תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי)

תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי) מתוך

תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005

---

ק״ת תשס״ה, 481.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 13 ו־14 לחוק הקולנוע, התשנ״ט–1999 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה לקולנוע ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

(א)

בתקנות אלה –

”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”גוף מחזיק“, בתאגיד – גוף המחזיק באמצעי שליטה בתאגיד;

”גוף מפיק“ – יחיד או תאגיד שהוא צד ליותר ממחצית מן ההתקשרויות עם בעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים לשם הפקת סרט, ולפחות למעלה ממחצית מן ההתקשרויות העיקריות לשם הפקת הסרט;

”התקשרויות עיקריות לשם הפקת סרט“ – התקשרויות עם תסריטאי, במאי, שחקנים ראשיים ומשניים, צלם ראשי, מלחין, עורך, מעצב אמנותי;

”מוסד ציבורי מסייע“ – מוסד ציבור, כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, שמסייע להפקת סרט ונתמך למטרה זו לפי המבחנים לתמיכה במוסדות ציבור שנקבעו לפי הוראות סעיף 12 לחוק;

”עותק בסיסי“ – עותק של סרט לאחר עריכתו הסופית;

”שותף כללי“ – כהגדרתו בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;

”שפה עיקרית בסרט“ – שפה שבה נעשה שימוש בלמעלה מ־50% מסך הזמן שבו מתקיים מלל בעותק הבסיסי של הסרט;

”תושב ישראלי“ – אזרח ישראל ותושב בה המתגורר בה דרך קבע או תושב קבע המתגורר בה דרך קבע.

(ב)

למונחים שלא הוגדרו בתקנות אלה תהיה המשמעות שניתנה להם בחוק.

2.

תנאים להכרה בסרט ישראלי

(א)

סרט הוא סרט ישראלי לענין החוק אם מתקיימים בו כל אלה (להלן – התנאים להכרה בסרט ישראלי):

(1)

בגוף המפיק את הסרט מתקיימות הוראות תקנה 3;

(2)

השפה העיקרית בעותק הבסיסי של הסרט היא אחת מן השפות עברית, ערבית, יידיש או לאדינו, או צירוף שלהן, אלא אם כן, לפי שיקול דעתו של המוסד הציבורי המסייע, קיימת הצדקה, שענינה בעלילת הסרט, לצילום והקלטת העותק הבסיסי של הסרט בשפה אחרת; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע את יצירתן של גרסאות נוספות על זו שבעותק הבסיסי של הסרט, בשפות אחרות מהשפות האמורות;

(3)

בתקציב ההוצאות להפקת הסרט יתקיים אחד משני אלה:

(א)

50% לפחות מתקציב ההוצאות להפקת הסרט ישמש לרכישת טובין או שירותים בישראל;

(ב)

70% לפחות מתקציב שכר העבודה הכלול בתקציב ההוצאות להפקת הסרט ישמש לתשלום שכר עבודה למי שהם תושבים ישראליים, בתמורה לעבודתם במסגרת הפקת הסרט;

(4)

עיקר היוצרים המשתתפים בהפקת הסרט, עיקר המבצעים, עיקר הצוות הטכני־הנדסי ועיקר צוות ההפקה הם תושבים ישראליים; לענין פסקה זו, ”עיקר“ – 75% לפחות;

(5)

בהפקת הסרט יתקיים לפחות אחד מאלה:

(א)

מרבית ימי הצילום של הסרט מתבצעים בישראל, ומרבית הצילומים שבעותק הבסיסי של הסרט, בלמעלה מ־50% מאורכו, בוצעו בישראל;

(ב)

ארבעה לפחות מצוות ההפקה של הסרט, המנויים להלן ובהם במאי או תסריטאי, ואם הוא סרט תעודה – שניים לפחות ובהם במאי או מפיק בפועל, הם תושבים ישראליים:

(1)

מפיק בפועל;

(2)

במאי;

(3)

תסריטאי;

(4)

צלם ראשי;

(5)

עד שניים מבין השחקנים הראשיים;

(6)

מלחין;

(7)

עורך;

(8)

מעצב אמנותי.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מוסד ציבורי מסייע לאשר הענקת סיוע להפקתו של סרט כסרט ישראלי, לכמות שלא תעלה על סרט עלילתי אחד או שני סרטי תעודה שהוא מאשר לגביהם סיוע באותה שנה, גם אם לא מתקיים באותם סרטים האמור בתקנת משנה (א)(3) ו־(4); סרט שהוכר כסרט ישראלי לפי תקנה 4(3) ייכלל בכמות האמורה.

3.

גוף המפיק סרט ישראלי

לשם קיום התנאים להכרה בסרט ישראלי יתקיימו בגוף המפיק את הסרט תנאים אלה:

(1)

בגוף מפיק שאיננו תאגיד –

(א)

אם הוא יחיד – הוא תושב ישראלי;

(ב)

אם הוא חבר בני אדם – למעלה ממחציתם הם תושבים ישראליים;

(2)

בגוף מפיק שהוא תאגיד יתקיימו כל אלה:

(א)

מרכז עסקיו בישראל;

(ב)

מנהלו הכללי או בעל תפקיד מקביל בתאגיד הוא תושב ישראלי;

(ג)

מחצית או יותר מהדירקטורים בו או נושאי משרה מקבילים לדירקטורים הם תושבים ישראליים;

(ד)

השליטה או למעלה מ־50% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף המפיק מוחזקים בידי תושבים ישראליים; היו השליטה או למעלה מ־50% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף המפיק מוחזקים בידי תאגיד, אחד או יותר, יהיו השליטה או שיעור החזקה של למעלה מ־50% בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד או בתאגידים כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, מוחזקים בידי תושבים ישראליים;

(ה)

שיעור וייחוס ההחזקות ייעשה כלהלן:

(1)

לבעל שליטה בתאגיד – תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד, במלואה;

(2)

לבעל אמצעי שליטה שאינו בעל שליטה בתאגיד – תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד לפי שיעור החזקותיו של בעל הזכות בתאגיד;

(3)

על אף האמור בפסקה (2), אם התאגיד הוא שותפות מוגבלת, יתקיים בכל שותף כללי בו האמור בפסקה (1), ואם השותף הכללי הוא תאגיד – יתקיים בו האמור בפסקה (2).

4.

הכרה בסרט ישראלי שנעשה בהפקה משותפת עם גורמים שאינם ישראליים

נוסף על האמור בתקנה 2, יוכר כסרט ישראלי לענין החוק, סרט שנעשה בידי גורמים ישראליים בהפקה משותפת עם גורמים שאינם ישראליים, אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא מוכר, על פי אמנה בין־לאומית, לאחר שאושרה בידי מדינת ישראל, כסרט הנעשה בשיתוף פעולה בין גורמים מפיקים מישראל לבין גורמים מפיקים מן המדינה שהיא צד לאמנה;

(2)

הוא מופק בשיתוף פעולה עם גורמים מפיקים שאינם ישראליים, ממדינה שאיננה צד לאמנה בין־לאומית לשיתוף פעולה בתחום הקולנוע שמדינת ישראל היא צד לה ושאושררה בידה, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(א)

50% לפחות מתקציב ההוצאות להפקת הסרט ישמש לרכישת טובין או שירותים בישראל;

(ב)

מתקיימות בסרט הוראות תקנה 2(א)(2), (4) ו־(5), בשיעור שלא יפחת משיעור ההשקעה היחסי של הגורמים הישראליים בהפקת הסרט, ואולם על אף האמור בתקנה 2(א)(5), יכול שלא ייכלל בצוות ההפקה במאי או תסריטאי שהוא תושב ישראלי;

(ג)

הגורמים המפיקים הישראליים מקיימים את הוראות תקנה 3;

(ד)

בין מפיקי הסרט יתקיימו הסדרים, לרבות באמצעות הסכם, המקנים לגורמים המפיקים הישראליים זכויות ניהול ושליטה בהפקה, בשיעור שלא יפחת משיעור ההשקעה היחסי של הגורמים הישראליים בהפקת הסרט;

(3)

השר אישר את המלצת מועצת הקולנוע להכיר בסרט כסרט ישראלי, לאחר שראתה כי נתקיימו כל אלה:

(1)

נושא הסרט ותכניו הם בעלי ערך ייחודי ויוצא דופן ובעלי חשיבות לאומית;

(2)

נתקיימו שניים לפחות מן התנאים האמורים בפסקה (2);

(3)

סך ההשקעה בסרטים המובאים לאישורה לפי פסקה זו, לא יעלה על 1,200,000 שקלים חדשים לשנה.

5.

סיוע להפקת סרט ישראלי

מוסד ציבורי מסייע יבחן את התקיימותם של התנאים להכרה בסרט ישראלי קודם שהוא מאשר לגוף מפיק סיוע להפקת סרט באמצעות כספי תמיכה מתקציב הקולנוע שיועדו להפקת סרטים ישראליים, בהתאם להוראת סעיף 12 לחוק, ולא יסייע באמצעות כספי תמיכה כאמור אלא אם כן נתקיימו בסרט התנאים להכרה בסרט ישראלי במהלך כל שלבי הפקתו, ובעותק הבסיסי.

6.

דיווח של מוסד ציבורי מסייע

מוסד ציבורי מסייע יגיש למועצה –

(1)

דוח תקופתי, במחצית שנת התקציב ובסיומה, המפרט את הסרטים שאישר לגביהם הענקת סיוע להפקתם מתקציב הקולנוע ואת התנאים להכרה בסרט ישראלי שנתקיימו בהם לענין זה;

(2)

דוח שנתי, שבו יפורטו כל אלה:

(א)

סרטים ישראליים שאישר לגביהם הענקת סיוע להפקתם מתקציב הקולנוע, בין שהושלמה עשייתם ובין שעשייתם טרם הושלמה;

(ב)

שלבי ההפקה שבהם מצויים סרטים ישראליים שאישר לגביהם הענקת סיוע להפקתם מתקציב הקולנוע ושעשייתם טרם הושלמה;

(ג)

התנאים להכרה כסרט ישראלי שהתקיימו בסרטים האמורים בפסקת משנה (א), בשלבי ההפקה השונים ובעותק הבסיסי;

(ד)

סרטים שאישר לגביהם הענקת סיוע להפקתם מתקציב הקולנוע כסרטים ישראליים וחדלו להתקיים בהם התנאים להכרה בסרט ישראלי;

(ה)

עמידתו בתנאים ובדרישות המפורטים במבחנים לחלוקת תמיכות של משרד החינוך התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום הקולנוע, כפי שייקבעו מזמן לזמן.

7.

חוות דעת והמלצות המועצה

המועצה תבחן את הדוחות התקופתיים והשנתיים שהוגשו לה ותחווה את דעתה לשר באילו מן הסרטים המפורטים בדוחות כאמור מתקיימים התנאים להכרה בסרט ישראלי, ותמליץ לשר לענין מתן תמיכות למוסד הציבורי המסייע בהתאם לאמור.

8.

בקשת גוף מפיק [במקור: גוף מפרק]

(א)

גוף מפיק הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מוסד ציבורי מסייע שלא לסייע לסרט שהוא מפיק, מן הטעם שלדעתו של המוסד הציבורי המסייע, לא מתקיימים בסרט התנאים להכרה בסרט ישראלי, רשאי לבקש מן המועצה כי תחווה את דעתה לענין התקיימות התנאים להכרה בסרט ישראלי בסרט שהוא מפיק.

(ב)

המועצה תמסור לשר את חוות דעתה לענין האמור בתקנת משנה (א), ולענין אופן פעילות המוסד הציבורי המסייע, בתוך 60 ימים מיום הגשת בקשתו של הגוף המפיק למועצה ולאחר שתיתן למוסד הציבורי המסייע הזדמנות להשמיע את טענותיו.

---

כ״א בשבט התשס״ה (31 בינואר 2005)

• לימור לבנת
  שרת החינוך התרבות והספורט

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.