לדלג לתוכן

משנה פרה ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) חמישה שמילאו חמש חביות,

לקדשן חמישה קידושין - ונמלכו לקדשן קידוש אחד,
או לקדשן קידוש אחד - ונמלכו לקדשן חמישה קידושין,
הרי כולן כשרין.
היחיד שמילא חמש חביות,
לקדשן חמישה קידושין - ונמלך לקדשן קידוש אחד,
אין כשר אלא אחרון.
לקדשן קידוש אחד - ונמלך לקדשן חמישה קידושין,
אין כשר אלא זה שקידש ראשון.
אמר לאחד -
קדש לך את אלו - אין כשר אלא ראשון.
קדש לי את אלו - הרי כולן כשרין.


(ב) הממלא באחת ידו - ועושה מלאכה באחת ידו,

הממלא לו - ולאחר,
או שמילא לשנים כאחת - שניהן פסולין,
שהמלאכה פוסלת במילוי - בין לו, בין לאחר.


(ג) המקדש באחת ידו, ועשה מלאכה באחת ידו -

אם לו - פסול,
ואם לאחר - כשר.
המקדש לו ולאחר -
שלו - פסול,
ושל אחר - כשר.
המקדש לשנים כאחת - שניהן כשרין.


(ד) קדש לי, ואקדש לך -

הראשון - כשר.
מלא לי, ואמלא לך -
האחרון - כשר.
קדש לי, ואמלא לך -
שניהם - כשרים.
מלא לי, ואקדש לך -
שניהם - פסולים.


(ה) הממלא לו ולחטאת -

ממלא את שלו תחילה, וקושרו באסל,
ואחר כך ממלא את של חטאת.
ואם מילא את של חטאת תחילה,
ואחר כך מילא את שלו - פסול.
נותן את שלו לאחריו, ואת של חטאת לפניו.
ואם נתן את של חטאת אחריו - פסול.
היו שניהן של חטאת -
נותן אחד לפניו, ואחד לאחריו - וכשר,
מפני שאי אפשר.


(ו) המוליך את החבל בידו -

לדרכו - כשר,
ושלא לדרכו - פסול.
זה הלך ליבנה שלשה מועדות,
ובמועד השלישי - הכשירו לו הוראת שעה.


(ז) המכנין את החבל על יד על יד - כשר.

אם כיננו באחרונה - פסול.
אמר רבי יוסי: לזה הכשירו הוראת שעה.


(ח) המצניע את החבית שלא תישבר,

או שכפאה על פיה על מנת לנגבה -
למלאות בה - כשר,
להוליך בה את הקידוש - פסול.
המפנה חרסים מתוך השוקת -
בשביל שתחזיק מים הרבה - כשר,
ואם בשביל שלא יהיו מעכבין אותו, בשעה שיהא זולף את המים - פסול.


(ט) מי שהיו מימיו על כתפיו -

והורה הוריה,
והראה לאחרים את הדרך,
והרג נחש ועקרב,
ונטל אוכלין להצניען - פסול.
אוכלין לאוכלן - כשר.
הנחש והעקרב שהיו מעכבין אותו - כשר.
אמר רבי יהודה: זה הכלל -
דבר שהוא משום מלאכה,
בין עמד, ובין שלא עמד - פסול,
ודבר שאינו משום מלאכה,
אם עמד - פסול,
ואם לא עמד - כשר.


(י) המוסר את מימיו -

לטמא - פסולין,
ולטהור - כשרין.
רבי אליעזר אומר:
אף לטמא כשרין - אם לא עשו הבעלים מלאכה.


(יא) שנים שהיו ממלאין לחטאת,

והגביהו זה על זה,
ונטל זה לזה קוצו -
בקידוש אחד - כשר,
ובשני קידושין - פסול.
רבי יוסי אומר: אף בשני קידושין כשר - אם התנו ביניהן.


(יב) הפורץ על מנת לגדור - כשר,

אם גדר - פסול.
האוכל על מנת לקצות - כשר,
ואם קצה - פסול.
היה אוכל והותיר,
וזרק מה שבידו לתחת התאנה, או לתחת המוקצה, בשביל שלא יאבד - פסול.


הדף הראשי של משנה פרה ז