משנה שביעית א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) עד אימתיי חורשין שדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרין כל זמן שהוא יפה לפרי בית הלל אומרין עד העצרת וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו.

(ב) איזה הוא שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה אם ראויות לעשות כיכר דבלה של ששים מנה באיטלקי חורשין כל בית סאה בשבילן פחות מכן אין חורשין להם אלא מלוא האורה וסלו חוצה לו.

(ג) אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאילו הן תאנים אם ראויים לעשות כיכר דבלה של ששים מנה באיטלקי חורשין כל בית סאה בשבילן פחות מכן אין חורשין להן אלא לצורכן.

(ד) היה אחד עושה כיכר דבלה או שנים עושין אין חורשין להן אלא לצורכן עד שיהו משלשה ועד תשעה היו עשרה מעשרה ולמעלן בין עושין בין שאינן עושין חורשין כל בית סאה בשבילן שנאמר בחריש ובקציר תשבות (שמות לד כא) אין צורך לומר חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס לשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר.

(ה) שלשה אילנות של שלשה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן וכמה יהא ביניהן רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיהא הבקר יכל לעבור בכליו.

(ו) עשר נטיעות מפוזרות לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה היו עשויות שורה או מוקפות עטרה אין חורשין להן אלא לצורכן.

(ז) הנטיעות והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל עשרה דלועין לבית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה.

(ח) עד אימתיי נקראו נטיעות רבי אלעזר בן עזריה אומר עד שיחולו רבי יהושע אומר עד שבע שנים רבי עקיבה אומר נטיעה כשמה אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה מטפח ולמעלן כאילן דברי רבי שמעון.

הדף הראשי של משנה שביעית א