משנה שביעית א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק א · משנה ו | >>
עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן, עד ראש השנהיא.
היו עשויות שורה ומוקפותיב עטרה, אין חורשין להם אלא לצרכן.
עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפֻזָּרוֹת בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה,
- חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
- הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן:
עשר נטיעות, מפוזרות לתוך בית סאה -
- חורשין כל בית סאה בשבילן, עד ראש השנה.
- היו עשויות שורה, או מוקפות עטרה -
- אין חורשין להן, אלא לצורכן.
נטיעות - הם האילנות בתחילת נטיעתן, ועוד יפרש שיעורם אחר כן.
ואמר עשר נטיעות - הלכה למשה מסיני.
ושורה - הוא שיהיו בשורה אחת על קו אחד.
ומוקפות עטרה - להיות כקשת מעגולה, או דומה לקשת, וזו היא צורתה:
נטיעות. ילדות שורה שנטועה במקום אחד כחומה ואין מפוזרות אין חורשין אלא צורכן משום דכשמפוזרות נראה כחורש לצורך האילן אבל היכא דקיימן במקום אחד נראה כמתקן את הארץ לצורך שביעית ולא לצורך האילן:
ומוקפות עטרה. גדר סביב:
ירושלמי (פ"א ה"ה) ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' יוחנן עכשיו למה חורשין בזקנות א"ל בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרושו:
פירוש עשר נטיעות. הלכה למשה מסיני דחסה תורה על ממונן שאם [לא] יחרוש לה מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות ונתנה הלכה בנטיעות ע"מ שגם בזקנות אם מבקש לחרוש יחרוש ותימה דלא קאמר משום דנמנו על ב' פרקים הללו והתירום:
נטיעות - ילדות, ולזקנות קרי אילן, והכא קמ"ל דאע"ג דשלשה אילנות לבית סאה קרוי שדה אילן וחורשין כל בית סאה בשבילן, בנטיעות ילדות אין חורשין עד שיהיו עשרה:
שורות - שנטועות במקום א' כחומה ואינן מפוזרות:
אין חורשין אלא לצרכן - משום דכשמפוזרות נראה כחורש לצורך האילן, אבל היכא דקיימי במקום אחד נראה כמתקן את הארץ לצורך שביעית ולא לצורך האילנות:
שורה - תרגום חומה שורה:
עטרה - גדר סביב:
נטיעות. עיין במ"ח:
עד ר"ה. לשון הר"ש הלכה למשה מסיני דחסה התורה על ממונן שאם [לא] יחרוש להם מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות:
ומוקפות עטרה. או מוקפות קתני וכ"כ בכסף משנה לפירוש הר"ש שהוא פירוש הר"ב וגם הרמב"ם והראב"ד כתבו או כו' אלא שמפרשי' עטרה בענין אחר:
(יא) (על המשנה) עד ראש השנה. לשון הר"ש הלכה למשה מסיני דחסה התורה על ממונן שאם לא יחרוש להן מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות:
(יב) (על המשנה) ומוקפות או מוקפות קתני:
עשר נטיעות וכו': כתב רשב"ם ז"ל בפרק חזקת (בבא בתרא דף ל"ז) דגבי נטיעות אשכחן עשרה לבית סאה ובאילנות אמרו שלשה לבית סאה, ועל כרחך נטיעות היו מתחילה והיו עשרה לבית סאה אלא שכן דרך אילנות לנטוע הרבה ביחד בתחלה ואחר שגדלו מפזרין אותם ומיעטום לשלש לבית סאה כמו שעושים לירקות ע"כ. ירושלמי ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' יוחנן עכשיו למה חורשין בזקנות, אמר ליה בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרוש. פירוש עשר נטיעות הלכה למשה מסיני דחסה תורה על ממונם של ישראל שאם לא יחרוש להן מתייבשות דאין כחן יפה כזקנות, וניתנה הלכה בנטיעות על מנת שגם בזקנות אם מבקש לחרוש יחרוש ותימה דלא קאמר משום דנמנו על שני פרקים הללו והתירום, ה"ר שמשון ז"ל.
וזה לשון החכם הר"ס ז"ל בסוכה פרק לולב הגזול פירש"י ז"ל וזה לשונו, אבל אם אינם עשר או שאינם מפוזרות כהלכתן חורש תחת כל אחת ואחת כשיעור יניקתה לפי חשבון עשר לבית סאה ע"כ. וכן בשלש אילנות זקנות שאמרו בהן שחורשין כל בית סאה בשבילם עד העצרת, פירש שם ז"ל וזה לשונו, ואם אינם שלשה חורש לכל אחד תחתיו לפי חשבון ע"כ. וזה דבר תימה דבזקנות תנן פחות מכאן אין חורשין להם אלא מלא אורה וסלו חוצה לו, וכן בנטיעות תנן היו עשויות שורה וכו' אין חורשים להם אלא צרכן דהיינו מלא אורה וסלו ולא כפי חשבון עשר לבית סאה, ועוד אם כדברי רש"י ז"ל שכשיהיה פחות נותנין להן כפי חשבון אם כן מאי רבותייהו דעשר המפוזרות הרי אפילו לפחות מכאן כך נותנים ואפילו לאחד, ואם כן היה ראוי להלכה למשה להודיענו סתם שלכל נטיעה נותנין כפי חשבון עשירית בית סאה וצריך עיון, עכ"ל ז"ל:
היו עשויות שורה ומוקפות: אית דגרסי או מוקפות, וכן גרסת הראב"ד ז"ל בהשגות, ומ"מ הפירוש אפילו הרמב"ם ז"ל מודה שהוא כמו או אלא שפירש הרמב"ם ז"ל שורה שיהיו בשורה אחת על קו אחד ומוקפות עטרה שהוא דומה לקשת. ולפירוש שהביא ר"ע ז"ל קצת קשה דאי שורה לשון חומה הוה ליה להיות באל"ף:
בפירוש ר"ע ז"ל, עטרה גדר סביב. וכתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה מגומגם הרבה שהיה לו לומר גדר מה ראה לומר עטרה, ונראה דהכי פירושא היו עשויות שורה וכו' כלומר אם אינם מפוזרות בכל השדה אלא שהן עשויות בשורה זה אחר זה או שהם נטועים בעיגול כעטרה אין חורשין וכו', והאי עשויות דרישא קאי גם אסיפא והכי קאמר היו עשויות כשורה או שהיו עשויות מוקפות כעטרה ע"כ. עוד כתב אין חורשין להם אלא צרכן, פירוש אבל צרכן חורשין אפילו עד ראש השנה ע"כ:
יכין
עשר נטיעות: ילדות:
מפוזרות בתוך בית סאה: ר"ל שנחלק הב"ס לי' חלקים שוים. ובכל חלק נטע אילן א':
חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה: מהלמ"ס. ואפי' אינן ראויים לעשות ככר. רק שאין מרוחקין זמ"ז פחות מד' אמות. ולא גזרו בהו כבשאר אילנות כסי' ג' וכמ"ד. דמדהן רכים. נפסדים כשלא יחרישום. [כך נ"ל. ותמוהים דברי רבינו רש"י זצוק"ל תענית ד"ג ע"א דיהיב טעמא להלממ"ס] מיהו בפחות מי'. אינן צריכים לכל הב"ס. וביותר מי' למיעקר קיימו. ולרמב"ם אפי' ביתר מי' שרי:
היו עשויות שורה: שאינן מפוזרות רק עומדים סמוכים זא"ז כשורה או מוקפות וכו':
ומוקפות עטרה: גדר. ותוך הגדר פחות מב"ס. וי"א דפי' עטרה שעומדות בעיגול:
אין חורשין להם אלא לצרכן: כמלא אורה וסלו לכל א'. והשאר דינו כשדה לבן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת