משנה פרה ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ז · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המכנן את החבל על יד [ על יד ], כשר.

ואם כננו באחרונה, פסול.

אמר רבי יוסי, לזה הכשירו הוראת שעה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמְכַנֵּן אֶת הַחֶבֶל עַל יָד עַל יָד, כָּשֵׁר. וְאִם כִּנְּנוֹ בָאַחֲרוֹנָה, פָּסוּל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לָזֶה הִכְשִׁירוּ הוֹרָאַת שָׁעָה.

נוסח הרמב"ם

המכנין את החבל על יד על יד כשר אם כיננו באחרונה פסול אמר רבי יוסי לזה הכשירו הוראת שעה.

פירוש הרמב"ם

אם שאב המים וקבץ החבל בידו בעת השאיבה שורות כמו שיעשו האנשים בעת השאיבה הנה זה כשר לפי שזה דרך השואבין לעשות, ואם שאב והשליך החבל בארץ עד שהעלה הדלי ואח"ז שב וקיבץ החבל בידו חלק חלק, פסול שהוא לקח ההשתדלות שאינו מכוונת השאיבה קודם שישליך האפר במים:

פירוש רבינו שמשון

המכנן את החבל:    דרך משלשל דלי למלאת כשמעלה את הדלי מסבב את החבל בידו כמין טבעת שלא יהא נגר לארץ ומכנן מלשון הדרא דכנתא (חולין מח ב) מלשון הוא עשך ויכוננך בפרק אלו טרפות (דף נו ב) ואם כדרך העלאת הדלי מכנן על יד צורך העלאה הוא ואין זו מלאכה וכשר המילוי:

ואם באחרונה:    לאחר שהעלהו כוננו חשיב מלאכה ופסול:

א"ר יוסי לזה הכשירו הוראת שעה:    ואם לא שהיה שעת הדחק לא היו מכשירין בכיננו באחרונה:

תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ז) "המוליך את החבל לבעלים כדרכו כשר שלא כדרכו פסול הלכה זו עלו עליה בני אסיא שלשה רגלים ביבנה ברגל השלישי הכשירו להן א"ר יוסי לא לזה הורו אלא למעלה את החבל וחזר וכננו באחרונה הורו לו שהוא כשר לשעבר ופסול לעתיד לבא":

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המכנן את החבל - דרך משלשלי הדלי למלאות מים, כשמעלה את הדלי מסבב את החבל בידו כמין טבעת שלא יהא נגרר לארץ. ומכנן לשון הדרא דכנתא [חולין פ"ג]. ואם בדרך העלאת הדלי מכנן על יד על יד, צורך העלאה היא, ואין זו מלאכה וכשר המילוי. ואם באחרונה לאחר שהעלהו כיננו, חשוב מלאכה ופסול:

לזה הכשירו הוראת שעה - מה שהכשירו ביבנה הוראת שעה, לא למוליך את החבל שלא כדרכו, אלא לזה שכינן את החבל באחרונה הכשירו לו ע"י הדחק:

פירוש תוספות יום טוב

המכנן. פירש הר"ב לשון הדרא דכנתא (שכתבתי בפ"ג דחולין משנה א' ושם פירשתיו) ובריש פרק ד' דמכשירין כתב מלשון הוא עשך ויכוננך (דברים לב, ו). והר"ש כתב לשתי הלשונות ומסיים בפרק אלו טרפות. ור"ל בדף נ"ו אפיסקא דיצאו בני מעיה. אמר רב שמואל בר יצחק ל"ש אלא שלא היפך בהן. אבל היפך בהן טרפה. דכתיב הוא עשך ויכוננך. מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם. שאם נהפך אחת מהן אינו יכול לחיות. ופירש"י כונניות לשון ואת כנו שברא להם בסיס לישב עליו. ואם ירדו מבסיסן שוב אין מתישבין. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

אין פירוש למשנה זו.

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המכנן את החבל על יד על יד:    גרסי':

ואם כננו באחרונה:    פי' הרמב"ם ז"ל אם שאב והשליך החבל בארץ עד שהעלה הדלי ואח"כ שב וקבץ החבל בידו חלק חלק פסול שהוא לקח השתדנות שאינו מכוונת השאיבה קודם שישליך האפר במים ע"כ:

אמר ר' יוסי לזה הכשירו וכו':    מצאתי מנוקד הלמ"ד בשב"א:


פירושים נוספים