משנה סוכה א י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק א · משנה י | >>
בית שנפחת וסכך על גביו, אם יש מן הכותל לסכוך ארבע אמות, פסולה.
וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה.
סוכה גדולה שהקיפוה מא בדבר שאין מסככים בו, אם יש תחתיו ארבע אמות, פסולה.
משנה מנוקדת
בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּיו, אִם יֵשׁ מִן הַכֹּתֶל לַסִכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה.
וְכֵן חָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה.
סֻכָּה גְּדוֹלָה, שֶׁהִקִּיפוּהָ בְּדָבָר שֶּׁאֵין מְּסַכְּכִים בּוֹ, אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה.
נוסח הרמב"ם
בית - שנפחת,
- וסיכך - על גביו,
- אם יש בין כותל לסיכוך - ארבע אמות,
- פסולה.
- אם יש בין כותל לסיכוך - ארבע אמות,
- וכן בחצר - שהיא מוקפת אכסדרה.
- וסיכך - על גביו,
- סוכה גדולה,
- שהקיפוה - בדבר שאין מסככין בו,
- אם יש תחתיו - ארבע אמות,
- פסולה.
- אם יש תחתיו - ארבע אמות,
- שהקיפוה - בדבר שאין מסככין בו,
פירוש הרמב"ם
גם זה עיקר גדול ראוי לשמרו, כי כשיש מראש הדופן עד גג הסוכה פחות מארבע אמות וביניהן בנין או סכך פסול, נדמה כאלו ראש הדופן עקום ומגיע בסכך הכשר. וזה העניין שנאמר עליו "דופן עקומה" והיא הלכה למשה מסיני.
וסוכה גדולה - הוא שישאר באמצע הסוכה סכך כשר שיש בו שבעה על שבעה.
וכבר נתבאר לך כי דין דופן עקומה בארבע הרוחות.
ואכסדרה - הוא מקום לפני הבתים ומוקף משלוש רוחותיו.
והביא אלו השלוש הלכות ללמדך, כי דופן עקומה דינו בו על איזה מין שיהיה מן הבתים, שאותן הכתלים נבנו לבית או לחצר הבית, שאותן הכתלים לא נתכוונו בהם שיהיו כתלים לתקרה שמקרים חצר הבית אבל נבנו לשמור הבית מן הדרך שהולכים בו רבים, או בסוכה גדולה שמבדיל סכך פסול בין הדפנות ובין סכך כשר. ושמור זה הלשון וזכרהו, והוא אמרם "סכך פסול, מן הצד פוסל בארבע אמות, ובאמצע פוסל בארבעה טפחים" כמו שנתבאר בזה הפרק:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בית שנפחת - גגו באמצעו, והדפנות רחוקות מן הסכך כשר:
אם יש מן הכותל לסכר כשר ארבע אמות פסולה - פחות מכאן כשרה. דהלכה למשה מסיני דאמרינן דופן עקומה עד ד' אמות, ורואים תקרת הבית כאילו נעקם ראש הדופן ובא עד הסכך הכשר לח. ולא יישן תחתיה לט:
וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה - וסיכך באוירה של חצר, רחוק מכותלי האכסדרה. ואכסדרה הוא מקום מוקף מג' מחיצות מ:
סוכה גדולה - כל שאילו ינטל הסכך פסול, ישאר בה שבעה טפחים על שבעה טפחים סכך כשר. זו היא סוכה גדולה:
שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו - דוקא מן הצד אמרינן שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות, משום טעמא דדופן עקומה. אבל באמצע הסוכה פוסל בארבעה טפחים. ואויר שאין מב שם סכך כלל בין באמצע בין מן הצד, פוסל בג' טפחים:
פירוש תוספות יום טוב
ארבע אמות פסולה. כתב הר"ב פחות מכאן כשרה וכו'. ורואין תקרת הבית כאילו נעקם ראש הדופן. וז"ל רש"י רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה כו'. וכתב עוד ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול, ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה, דא"כ באויר נמי נימא הכי. ולעיל תנן הרחיק הסכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה ע"כ. ומ"ש הר"ב ולא יישן תחתיו, כ"כ רש"י ולאו למימרא דאפילו במשהו לא ישן תחתיו אלא או בד' טפחים, כדעת הטור סימן תרל"ב, או בג' טפחים כדעת הראב"ד בב"י שם:
וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה. כתב הר"ב ואכסדרה היא מקום מוקף מג' מחיצות. וז"ל רש"י כל חצר שבגמרא לפני הבתים והבתים פתוחים לו. וחצר זו מוקפת בתים מתוכה ופתוחין לה סביב מג' רוחות ולפני הבתים עשוי אכסדראות סביב לג' רוחותיה והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך על גבי כל אוירה של כל חצר שבאמצע היקף אכסדראות ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים המפסיקות בין בתים לאכסדרה ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין סכך לדפנות:
סוכה גדולה. כתב הר"ב כל שאילו ינטל כו', ישאר בה שבעה על שבעה וכן לשון הרמב"ם. וכתב הכסף משנה בפ"ה, יש להסתפק בלשון זה אי ס"ל דז' טפחים על ז' טפחים מצטרפין, כלומר שאם סכך פסול מתחיל מהדופן שמהצד ואינו מגיע עד הדופן האחר ואם נצרף סכך שאצל דופן האמצעי וסכך שאצל הפתח ע"י הצד שאין מגיע לו סכך פסול יש בסוכה זו שבעה על שבעה ונכשיר, או נימא דאין מצרפין וצ"ע. ע"כ:
שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו. וצריכא דאי אשמועינן בית שנפחת דמחיצות לבית עבידן להיות דופן לבית והרי הבית נעשה סוכה הלכך שדינן מחיצות בתר סוכה ע"י עקום, אבל חצר המוקפת אכסדרה דמחיצתה לאו לאכסדרה עבידי אלא לביתא, הלכך ליכא למימר תקרת אכסדרה עקימת דפנות הללו היא ולא נשדינהו לדפנות הכא לצד סוכה צריכה. ואי אשמועינן הני תרתי משום דסככן סכך כשר הוא כלומר ממין סכך כשר הוא ופסולו משום תעשה ולא מן העשוי. אבל סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו דסככה סכך פסול הוא, אימא לא לכשרה על ידי עקום צריכא. גמרא. ומ"ש הר"ב ואויר שאין שם סכך כו'. בין בגדולה בין בקטנה קאמר דמדתנן הרחיק וכו' לעיל [*מייתינן לה]. ומתניתין משמע דבין בגדולה בין בקטנה מיירי. בית יוסף סימן תרל"ב:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(לח) (על הברטנורא) וז"ל רש"י רואין תקרת חבית כאלו הוא הדופן שנעקם למעלה כו':
(לט) (על הברטנורא) ולאו למימרא דאפילו במשהו לא יישן תחתיו. אלא או בארבעה טפחים לדעת הטור או בשלושה טפחים לדעת הראב"ד:
(מ) (על הברטנורא) כל חצר שבגמרא לפני הבתים וחבתים פתוחים לו. חצר זו מוקפת בתים מתוכה ופתוחין לה סביב משלוש רוחותיה ולפני חבתים אכסדראות סביב ואכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך על גבי כל אוירה של כל חצר שבאמצע היקף אכסדראות ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות חבתים המפסיקות בין בתים לאכסדרה ונמצא תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין סכך לדפנות:
(מא) (על המשנה) שהקיפוה. והצריכא עי' בגמרא:
(מב) (על הברטנורא) שאין כו' בין בגדולה בין בקטנה קאמר. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בית שנפחת וכו': ועיין ר"פ דלקמן. ונראה דהאי בית או האכסדרא אינם מסוככים במעזיבה ולא בשום דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ רק בקורות ולוחות שאין ברחבן אפי' שלשה דלדברי הכל כשרה וכמו שמתבאר מן הצריכותא שאכתוב בסמוך בס"ד וביד שם פ"ה סי' י"ד ובטור א"ח סי' תרל"ב:
אם יש מן הכותל לסכוך ד' אמות פסולה פחות מבאן כשרה: כך מצאתי מוגה אבל לא משמע כן בריש פירקין (סוכה דף ד') דהתם דייק הא פחות מכאן כשרה: וכן גם כן בירושלמי בפירקין ובריש פרק ג' אכלו דגרסינן התם הכי הא פחות מכאן כשרה מהו ליישן תחתיו התיב ר' יצתק בן אלישב הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו אף הכי נמי משלים בסוכה ואסור ליישן תחתיו ע״כ: ובגמ' גרסינן דרש ר' יהודה בר אלעאי בית שנפחת וסיכך על גביו כשרה אמר לפניו ר' ישמעאל ב״ר יוסי רבי פרש כך פי' אבא ד' אמות פסולה פחות מד' אמות כשרה:
תפארת ישראל
יכין
נא) בית שנפחת באמצעית הגג, והפחת רחוק מהדפנות.
נב) פסולה אבל בפחות מזה, כשר, דחזינן כאילו המעזיבה שייך לדופן שנתעקמה. אמנם כל שיש עקום ד' טפחים אסור לישב תחתיו (שם).
נג) וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה דהיינו שיוצא כעין תקרה מאמצעית גובה כתלי הבתים שהן סביב לחצר, וסיכך על האויר שבאמצע התקרה זו, נמצא הסכך רחוק מכותלי הבתים, אם רחוק מהן ד' אמות, פסולה. וקמ"ל בית שנפחת אף דמחיצות לתוכו עבידין אפ"ה בשיש ד' אמות לא אמרינן דופן עקומה, וקמ"ל אכסדרה שבחצר דאף דמחיצות לבית עבידין, ולא שייכין לתקרת האכסדרה, אפ"ה כשאין רחוקים מסכך ד' אמות, אמרינן דכשר מכח דופן עקומה.
נד) סוכה גדולה ר"ל סוכה גדולה שיש בה סכך כשר ז' טפחים על ז' טפחים רצופים באמצע, והקיפוה וכו'.
נה) פסולה סד"א דוקא בית שנפחת או אכסדרה, דפסולייהו רק משום תעשה ולא מן העשוי, דהרי הן מקורין מנסרים שהן ממין סכך, להכי אמרינן גבייהו דופן עקומה. קמ"ל דאף גבי סכך פסול נמי אמרינן בפחות מד' אמות דופן עקומה.
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת