משנה פרה יא דפוסים
משנה פרה, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
צלוחית שהניחה מגולה, ובא ומצאה מכוסה, פסולה.
הניחה מכוסה ובא ומצאה מגולה, אם יכולה החולדה לשתות הימנה, או נחש לדברי רבן גמליאל, או שירד בה טל בלילה, פסולה.
החטאת אינה נצולה בצמיד פתיל.
ומים שאינן מקודשין נצולין בצמיד פתיל.
משנה ב[עריכה]
כל הספק טהור לתרומה, טהור לחטאת.
כל התלוי לתרומה, נשפך לחטאת.
אם עשו על גביו טהרות, תלויות.
הרפפות, טהורות לקדש ולתרומה ולחטאת.
רבי אליעזר אומר, הרעדות, טמאות לחטאת.
משנה ג[עריכה]
דבלה של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת ונטלה ואכלה, אם יש בה כביצה, בין טמאה בין טהורה, המים טמאין, והאוכלה חייב מיתה .
[ אין בה כביצה, המים טהורין, והאוכלה חייב מיתה ].
רבי יוסי אומר, בטהורה, המים טהורים.
הטהור לחטאת שהכניס ראשו ורובו לתוך מי חטאת, נטמא.
משנה ד[עריכה]
כל הטעון ביאת מים מדברי תורה, מטמא את הקדש ואת התרומה ואת החולין ואת המעשר, ואסור על ביאת המקדש.
לאחר ביאתו, מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, פוסל בקדש ובתרומה, ומותר בחולין ובמעשר.
ואם בא אל המקדש, בין לפני ביאתו בין לאחר ביאתו, חייב.
משנה ה[עריכה]
כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, ומותר בחולין ובמעשר, דברי רבי מאיר.
וחכמים אוסרים במעשר.
לאחר ביאתו, מתר בכולן.
ואם בא אל המקדש, בין לפני ביאתו ובין לאחר ביאתו, פטור.
משנה ו[עריכה]
כל הטעון ביאת מים, בין מדברי תורה בין מדברי סופרים, מטמא את מי חטאת, ואת אפר חטאת, ואת המזה מי חטאת במגע ובמשא.
האזוב המוכשר, והמים שאינן מקודשים, וכלי ריקם הטהור לחטאת, במגע ובמשא, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, במגע אבל לא במשא.
משנה ז[עריכה]
כל אזוב שיש לו שם לווי, פסול.
אזוב זה, כשר.
אזוב יון, אזוב כוחלית, אזוב רומי, אזוב מדברי, פסול.
ושל תרומה טמאה, פסול.
ושל טהורה, לא יזה.
ואם הזה, כשר.
אין מזין לא ביונקות, ולא בתמרות.
אין חייבין על היונקות על ביאת המקדש.
רבי אליעזר אומר, אף לא על התמרות.
אלו הן היונקות, גבעולין שלא גמלו.
משנה ח[עריכה]
אזוב שהזה בו, כשר לטהר בו את המצורע.
לקטו לעצים ונפלו עליו משקין, מנגבו והוא כשר.
לקטו לאוכלין ונפלו עליו משקין, אף על פי שנגבו, פסול.
לקטו לחטאת, כמלקט לאוכלין, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים, כמלקט לעצים.
משנה ט[עריכה]
מצות אזוב, שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולין.
רבי יהודה אומר, של שלשה שלשה.
אזוב שיש בו שלשה קלחים, מפסגו ואוגדו.
פסגו ולא אגדו, אגדו ולא פסגו, לא פסגו ולא אגדו, כשר.
רבי יוסי אומר, מצות אזוב, שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולים, ושייריו שנים, וגרדומיו כל שהוא.
משנה פרה, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב