תקנות מס ערך מוסף
(הופנה מהדף משתמש:ישראל קרול/תקנות מע"מ)
תקנות מס ערך מוסף מתוך 
תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976
תקנות בדבר מס ערך מוסף
ק״ת תשל״ו, 1590, 2388; תשל״ז, 438, 1162, 1162, 2334, 2582; תשל״ח, 318, 777, 1406, 1407; תשל״ט, 165, 760, 1645, 1700; תש״ם, 1011, 1807, 1932, 1932, 2338; תשמ״א, 38, 61, 98, 422, 1040, 1224; תשמ״ב, 269, 310, 806, 946, 1232, 1232, 1269א, 1392; תשמ״ג, 330, 1791, 1791; תשמ״ד, 914, 1060, 1408, 1418, 1926, 1926, 2114, 2163, 2187; תשמ״ה, 1484; תשמ״ו, 518, 536, 610, 946; תשמ״ז, 262, 262, 398, 639, 1345; תשמ״ח, 367, 750; תשמ״ט, 530, 1110; תש״ן, 968; תשנ״א, 150, 721, 785; תשנ״ב, 824, 825, 1102, 1114; תשנ״ג, 789; תשנ״ד, 70, 1197; תשנ״ה, 670, 1546, 1547, 1547, 1698; תשנ״ו, 780, 1148, 1148; תשנ״ז, 95, 488, 860, 968, 1267, 1267; תשנ״ח, 486, 974, 1058, 1058, 1098; תשנ״ט, 30, 38, 206, 1180; תש״ס, 400, 411, 411, 726; תשס״א, 136, 498, 627, 851; תשס״ב, 282; בג״ץ 5623/00; תשס״ג, 397; תשס״ד, 2, 897; תשס״ה, 399, 774; תשס״ו, 141; תשס״ח, 616, 866, 1184; תשס״ט, 138, 286, 832; תש״ע, 276, 276; תשע״א, 492; תשע״ב, 47, 764, 952, 1368א, 1602; תשע״ג, 238, 1196; תשע״ה, 350; תשע״ו, 472; תשע״ז, 952; תשע״ט, 2238; תש״ף, 1716, 1760, 1800; תשפ״א, 3930; תשפ״ג, 1130; תשפ״ד, 1675.
הודעות: י״פ תשל״ז, 1466, 2259, 2348; תשל״ח, 1940, 2121; תשל״ט, 1585, 1586; תש״ם, 2191; תשמ״א, 1740; תשמ״ד, 1998, 2164; ק״ת תשמ״ה, 59, 1209; י״פ תשמ״ה, 2103; תשמ״ז, 1082, 1082, 2291, 2291; תשמ״ח, 1122, 3017, 3018; תשמ״ט, 1232, 1233; ק״ת תשמ״ט, 1451; תש״ן, 111, 339, 976; תשנ״א, 212, 489, 1041; תשנ״ב, 420, 698, 1410; תשנ״ג, 31, 384, 1087; תשנ״ד, 356, 607, 1188; תשנ״ה, 659, 1695; תשנ״ו, 621, 1432; תשנ״ז, 322, 573, 946; ק״ת מק״ח תשנ״ז, 1940; ק״ת תשנ״ח, 422; תשנ״ט, 301; תש״ס, 407, 786; תשס״ב, 55, 450, 1205; תשס״ג, 400; תשס״ד, 89; תשס״ה, 168; תשס״ו, 18, 363; תשס״ז, 1086, 1086; תשס״ח, 60, 410, 1132, 1380; תשס״ט, 374, 1146; תש״ע, 620, 1486; תשע״א, 436, 1195, 1352; תשע״ב, 797, 1602; תשע״ג, 805, 1551; תשע״ד, 758; תשע״ה, 1397; תשע״ו, 801, 2208; תשע״ז, 889, 1407; תשע״ח, 1990, 2304; תשע״ט, 3047, 3596; תש״ף, 600, 1936; תשפ״ג, 2416; תשפ״ד, 1562.
תוכן עניינים
פרק א׳ – כללי
קביעת נכסים לענין שימוש לצורך עצמי [תיקון: תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשל״ט־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תשנ״ז־4, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ט־3, תשפ״ד]
יראו כשימוש לצורך עצמי גם שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק כמפורט להלן:
(1)
שימוש לצרכי העסק ברכב פרטי:
(א)
בידי עוסק שייצר את הרכב; לענין זה, ”ייצור“ – לרבות הרכבה מחלקים או ממכללים ושינוי במבנה הרכב, אך למעט שינוי במבנה הרכב שאין בו כדי לשנות את סוג הרכב;
(ב)
בידי עוסק כאמור בתקנה 14(ב) שלא למטרות המפורטות בה, אם ניכה העוסק את מס התשומות ששילם בשל רכישתו או יבואו של הרכב;
לענין תקנה זו ותקנות 2 ו־14, ”רכב פרטי“ – רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו־שימושי, רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד, כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, ובלבד שמשקלו הכולל המותר של רכב מסחרי כאמור אינו עולה על 3,500 ק״ג, וכן רכב המפורט בתוספת הרביעית, דומה לו במהותו או זהה לו, אך למעט ג׳יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק או המפעל.
(2)
שימוש במקרקעין לשם השכרה הפטורה ממס על פי סעיף 31(1) או 31(2) לחוק, אם מי שהשכיר את המקרקעין עשה בהם גם את עבודות הבניה; פסקה זו לא תחול בכל אחד מאלה:
(א)
אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, ושמכירתו פטורה ממס לפי סעיף 31(1א) לחוק, כל עוד מתמלאים תנאי הפטור;
(ב)
אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין להשכרה כהגדרתו בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס״ז–2007, ונתקיימו התנאים שבסעיף 6 לחוק האמור, לפי העניין;
(ג)
אם נעשה שימוש במקרקעין לשם השכרה פטורה ממס לפי סעיף 31(1) לחוק, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
תקופת ההשכרה המצטברת של המקרקעין, לאותו שוכר או לכמה שוכרים, לא תעלה על 24 חודשים; עלתה תקופת ההשכרה כאמור על עשרים וארבעה חודשים, יראו בשימוש במקרקעין שימוש לצורך עצמי בתום עשרים וארבעה חודשים מתחילת תקופת ההשכרה, (הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 7.3.2024): ואולם, אם היום האחרון של תקופת 24 החודשים האמורה חל בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר א׳ התשפ״ד (7 במרץ 2024), יידחה היום האחרון של תקופת 24 החודשים האמורה בשלושה חודשים;
(2)
דמי השכירות הם בסכום שיש לצפות לו מהשכרת אותם מקרקעין על ידי משכיר מרצון לשוכר מרצון;
(3)
לא הוקנתה לשוכר זכות אחרת במקרקעין בתמורה מלבד זכות השכירות לתקופה כאמור.
קביעת נכסים משומשים [תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח־2, תשנ״ו־2]
(א)
על מכירת רכב פרטי משומש, אופנוע משומש או טרקטורון משומש, בידי עוסק שעסקו קניית רכב משומש ומכירתו, יחולו הוראות סעיף 5 לחוק, והמס ישולם על ההפרש שבין מחיר הרכב בעת המכירה לבין מחירו בעת הרכישה.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מכירת רכב פרטי, אופנוע או טרקטורון משומשים אם נרכשו מעוסק שרשאי היה לנכות את מס התשומות ששולם בשל רכישתם או ייבואם בין מכוח תקנה 14(ב) ובין מכוח כל דין אחר.
(ג)
לענין תקנה זו, ”אופנוע“ ו”טרקטורון“ – כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961.
פרק ב׳ – המחיר
דינם של תקבולים על פי סעיף 12 [תיקון: תשל״ו, תשל״ט־3, תש״ם־3, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ג־2, תשמ״ד־7, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ח־2, תשנ״ח־4, תש״ס, תשס״א־3, תשס״ח, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תש״ף־2]
(א)
(1)
תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים), שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר:
(א)
סובסידיה על מוצרי מזון בסיסיים;
(ב)
מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, לרבות תוספת למענק האמור לתעשייה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים, לפי המלצת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, או מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980;
(ג)
סובסידיה לשכר לימוד בגני ילדים;
(ד)
סובסידיה לתחבורה ציבורית (שכר הולכה);
(ה)
מענק למחקר ולפיתוח לפי אישור המדען הראשי במשרד התעשיה המסחר והתיירות או משרד האנרגיה והתשתית או משרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה או לפי אישור מנהל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שליד משרד המדע והפיתוח;
(ו)
סובסידיה להספקת חשמל;
(ז)
תקבול שניתן לעוסק על־פי חוק הקרן הדו־לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, התשל״ח–1978, על פי חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, התש״ם–1979, או על פי חוק קרן המדע הדו־לאומית, התשל״ז–1977;
(ח)
פיצויים בעד נזק מלחמה נזק עקיף ונזק בצורת לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
(ט)
מענק ליצואן הניתן בידי משרד התעשיה והמסחר מהקרן לעידוד השיווק בחוץ לארץ ליצואנים;
(י)
תקבול שניתן לעוסק על ידי הקרן לסיוע לחברות יצוא מוכרות ומוסכמות המתנהלת במשרד התעשיה והמסחר;
(יא)
מענק לקליטת מדענים בפרוייקטים של מחקר ופיתוח שאישר המרכז לקליטה ומדע שליד המשרד לקליטת עליה;
(יב)
תשלום תמריץ למעסיק על פי חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991;
(יג)
תמריץ שניתן למעסיק לפי החלטת הממשלה, שהינו בגדר השתתפות בהעסקת עובדים ובהכשרתם;
(יד)
תקבול שניתן לעוסק על ידי מינהל הדלק מתקציב ”הוצאות משק הדלק“;
(טו)
תקבול שניתן לעוסק מקרן היערכות לחשיפה המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;
(טז)
תקבול שניתן לעוסק במסגרת התכנית להכשרת כוח אדם בתעשיה ולהסבתו, המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;
(יז)
מענק שניתן לשם הפקת סרט על ידי מוסד ציבורי מסייע כהגדרתו בתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005;
(יח)
תקבול שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטות ממשלה, שהוא בגדר תמיכה בחקלאים עקב ירידה בכמויות המים המוקצות למטרת חקלאות או עקב ייקור תעריפי המים;
(יט)
מענק שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטת הממשלה, לצורך רכישה של מיכון חוסך כוח אדם בענף החקלאות;
(כ)
(פקעה).
(2)
התקבולים המפורטים להלן לא ייחשבו חלק ממחיר עסקותיו של עוסק:
(א)
תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציבי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או אילן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים;
(ב)
תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציב הקרן הקיימת לישראל למימון תכנית מחקר ופיתוח, לפי אישור המדען הראשי במשרד החקלאות;
(ג)
הענקות ומענקים מיוחדים מקרן האיזון למחירי המים הניתנים מכוח סימן ב׳ לפרק הרביעי בחוק המים, התשי״ט–1959;
(ד)
תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם למסגרת תכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי;
(ה)
תקבולים שניתנו לעוסק בדרך של אי תשלום הפרשי הצמדה או ריבית או תשלום מופחת שלהם, בשל הלוואה שניתנה לעוסק מאת בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, באותו עוסק, למעט אם תקבולים כאמור ניתנו בידי מלכ״ר;
(ו)
תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם להסכם תכנית שיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון במסגרת מכשיר המימון האירופי לשכנות ולשותפות.
(3)
(נמחקה).
(4)
(נמחקה).
(ב)
לענין רישום בפנקסי החשבונות ודיווח תקופתי, יראו בתקבולים שתקנת משנה (א) אינה חלה עליהם עשיית עסקה עם נותן התקבולים, ומועד הוצאת חשבונית עליה יהיה תוך שבוע ימים מיום קבלת התקבולים.
כללים לענין אריזות
נמכרו טובין באריזה ונקבע תשלום בעת האריזה, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם האריזה אינה ניתנת להחזר – יהא מחירה חלק ממחיר הטובין;
(2)
אם האריזה ניתנת להחזר ובעת החזרתה יוחזר גם התשלום שבו חוייבה בעת המכירה, כולו או מקצתו, יראו את האריזה כנמכרת לקונה, ובעת החזרתה יהא דינה כדין טובין המוחזרים מהקונה למוכר לאחר הוצאת חשבונית, במחיר התשלום המוחזר.
כללים לענין פקדון או ערובה [תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־9]
(א)
ניתן סכום כפקדון או כערובה להחזרת טובין שהושאלו או להבטחת ביצוע עסקה או זכויות אדם הקשור לעסקה, יראו את הפקדון או הערובה כחלק ממחיר העסקה בתום ששה חדשים מעת שניתנו, אלא אם הוחזרו או הפכו לחלק ממחיר העסקה קודם לכן, ואולם –
(1)
אם הוסכם בכתב בין הצדדים כי הפקדון או הערובה יישמרו בידי המוכר או בידי אדם מטעמו תקופה הארוכה מששה חדשים, יראו אותם כחלק ממחיר העסקה בתום חודש לאחר תום התקופה המוסכמת;
(2)
אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בענף פלוני נהוגה תקופת פקדון או ערובה אחרת מזו שנקבעה בתקנה זו, או כי החזרת הפקדון או הערובה עוכבה מסיבה מיוחדת, יראו אותם כחלק מהמחיר בתום חודש לאחר תום התקופה האמורה או בחלוף אותה סיבה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), סכום פקדון, סכום ערובה או כל סכום אחר כיוצא בזה ששולם בשל הפריטים שבפסקאות (1) או (2) להלן, (בתקנה זו – פקדון), יראו אותו, עם תשלומו, כחלק ממחיר העסקה:
(1)
סכום פקדון בעד:
א.
מכל גז;
ב.
שעון חשמל;
ג.
שעון מים;
ד.
מוצרים אחרים כיוצא באלה;
(2)
(בוטלה).
הוצאות לטובת צד שלישי
(א)
סכום ששילם עוסק כהוצאות בשביל לקוחו, והוצאה חשבונית או מסמך אחר שאישר המנהל לענין זה לשמו של אותו לקוח, לא יהיה חלק מהמחיר.
(ב)
נתקבל סכום לתשלום כהוצאות כאמור בתקנת משנה (א) בשביל הלקוח, ולפני שהעסק שילם אותו כאמור, יראו בו כפקדון ולא כחלק ממחיר העסקה – ויחולו הוראות תקנה 5, באם נתמלאו תנאים אלה, וכל עוד מתקיימים התנאים:
(1)
הוצאה חשבונית ללקוח שבה צויין במפורש כי הסכום נתקבל לתשלום הוצאות בשביל הלקוח, תוך פירוט טיב ההוצאות;
(2)
הסכום שנתקבל יופקד בחשבון בנק נפרד, לענין הוצאות כאמור ופקדונות כאמור בתקנה 5, שהוא מסוג חשבון עובר ושב ולא יהיה בכספי החשבון כל שימוש אלא לתשלום הוצאות כאמור, או שימוש בפקדונות כאמור.
(ג)
כל חלק מהפקדון שלא שימש לתשלום הוצאות כאמור ולא הוחזר ללקוח יראוהו כחלק מהמחיר ביום שבו התברר שהפקדון לא ישמש לתשלום הוצאות כאמור.
(ד)
לא נתקיים התנאי שבתקנת משנה (ב)(2), יראו את הסכום כחלק מהמחיר, שבעה ימים לפני תום תקופת הדו״ח שלאחר אותה תקופה שבה נתקבל הסכום או במועד שבו נתברר כי הסכום, כולו או מקצתו, לא ישמש להוצאה, על פי המוקדם.
[תיקון: תשל״ט־2]
פרק ג׳ – החיוב במס ותשלום המס
חיוב מקבל שירות בתשלום המס [תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ח־2, תשל״ח־4, תשל״ט־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז־5]
(א)
עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות. ואלה השירותים:
(1)
מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה; פישור, כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984; או חברות בועדות שהוקמו על פי דין.
(2)
שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.
(ב)
לא הוציא נותן השירות חשבונית מס כאמור, יתן למקבל השירות הצהרה כי עיקר הכנסתו היא ממשכורת, גימלה או קיצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס לפי תקנת משנה (א).
(ג)
נותן שירות, שבמס בשל שירותו חייב מקבל השירות לפי תקנת משנה (א), לא יהא זכאי לנכות את המס בשל התשומות ששימשו במתן השירות.
(ד)
עוסק החייב בתשלום מס לפי תקנת משנה (א), ידווח על מתן השירות בדו״ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו ויוציא במועד שנקבע לכך, במקום נותן השירות, חשבונית ערוכה על שמו הוא.
(ה)
מלכ״ר או מוסד כספי החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) ידווח על השירות וישלם את המס כדרך שהוא חייב לדווח ולשלם לענין ניכוי במקור לפי סעיפים 164 ו־166 לפקודת מס הכנסה, זולת אם נציב מס הכנסה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, הורה אחרת.
(ו)
עוסק שנתן שירות שבשלו משתלם המס לפי תקנה זו מאת מקבל השירות, חייב בהגשת דו״ח תקופתי אם היו לו עסקאות אחרות, ובמקרה זה ידווח על השירותים שהמס בשלהם משתלם מאת מקבל השירות כאילו היו עסקאות ששיעור אפס חל עליהן.
תשלום המס במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי [תיקון: תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״א]
(א)
במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס.
(ב)
החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) –
(1)
אם הוא עוסק, יוציא במקום המוכר חשבונית ערוכה על שמו הוא, וידווח על המכירה בדו״ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו;
(2)
אם הוא מלכ״ר או מוסד כספי, ידווח על המכירה באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח.
(ג)
במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, יחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ד)
בתקנה זו, ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו ואינו מלכ״ר או מוסד כספי.
תשלום המס בשל יבוא דברי דפוס בדואר [תיקון: תשל״ט־2, תשל״ט־4, תשמ״א]
(א)
רכש אדם מאת סוחר מוסמך מטבע חוץ למטרת תשלום תמורת טובין כאמור בסעיף 26(ב) לחוק (בתקנה זו – טובין מיובאים), או ביקש מאת הסוחר המוסמך להעביר מטבע חוץ לאדם בחוץ לארץ למטרת תשלום כאמור, יגבה הסוחר המוסמך את המס בעת רכישת מטבע החוץ או בעת העברתו לחוץ לארץ, לפי המוקדם.
(ב)
הסוחר המוסמך יעביר את המס שגבה לפי תקנת משנה (א) בחודש פלוני לחשבון בבנק ישראל שיורה עליו המנהל, באחד לחודש שלאחריו; הסוחר המוסמך יערוך רישומים לפי הוראות המנהל.
(ג)
לא העביר סוחר מוסמך את המס במועד שנקבע, ישלם עליו לתקופת הפיגור ריבית והפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 97 לחוק.
(ד)
אדם המייבא טובין מיובאים, ואינו רוכש או מעביר את מטבע החוץ לצורך תשלום תמורתם באמצעות סוחר מוסמך –
(1)
אם הוא עוסק – יוציא חשבונית ערוכה על שמו, ידווח על היבוא בדו״ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח;
(2)
אם הוא אינו עוסק – ידווח על היבוא באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח.
חיוב הקונה בתשלום המס בשל שירותים מיובאים [תיקון: תשמ״א]
נעשתה עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, תחול חובת תשלום המס על הקונה, זולת אם ברשותו של הקונה חשבונית בשל העסקה; לענין זה יחולו הוראות תקנה 6ג(ד) בשינויים המחוייבים.
שמירת מסמכים [תיקון: תשמ״א]
החייב בתשלום המס לפי תקנות 6ג ו־6ד ישמור ברשותו את המסמכים הנוגעים לתשלום המס על ידו לפי תקנות אלה או המוכיחים שהוא לא חייב בתשלום המס או פטור ממנו במשך התקופות שלהלן –
(1)
אם הוא עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי – חמש שנים מתאריך עריכתם;
(2)
אם הוא אינו עוסק – שנה אחת מתאריך עריכתם.
עסקאות לענין סעיף 29(1) לחוק [תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ד־8, תשמ״ז־5]
במכירת נכסים המפורטים להלן, יחול החיוב במס לגבי כל סכום ששולם על חשבון התמורה, לפני מועד החיוב על פי פרק ו׳ לחוק, בעת תשלומו:
(1)
מערכת מיזוג אוויר לקירור, לחימום או לשניהם כאחד או לחלק מהם;
(2)
מערכת להסקה מרכזית או חלק ממנה;
(3)
מבנה טרומי מכל סוג שהוא;
(4)
תקרה אקוסטית;
(5)
רמזור;
(6)
מעליות.
תשלום המס במכירת מתכת [תיקון: תשס״ו, תשע״ב־4, תשע״ז]
במכירת הטובין המסווגים על פי פרטים 71.08.1000, 71.09, 71.12.9100 ו־71.18.9010, 72.04, 74.04, 75.03, 76.02, 78.02, 79.02 ו־85.48.1000 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, יהיה הקונה, אם הוא עוסק, חייב בתשלום המס, והוראות תקנה 6ב(ב)(1) יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין.
עסקאות לענין סעיף 29(2) לחוק [תיקון: תשל״ז, תשל״ח־2, תש״ם־2, תש״ם־5, תשמ״א־4, תשמ״א־5, תשמ״ג־3, תשמ״ד־5, תשנ״ז־3, תשס״ט־2]
(א)
אלה עסקאות שהחיוב במס לגביהן יחול עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל:
(1)
עסקאות של עוסקים שחלה עליהם חובה לנהל פנקסי חשבונות על פי אחת מהתוספות שלהלן להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973, (בתקנות אלה – הוראות מס הכנסה): ג׳ ככל שהיא נוגעת לעוסקים שחלים עליהם סעיפים קטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו־(ז) לסעיף 2 של אותה תוספת, ה׳, ו׳, ז׳, ח׳, ט׳ ככל שהיא נוגעת למתווכים, ו־י׳ ככל שהיא נוגעת למתווכי רכב;
(2)
עסקאות של השכרת נכסים;
(3)
עסקאות כמפורט בתקנה 6א, כשהמס בשלהן משתלם מאת מקבל השירות;
(4)
עסקאות של מתן אשראי;
(5)
עסקאות של מכירת מנוי על עיתון, כתב עת, ספרים, קבצים ועדכוניהם, הצגות, קונצרטים וכיוצא באלה;
(6)
עסקאות של עוסק שחלות עליו הוראות סעיף 2(ג) לתוספת י״א להוראות מס הכנסה שלגביהן אינו חייב בהוצאת חשבוניות לפי אותו סעיף.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף.
(ג)
(בוטלה).
פרק ד׳ – שיעור אפס ופטור
ירקות ופירות שחל עליהם שיעור אפס
(א)
על הירקות המפורטים בתוספת הראשונה יחול שיעור אפס.
(ב)
על הפירות המפורטים בתוספת השניה יחול שיעור אפס.
פטור ממס ביבוא על פי אמנות [תיקון: תשל״ו, תשל״ח־2, תשל״ט, תשל״ט־3, תש״ם־4, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ד־8, תשנ״ג, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ז, תשס״א־4]
(א)
טובין שיש לפטרם ממסי יבוא על פי אמנות אלה, פטורים ממס:
(1)
אמנת ג׳נבה מיום 12.8.1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה;
(2)
אמנת ג׳נבה מיום 12.8.1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה;
(3)
הסכם בדבר קרן המטבע הבין לאומית;
(4)
הסכם של התאגיד הבין לאומי למימון;
(5)
אמנת המכס בדבר הקלת יבואם של טובין להצגה או לשימוש בירידים בכינוסים או באירועים דומים;
(6)
אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד מקצועי;
(7)
אמנת מכס בדבר כלי קיבול;
(8)
אמנת מכס בדבר הובלה בינלאומית של טובין מכוח פנקסי טיר (אמנת TIR);
(9)
אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד מדעי;
(10)
אמנת מכס בדבר יבוא זמני של כלי אריזה;
(11)
אמנת מכס בדבר ציוד רווחה ליורדי ים;
(12)
אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד פדגוגי;
(13)
אמנת מכס בדבר יבואם הזמני של כלי רכב פרטיים לדרכים;
(14)
אמנה בדבר זכויות יתר וחסינות לאומות המאוחדות;
(15)
האמנה הבין לאומית בדבר הקלת יבואם של דוגמאות מסחריות ודברי פרסומת;
(16)
אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית;
(17)
”ההצעה“ הנספחת להסכם בין מצרים וישראל מיום 1.9.1975;
(18)
הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן מדע דו־לאומית של ארצות הברית וישראל;
(19)
הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן דו־לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים של ישראל וארצות הברית;
(20)
הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר הקמת קרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל;
(21)
הסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדבר מכון גיתה, מרכז התרבות הגרמנית;
(22)
הסכם כללי לשיתוף פעולה טכני בין ישראל וארצות הברית של אמריקה לפי תוכנית סעיף 4;
(23)
הפרוטוקול שנחתם ביום ג׳ באב התשמ״א (3.8.1981) בין מדינת ישראל לבין מצרים בדבר הקמתם וקיומם של הכוח והמשקיפים הרב לאומיים, בסיני;
(24)
הסכם יסודי בין ארגון הבריאות העולמי ובין ממשלת ישראל בדבר אספקת סיוע של יעוץ טכני;
(25)
הסכם בדבר הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, ושינגטון, 1945;
(26)
אמנת הבנק הבין אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר), התשל״ו–1976;
(27)
הפרוטוקול בין ממשלת ישראל וממשלת אוקראינה בדבר הקמה הדדית של מרכזי תרבות ומידע ופעילויותיהם;
(28)
הסכם קרן גרמניה–ישראל למחקר ולפיתוח מדעי;
(29)
ההסכם בין מדינת ישראל ובין ארצות הברית של אמריקה בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית;
(30)
הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הפדרציה הרוסית בדבר ההקמה והתפקוד של מרכזי תרבות.
(ב)
הפטור על פי תקנת משנה (א) מותנה במילוי כל התנאים של האמנה שעל פיה ניתן, וכפוף לכל הגבלה בדבר מועד היבוא וזמן הימצא הטובין בישראל.
(ג)
כל מקום שנקבע באמנה כאמור שאם יופר תנאי מתנאיה ישולם מכס או מס יבוא, ישולם אם הופר התנאי גם מס ערך מוסף.
פטור ביבוא טובין הפטורים ממלוא המכס [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ז־4, תשל״ח־2, תשל״ט־3, תשמ״א־4, תשמ״ד־7, תשמ״ח־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ב־3, תשע״ה]
(א)
טובין הפטורים ממלוא המכס על פי פרטים 5, 8, 12, 18, 30.01.9000, 212, 410, 428, 501 ו־614 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 (להלן – התעריף) – פטורים ממס ביבואם.
(ב)
בולים הפטורים ממכס לפי פרט 97.04 לתעריף פטורים ממס ביבואם אם יובאו עבור מוזיאון שבבעלות המדינה.
(ג)
(1)
טובין המסתווגים לפי פרט 207 לתעריף והמיובאים שלא לצמיתות יהיו פטורים מחלק מסכום המס שהיו חייבים בתשלומו במועד החיוב כאמור בסעיף 26(א) לחוק אלמלא הפטור האמור, בשיעור המפורט להלן בהתאם לאורך התקופה שאושרה להימצאם בישראל –
כשהתקופה עד חצי שנה – 90%
כשהתקופה עד שנה – 80%
כשהתקופה עד שנה וחצי – 70%
כשהתקופה עד שנתיים – 60%
כשהתקופה עד שנתיים וחצי – 50%
כשהתקופה עד שלוש שנים – 40%
כשהתקופה עד שלוש וחצי שנים – 30%
כשהתקופה עד ארבע שנים – 20%
כשהתקופה עד ארבע וחצי שנים – 10%
(2)
לצורך תקנת משנה זו חלק של חצי שנה ייחשב חצי שנה.
פטור ביבוא ספרים [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ח־3, תשנ״ד]
(א)
ספרים או כתבי יד (בתקנה זו – ספרים), הפטורים ממלוא המכס, פטורים ממס ביבואם, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו בהם כל אלה:
(1)
הספרים ניתנו במתנה למוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958, או למוסד חינוך או תרבות אחר שיאשר המנהל לאחר התיעצות עם המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, או לספריה משפטית המשרתת את הציבור הרחב, שאישר המנהל לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(2)
הספרים יצאו לאור 20 שנה לפחות לפני מועד יבואם;
(3)
המוסד הצהיר שהספרים לא יצאו מרשותו.
(ב)
על פטור שניתן לספריה משפטית כאמור בתקנת משנה (א)(1) לא יחולו הוראות תקנת משנה (א)(2).
(ג)
פטור לפי תקנה זו לא יינתן בשל יותר משני עותקים של אותו ספר.
פטור ושיעור אפס לנציגויות ולנציגים [תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג]
(א)
טובין המיובאים לנציגויות ולנציגים של מדינות חוץ יהיו פטורים מהמס, אם הם פטורים ממלוא המכס.
(ב)
על מכירת בנזין, נפט וסולר כמשמעותן בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), תשל״ה–1974, יחול שיעור אפס אם נמכרו לאחד מאלה:
(1)
לנציגות או לנציג מדינת חוץ ונתקיימו אלה:
(א)
הדלק משמש אך ורק ברכב המנועי של הנציגות או הנציג, או לצורך הסקת בית הנציגות או בית הנציג;
(ב)
מדינת החוץ נותנת פטור או שיעור אפס במס ערך מוסף לנציגות ישראל ולנציגי ישראל באותה מדינה, אם חל המס באותה מדינה;
(2)
לארגון בין לאומי שמדינת ישראל חברה בו אם נתמלא אחד מאלה:
(א)
הדלק משמש לרכב מנועי בלבד;
(ב)
הדלק משמש להסקה או להפעלת גנרטור למאור בנקודות תצפית של משקיפי האו״ם בקווי הפסקת האש או ליחידת מטה שלהם;
(3)
(הוראת שעה מיום 12.3.2023 עד יום 31.12.2024): ארגון אשר ניתן לו פטור מבלו בהתאם לסעיף 2(5) לצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס״ה–2005, ובלבד שהארגון אושר לעניין תקנת משנה זו על ידי המנהל הכללי של משרד הביטחון והמנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
(ג)
לא יימכר דלק בשיעור אפס כאמור בתקנת משנה (ב) בתחנת דלק אלא תמורת תלושי מכירה שהנפיק המנהל.
(ד)
בתקנה זו, ”נציג“ או ”נציגות מדינת חוץ“ – כמשמעותם בפרט 3 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 (להלן – תעריף המכס).
שיעור אפס בשל מכירת טובין [תיקון: תשל״ו, תשל״ח־2]
על מכירה ממחסן רשוי שאישר המנהל לענין זה, של טובין הפטורים ממלוא המכס על פי פרטים 3, 4, 5 או 11 יחול שיעור אפס, ובלבד שהמכירה נעשתה תמורת מטבע חוץ שהופקד בידי בנק שהוא סוחר מוסמך כמשמעותו בתקנות ההגנה (כספים), 1941.
[תיקון: תשל״ח־2, תשס״ד־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ז, תשנ״ה־2]
(בוטלה).
טובין שיובאו משטח מוחזק
טובין למעט רכב מנועי כמשמעותו בכלל 4 לכללים לפרק 87 לתעריף המכס, שיובאו מאזור כמשמעותו בסעיף 44(4) לחוק – פטורים ממס ביבואם.
תנאים להחלת פטור על עסקה באבנים יקרות [תיקון: תשמ״ב־7]
(א)
בתקנה זו –
”אבן יקרה“ ו”עסקה“ – כמשמעותן בסעיף 33 לחוק;
”בורסה“ – הבורסה לאבני חן בע״מ;
”חשבונית“ – חשבונית עסקה או חשבונית מס;
”לקוח“ – עוסק הקונה אבן יקרה ושכל עסקאותיו באבנים יקרות, לרבות יהלומים כמשמעותם בסעיף 33 לחוק;
”מוכר“ – עוסק המוכר אבן יקרה או נותן שירות לגביה;
”מספר רישום“ – מספר רישומו של עוסק לצורך מס ערך מוסף.
(ב)
פטור ממס על עסקה מותנה באלה:
(1)
בחשבונית שעל המוכר להוציא (בתקנת משנה זו – חשבונית) יפורט שמה של האבן היקרה וכן יירשם משקלה והמחיר לקרט;
(2)
אם המוכר חבר בורסה יודפס בכותרת של החשבונית ”חבר בורסה מספר ...“ ויירשם מספרו;
(3)
לצד שם הלקוח בחשבונית יווסף מספר הרישום שלו ואם הוא חבר בורסה יווסף גם ”חבר בורסה מספר ...“ ויירשם מספרו;
(4)
על המקור של החשבונית – לרבות על ההעתק שהמוכר חייב בשמירתו – יחתום הלקוח אישית על הצהרה זו:
"הצהרה
1.
אני החתום מטה
. . . . . . . . . .
מצהיר בזה כי כל עסקאותי הם באבנים יקרות בלבד ועסקה זו היא במהלך עסקי.
2.
אני מנהל פנקסים שהם לפחות מערכת חשבונות כמשמעה בתקנה 11 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976.
. . . . . . . . . .
(5)
המוכר מנהל פנקסים כאמור בפסקה (4).
החזר מס לתיירים [תיקון: תשנ״ט־2, תש״ס־3]
לענין סעיף 30(א)(1) יחול שיעור אפס על מכירת טובין לתייר היוצא מישראל עם הטובין, אם שילם התייר, בעת קבלת החזר מס הערך המוסף, הוצאות כפי שנקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין מי שבאמצעותו מוחזר המס.
תנאים להחלת שיעור אפס [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״א, תשמ״ב־3, תשמ״ד־6, תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ט]
(א)
שיעור אפס על פי סעיף 30(א)(1), (2), (4), (5), (7) ו־(8) לחוק מותנה בכך שיוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה:
(1)
נרשמו בספרי החשבונות של העוסק מחיר העסקה לרבות דרך התשלום והמטבע שבו שולמה;
(2)
בידי העוסק הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העסקה, ולענין החלת שיעור אפס על פי סעיף 30(א)(8) לחוק, בידיו רישום של שם התייר, מענו הקבוע ומספר דרכונו, והוצאה חשבונית המפרטת את השירות שניתן לו;
(3)
לענין השרותים המפורטים בסעיף 30(א)(8)(ב), (ג) ו־(ד) – בחשבונית שהוצאה לתייר צויינו מספר הרישוי של הרכב, ולפי הענין – שם הנהג של הרכב;
(4)
לענין אספקת ארוחות כאמור בסעיף 30(א)(8)(ד), כאשר אלה הוכנו בידי עוסק אחר בעד המסיע – בחשבונית המוצאת למסיע צויין מספר הרישוי של האוטובוס.
(5)
(בוטלה).
(ב)
בתקנה זו –
”איגרת מדינת ישראל“ – (נמחקה);
”תשלום במטבע חוץ“ – (נמחקה).
(ג)
(נמחקה).
(ג1)
הוראות תקנה זו לא יחול על מכירת טובין במחסן רשוי ליוצאים מישראל, שחל לגביה סעיף 30(א)(4) לחוק.
(ד)
החלת שיעור אפס על מכירת טובין על מנת שיועברו למחסן רשוי על פי סעיף 30(א)(3) ו־(4) לחוק מותנה בהחסנת הטובין במחסן הרשוי על פי הוראות פקודת המכס ותקנותיה.
סייג לשיעור אפס בשל שירותים [תיקון: תשל״ט־2, תש״ם־2, תשמ״ד־7, תשמ״ו, תשנ״ב־4, תשנ״ה־2, תשנ״ז־3, תש״ס, תש״ס־2, בג״ץ 5623/00, תשע״ז]
(א)
לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל אלא אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס.
(ב)
תקנת משנה (א) לא תחול אם הוכח להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה:
(1)
כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא כלי שיט, כלי טיס או כלי קיבול במשמע אמנת מכס בדבר כלי קיבול ופרוטוקול החתימה (כתבי אמנה 677, כרך 17, עמ׳ 407);
(2)
כי מטרת השירות היא ייצואם של הטובין מישראל, והשירות ניתן בפועל בידי האדם שרכש את הטובין בשביל תושב חוץ – והכל אם הטובין אכן יוצאו;
(3)
כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא דלק אשר יובא לישראל לשם אחסנתו או הולכתו בצנרת, לרבות פריקתו, טעינתו והוספת תוספים, ובלבד שהנכס יוצא בפועל; לעניין זה, ”דלק“ – נפט גולמי ותזקיקיו, למעט גז פחמימני מעובה (גפ״מ) כהגדרתו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004.
(ג)
לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות איננו מסוג השירותים המפורטים בסעיף 30(א)(8) לחוק ובתקנה 12(ב); הוראה זו לא תחול על השטת תייר בכלי שיט ממקום בישראל למקום אחר בישראל, על הספקת ארוחות לתייר בידי המשיט אגב השטה כאמור בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.
(ד)
(בוטלה).
שירותים אגב לינה [תיקון: תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ט]
אלה יהיו השירותים הנוספים לענין סעיף 30(א)(8)(א) לחוק, ובלבד שניתנו לתייר בבית המלון שבו הוא לן מאת בית המלון ובחשבונית המוצאת לתייר צויין בנפרד כל שירות כאמור שניתן, ולצידו מחירו:
(1)
אספקת מזון ומשקאות;
(2)
שימוש בבריכת שחיה ושימושים נלווים לשירות זה;
(3)
שירותי כביסה;
(4)
השכרת מכשיר טלוויזיה לשימוש בחדרו של התייר;
(5)
שימוש במתקן סאונה ושירותים נלווים לשירות זה;
(6)
שימוש בטלפון, בטלקס ובפקסימיליה;
(7)
שימוש במתקני ספורט ובריאות;
(8)
תרגום מסמכים, ניסוח מכתבים, עבודות הדפסה ושירותי משרד אחרים.
פרק ה׳ – ניכוי מס תשומות
חשבונית מס שלא על שם העוסק [תיקון: תשמ״א־2]
על אף האמור בסעיף 38 לחוק, רשאי המנהל להכיר לצורך ניכוי מס תשומות, בחשבונית מס שהוצאה לסוגי עוסקים או לעוסק פלוני שלא על שמם, אם הוכח להנחת דעתו, כי התשומות שימשו לצרכי עסקם ומס התשומות הוא בעד טלפון, מים, גז, חשמל, או הוצאות כיוצא באלה.
ניכוי מס תשומות של בעל מחסן רשוי [תיקון: תשמ״ט]
(א)
על אף האמור בסעיף 38 לחוק, בעל רשיון של מחסן רשוי, כמשמעותו בפקודת המכס, אשר שילם בשל טובין מוחסנים מכס לפי סעיף 83 או 84 לפקודת המכס ומס לפי הוראות סעיף 144 לחוק, יהא רשאי לנכות כמס תשומות את המס ששילם והמפורט בשובר לקופה ובהודעת החיוב שהוצאו לאותו ענין.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו –
(1)
על כפל המס שניתן להטילו לפי סעיף 144 לחוק;
(2)
לגבי טובין כאמור, שהמס בשלהם ניתן להיפרע בידי בעל המחסן הרשוי, על פי ביטוח או חוזה שיפויים.
ניכוי מס תשומות בידי עוסק זעיר [תיקון: תשל״ח־2]
(א)
עוסק זעיר זכאי לנכות בתקופת דו״ח פלונית את מלוא מס התשומות לאותה תקופה.
(ב)
היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית, לרבות עודף מס תשומות מתקופות דו״ח קודמות הניתן לניכוי כאמור בתקנת משנה (ג), עודף על המס שהעוסק הזעיר חייב בו, לא יוחזר לו העודף אלא יזקף לזכותו של העוסק בחשבונו בהנהלת המס.
(ג)
העוסק יהיה רשאי לנכות את הסכום העומד לזכותו מהמס המגיע ממנו לתקופות הדיווח שלאחר מכן.
(ד)
עוסק זעיר שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא מחסל את עסקו רשאי לקבל החזר מס תשומות שלא נוכה.
החזרת מס עודף [תיקון: תשל״ט־3, תש״ם, תשמ״א־3, [י״פ הודעות], [ק״ת הודעות], תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ז־4, תשנ״א־2, תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשנ״ז־6]
(א)
היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית של עוסק מורשה עודף על המס שהעוסק המורשה חייב בו לאותה תקופה, יוחזר לו העודף כמפורט בתקנת משנה (ב).
(ב)
(1)
לצורך קבלת כל עודף מס תשומות שיש להחזירו לפי תקנה זו או לפי כל דין אחר, או כל סכום אחר שיש להחזירו לפי סעיף 105(ג) לחוק (להלן – העודף), על עוסק או נציגו, אם מונה לו נציג לפי החוק, להודיע למנהל בעת הרישום לפי סעיף 52 לחוק את פרטי חשבון הבנק של העוסק שלזכותו ייזקף העודף.
(2)
(א)
לא נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1) או שחל שינוי כלשהו בפרטי חשבון הבנק – יודיע על כך העוסק או נציגו, לפי הענין, בטופס הודעה בדבר פרטי בנק שקבע המנהל.
(ב)
הודעה בדבר פרטי בנק תוגש לאחד מסניפי הבנקים האמורים בתוספת השלישית ותאושר בידי הבנק, או תוזן ישירות בידי מייצג, כמשמעותו בסעיף 143א לחוק, למחשב של שירות עיבודים ממוכנים של משרד האוצר;
(ג)
העודף ייזקף לזכות חשבון הבנק המצויין בהודעה בדבר פרטי בנק תוך 30 ימים או מיום הזנתה למחשב כאמור בפסקת משנה (ב); לא צויינו כל הפרטים בהודעה או לא צויינו נכונה – ייזקף העודף תוך 30 ימים מהיום שבו הושלמו או תוקנו הפרטים.
איסור לנכות מס תשומות על רכב מנועי [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־3, תשל״ח־2, תשל״ט־3, תש״ם־2, תשמ״ו־4, תשנ״ז־2]
(א)
המס שהוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על ייבוא רכב כאמור בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו במקרים הבאים:
(1)
(בוטלה);
(2)
היבוא או הרכישה נעשו –
(א)
בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב, לרבות רכב פרטי משומש, לגבי רכב שאין בו שימוש ואינו מיועד לשימוש לבד ממכירתו במהלך העסק;
(ב)
בידי עוסק אחר אם הרכב משמש אך ורק לאחד מאלה:
ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה;
להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב;
להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים;
לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור.
מס תשומות בדירת מגורים [תיקון: תשמ״ד־7]
עוסק לא יהא רשאי לנכות מס תשומות על רכישת דירת מגוריו או על בנייתה, כולה או מקצתה, ולא את מס התשומות על השירותים שקיבל לצורך רכישתה או בנייתה אם הדירה משמשת או תשמש גם כמקום עסקו.
מס תשומות על טובות הנאה [תיקון: תשמ״ב־5]
(א)
בתקנה זו –
”תשומה“, בשל עובד – נכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור, המיועדים להנאתם, לתועלתם, לרווחתם או לטובתם של העובד או של בן־משפחתו;
”עובד“ – לרבות אדם שיש לו חלק בבעלות בעסק או אחד ממנהליו.
(ב)
מס תשומות שנתחייב בו עוסק על תשומה בשל עובדו אינו ניתן לניכוי אלא אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי התשומה נמכרה לעובד או ניתנה לו כשירות, והמכירה או מתן השירות כלולים בדו״ח תקופתי של העוסק כעסקאות חייבות במס שמחירן נקבע לפי הוראות סעיף 10 לחוק.
מס תשומות על אירוח
לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות בשל הוצאות אירוח, פרט לניכוי מס תשומות על הוצאה לאירוח אדם מחוץ לארץ.
מס תשומות על יבוא בידי סוכן ליבוא אישי [תיקון: תש״ם־2]
לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות ששולם על יבוא טובין על פי רשמון יבוא הרשום על שמו של סוכן ליבוא אישי, אם הטובין מיובאים ביבוא אישי עבור יחידים;
לענין תקנה זו, ”סוכן ליבוא אישי“ ו”יחיד“ – כמשמעותם בצו יבוא חפשי, תשל״ח–1978.
בשימוש לצורך עצמי [תיקון: תשל״ז־3, תשל״ט־2]
בשימוש לצורך עצמי שהוא עסקה החייבת במס יוציא העוסק חשבונית ערוכה על שמו הוא במועד שנקבע בסעיף 46 לחוק.
תשומות לעסק לצרכים אחרים [תיקון: תשמ״ב־4]
(א)
בלי לפגוע בהוראות פרק זה, מס תשומות בשל רכישת נכסים או בשל קבלת שירותים לשימוש בעסקאות שלגביהן מותר מס התשומות בניכוי (להלן בתקנה זו – לצרכי העסק) וגם לשימוש בעסקאות שלגביהן אין מס התשומות מותר בניכוי או כל שימוש אחר (להלן בתקנה זו – שלא לצרכי העסק) – יהא ניתן לניכוי בשיעור יחסי שהוא כיחס השימוש לצרכי העסק לכלל השימוש.
(ב)
היה בשימוש שלא לצרכי עסק, שימוש בלתי מסויים ינהגו לפי הכללים כדלהלן –
(1)
קבע המנהל את החלק היחסי לשימוש שלא לצרכי עסק, יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת;
(2)
לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות;
(3)
לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
(ג)
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ו־2]
(בוטלה).
פרק ו׳ – דו״חות
תקופת דיווח לענין סעיף 67 [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־5, תשמ״ד, תשמ״ז־4, תשמ״ח, [הודעות], תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשע״א, תשע״ג, תשע״ג־2]
(א)
בתקנות אלה –
”תקנות הרישום“ – תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976;
”השנה הקובעת“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים המסתיימת ב־31 באוגוסט של שנת המס שחלפה.
(ב)
תקופת דו״ח של עוסק לענין סעיף 67 לחוק תהא בת חודש ותחילתה באחד בחודש.
(ג)
(1)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) תהא תקופת הדו״ח של עוסק בת חדשיים אם מחזור עסקאותיו בשנה הקובעת אינו עולה על 800,000 שקלים חדשים (נכון לינואר 2008; מתואם לספטמבר 2011, 910,000 ש״ח); תחילתה של כל תקופה בת חודשיים היא באחד בחודש של כל אחד מהחודשים ינואר, מרס, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר.
לפי סעיף 67(א2)(1) לחוק הסכום הוגדל ל־1,670,000 ש״ח (נכון לינואר 2024).
(2)
הסכום הנקוב בפסקה (1) יתואם ב־1 בספטמבר של כל שנה בדרך האמורה בתקנה 25(ב) ויעוגל ל־5,000 השקלים החדשים הקרובים.
(3)
עוסק שפעל רק בחלק מן השנה הקובעת או שמחזור עסקאותיו לשנה הקובעת אינו ידוע מסיבה אחרת, יחושב מחזור עסקאותיו כאמור בתקנה 14 לתקנות הרישום.
(4)
עוסק שנרשם לפי תקנות הרישום ביום ל׳ בשבט התשמ״ז (1 במרס 1987) או לאחריו, ייקבע מחזור עסקאותיו לענין פסקה (1) על פי מחזור העסקאות שהצהיר בטופס הרישום ותקופת הדו״ח תהא בתוקף עד ה־31 בדצמבר 1987.
(5)
על אף האמור בפסקה (1), רשאי המנהל להתיר לעוסק, בתנאים שיורה, להגיש דו״ח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב).
(ד)
עוסק שהחוק הוחל לגביו לראשונה שלא באחד בחודש פלוני, תהא תקופת הדיווח הראשונה שלו התקופה המתחילה ביום שבו הוחל לגביו החוק כאמור עד תום אותו חודש או עד תום החדשיים, הכל לפי הענין.
(ה)
בסעיף 1 לחוק, בהגדרת ”מחזור עסקאות של עוסק“ ובתקנה 14 לתקנות הרישום, יקראו, לענין תקנות אלה, בכל מקום שבו נאמר ”שנת מס שחלפה“ או ”שנת המס שחלפה“ כאילו נאמר ”שנה קובעת“ או ”השנה הקובעת“.
[תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ד]
(בוטלה).
תקופת דו״ח של עוסק באבנים יקרות ושל עוסק תושב אזור אילת [תיקון: תשל״ו, תשמ״ט]
(א)
עוסק שעסקאותיו פטורות ממס לפי סעיף 33 לחוק, או עוסק תושב אזור אילת, כהגדרתו בחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ״ה–1985, שעסקאותיו פטורים לפי סעיפים 5 או 6 לחוק האמור, תהא תקופת הדו״ח שלו שנת מס, אולם אם עשה עסקה החייבת במס ידווח עליה בדו״ח תקופתי כאמור בתקנה 20.
(ב)
מי שתקופת הדו״ח שלו היא אחת לשנה על־פי תקנת משנה (א) יגיש את הדו״ח תוך שבעים וחמישה ימים מתום שנת המס לגבי שנת המס שחלפה.
פטורים מהגשת דו״ח
אלה פטורים מהגשת דו״ח:
(1)
עוסק שכל עסקאותיו הן כאמור בסעיף 31(1) או (2) לחוק.
(2)
עוסק זעיר הפטור ממס לפי סעיף 31(3) לחוק.
הגשת דו״ח [תיקון: תשל״ו, תשל״ח־3, תשמ״א־3, תשמ״ג, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ה־5, תשנ״ח־5, [הודעות]]
(א)
דו״ח תקופתי של עוסק יוגש לפי טופס ובמספר עותקים שקבע המנהל, ורשאי הוא לקבוע טפסים שונים לגבי דו״חות בהם יש עודף מס תשומות; העוסק ימלא בדו״ח את כל הפרטים הנדרשים ויחתום אישית במקום המיועד לכך, ואם נבצר ממנו לחתום אישית ייחתם הדו״ח בידי בא כוחו של העוסק תוך ציון שמו ותפקידו של בא הכוח והעובדה שהעוסק הסמיכו לחתום על הדו״ח בשמו; עוסק שהוא חבר־בני־אדם יציין ליד החתימה שם החותם ותפקידו.
(ב)
(1)
הדו״ח התקופתי יוגש, בצירוף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך, לאחד מסניפי הבנקים האמורים בתוספת השלישית, בשעות הבנק המקובלות.
(2)
הגשת הדו״ח תהא בחתימת הקופאי וחותמת הבנק על גבי הדו״ח ועל העתק, או על ספח של הדו״ח, לפי הענין; החתימה והחותמת על ההעתק או על הספח יהיו ראיה לקבלת הדו״ח, ואם נבע תשלום מן הדו״ח – גם על התשלום.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), דו״ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם ליולי 1995; החל מינואר 2024, 20,279 ש״ח) ומעלה יוגש לאחד ממשרדי מס ערך מוסף המפורטים בתוספת לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, אשר בו רשום העוסק; ואולם מייצג כמשמעותו בסעיף 143א לחוק, הקשור במישרין למחשב של שירות עיבודים ממוכנים שליד משרד האוצר, יוכל להזין למחשב דו״חות להחזר בכל סכום, ובלבד שיפורטו בהם התשומות שהם כוללים.
(ד)
דו״ח של עוסק בעסקת אקראי יהא בטופס שנקבע לענין רישומו.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי המנהל להתיר לעוסק פלוני או לסוגי עוסקים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להגיש את הדו״ח התקופתי לאדם שהמנהל קבע לשם כך.
(ו)
הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג) יתואם במועדים ובדרך האמורים בתקנה 25(ד).
דו״ח נוסף [תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־2]
(א)
עוסק המוכר נכס או נותן שירות לתושב שטחי עזה ויריחו, או הקונה נכס או מקבל שירות מהתושב, יגיש דו״ח נוסף על עסקאות אלה כאמור בסעיף 72 לחוק.
(ב)
דו״ח נוסף שנדרש עוסק להגישו לפי סעיף 72 לחוק יהא חתום בידי העוסק ואם העוסק הוא חבר בני אדם יצויין ליד החתימה שם החותם ותפקידו.
רישום כעוסק אחד – דיווח [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ג]
(א)
עוסקים שנרשמו כעוסק אחד יגישו דו״ח תקופתי אחד על כל עסקאותיהם וכך יגישו גם כל דו״ח אחר שיידרשו, אלא אם נקבע או הורה המנהל אחרת.
(ב)
דו״ח תקופתי כאמור לא יכלול עסקאות שעשו עוסקים בינם לבין עצמם.
(ג)
הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על עסקה אשר הקונה לא רשאי על פי דין לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה בגינה.
הגשת דוח תקופתי של עוסק באופן מקוון [תיקון: תשע״ו]
(א)
בתקנה זו –
”אישור באמצעות מערכת ממוכנת“ – אישור הניתן להפקה כפלט;
”דוח תקופתי“ – דוח תקופתי כאמור בסעיפים 67 ו־67א לחוק, לפי העניין;
”מערכת ממוכנת“ – מערכת מחשבים שבאמצעותה נקלטים דוחות תקופתיים המוגשים באופן מקוון כאמור בסעיף 72א לחוק;
”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.
(ב)
על אף האמור בתקנות 23(א) ו־(ב) –
(1)
עוסק אשר התקיים בו האמור בסעיף 69א(ז) לחוק, יגיש דוח תקופתי באופן מקוון, כאמור בסעיף 72א;
(2)
עוסק אשר לא התקיים בו האמור בפסקה (1), רשאי, לבקשתו, להגיש דוח תקופתי באופן מקוון, באמצעות שם משתמש וסיסמה שיינתנו לו למטרה זו.
(ג)
לדוח תקופתי כאמור בסעיף קטן (ב) יצורף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך; לעניין זה יראו עוסק כמי שהגיש דוח תקופתי במועד, אם התשלום בוצע בתוך שני ימי עסקים מהיום שבו התקבל הדוח, אך לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת הדוח לפי סעיף 67 לחוק; התשלום יכול שיבוצע באופן מקוון או באחד מסניפי בנק הדואר בשעות הפעילות.
(ד)
הגיש עוסק דוח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב), יקבל אישור על קליטת הדוח ועל תשלומו כמפורט להלן, אשר יחד יהוו ראיה להגשת הדוח:
(1)
הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון בצירוף התשלום הנובע ממנו, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח ותשלומו;
(2)
הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון ושילם את התשלום הנובע ממנו בסניף בנק הדואר, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח; חתימת קופאי הבנק וחותמת הבנק על גבי שובר התשלום יהוו אישור על תשלום הדוח.
שינוי הדו״ח לפי הודעת חיוב וזיכוי [תיקון: תשל״ו]
(א)
עוסק מורשה שהוציא הודעת חיוב במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו״ח התקופתי של התקופה שבה הוצאה ההודעה.
(ב)
עוסק המקבל הודעת זיכוי במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו״ח התקופתי של התקופה שבה נתקבלה ההודעה.
הודעה על הכרה בחוב כחוב אבוד [תיקון: תשס״א, תש״ף־3]
(א)
בתקנה זו –
”הודעת זיכוי“ – כמשמעותה בסעיף 23א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), התשל״ג–1973 (להלן – ההוראות);
”חוב אבוד“ – סכום מס ששילם עוסק בעד עסקה, ושהוכח להנחת דעתו של המנהל, שהפך להיות אבוד.
(ב)
עוסק המוציא הודעת זיכוי, בשל חוב אבוד, יגיש למנהל, בנוסף לה, הודעה בכתב שיצורפו לה מסמכים התומכים בעובדות המפורטות בהודעה, לרבות ציון הדוחות התקופתיים שבהם נכללות החשבוניות המתייחסות להודעת הזיכוי; בהודעה יפורטו כל אלה:
(1)
פרטי העסקה שבשלה נוצר החוב;
(2)
פעולות והליכים שנקט העוסק לגביית החוב;
(3)
עובדות אחרות הנוגעות להודעה, שבשלהן הפך החוב לחוב אבוד.
(ג)
הוצאת הודעת הזיכוי והגשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשו לאחר שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור (להלן – התקופה).
(ד)
במנין התקופה לא יובאו:
(1)
פרק הזמן שבין יום הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיבידנד סופי למבקש;
(2)
פרק הזמן שבין יום הגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב ובין יום היות פסק הדין לפסק דין חלוט.
(ה)
עוסק ישמור ברשותו את העתק ההודעה כשהיא חתומה בחותמת ”התקבל“ ממשרד מס ערך מוסף כמשמעותו בתקנה 16 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976.
(ו)
עוסק שאין בידו הודעה חתומה כאמור בתקנת משנה (ה) לא יהא רשאי לפעול כאמור בהוראה 23א(א)(3) להוראות.
פרק ז׳ – הוראות שונות
דמי גביה [תיקון: תשמ״ד־3, [ק״ת הודעות], תשמ״ו־3, תשמ״ז־3, [י״פ הודעות]]
(דמי הגבייה הוחלפו בדמי גבייה לפי תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע״א–2011):
(א)
הופעלו הליכי גביה על פי פקודת המסים (גביה), בשל חוב מס, יווספו עליו ההוצאות הכרוכות בדרישת התשלום, בגבייתו ובעיקול טובין, בשיעורים אלה:
(1)
לכל הודעה בדבר דרישה לתשלום מס, כתב הרשאה, או מתן צו למכירת נכסים – 3 שקלים חדשים (מתואם לאוקטובר 1985; החל מיולי 2011, 38 ש״ח);
(2)
ביצוע עיקול – 5 שקלים חדשים (מתואם לאוקטובר 1985; החל מיולי 2011, 43 ש״ח) לכל אדם שהשתתף בביצועו;
(ב)
הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד חדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”מדד יסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
(ג)
סכום שעודכן על פי תקנה משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.
תעודת רישום או אישור [תיקון: תשל״ח־2]
(א)
עוסק יציג דרך קבע בחצרי עסקו ובמקום בולט את תעודת העוסק או אישור שקיבל לפי סעיף 53 לחוק.
(ב)
כל מסמך ששולח עוסק או אדם מטעמו אל המנהל במסגרת עסקיו, ישא את המספר של תעודת העוסק או האישור כאמור בתקנת משנה (א).
תעודת משלוח
עוסק המוביל טובין שעשה בהם עסקה ועוסק שעיסוקו הובלת טובין, רשאים להוביל את הטובין בלי תעודת משלוח או חשבונית אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
מוכר הטובין אינו יצרן הטובין או שאין עסקו, כולו או מקצתו, מכירתם בסיטונות;
(2)
הטובין פטורים ממס או חל עליהם שיעור אפס;
(3)
אין חובה על העוסק להוציא תעודת משלוח, על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973.
המצאת מסמכים [תיקון: תשמ״ז]
(א)
המסמכים המפורטים להלן יומצאו ביד או בדואר רשום:
דרישה, הודעה, החלטה, השגה, התראה או קביעה לפי הסעיפים 50, 60, 72, 74, 77א, 82, 95, 108(א), 109(א)(4), 111(ב) ו־(ו), 112(א) ו־(ב), 112א(א), 113 או 138 לחוק, הכל לפי הענין.
(ב)
מסמך אחר לענין החוק יומצא ביד או יישלח בדואר.
(ג)
הוצא מסמך ביד לעובדו של הנמען יקבל אישור בכתב על המסירה.
עבירות [תיקון: תשל״ט־2]
תחילה [תיקון: תשל״ו]
תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 21, ביום תחילתו של החוק לגבי סוג כלשהו של עוסקים לפי סעיף 147 לחוק, ותחילתה של תקנה 21 ביום ז׳ באלול תשל״ו (1 בספטמבר 1976).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976“.
תוספת ראשונה
(תקנה 8(א))
[תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשנ״ג, תשנ״ה־2]
אבטיח
אגוזי אדמה
אספרגוס
אפונה
במיה
בטטה
בצל
ברוקולי
גזר
גמבה
דלעת
חזרת
חמניות
חמציץ
חסה
חציל
חרשף
כנר
כרוב
כרובית
כרפס
לפת
לוף
לימה
לוביה
מילון
מנגולד
מלפפון
נבטים סיניים
סלק
סלרי
עגבניה
עירית
עולש
עשבי תיבול
פטרוזיליה
פטריות
פלפל
פול
פפריקה
צמחי מרפא כמפורט בהודעת המועצה לייצור ולשיווק של ירקות (שינוי התוספת), התשמ״ח–1988.
צנון
צנונית
קולורבי
קישוא
ריבס
שום
שמיר
שעועית
תות שדה
תירס
תפוח אדמה
תרד
תוספת שניה
(תקנה 8(ב))
[תיקון: תשל״ו, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשנ״ה־2]
אבוקדו
אגוזי מלך
אגוזי פקאן
אגס
אגס אסיאני
אוכמנית
אנונה
אננס
אסנה
אפרסמון
אפרסק
אקטינידה
בבקו
בטנה
בננה
גודגדן
גויאבה
גמבוס
דובדבן
דמדמניות
זית
חבוש
חזרזר
לונגאן
לימקוואט
ליצ׳י
מישמש
מנגו
מקדמיה
נקטרינה
ספודילה
ספורטה
ספונדיאס
ענב
ערמון
פטל
פיג׳ואה
פיטנגה
פיתאיה
פפיה
פפינו
פרי הדר על זניו ועל סוגיו
פרי היאק
צבר
קומקואט
קיוואני
קרמבולה
רימון
שיזף
שיזף הודי
שסק
שעונית (פטי פלורה)
שקד בקליפתו
תאנה
תות עץ
תמר
תמרילו
תפוח
תוספת שלישית
(תקנה 23(ב))
[תיקון: תשנ״ח־3]
בנק הדואר
בנק לאומי לישראל בע״מ
בנק איגוד לישראל בע״מ
בנק קופת עם לישראל בע״מ
בנק הפועלים בע״מ
בנק אמריקאי ישראלי בע״מ
בנק דיסקונט לישראל בע״מ
בנק קונטיננטל לישראל בע״מ
בנק ברקליס–דיסקונט בע״מ
בנק מרכנתיל לישראל בע״מ
בנק המזרחי המאוחד בע״מ
הבנק הבינלאומי הראשון בע״מ
בנק ישראלי לתעשיה בע״מ
בנק ערבי ישראלי בע״מ
אוסטרליה אנד ניו זילנד בנקינג גרופ בע״מ
[תיקון: תשנ״ז־2]
תוספת רביעית
(תקנה 1)
[תיקון: תשנ״ז־4, תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשנ״ט־4, תש״ס־4, תשס״ג]
אופל פרונטרה
טויוטה פור־ראנר
סאניאנג מוסו
דייהו מוסו
מיצובישי פגארו
ניסן – טרנו
איסוזו טרופר
פורד אקספלורד
קרייזלר וויאגר
מזדה – MPV
ריינג׳ רובר
לנד רובר דסקברי
טויוטה פריויה
מיצובישי ספייס גיר
GMC יוקון
GMC ספארי
GMC ג׳מי
שברולט אסטרו
פורד ארוסטאר
סאנינג קורנדו
דייהו קורנדו
יונדאי גלופר
לנד רובר פרילנדר
מרצדס M
פורד וינדסטאר
טויוטה – פראדו־לנד קרוזר
שברולט בלייזר
שברולט טאהו
גיפ קרנד – צ׳ירוקי [צ״ל: גרנד – צ׳ירוקי]
קאיה קרניבל
ניסן פטרול
יונדאי טרג׳ט
טאטא ספארי
איסוזו אקסיום
איסוזו רודיאו
יונדאי טרקאן
ניסן TRAIL-X
קאיה סורנטו
ג׳יפ (קרייזלר) צ׳ירוקי/ליברטי
ב.מ.וו X5
סוזוקי ויטרה/גרנד–ויטרה.
ד׳ באייר תשל״ו (4 במאי 1976)
- יהושע רבינוביץ
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.