משנה שביעית ח רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) כלל גדול אמרו בשביעית -
- כל המיוחד לאוכל אדם -
- אין עושין ממנו מלוגמה - לאדם,
- ואין צורך לומר - לבהמה.
- אין עושין ממנו מלוגמה - לאדם,
- וכל שאינו מיוחד לאוכל אדם -
- עושין ממנו מלוגמה - לאדם,
- אבל לא - לבהמה.
- עושין ממנו מלוגמה - לאדם,
- וכל שאינו מיוחד,
- לא לאוכל אדם, ולא לאוכל בהמה -
- חשב עליו לאוכל אדם, ולאוכל בהמה -
- נותנין עליו חומרי אדם, וחומרי בהמה.
- חשב עליו לעצים -
- הרי הוא כעצים, כגון הסיאה, והאיזוב, והקורנית.
- חשב עליו לאוכל אדם, ולאוכל בהמה -
- לא לאוכל אדם, ולא לאוכל בהמה -
(ב) שביעית ניתנה -
- לאכילה, ולשתייה, ולסיכה.
- לאכול דבר - שדרכו לאכול,
- ולסוך דבר - שדרכו לסוך.
- לא יסוך - יין וחומץ,
- אבל - סך הוא את השמן.
- לאכול דבר - שדרכו לאכול,
- לאכילה, ולשתייה, ולסיכה.
- וכן בתרומה, ובמעשר שני.
- קל מהן שביעית - שניתנה להדלקת הנר.
(ג) אין מוכרין פירות שביעית -
- לא במידה, ולא במשקל, ולא במנין.
- לא תאנים - במנין,
- ולא ירק - במשקל.
- בית שמאי אומרים:
- אף לא אגודות.
- בית הלל אומרין:
- את שדרכו לאגוד לבית -
- אוגדין אותו לשוק - כגון הכרישין, ונץ החלב.
- את שדרכו לאגוד לבית -
(ד) האומר לפועל:
- "הא לך איסר זה, ולקט לי ירק היום" -
- שכרו - מותר.
- "לקט לי בו, ירק היום" -
- שכרו - אסור.
- "הא לך איסר זה, ולקט לי ירק היום" -
- לקח מן הנחתום כיכר בפונדיון -
- "כשאלקוט ירקות שדה, אביא לך" - מותר.
- לקח ממנו סתם -
- לא ישלם לו מדמי שביעית,
- שאין פורעין חוב - מדמי שביעית.
- לא ישלם לו מדמי שביעית,
(ה) אין נותנין -
- לא לבייר, ולא לבלן, ולא לספר, ולא לספן.
- אבל נותן הוא לבייר - לשתות.
- ולכולם, הוא נותן - מתנות חינם.
- לא לבייר, ולא לבלן, ולא לספר, ולא לספן.
(ו) תאנים של שביעית -
- אין קוצין אותן - במוקצה,
- אבל קוצה הוא - בחורבה.
- אין קוצין אותן - במוקצה,
- ואין דורכין ענבים - בגת,
- אבל דורך הוא - בעריבה.
- אין עושין זיתים - בבד ובקוטבי,
- אבל כותש הוא, ומכניס - לבודידה.
- רבי שמעון אומר:
- אף טוחן הוא - בבית הבד,
- ומכניס - לבודידה.
- אף טוחן הוא - בבית הבד,
(ז) אין מבשלין ירק של שביעית,
- בשמן של תרומה - שלא יביאנו לידי פסול.
- רבי שמעון - מתיר.
- בשמן של תרומה - שלא יביאנו לידי פסול.
- האחרון, האחרון - נתפס בשביעית,
- והפרי עצמו - אסור.
(ח) אין לוקחין,
- עבדים, וקרקעות, ובהמה טמאה - מדמי שביעית.
- ואם לקח - יאכל כנגדן.
- עבדים, וקרקעות, ובהמה טמאה - מדמי שביעית.
- אין מביאין,
- קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות - מדמי שביעית.
- ואם הביא - יאכל כנגדן.
- קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות - מדמי שביעית.
- אין סכין כלים - בשמן של שביעית.
- ואם סך - יאכל כנגדו.
(ט) עור, שסכו בשמן של שביעית -
- רבי אליעזר אומר: יידלק.
- וחכמים אומרים: יאכל כנגדו.
- אמרו לפני רבי עקיבה:
- אומר היה רבי אליעזר,
- עור, שסכו בשמן של שביעית - יידלק.
- אומר היה רבי אליעזר,
- אמר להם: שתוקו,
- לא אומר לכם - מה רבי אליעזר, אומר בו.
(י) ועוד אמרו לפניו:
- אומר היה רבי אליעזר,
- האוכל פת כותים - כאוכל בשר חזיר.
- אומר היה רבי אליעזר,
- אמר להם: שתוקו,
- לא אומר לכם - מה רבי אליעזר, אומר בו.
(יא) מרחץ,
- שהוסקה בתבן, או בקש של שביעית - מותר לרחוץ בה.
- אם מתחשב הוא - הרי זה לא ירחוץ.
הדף הראשי של משנה שביעית ח
משנה שביעית, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב