משנה פרה ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) חמישה שמילאו חמש חביות לקדשן חמישה קידושין ונמלכו לקדשן קידוש אחד או לקדשן קידוש אחד ונמלכו לקדשן חמישה קידושין הרי כלן כשרין היחיד שמילא חמש חביות לקדשן חמישה קידושין ונמלך לקדשן קידוש אחד אין כשר אלא אחרון לקדשן קידוש אחד ונמלך לקדשן חמישה קידושין אין כשר אלא זה שקידש ראשון אמר לאחד קדש לך את אלו אין כשר אלא ראשון קדש לי את אלו הרי כלן כשרין.

(ב) הממלא באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו הממלא לו ולאחר או שמילא לשנים כאחת שניהן פסולין שהמלאכה פוסלת במילוי בין לו בין לאחר.

(ג) המקדש באחת ידו ועשה מלאכה באחת ידו אם לו פסול ואם לאחר כשר המקדש לו ולאחר שלו פסול ושל אחר כשר המקדש לשנים כאחת שניהן כשרין.

(ד) קדש לי ואקדש לך הראשון כשר מלא לי ואמלא לך האחרון כשר קדש לי ואמלא לך שניהם כשרים מלא לי ואקדש לך שניהם פסולים.

(ה) הממלא לו ולחטאת ממלא את שלו תחילה וקושרו באסל ואחר כך ממלא את של חטאת ואם מילא את של חטאת תחילה ואחר כך מילא את שלו פסול נותן את שלו לאחריו ואת של חטאת לפניו ואם נתן את של חטאת אחריו פסול היו שניהן של חטאת נותן אחד לפניו ואחד לאחריו וכשר מפני שאי אפשר.

(ו) המוליך את החבל בידו לדרכו כשר ושלא לדרכו פסול זה הלך ליבנה שלשה מועדות ובמועד השלישי הכשירו לו הוראת שעה.

(ז) המכנין את החבל על יד על יד כשר אם כיננו באחרונה פסול אמר רבי יוסי לזה הכשירו הוראת שעה.

(ח) המצניע את החבית שלא תישבר או שכפאה על פיה על מנת לנגבה למלאות בה כשר להוליך בה את הקידוש פסול המפנה חרסים מתוך השוקת בשביל שתחזיק מים הרבה כשר ואם בשביל שלא יהיו מעכבין אותו בשעה שיהא זולף את המים פסול.

(ט) מי שהיו מימיו על כתפיו והורה הוריה והראה לאחרים את הדרך והרג נחש ועקרב ונטל אוכלין להצניען פסול אוכלין לאוכלן כשר הנחש והעקרב שהיו מעכבין אותו כשר אמר רבי יהודה זה הכלל דבר שהוא משום מלאכה בין עמד ובין שלא עמד פסול ודבר שאינו משום מלאכה אם עמד פסול ואם לא עמד כשר.

(י) המוסר את מימיו לטמא פסולין ולטהור כשרין רבי אליעזר אומר אף לטמא כשרין אם לא עשו הבעלים מלאכה.

(יא) שנים שהיו ממלאין לחטאת והגביהו זה על זה ונטל זה לזה קוצו בקידוש אחד כשר ובשני קידושין פסול רבי יוסי אומר אף בשני קידושין כשר אם התנו ביניהן.

(יב) הפורץ על מנת לגדור כשר אם גדר פסול האוכל על מנת לקצות כשר ואם קצה פסול היה אוכל והותיר וזרק מה שבידו לתחת התאנה או לתחת המוקצה בשביל שלא יאבד פסול.

הדף הראשי של משנה פרה ז