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה, לחן ולחסד ולרחמים, לחיים טובים ולשלום, ביום
בראש חודש: ראש החודש הזה.
בחול המועד פסח:חג המצות הזה.
בחול המועד סוכות:חג הסוכות הזה.
זוכרנו ה' אלהינו בו לטובה, ופוקדנו בו לברכה, והושיענו בו לחיים (טובים), ובדבר ישועה ורחמים חוס וחוננו ורחם עלינו והושיענו כי עליך עינינו, כי אל מלך חנון ורחום אתה.
ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותירצנו ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה', המחזיר שכינתו לציון.
הודאה[עריכה]
מודים[9] אנחנו לך שאתה הוא ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו לעולם ועד, צור חיינו, מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות בידך, ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קיווינו לך.
(בחנוכה ופורים אומרים כאן על הניסים)
ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד
בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.
וכל החיים יודוך סלה ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה [10]להודות.
מודים דרבנן[עריכה]
בחזרת הש"צ, בזמן ששליח הציבור אומר מודים, אומרים הקהל:
מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, אלוהי כל בשר, יוצרנו יוצר בראשית. ברכות וודאות לשמך הקדוש על שהחייתנו וקיימתנו. כן תחיינו ותקימנו ותאסוף גלויותינו לחצרות קודשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם, על שאנו מודים לך, ברוך אל ההודאות.
ברכת כהנים[עריכה]
בארץ ישראל בחזרת הש"ץ אומרים החזן והכהנים ברכת כהנים ככתוב כאן:
(אם יש יותר מכהן אחד קורא להם החזן):
כוהנים!
(והכהנים מברכים):
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה: (עונים) אמן
(ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה): [11]יברכך ה' וישמרך: (עונים) אמן
יאר ה' פני אליך ויחונך: (עונים) אמן
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום: (עונים) אמן
(בחוץ לארץ, וכן בארץ ישראל כשאין עולים כהנים, אומר החזן):
אלוהינו ואלוהי אבותינו, ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך, האמורה מפי אהרון ובניו כהנים עם קדושיך כאמור: יברכך ה' וישמרך(עונים)כן יהי רצון
יאר ה' פניו אליך ויחונך:(עונים)כן יהי רצון
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:(עונים)כן יהי רצון
שים שלום[עריכה]
שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום.
בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
בספר חיים ברכה ושלום, ופרנס טובה, וגזרות טובות, ישועות ונחמות, נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום.
ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום.
אלוהי נצור[עריכה]
יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך, ה' צורי וגואלי:
אלהי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תידום ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח ליבי בתורתך, ובמצוותיך תרדוף נפשי, וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען מצוותיך. למען ייחלצון ידידיך, הושיעה ימינך וענני.[12] יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך, ה' צורי וגואלי.[13] עושה שלום בעשרת ימי תשובה: השלום) במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן.
יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך. ושם נעבודך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות.
תחנון[עריכה]
אנא ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, תבוא לפניך תפילתנו, ואל תתעלם מתחינתנו, שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל חטנו עוינו פשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו.
[14]אשמנו, בגדנו, גזלנו, דברנו דופי. העוינו, והרשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר. יעצנו רע, כיזבנו, לצנו, מרדנו, נאצנו, סררנו, עוינו, פשענו, צררנו, קישינו עורף. רשענו, שיחתנו, תיעבנו, תעינו, תיעתענו.
סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שווה לנו, ואתה צדיק על כל הבא עלינו, כי אמת עשית ואנחנו הרשענו.
י'ג מידות[עריכה]
[15]
אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים גדולת רחמיך וחסדיך הודעת לעניו מקדם. וכן כתוב בתורתך: "וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם. ויקרא בשם ה' ושם נאמר:
ויעבור ה' על פניו ויקרא:
ה', ה', אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת: נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה.
רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו והושיענו
לדוד אליך ה' נפשי אשא אלוהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי גם כל קויך לא יבושו יבושו הבוגדים ריקם דרכיך ה' הודיעני אורחותיך למדני הדריכני באמיתך ולמדני כי אתה אלוהי ישעי אותך קויתי כל היום זכור רחמיך וחסדיך ה' כי מעולם המה חטאות נעורי ופשעי אל תיזכור כחסדך זכר לי אתה למען טובך ה' טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו כל אורחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם עני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי פנה אלי וחונני כי יחיד ועני אני צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני ראה עוני ועמלי ועא לכול חטאותי ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני שומרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך תום ויושר יצרוני כי קיויתיך פדה אלוהים את ישראל מכול צרותיו והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו ה' אלוהי ישראל שוב מחרון אפך והינחם על הרעה לעמך
בשני וחמישי[עריכה]
שומר ישראל[עריכה]
שומר ישראל! שמר שארית ישראל, ואל יאבד ישראל, האומרים בכל יום "שמע ישראל".
שומר גוי אחד! שמר שארית עם אחד, ואל יאבד גוי אחד, המיחדים שמך, ה' אלהינו, ה' אחד.
שומר גוי קדוש! שמר שארית עם קדוש, ואל יאבד גוי קדוש, המשלשים בשלש קדשות לקדוש.
מתרצה ברחמים ומתפיס בתחנונים, התרצה והתפיס לדור עני, כי אין עוזר. אבינו מלכנו, חננו ועננו כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.
ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי עליך עינינו. זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה. אל תזכר לנו עונת ראשנים; מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד. חננו יהוה חננו, כי רב שבענו בוז. ברגז - רחם תזכור. ברגז - עקדה תזכור. ברגז - תמימות תזכור. כי הוא ידע יצרנו. זכור כי עפר אנחנו.
עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך.
אשרי, ובא לציון[עריכה]
אשרי[עריכה]
אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה. (תהלים פד, ה) אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו. (תהלים קמד, טו) תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד. גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר. דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו. הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה. ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה. זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו. חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד. טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו. יודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה. כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו. להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו. מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור. סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים. עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת. רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם. שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד. תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. (תהלים קמה,) ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללו יה. (תהלים קטו, יח)
למנצח[עריכה]
[16] למנצח מזמור לדוד. יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך. יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה. יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל ימלא יהוה כל משאלותיך. עתה ידעתי כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו. אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד. יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. (תהלים כ,)
ובא לציון[עריכה]
ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה. ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם. (ישעיהו נט, כ-כא) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. וקרא זה אל זה ואמר: קדוש. קדוש. קדוש ה' צבאות. מלא כל הארץ כבודו: ומקבלין דין מן דין. ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה. קדיש על ארעא עובד גבורתה. קדיש לעלם ולעלמי עלמיא. ה' צבאות. מליא כל ארעא זיו יקרה: ותשאני רוח. ואשמע אחרי קול רעש גדול: ברוך כבוד ה' ממקומו: ונטלתני רוחא. ושמעית בתרי קל זיע סגיא דמשבחין ואמרין: בריך יקרא דיהוה מאתר בית שכינתה: יהוה ימלך לעלם ועד. (שמות טו, יח) יי. מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמיא. יי אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו. שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך. והכן לבבם אליך: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. (תהלים עח, לח) כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך. (תהלים פו, ה) תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם. (מיכה ז, כ) צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. (תהלים קיט, קמב) יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. (תהלים מו, ח) יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך. (תהלים פד, יג) יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. (תהלים כ, י) ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו. והבדילנו מן התועים. ונתן לנו תורת אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא יפתח לבנו בתורתו. וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו. שנשמר חקיך בעולם הזה. ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא. למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך. (תהלים ל, יג) ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו. (ירמיהו יז, ז) בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים. (ישעיהו כו, ד) ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה. (תהלים ט, יא) יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. (ישעיהו מב, כא)
קדיש תתקבל יתגדל ויתקדש שמה רבא. /ועונים: אמן/ בעלמא די ברא כרעותה , וימליך מלכותה בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן: הקהל עונה אמן ומצטרף למשפט הבא: יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא: יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל , שמה דקודשא בריך הוא / ועונים: בריך הוא / לעילא (בעשרת ימי תשובה: ולעילא מכל ויש אומרים: לעילא מכל) מן כל ברכתא ושירתא, תשבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא. ואמרו אמן:
תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן: /ועונים: אמן/ יהא שלמא רבא מן שמיא ואמרו אמן: /ועונים: אמן/ עושה שלום /בעשרת ימי תשובה: השלום/ במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן:
עלינו לשבח[עריכה]
עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדלה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם, וגורלנו ככל-המונם, שהם משתחוים להבל וריק, (ומתפללים אל אל לא יושיע). ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו, אין עוד, אמת מלכנו, אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. אין עוד:
על כן נקוה-לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עזך, להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי, וכל-בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי-לך תכרע כל-ברך, תשבע כל לשון. לפניך ה' אלהינו יכרעו ויפלו, ולכבוד שמך יקר יתנו, ויקבלו כלם את על מלכותך, ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא, ולעולמי עד תמלך בכבוד, ככתוב בתורתך: ה' ימלך לעולם ועד: ונאמר: והיה ה' למלך על-כל-הארץ. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אם קרוב לעבור זמן קריאת שמע יאמר כאן גם את והיה אם שמוע ופרשת ציצית
- ^ כשאומרים "ה' שפתי תפתח" הולכים שלוש צעדים אחורה, "ופי יגיד תהילתך" - שלוש צעדים קדימה.
- ^ כשאומרים זה- משתחווים לצד ימין, אל זה-לצד שמאל, ואמר- לאמצע.
- ^ כשאומרים קדוש קדוש קדוש, מרימים את עקבי הנעלים מעט כל "קדוש"
- ^ כשאומרים "ברוך כבוד" מרימים את עקבי הנעליים פעם אחת
- ^ כשאומרים ימלוך, מרימים את עקבי הנעלים פעם אחת
- ^ נוהגים להכות על החזה כשאומרים "חטאנו" ו"פשענו".
- ^ נוהגים להכות על החזה כשאומרים "חטאנו" ו"פשענו".
- ^ כשיאמר מודים ישתחווה
- ^ כשיאמר להודות ישתחווה
- ^ במדבר ו
- ^ יש הנוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי, ואם יש לו יותר משם אחד, אומר פסוק אחד לכל שם.
- ^ באומרו "עושה שלום במרומיו", יצעד שלושה צעדים לאחור, "הוא ברחמיו יעשה שלום", יחווה קידות לשמאל, לימין ולאמצע, "עלינו ועל כל ישראל",יצעד שלוש צעדים בחזרה, ויאמר "ואמרו אמן". ויש דעה אחרת כמו שיובא אי"ה בסידור הספרדי.
- ^ כל פעם שיאמר יכה על ליבו באגרופו. לפי א'ב'
- ^ המתפלל ביחידות, יאמר י"ג מידות בטעמים ללא ההקדמה. ואם אינו יודע טעמים, לא יאמר.
- ^ אין אומרים מזמור זה ביום שאומרים בו הלל ובפורים ובת"ב
.