משנה שביעית ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ח · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תאנים של שביעית, אין קוצין אותן במוקצה, אבל קוצה אותם בחרבה.

אין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בעריבה.

ואין עושין זיתיםיב בבד ובקוטב, אבל כותש הוא ומכניס לבודידה.

רבי שמעון אומר, אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בְּחֻרְבָּה [נ"א: בְּחַרְבָּה].

אֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת, אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בַּעֲרֵבָה.
וְאֵין עוֹשִׂין זֵיתִים בַּבַּד וּבַקֹּטֶב,
אֲבָל כּוֹתֵשׁ הוּא וּמַכְנִיס לְבוֹדִידָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף טוֹחֵן הוּא בְּבֵית הַבַּד וּמַכְנִיס לְבוֹדִידָה.

נוסח הרמב"ם

תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל קוצה הוא בחורבה ואין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה אין עושין זיתים בבד ובקוטבי אבל כותש הוא ומכניס לבודידה רבי שמעון אומר אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידה.

פירוש הרמב"ם

מוקצה. שם מקום ששם שוטחין עליו שטוחי התאנים והענבים:

הרבה. ידוע:

ובד הוא שם ליקבים שדורכין בם הזיתים ונקרא בלשון ערב בד:

וקוטב הוא גת קטן לזיתים:

ובודידה שם הבד והיא גת קטנה עד מאד:

עריבה כלי שלשין בו העיסה והכוונה בכל זה כדי לשנות ושלא יתעסק בפירות שביעית כדרך שיתעסק בשאר השנים כמו שנא' (ויקרא כה) ואת ענבי נזיריך לא תבצור וידוע באמת שאינו רוצה בפסוק זה לאסור הבצירה כלל שהרי התיר אכילתן באמרו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה (שם) אבל ר"ל כמו שפירש בספרא לא תבצור כנגד הבוצרים ומכאן אמרו תאנים של שביעית אין קוצין אותם במוקצה והלכה כר"ש וכך פסקו ההלכה שהוא מותר לעשות בקוטב:

פירוש רבינו שמשון

מוקצה. כלי ברזל שחותך בו תאנים כך שמו:

הרבה. סכין [לשון] חרב:

עריבה. שלשין בה העיסה:

ובקוטב. פירוש בערוך משימין עץ גדול וכבד על הזיתים שבבית הבד ונקרא קטיב ובראשו אבן גדולה:

לבודידה. כעין עריבה וכולה מתני' דריש בתורת כהנים מדכתיב (ויקרא כה) לא תבצור כדרך הבוצרין מכאן אתה אומר תאנה של שביעית אין קוצצין אותה במוקצה וכולה מתני' מייתי התם וכל מה דאסרינן הכא היינו מן המשומר אבל מן המופקר שרי כי אורחיה כדמוכח בירושל' (פ"ח ה"ו) את ספיח קצירך לא תקצור (שם) הא קצירה כנגד הקוצרים לא אמר ר' לא אם אינו ענין לספיחי היתר תנהו ענין לספיחי איסור א"ר מנא לכן נצרכה שעלו מאליהן שלא תאמר הואיל ועלו מאליהן יהא מותר לפום כן צ"ל אסור ואת ענבי נזירך לא תבצור מן השמור בארץ אי אתה בוצר אבל בוצר אתה מן המופקר לא תבצור כדרך הבוצרים מיכן אמרו תאנים של שביעית כו' כי מתני'. פירוש ספיחי היתר דששית דשרו כדאמרינן לעיל בירושלמי בריש פ"ו (פ"ו ה"ג) ספיחי איסור דשביעית ודרוש מהכא איסור ספיחין ואיכא דדריש מקראי אחריני כמו שאפרש לקמן בע"ה מן המשומר מדכתיב נזירך משמע שמפריש מהם כל אדם:

ירושלמי (פ"ח ה"ו) אין עושין זיתים בבד ובקוטבי ורבותינו התירו לעשות בקוטבי רבי יוחנן מורי לאילן דבי רבי ינאי לטחון ברחים כר"ש ולעשות בקוטבי כרבנן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

במוקצה - כלי המיוחד לקוץ בו תאנים קרוי מוקצה:

בחרבה - סכין, לשון חרב. וטעמא משום דכתיב (ויקרא כה) ואת ענבי נזירך לא תבצור כדרך הבוצרים יא:

עריבה - שלשים בה את העיסה:

ובקוטב - עץ גדול וכבד ובראשו אבן גדולה שנותנים על הזיתים בבית הבד, נקרא קוטב:

בודידה - בית הבד קטן כעין עריבה:

רבי שמעון אומר כו' - והלכה כרבי שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

אין קוצין וכו'. פי' הר"ב דכתיב ואת ענבי נזיריך לא תבצור כדרך הבוצרים. ספרא. וכתב הרמב"ם דידוע באמת שאינו רוצה בפסוק הזה לאסור הבצירה כלל שהרי התיר אכילתן באמרו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה אבל ר"ל כמו שפי' בספרא [לא תבצור] כדרך הבוצרים והכוונה כדי לשנות ושלא יתעסק בפירות שביעית כדרך שיתעסק בשאר השנים:

ואין עושין זיתים. מלשון ושם עשו דדי בתוליהן דיחזקאל כג והוא ענין מיעוך וסחיטה:

[ר"ש אומר וכו'. כתב הר"ב והלכה כר"ש. ירושלמי שכן הורה רבי יוחנן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על הברטנורא) הכונה כדי לשנות ושלא יתעסק בפירות שביעית כדרך שמתעסק בשאר השנים. הר"מ:

(יב) (על המשנה) ואין עושין. מלשון ושם עשו דדי בתוליהן (יחזקאל כ"ג) והוא ענין מיעוך וסחיטה:



פירושים נוספים