משנה פרה ז רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) חמישה שמילאו חמש חביות,
- לקדשן חמישה קידושין - ונמלכו לקדשן קידוש אחד,
- או לקדשן קידוש אחד - ונמלכו לקדשן חמישה קידושין,
- הרי כולן כשרין.
- היחיד שמילא חמש חביות,
- לקדשן חמישה קידושין - ונמלך לקדשן קידוש אחד,
- אין כשר אלא אחרון.
- לקדשן קידוש אחד - ונמלך לקדשן חמישה קידושין,
- אין כשר אלא זה שקידש ראשון.
- אמר לאחד -
- קדש לך את אלו - אין כשר אלא ראשון.
- קדש לי את אלו - הרי כולן כשרין.
- לקדשן חמישה קידושין - ונמלך לקדשן קידוש אחד,
(ב) הממלא באחת ידו - ועושה מלאכה באחת ידו,
- הממלא לו - ולאחר,
- או שמילא לשנים כאחת - שניהן פסולין,
- שהמלאכה פוסלת במילוי - בין לו, בין לאחר.
(ג) המקדש באחת ידו, ועשה מלאכה באחת ידו -
- אם לו - פסול,
- ואם לאחר - כשר.
- המקדש לו ולאחר -
- שלו - פסול,
- ושל אחר - כשר.
- המקדש לשנים כאחת - שניהן כשרין.
(ד) קדש לי, ואקדש לך -
- הראשון - כשר.
- מלא לי, ואמלא לך -
- האחרון - כשר.
- קדש לי, ואמלא לך -
- שניהם - כשרים.
- מלא לי, ואקדש לך -
- שניהם - פסולים.
(ה) הממלא לו ולחטאת -
- ממלא את שלו תחילה, וקושרו באסל,
- ואחר כך ממלא את של חטאת.
- ואם מילא את של חטאת תחילה,
- ואחר כך מילא את שלו - פסול.
- ממלא את שלו תחילה, וקושרו באסל,
- נותן את שלו לאחריו, ואת של חטאת לפניו.
- ואם נתן את של חטאת אחריו - פסול.
- היו שניהן של חטאת -
- נותן אחד לפניו, ואחד לאחריו - וכשר,
- מפני שאי אפשר.
- נותן אחד לפניו, ואחד לאחריו - וכשר,
(ו) המוליך את החבל בידו -
- לדרכו - כשר,
- ושלא לדרכו - פסול.
- זה הלך ליבנה שלשה מועדות,
- ובמועד השלישי - הכשירו לו הוראת שעה.
(ז) המכנין את החבל על יד על יד - כשר.
- אם כיננו באחרונה - פסול.
- אמר רבי יוסי: לזה הכשירו הוראת שעה.
- אם כיננו באחרונה - פסול.
(ח) המצניע את החבית שלא תישבר,
- או שכפאה על פיה על מנת לנגבה -
- למלאות בה - כשר,
- להוליך בה את הקידוש - פסול.
- או שכפאה על פיה על מנת לנגבה -
- המפנה חרסים מתוך השוקת -
- בשביל שתחזיק מים הרבה - כשר,
- ואם בשביל שלא יהיו מעכבין אותו, בשעה שיהא זולף את המים - פסול.
(ט) מי שהיו מימיו על כתפיו -
- והורה הוריה,
- והראה לאחרים את הדרך,
- והרג נחש ועקרב,
- ונטל אוכלין להצניען - פסול.
- אוכלין לאוכלן - כשר.
- הנחש והעקרב שהיו מעכבין אותו - כשר.
- אמר רבי יהודה: זה הכלל -
- דבר שהוא משום מלאכה,
- בין עמד, ובין שלא עמד - פסול,
- ודבר שאינו משום מלאכה,
- אם עמד - פסול,
- ואם לא עמד - כשר.
- דבר שהוא משום מלאכה,
(י) המוסר את מימיו -
- לטמא - פסולין,
- ולטהור - כשרין.
- רבי אליעזר אומר:
- אף לטמא כשרין - אם לא עשו הבעלים מלאכה.
(יא) שנים שהיו ממלאין לחטאת,
- והגביהו זה על זה,
- ונטל זה לזה קוצו -
- בקידוש אחד - כשר,
- ובשני קידושין - פסול.
- רבי יוסי אומר: אף בשני קידושין כשר - אם התנו ביניהן.
(יב) הפורץ על מנת לגדור - כשר,
- אם גדר - פסול.
- האוכל על מנת לקצות - כשר,
- ואם קצה - פסול.
- היה אוכל והותיר,
- וזרק מה שבידו לתחת התאנה, או לתחת המוקצה, בשביל שלא יאבד - פסול.
הדף הראשי של משנה פרה ז
משנה פרה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב