משנה סוכה א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף סוכה פרק א משנה ט)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק א · משנה ט | >>

המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים, פסולה.

מלמטה למעלה, אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים, כשרה.

רבי יוסי אומר, כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים, כך מלמעלה למטה עשרה טפחים.

הרחיק את הסכוך מן הדפנות שלשה טפחים, פסולה.

משנה מנוקדת

הַמְּשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה.
מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּשֵׁרָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים.
הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה.

נוסח הרמב"ם

המשלשל דפנות -

מלמעלן למטן,
אם גבוהות מן הארץ - שלשה טפחים,
פסולה.
מלמטן למעלן,
אם גבוהות מן הארץ - עשרה טפחים,
כשרה.
רבי יוסי אומר:
כשם שמלמטן למעלן - עשרה טפחים,
כך מלמעלן למטן - עשרה טפחים.
הרחיק את הסיכוך,
מן הדפנות - שלשה טפחים,
פסולה.

פירוש הרמב"ם

גובה הסוכה, אין ראוי שיהיה פחות מעשרה טפחים כמו שזכרנו.

ורבי יוסי סובר, כי מחיצה תלויה מותרת, ולפיכך אומר כי כשהדופן הוא לבוד בגג ויש בו ארבעה טפחים, אפילו יהיה בינו ובין הארץ יותר משלושה טפחים, שהוא כשר.

ואין הלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המשלשל - מוריד. שהתחיל לארוג הדפנות סמוך לסכך ואורג ובא כלפי מטה:

שלשה טפחים פמולה - היינו שיעור שיזדקר הגדי בבת אחת ויכנס, דאמרן דבכהאי גוונא אינה מחיצה:

כיון שהגיע לעשרה כשרה - ואפי' אינן מגיעות לסכך ומופלגות ממנו הרבה:

רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה - דיו באריגת עשרה:

כך מלמעלה למטה - ואפילו גבוהות מן הארץ הרבה. דסבר מחיצה תלויה מתרת. ואין הלכה כר' יוסי:

הרחיק את הסיכור - לאו בגובה קאמר, אלא ברוחב, שהניח אויר בין דופן לסכך, באורך הסוכה או ברחבה:

פירוש תוספות יום טוב

[*שלשה טפחים פסולה. [כתב הר"ב] היינו שעור שיזדקר כו'. פירש"י בפ' כיצד הרגל ד' כ"ב ע"א זקירה קפיצה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המשלשל וכו':    שבת פ' הזורק (שבת דף צ"ז) ובעירובין פ' כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ו) וכתב רש"י ז"ל שם ואם גבוהות מן הארץ עשרה טפחים כשרה הכא בסיפא לא גרסי' אם גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים ובטור או"ח סי' תר"ל: ופירשו רש"י והר"ן ז"ל כל מלמעלה למטה קרוי שלשול: ומשמע מסוגיית התלמוד לפי רוב הגרסאות חוץ מרש"י ז"ל לפי מה שכתב גרסתו הרא"ש ז"ל דהא דקתני מתני' המשלשל לשון דיעבד לאו דוקא דה"ה לכתחלה גבי הא דאמר אבימי מחצלת ד' ומשהו מתרת בסוכה משום דוכן היכי עביד תלי לה באמצעיתה פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה וקמ"ל דאמרי' תרי לבוד ופירש הר"ן ז"ל וכגון שהיתה גבוהה עשרה ואם גבוהה י"א צריכה מחצלת חמשה ומשהו ואם גבוהה י"ב צריכה מחצלת ששה ומשהו אבל כל שהוא גבוה מי"ג ועד עשרים אמות עושה מחצלת ז' ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לקרקע ואע"פ שהסכך גבוה מהמחצלת לא איכפת לן כיון דאיכא מחיצה עשרה עכ"ל ז"ל: וביד שם פ"ד סי' ד' ועיין במ"ש שם מגיד משנה על מה שכתבתי בשם הר"ן ז"ל שלשונו ז"ל שם קשה מאד לע"ד:

ר' יוסי אומר בשם וכו':    לשון ר"ע ז"ל עד דסבר מחיצה תלויה מתרת. אמר המלקט בעירובין פ"ח תנן ר' יהודה אומר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם ובגמרא הכא והתם א"ר יוחנן ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת ולא היא וכו' כדכתיבנא התם בס"ד:

הרחיק את הסכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה:    דאויר פוסל בשלשה אפי' מן הצד. ומכחן אני אומר ומפרש דהא דאמרינן שבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ד' אמות היינו דחשבינן לסכך כאילו הוא מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה ובאוירא ליכא למימר הכי ואיני מפ' רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה דא"כ גם גבי אויר נמי נימא הכי רש"י ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

מו) המשלשל נ"ל שהוא מלשון שלשלת עבות [געפלאכטען].

מז) דפנות מלמעלה למטה שארג הדפנות מן הסכך למעלה כלפי מטה, כדי שיהיה לדפנות.

מח) אם גבוה מן הארץ עשרה טפחים כשרה אפילו ראשי הדפנות נמוכין הרבה מהסכך, רק שיהיה ראש הדפנות מכוון כנגד הסכך או תוך ג"ט מנגד המכוון (תר"ל ס"ט).

מט) כך מלמעלה למטה עשרה טפחים אפילו רחוקות הרבה מהארץ.

נ) הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים ברוחב הסוכה (תרל"ב).

בועז

פירושים נוספים


בבלי טז א