משנה תרומות י יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק י · משנה יב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין, אפילו חלמון שלה אסור, מפני שהוא בולע.

מי שלקות ומי כבשים של תרומה, אסורים לזרים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בֵּיצָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בִּתְבָלִין אֲסוּרִין, אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בּוֹלֵעַ.

מֵי שְׁלָקוֹת וּמֵי כְּבָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה, אֲסוּרִים לְזָרִים:

נוסח הרמב"ם

ביצה שניתבלה בתבלין אסורין אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע מי כבשין ומי שלקות של תרומה אסורין לזרים.

פירוש הרמב"ם

תבלין אסורין. ענינו שיהיו אותם התבלין תרומה הקדש או ערלה או כלאי הכרם וחלמון הוא אודם הביצה:

פירוש רבינו שמשון

בתבלין אסורין. כגון תבלי תרומה וערלה וכלאי הכרם:

אפילו חלמון שלה. בירושלמי (שם) תני בר קפרא חלמון אסור וכ"ש חלב ביצים לובן ביצים קרי חלב ביצים:

מי כבשים ומי שלקות. שנכבשו בהן תרומה או נשלקו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בתבלים אסורים - כגון תבלין של תרומה או של ערלה וכלאי הכרם:

אפילו חלמון - האודם של ביצה שהוא מבפנים, וכל שכן הדזלבון שהוא מבחוץ:

מי כבשים ומי שלקות - שנכבשו או נשלקו כהן תרומה, אסורים לזרים:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ביצה שנתבלה כו' אפי' הלמון שלה:    הלמון בה"א גרסינן בקצת ספרים והכי מייתי לה נמי בערוך. ובירוש' משמע דלא גרסי' במתני' "אפילו" אלא ה"ג ביצה שנתבלה בתבלין אסורין הלמון שלה אסור מפני שהוא בולע וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ובירוש' מפ' דכש"כ החלבון שהוא מבחוץ דאסור ע"כ:

מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורין לזרים:    במשניות דוקניות גרסי' מי כבשים ומי שלקות אסורין וכן הוא בפי' רבינו שמשון ור"ע ז"ל וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. ובירוש' פריך עלה דמתני' מההיא דתנן בפ"ז דמס' מקואות אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים ומי כבשים ומי שלקות והכי פריך הכא את עביד לה אוכל דקתני אסורין לזרים אלמא דמי כבשים נהפכו למיץ של הזיתים הכבושים בהם דקרוי אוכל דהא אין קרוי משקה אלא ז' משקין והתם גבי מקוה את עביד להו כמים בעלמא דאילו הוו מי פירות הא קתני דלא פוסלין ולא מעלין ומשני כאן בקשין כאן ברכין כלומר כששהו הזיתים או הירקות בתוך מי הכבישה עד שנתרככו כלומר שנפצעו בהנהו אמרי' דפעל בהן הכבישה ואסירי גבי תרומה וגבי מקוה נמי חשיבי מי פירות ולא פוסלין ולא מעלין וכי קתני גבי מקוה דפוסלין בקשין שעדיין עומדין הזיתים בקשיין ובחזקן בענין שלא פעל בהן הכבש ואז הוי כמו מים בעלמא. ומאי דהדר קאמר בירושלמי כאן באוכל כאן במשקה פרושי קא מפרש כלומר מאי נפקא לן דהוו רכין דהוו להו אוכל ובקשין הוו להו משקה כמו שהיה. ורבינו שמשון ז"ל פי' התם במס' מקואות קשין כלומר שנתעכרו המים מראיתן מחמת הכבש רכין צלולין מים בעלמא. ור' יוסי ב"ר בון משני דתרומה תליא איסור דילה בנתינת טעם דאוסר באכילה לזרים. אבל מש"ה לא נפקי מתורת מים לענין מקוה הלכך לענין תרומה ל"ש קשין ול"ש רכין אסירי ולענין מקוה ל"ש קשין ול"ש רכין דינם כמים ופסלו דלא אזלי' התם בתר טעמא ואזלינן הכא לחומרא והכא לחומרא ורבינו מאיר ז"ל פי' דגבי מקוה עיקר המים פוסלין לא מפני נתינת טעם. וגבי תרומה לאו אוכלין נינהו אלא משקה שיש בו טעם תרומה ע"כ. עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין:    כתרומה וערלה וכ"כ:

אפילו חלמון:    דאטטער וכ"ש החלבון שהוא בחוץ:

ומי כבשים:    מים שכבשו או שלקו בהן ירקות תרומה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים