משנה פרה יא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק יא · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל הספק טהור לתרומה, טהור לחטאת.

כל התלוי לתרומה, נשפך לחטאת.

אם עשו על גביו טהרות, תלויות.

הרפפות, טהורות לקדש ולתרומה ולחטאת.

רבי אליעזר אומר, הרעדות, טמאות לחטאת.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כָּל הַסְּפֵק טָהוֹר לִתְרוּמָה, טָהוֹר לְחַטָּאת. כָּל הַתָּלוּי לִתְרוּמָה, נִשְׁפָּךְ לְחַטָּאת. אִם עָשׂוּ עַל גַּבָּיו טָהֳרוֹת, תְּלוּיוֹת. הָרְפָפוֹת, טְהוֹרוֹת לְקֹדֶשׁ וְלִתְרוּמָה וּלְחַטָּאת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָרְעָדוֹת, טְמֵאוֹת לְחַטָּאת.

נוסח הרמב"ם

כל הספק הטהור לתרומה טהור לחטאת כל התלוי לתרומה נשפך לחטאת אם עשו על גביו טהרות תלויות הרפפות טהורות לקודש ולתרומה ולחטאת רבי אלעזר אומר הרעדות טמאות לחטאת.

פירוש הרמב"ם

עוד יתבאר לך במסכת אשר אחר זאת (טהרות פ"ד מ"ה), שיש שם ספק טומאה תשרף עליו, תרומה ויש שם ספק טומאה לא תשרף ולא תאכל וזהו ענין תולין, ויש שם ספק טומאה לא תטמא התרומה בשום פנים אבל תשאר טהורה כמו שהיתה ומותר לאכילה, ולכן אמר שכל ספק טומאה שנתחדש בחטאת אילו נתחדש כמותה בתרומה היתה טהורה והותר לאכילה הנה הוא טהור גם כן לגבי חטאת, וכל ספק טומאה שיתחדש בחטאת אילו נתחדש כמותה בתרומה היתה תלויה הנה זה החטאת תשפך, ואם נעשו חולין על טהרת החטאת כמו שיתבאר במסכת טהרות (פ"ב), שיעשו חולין על טהרת הקדש ועל טהרת תרומה ונתחדש להן כמו זה הספק טומאה הנה הן ישארו תלויות ולא נאמר הואיל ונעשו על טהרת חטאת, וכמו זה הספק בחטאת תשפך כן ג"כ אלו הטהרות ישרפו, ולא ידמה שפיכת החטאת לשרפת הטהרות שלא נעשה לאכילה ואלו נעשו לאכילה:

והרפפות: הן שבכות מעץ כמו שביארנו בשלשה עשר מאהלות:

ורעדות. עצים מחוברים חבור חלוש, ולזה נקרא רעדות להתרעדם אם יינעו, ואמר שהן אינן כלים שיקבלו טומאה, ולזה לא יטמאו לא קדש ולא תרומה ולא חטאת לפי שהן אינן ראויין לטומאה:ורבי אליעזר אומר שהרעדות הנה לפעמים ישב אדם עליהן והן ראויות למשכב ולזה יהיו טמאות לחטאת, וזה אצלי דומה בלתי אפשר שיאמר ברפפות וברעדות כי לא תמצא בתוספתא ובברייתא מה שיתאמת בו כוונת זה המאמר:

פירוש רבינו שמשון

כל הספק:    כגון ספקות ששנו חכמים במסכת טהרות פ"ד (מ"ז) דתנן אלו ספקות שטהרו חכמים:

וכל התלוי לתרומה:    כל שדינו בתרומה דתולין לא אוכלין ולא שורפין אם אירע בחטאת כיוצא בו שופכין המים המקודשים ההם או האפר:

ואם עשו על גביו טהרות:    כגון שהזה באותן המים ועשו טהרות תולין אותן לא אוכלין ולא שורפין:

הרפפות:    פי' בערוך מקום ביצת מים שיש בו רפש ודבריו תמוהים דהא בפ"ח (מ"י) תנן לעיל מי קרמיון ומי פיגה פסולין מפני שהן מי ביצים וצ"ל דענין אחר הוא כי ההיא דתניא בתוספתא דזבים (פ"ד) ר' יהודה אומר טטרגין ששני ראשיה נוגעין בארץ ואמציעתה רופפת הטהור והטמא יושבין עליה בגדי הטהור טהורין ופלוגתא היא התם:

הרעדות:    כדתנן במסכת זבים (תוספתא פ"ד) גבי זב שהקיש על התנור ונפל הימנו ככר זה הכלל כל שהוא מכח היסטה טמא מכח רעדה טהור ואשמועינן הכא דטהור לתרומה ולקדש אבל לא לחטאת:

תניא בתוספתא (תוספתא פרה, יא) "הרפפות טהורות לקדש לתרומה ולחטאת ר' אליעזר אומר הרפפות טמאות לחטאת וטהורות לקדש ולתרומה אמר ר' יהודה אף אני כך אמרתי אבל חבירי גזרו עלי שאהא מודה בהם בטהרה":

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל הספק טהור לתרומה - כל ספק שאם נולד אותו ספק בתרומה התרומה טהורה, אם נולד כיוצא בו בחטאת טהור:

וכל התלוי לתרומה - וכל ספק שאם נולד בתרומה תולין לא אוכלין ולא שורפין, אם נולד כיוצא בו בחטאת, ישפך האפר או המים המקודשים. ובמסכת טהרות פרק הזורק טומאה, תנינן להו לספק הטהור ולספק שעל ידיו תולין בתרומה:

אם עשו על גביו טהרות - אם הזה באפר זה שנטמא בספק התלוי לתרומה, ועשה טהרות ע"י אותה הזאה, תולין אותם טהרות ולא אוכלין ולא שורפין:

הרפפות - כמין שבכות של עץ:

טהורות לקודש לתרומה ולחטאת - לפי שאינן כלים וגם אינן ראויין למדרס:

הרעדות - עצים שאינן מהודקים יפה זה בזה וכשאדם נשען עליהם רועדים ומתנענעים:

טמאות לחטאת - פעמים שאדם יושב עליהן וראויין ליטמא מושב. ואין הלכה כר' אליעזר:

פירוש תוספות יום טוב

הרפפות. פי' הר"ב כמין שבכות וכו' ועיין עוד בפירושו לרפי"ג דאהלות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

אין פירוש למשנה זו.

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל הספק הטהור לתרומה טהור לחטאת:    כצ"ל:

תלויות:    ולא נאמר הואיל ונעשו על טהרת חטאת וכמו זה הספק בחטאת תשפך ג"כ אלו הטהרות ישרפו אין ראוי זה שאינו דומה שפיכת החטאת לשרפת הטהרות שאלו לא נעשו לאכילה ואלו נעשו לאכילה. הרמב"ם ז"ל:

הרפפות:    פי' בערוך ערך רף פי' מקום בילה שיש בו רפש וטיט וכתב עליו הר"ש ז"ל ודבריו תמוהים דהא לעיל בפ"ח תנן מי קרמיון ומי פיגה פסולין מפני שהם מי ביצים ע"כ. וגם ר"י ז"ל לא נהירא לי':

והרעדות:    בערוך בערך רעד פי' מים שיוצאין מן הקרקע טפה טפה בחלישה בלא כח ע"כ. ובתוספתא ר' אליעזר אומר הרעדות טמאות לחטאת א"ר יהודה אף אני כך אמרתי אבל חברי גזרו עלי שאהא מורה בהם בטהרה ע"כ:


פירושים נוספים