משנה שביעית ח ה

ולכולן הוא נותן מתנת חנם, ואינו עושה חשבון שכרם, ואף על פי שיש בדבר ההוא דרך מדרכי גמילות חסד. וכבר נתבאר לך שהוא מותר, והוא מה שאמר "אוכלים פירות שביעית בטובה, ושלא בטובה":

בייר. חופר בורות ואינו נותן לו מדמי שביעית שיתן לו מים לתשמישו אלא דווקא לשתות כדתני סיפא אבל [לא] לבהמתו ולמשרה ולכביסה ובירושלמי (פ"ח ה"ה) משמע דר' יוסי [שרי] לכביסה דקסבר יש בה חיי נפש גבי מעיין של בני העיר בריש פ' בתרא דנדרים (דף פ:) אמר רבי יוסי כביסתן קודמת לחיי אחרים:

ולא לבלן. מחמם מרחץ אפילו ר' יוסי מודי שאמר בירושלמי (פ"ח ה"ה) אדם מגלגל ברחיצה ואין מגלגל בכביסה והתם בנדרים אמרינן דאלימא ליה לרבי יוסי כביסה מרחיצה:

ולא לספר. לשכר התספורת:

ולא לספן. לשכר ספינה:

ולכולן. לכל הני דאמרן יכול ליתן במתנה שלא לשם שכר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בייר - חופר בורות ומספיק מים לבני העיר, לא יתן לו מדמי שביעית להספיק לו מים לכל תשמישו:

ולא לבלן - מחמם מרחצאות:

ולא לספר - שכר התספורת:

ולא לספן - שכר הספינה:

ולכולן - לכל הני דתנינן במתניתין יכול ליתן מתנת חנם שלא לשם שכרן, ואע"פ שיודע שבשביל שנתן מתנה לא יתבע ממנו שכר:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

לא לבייר. מ"ש הר"ב להספיק לו מים לכל תשמישו. סיים הר"ש אלא דוקא לשתות כדקתני סיפא [דזהו לאכלה. כ"כ בפירוש שהזכרתי]:

ולא לבלן כו'. מסיים הרמב"ם בחבורו פ"ו ולא לשאר אומנין ומסתברא דמשנתנו נקטה להני לרבותא דבלן וספר הנאת הגוף עושין לו וספן דבר שא"א שיעבור הנחל אלא ע"י ספינה וה"א דשרי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(י) (על המשנה) ולא לבלן. מסיים הר"מ ולא לשאר אומנין. ומתניתין נקטה אלו לרבותא דבלן וספר הנאת הגוף עושין לו וספן דבר שאי אפשר שיעבור הנחל אלא ע"י ספינה והוי אמינא דשרי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

אבל נותן הוא לבייר לשתות: בברייתא אמרי רבנן דפירות שביעית אין לוקחין בהן מים ומלח ור' יוסי אומר דלוקחין אלא דהכא בברייתא פליגי בשל תשמיש לבהמה ולפיכך אסרי רבנן ואם הוא בייר הדולה מים לתשמיש אדם כגון לכביסה ר' יוסי מתיר בברייתא דסבר יש בהן חיי נפש וחכמים אוסרין אבל בייר הדולה מים לשתיית אדם לכ"ע מותר כפשטה דמתני'. ולא לבלן אפי' ר' יוסי מודה בהא דהא אדם יכול לגלגל בלא רחיצה ואינו יכול לגלגל בלתי כביסה:

ולכולן הוא נותן מתנת חנם: ואע"פ שידוע שבשביל שנתן לו מתנה לא יתבע ממנו שכר הא תנן לעיל בפ"ד אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

אין נותנים לא לבייר: ברוננען מאכער. חופר בארות לרחוץ ולכבס במימיו. אבל חופר באר מי' לשתייה שרי. דמ"ש מירקות לעיל. א"נ מיירי הכא בשכבר חייב לו. וכלעיל:

ולא לבלן: מחמם מרחצאות:

ולא לספר: למגלחו:

ולא לספן: למוליכו בספינה. אף דהנך ג' הנאת הגוף הן אסור. ומכ"ש שחר אומנין:

ולכולן הוא נותן מתנת חנם: שלא לשם שכר. אף שיודע שעי"ז לא יתבע ממנו שכר אף דבעלמא מתנה דינו כמכר [כמגילה כ"ו ב']. הכא שאני דהרי גם מכירה שרי [כפ"ז מ"ג] ורק סחורה אסור. וא"כ מתנה נמי לאו סחורה הוא. וכן מוכח מלקמן [פ"ט מ"ט]:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת