לדלג לתוכן

משנה שביעית ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) כלל גדול אמרו בשביעית -

כל המיוחד לאוכל אדם -
אין עושין ממנו מלוגמה - לאדם,
ואין צורך לומר - לבהמה.
וכל שאינו מיוחד לאוכל אדם -
עושין ממנו מלוגמה - לאדם,
אבל לא - לבהמה.
וכל שאינו מיוחד,
לא לאוכל אדם, ולא לאוכל בהמה -
חשב עליו לאוכל אדם, ולאוכל בהמה -
נותנין עליו חומרי אדם, וחומרי בהמה.
חשב עליו לעצים -
הרי הוא כעצים, כגון הסיאה, והאיזוב, והקורנית.


(ב) שביעית ניתנה -

לאכילה, ולשתייה, ולסיכה.
לאכול דבר - שדרכו לאכול,
ולסוך דבר - שדרכו לסוך.
לא יסוך - יין וחומץ,
אבל - סך הוא את השמן.
וכן בתרומה, ובמעשר שני.
קל מהן שביעית - שניתנה להדלקת הנר.


(ג) אין מוכרין פירות שביעית -

לא במידה, ולא במשקל, ולא במנין.
לא תאנים - במנין,
ולא ירק - במשקל.
בית שמאי אומרים:
אף לא אגודות.
בית הלל אומרין:
את שדרכו לאגוד לבית -
אוגדין אותו לשוק - כגון הכרישין, ונץ החלב.


(ד) האומר לפועל:

"הא לך איסר זה, ולקט לי ירק היום" -
שכרו - מותר.
"לקט לי בו, ירק היום" -
שכרו - אסור.
לקח מן הנחתום כיכר בפונדיון -
"כשאלקוט ירקות שדה, אביא לך" - מותר.
לקח ממנו סתם -
לא ישלם לו מדמי שביעית,
שאין פורעין חוב - מדמי שביעית.


(ה) אין נותנין -

לא לבייר, ולא לבלן, ולא לספר, ולא לספן.
אבל נותן הוא לבייר - לשתות.
ולכולם, הוא נותן - מתנות חינם.


(ו) תאנים של שביעית -

אין קוצין אותן - במוקצה,
אבל קוצה הוא - בחורבה.
ואין דורכין ענבים - בגת,
אבל דורך הוא - בעריבה.
אין עושין זיתים - בבד ובקוטבי,
אבל כותש הוא, ומכניס - לבודידה.
רבי שמעון אומר:
אף טוחן הוא - בבית הבד,
ומכניס - לבודידה.


(ז) אין מבשלין ירק של שביעית,

בשמן של תרומה - שלא יביאנו לידי פסול.
רבי שמעון - מתיר.
האחרון, האחרון - נתפס בשביעית,
והפרי עצמו - אסור.


(ח) אין לוקחין,

עבדים, וקרקעות, ובהמה טמאה - מדמי שביעית.
ואם לקח - יאכל כנגדן.
אין מביאין,
קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות - מדמי שביעית.
ואם הביא - יאכל כנגדן.
אין סכין כלים - בשמן של שביעית.
ואם סך - יאכל כנגדו.


(ט) עור, שסכו בשמן של שביעית -

רבי אליעזר אומר: יידלק.
וחכמים אומרים: יאכל כנגדו.
אמרו לפני רבי עקיבה:
אומר היה רבי אליעזר,
עור, שסכו בשמן של שביעית - יידלק.
אמר להם: שתוקו,
לא אומר לכם - מה רבי אליעזר, אומר בו.


(י) ועוד אמרו לפניו:

אומר היה רבי אליעזר,
האוכל פת כותים - כאוכל בשר חזיר.
אמר להם: שתוקו,
לא אומר לכם - מה רבי אליעזר, אומר בו.


(יא) מרחץ,

שהוסקה בתבן, או בקש של שביעית - מותר לרחוץ בה.
אם מתחשב הוא - הרי זה לא ירחוץ.


הדף הראשי של משנה שביעית ח