משנה קידושין ב ו

והוצרך לאלו השלשה דמיונות ואף על פי שענייניהם אחד, משום דלא נפיק חד מחבריה. שאילו השמיענו הבבא הראשונה בלבד, הוה אמינא איידי דנפק מיניה ממונא טעי ויחשוב שהם קדושין גמורין. ואמנם בבבא השניה יש לנו לומר אדעתא דקדושין שלח הסבלונות. ואילו השמיענו אלו שתי הבבות, יש לנו לומר בכל כיוצא בזה נופל הטעות בין פרוטה לפחות משוה פרוטה, אבל קטן שקידש הכל יודעין שאין קדושי קטן כלום, ואלו הדברים ששלח אחרי כן אמנם אדעתא דקדושין שלחם, מפני שהוא ידע הפסד הקדושין הראשונים. ולכך למדנו שכוונת כולם על הקדושין הראשונים והם אינם שוין כלום:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

סבלונות - דורנות ^טז שדרך חתן לשלוח לארוסתו:

אינה מקודשת - ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קדושין וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין, אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:

וכן קטן שקידש - ושלח סבלונות משהגדיל:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

או אשה אחת בפחות מש"פ. וצריכא דאי אשמועינן ש"פ איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי אבל פחות מש"פ אימא יודע שאין קדושין תופסים בפחות מש"פ וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. ואי אשמועינן הני תרתי משום דבין פרוטה לפחות מש"פ לא קים להו לאינשי. אבל קטן שקדש הכל יודעים שאין קדושי קטן כלום. אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. קמ"ל. גמ':

סבלונות. פירש הר"ב דורונות. ועיין עוד בפירוש משנה ה' פ"ט דב"ב. וכתב הרמב"ם כאן ובב"ב. ונגזר זה השם מסבל והוא נושא המשא שנושאים אותה מיד זה ליד זה. ע"כ. ובספר התשבי הוסיף. וכן פירש"י סבלות מצרים. משא מצרים. ונמצא משא בלשון מתנה כמו (בראשית מ"ג ל"ד) וישא משאות. פי' ויתן מתנות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טו) (על המשנה) בפחות כו'. וצריכה דאי אשמעינן שוה פרוטה איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי, אבל פחות משוה פרוטה אימא יודע שאין קדושין תופסים בפחות מש"פ וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר. ואי אשמעינן הני תרתי, משום דבין פרוטה לפחות מש"פ לא קים להו לאינשי. אבל קטן שקידש הכל יודעין שאין קדושי קטן כלום, אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקדושין קא משדר, קמ"ל. גמרא:

(טז) (על הברטנורא) ונגזר זה השם מסבל, והוא נושא המשא שנושאים אותה מיד זה ליד זה. הר"מ. והתשבי הוסיף וכן פירש"י סבלות מצרים, משא מצרים. ונמצא משא בלשון מתנה, כמו וישא משאת פירוש ויתן מתנות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

וכן קטן שקדש: סבלונות ששלח אח"כ לאו לקדושין ניתנו והתם בגמ' פ' המדיר (כתובות דף ע"ד) בברייתא מסיים עלה אם בעל זה הקטן משהגדיל או זה שקדש בפחות מש"פ חזר ובעל קנו דגמר ובעל לשם קדושין ור"ש בן יהודה משום ר' ישמעאל אמר דאם בעלו לא קנו דכי קא בעיל אדעתא דקדושין הראשונים קא בעיל וראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל שמחמת קידוש הראשון שילח וכו'. וגם שם יוד במלת שלח דרישא ודהאי סיפא. וביד פ"ד דהלכות קדושין סי' ז' ך'. ובטור א"ה סי' ל"א וסי' מ"ג: