משנה תרומות יא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק יא · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין עושין תמרים דבשד, ולא תפוחים יין, ולא סתוניות חומץ, ושאר כל הפירות אין משנין אותם מברייתן בתרומה ובמעשר שני, אלא זיתים וענבים בלבד.

אין סופגין ה הארבעים משום ערלה, אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

ואין מביאין ביכורים משקין, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

ואינו מטמא משום משקהו, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

ואין מקריבין על גבי המזבח, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין עוֹשִׂין תְּמָרִים דְּבַשׁ, וְלֹא תַּפּוּחִים יַיִן, וְלֹא סִתְוָנִיּוֹת חֹמֶץ,

וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת אֵין מְשַׁנִּין אוֹתָם מִבְּרִיָּתָן,
בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
אֶלָּא זֵיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבַד.
אֵין סוֹפְגִין הָאַרְבָּעִים מִשּׁוּם עָרְלָה, אֶלָּא עַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים.
וְאֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מַשְׁקִין, אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים.
וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה, אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים.
וְאֵין מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְּבֵּחַ, אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים:

נוסח הרמב"ם

אין עושין תמרים דבש ולא תפוחים יין ולא סתוונייות חומץ ושאר כל הפירות אין משנין אותן מברייתן בתרומה ובמעשר שני אלא זיתים וענבים בלבד ואין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים ואין מביאין בכורים משקין אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים ואין מיטמא משום משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים ואין מקריבין על גבי המזבח אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

פירוש הרמב"ם

התמרים אוכל והדבש משקה ואסור לו להחזיר האוכל משקה כשהאוכל אוכל של תרומה או של מעשר שני:

אלא הזיתים והענבים בלבד. למאמר השם יתברך (כל חלב דגן תירוש ויצהר) (במדבר יח) ותירוש הוא היין ויצהר הוא השמן וקראו הכתוב ראשית כמו שקרא הבכורים ראשית וחייב אותה בתרומה ולפיכך מותר להוציא מהם משקה בין שיהיו תרומה או מעשר שני וכמו כן מי שלקח פירות ערלה והוציא מהם משקה וישתה אותו המשקה אינו חייב מלקות מן התורה אלא אם הוא משקה הענבים או הזיתים כי כן מנהגם היה להוציא מהם המשקה ומה שאמרו כי הבכורים מביאין אותו יין ושמן הוא לדעת רבי יהודה כי הוא למד הבכורים מן התרומה וכן אמר [חולין קכ:] מני ר' יהודה דאמר דון מינה ואוקי באתרא וגמר לה בכורים מן התרומה ואין הלכה כרבי יהודה וכבר בארנו כי מכלל שבעה משקין היין והשמן ואומר כי אין בכל המשקין היוצאים מן הפירות שיקבלו טומאה משום משקה אלא היין והשמן וכן אינו קרב על גבי המזבח אלא היין והשמן והוא לשון התורה במנחות בשמן ובקרבנות ביין לנסך:

פירוש רבינו שמשון

אין עושין תמרים דבש. בתמרים של תרומה ומעשר שני איירי כדתני סיפא:

ושאר כל הפירות. דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות משום דחשיבי אצטריך למיתנינהו:

משום ערלה הך וההיא דאין מביאין בכורים מוקי בפ' העור והרוטב (דף קכ:) כר' יהושע וגבי בכורים כתיב (דברים, כו) את ראשית פרי האדמה ותני רב יוסף פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה הביא ענבים ודרכן מנין ת"ל תביא והא דמייתי דבכורים מקמי ההיא דערלה דשמעתא דהתם איירי בבכורים ובפ' כל שעה (כד:) משמע דאין לוקין משום ערלה על היוצא משאר פירות דזיעה בעלמא הוא ובפרק העור והרוטב משמע דטעמא מקרא דאוקי לה כר' יהושע דאמר דון מינה ואוקי באתרא וגמר לה לה מבכורים ותרומה והדר מייתי לערלה פרי פרי מבכורים ועוד קשה טפי דאמר בפר' כיצד מברכין (דף לח.) דמברכין על דבש תמרים שהכל ומוקי לה כרבי יהושע דזיעה בעלמא הוא ומשמע דהיינו טעמא דרבי יהושע:

על גבי המזבח. שמן למנחות ויין לנסכים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין עושין תמרים דבש - אם הם של תרומה או של מעשר שני. שהתמרים אוכל והדבש משקה, ואין מחזירים האוכל משקה:

אלא בזיתים וענבים בלבד - דבפירוש אמרה תורה בהם (במדבר יח) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש:

אין סופגים את הארבעים משום ערלה - פירות של ערלה שסחטן והוציא מהן משקה, אין לוקה מן התורה השותה אותו משקה אלא בזיתים וענבים בלבד:

ואין מביאים בכורים משקין - דכתיב (דברים כו) את ראשית פרי האדמה. פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה:

אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים - דגמר בכורים מתרומה:

ואין מקריבים על גבי המזבח - אלא שמן למנחות ויין לנסכים:

פירוש תוספות יום טוב

אין עושים תמרים דבש וכו'. משום דחשיבי איצטריך למתנינהו. הר"ש:

אין סופגים וכו'. הך וההיא דבכורים מוקי לה בפרק העור והרוטב דף קך כר"י. [*ובפירוש שהזכרתי כתוב כן על אבל שאר פירות וכו'] ומלת סופגים מפורש במ"ה פ"ו דזבחים:

ואין מביאין בכורים. עיין בסוף מסכת חלה:

ואינו מטמא משום משקה. משקים היוצאים מן הפירות. רמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) דבש. דחשיבי איצטריך למיתנינהו. הר"ש:

(ה) (על המשנה) אין סופגין כו'. הך וההיא דבכורים מוקי לה בתולין דק"ך כר' יהושע:

(ו) (על המשנה) משקה. משקים היוצאים מן הפירות. ר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין עושין תמרים דבש:    דמפסידן הוא:

ובמעשר שני:    דגבי מע"ש כתיב ואכלת ודרשי' ולא להפסד. הר"ש שירילי"ו ז"ל:

אין סופגין ארבעים משום ערלה וכו':    ה"ר יהוסף ז"ל הגיה משם ערלה בלא וי"ו. ובפ' העור והרוטב מוקמי' דפלוגתא דר"א במתני' דלעיל בדון מינה ומינה דר"א ס"ל דון מינה ומינה דון מינה דמה בכורים משקין היוצאים מהם כמותם לענין שאם הביא ענבים ודרכן הוו בכורים דילפי' לה מרבויא דתביא מארצך אף תרומה משקה היוצא מהן כמותן. ומינה דמה בכורים אפי' שאר מינין אף תרומה נמי אפי' שאר מינין ור' יהושע סבר דון מינה ואוקי באתרה. דון מינה דמה בכורים המשקין היוצאין מהם כמותם אף תרומה משקין היוצאים מהם כמותם ואוקי באתרה דמה משקה דתרומה תירוש ויצהר אין מידי אחריני לא אף משקין היוצאין מהן כמותן תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא ומתני' דקתני אין סופגין מ' משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים ואין מביאין בכורים וכו' ר' יהושע היא דאמר בתרומה לא מיתסרי ואתו בכורים וגמרי מתרומה בהיקשא דאיקרו תרומה ואתיא ערלה וגמרה מבכורים מג"ש דפרי פרי ע"כ:

אין מביאין בכורים משקין וכו':    בירוש' מפ' דה"ק אין עושים בכורים משקין ומיירי בכהן שניתנו לו וע"ש. ה"ר יהוסף ז"ל:

ואין מטמא משום משקה:    גם פה מחק הוי"ו ה"ר יהוסף ז"ל. והפי' משקה היוצא מן הפירות והא נמי ר' יהושע היא כדלעיל. ובירוש' דפרקין ודס"פ בתרא דחלה מפ' דהא דתנן ואין מביאין בכורים משקין אבל אם לקטן משעה ראשונה ע"מ להביאן משקין ודרכן יכול להביאן ומרבי לי' מקרא דתביא. תניא זיתים של תרומה טהורים יעשו שמן. טמאים לא יעשו שמן. וענבים בין טמאות בין טהורות לא יעשו דברי ר"מ ר' יעקב אומר משמו לא נחלקו ר"א ור"י על זיתים טהורים שיעשו על מה נחלקו על הטמאים שר"א אומר לא יעשו ור"י אומר יעשו וענבים טהורות יעשו טמאות לא יעשו א"ר יהודה מודים ר"א ור' יהושע בזיתים טהורים שיעשו על מה נחלקו על הטמאים שר"א אומר לא יעשו ור' יהושע אומר יעשו וענבים בין טהורות בין טמאות שיעשו אמר רבי מודים ר"א ור"י בזיתים טהורים שיעשו וענבים טמאות וזיתים טמאות שלא יעשו ועל מה נחלקו על ענבים טהורות שר"א אומר לא יעשו ור' יהושע אומר יעשו:


פירושים נוספים