משנה פרה יא רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) צלוחית שהניחה מגולה,

ובא ומצאה מכוסה - פסולה.

הניחה מכוסה, ובא ומצאה מגולה -

אם יכלה החולדה לשתות ממנה,

או נחש, כדברי רבן גמליאל,

או שירד בה טל בלילה - פסולה.

החטאת - אינה ניצולת בצמיד פתיל,

ומים שאינן מקודשין - ניצולין בצמיד פתיל.

(ב) כל הספק הטהור לתרומה - טהור לחטאת.

כל התלוי לתרומה - נשפך לחטאת.

אם עשו על גביו טהרות - תלויות.

הרפפות - טהורות לקודש ולתרומה ולחטאת.

רבי אלעזר אומר: הרעדות - טמאות לחטאת.

(ג) דבלה של תרומה,

שנפלה לתוך מי חטאת, ונטלה, ואכלה -

אם יש בה כביצה,

בין טמאה, בין טהורה -

המים - טמאין,

והאוכלה - חייב מיתה.

אין בה כביצה -

המים - טהורין,

והאוכלה - חייב מיתה.

רבי יוסי אומר: בטהורה - המים טהורין.

הטהור לחטאת,

שהכניס ראשו ורובו לתוך מי חטאת - נטמא.

(ד) כל הטעון ביאת מים מדברי תורה -

מטמא - את הקודש, ואת התרומה, ואת החולין, ואת המעשר,

ואסור - על ביאת המקדש.

לאחר ביאתו -

מטמא - את הקודש,

ופוסל - את התרומה,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

פוסל - בקודש,

ומותר - בחולין, ובמעשר.

ואם בא אל המקדש -

בין לפני ביאתו, בין לאחר ביאתו - חייב.

(ה) כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים -

מטמא - את הקודש,

ופוסל - את התרומה,

ומותר - בחולין, ובמעשר,

דברי רבי מאיר.

וחכמים - אוסרין במעשר.

לאחר ביאתו - מותר בכולן.

אם בא אל המקדש -

בין לפני ביאתו, ובין לאחר ביאתו - פטור.

(ו) כל הטעון ביאת מים,

בין מדברי תורה, בין מדברי סופרים -

מטמא את מי חטאת, ואת אפר חטאת,

ואת המזה מי חטאת - במגע, ובמשא.

והאיזוב המוכשר, ומים שאינן מקודשין,

וכלי ריקן הטהור לחטאת - במגע, ובמשא,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: במגע - אבל לא במשא.

(ז) כל איזוב, שיש לו שם לווי - פסול.

איזוב זה - כשר.

איזוביון, איזוב כוחלית, איזוב רומי, איזוב מדברי - פסול.

של תרומה טמאה - פסול.

ושל טהורה - לא יזה,

ואם הזה - כשר.

אין מזין - לא ביונקות, ולא בתמרות.

ואין חייבין על היונקות - על ביאת המקדש.

רבי אלעזר אומר: אף לא על התמרות.

אלו הן היונקות - גבעולין שלא גמלו.

(ח) איזוב שהזה בו - כשר לטהר בו את המצורע.

לקטו לעצים, ונפלו עליו משקין -

מנגבו - והוא כשר.

לקטו לאוכלין, ונפלו עליו משקין -

אף על פי שניגבו - פסול.

לקטו לחטאת -

כנלקט לאוכלין - דברי רבי מאיר.

רבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי שמעון אומרין: כנלקט לעצים.

(ט) מצות איזוב -

שלשה קלחין - ובהן שלשה גבעולין.

רבי יהודה אומר: של שלשה, שלשה.

איזוב שיש בו שלשה קלחין -

מפסגו - ואוגדו.

פיסגו ולא אגדו,

אגדו ולא פיסגו,

לא פיסגו ולא אגדו - כשר.

רבי יוסי אומר:

מצות איזוב - שלשה גבעולין,

ושיריו - שנים,

וגרדומיו - כל שהוא.

הדף הראשי של משנה פרה יא

משנה פרה, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב