משנה קידושין ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ב · משנה ו | >>
המקדש שתי נשים בשוה פרוטה, או אשה אחת בפחות טו משוה פרוטה, אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן, אינה מקודשת, שמחמת קידושין הראשונים שלח.
וכן קטן שקידש.
הַמְּקַדֵּשׁ שְׁתֵּי נָשִׁים בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה,
- אוֹ אִשָּׁה אַחַת בְּפָחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה,
- אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁלַח סִבְלוֹנוֹת לְאַחַר מִכָּאן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת,
- שֶׁמֵּחֲמַת קִדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים שָׁלַח.
- אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁלַח סִבְלוֹנוֹת לְאַחַר מִכָּאן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת,
- וְכֵן קָטָן שֶׁקִּדֵּשׁ:
המקדש שתי נשים - בשוה פרוטה,
- או אשה אחת - בפחות משוה פרוטה,
- אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכן - אינה מקודשת,
- שמחמת קידושין הראשון - שלח.
- או אשה אחת - בפחות משוה פרוטה,
- וכן הקטן שקידש.
מה שאמר קטן שקדש - רוצה לומר ושלח סבלונות משהגדיל.
וסבלונות - הם המגדנות והדורונות. ונגזר זה השם מסבל, והוא נושא המשא.
והוצרך לאלו השלשה דמיונות ואף על פי שענייניהם אחד, משום דלא נפיק חד מחבריה. שאילו השמיענו הבבא הראשונה בלבד, הוה אמינא איידי דנפק מיניה ממונא טעי ויחשוב שהם קדושין גמורין. ואמנם בבבא השניה יש לנו לומר אדעתא דקדושין שלח הסבלונות. ואילו השמיענו אלו שתי הבבות, יש לנו לומר בכל כיוצא בזה נופל הטעות בין פרוטה לפחות משוה פרוטה, אבל קטן שקידש הכל יודעין שאין קדושי קטן כלום, ואלו הדברים ששלח אחרי כן אמנם אדעתא דקדושין שלחם, מפני שהוא ידע הפסד הקדושין הראשונים. ולכך למדנו שכוונת כולם על הקדושין הראשונים והם אינם שוין כלום:
סבלונות - דורנות טז שדרך חתן לשלוח לארוסתו:
אינה מקודשת - ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קדושין וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין, אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:
וכן קטן שקידש - ושלח סבלונות משהגדיל:
או אשה אחת בפחות מש"פ. וצריכא דאי אשמועינן ש"פ איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי אבל פחות מש"פ אימא יודע שאין קדושין תופסים בפחות מש"פ וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. ואי אשמועינן הני תרתי משום דבין פרוטה לפחות מש"פ לא קים להו לאינשי. אבל קטן שקדש הכל יודעים שאין קדושי קטן כלום. אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. קמ"ל. גמ':
סבלונות. פירש הר"ב דורונות. ועיין עוד בפירוש משנה ה' פ"ט דב"ב. וכתב הרמב"ם כאן ובב"ב. ונגזר זה השם מסבל והוא נושא המשא שנושאים אותה מיד זה ליד זה. ע"כ. ובספר התשבי הוסיף. וכן פירש"י סבלות מצרים. משא מצרים. ונמצא משא בלשון מתנה כמו (בראשית מ"ג ל"ד) וישא משאות. פי' ויתן מתנות:
(טו) (על המשנה) בפחות כו'. וצריכה דאי אשמעינן שוה פרוטה איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי, אבל פחות משוה פרוטה אימא יודע שאין קדושין תופסים בפחות מש"פ וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. ואי אשמעינן הני תרתי, משום דבין פרוטה לפחות מש"פ לא קים להו לאינשי. אבל קטן שקידש הכל יודעין שאין קדושי קטן כלום, אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר, קמ"ל. גמרא:
(טז) (על הברטנורא) ונגזר זה השם מסבל, והוא נושא המשא שנושאים אותה מיד זה ליד זה. הר"מ. והתשבי הוסיף וכן פירש"י סבלות מצרים, משא מצרים. ונמצא משא בלשון מתנה, כמו וישא משאת פירוש ויתן מתנות:
וכן קטן שקדש: סבלונות ששלח אח"כ לאו לקדושין ניתנו והתם בגמ' פ' המדיר (כתובות דף ע"ד) בברייתא מסיים עלה אם בעל זה הקטן משהגדיל או זה שקדש בפחות מש"פ חזר ובעל קנו דגמר ובעל לשם קדושין ור"ש בן יהודה משום ר' ישמעאל אמר דאם בעלו לא קנו דכי קא בעיל אדעתא דקדושין הראשונים קא בעיל וראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל שמחמת קידוש הראשון שילח וכו'. וגם שם יוד במלת שלח דרישא ודהאי סיפא. וביד פ"ד דהלכות קדושין סי' ז' ך'. ובטור א"ה סי' ל"א וסי' מ"ג:
יכין
אף על פי ששלח סבלונות: מתנות לארוסתו:
שמחמת קדושין הראשונים שלח: ולא אמרינן דיודע שאין קידושין בפחות מש"פ, ושלח הסבלונות לשם קדושין:
וכן קטן שקידש: ושלח סבלונות כשהגדיל. וקמ"ל דבין בפחות מש"פ ובין בקדושי קטן, אמרינן דטעה וסבר שהקדושין תופסין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת